אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים, אנו נפגשים. מפגש נוסף, הזדמנות ללמוד, להתפתח, לעצור ולהתבונן במה שמתרחש, במה שמתחולל.
אנו נפגשים בסיומה של שנה בלוח השנה של בני האדם, שלוש שנים לאחר תחילתו של שינוי בלוח השנה הקוסמי, כזה אשר כולל את כדור הארץ ועולמות נוספים.
אמנם סוף העולם, כפי שבני אדם שונים ציפו, לא הגיע לפני אותן שלוש שנים, ב-21.12, אבל העולם החל בשלב נוסף בתהליך של התפתחות, בתהליך של התבגרות. האצה בתהליך שהתקיים עוד קודם לכן, העמקה, ומכאן כניסה אל מקומות עמוקים יותר, חשוכים יותר, בתודעה האנושית ובמציאות הקולקטיבית אותה אתם יוצרים.
חוויה חדשה של יצירת מציאות
אמרנו זאת לפני שלוש שנים ואנו נאמר זאת גם הערב, בין המאפיינים העיקריים של הזמנים הללו בהם אתם חיים, של האנרגיה המתחדשת, זו היכולת ליצור הרבה יותר בקלות את המציאות הפנימית שלכם מחוצה לכם.
על פניו, המשפט הזה עשוי להישמע מוזר, והוא בהחלט נשמע מוזר עבור השותף שלנו, משום תמיד יצרתם את המציאות שלכם. אין זה אומר שעד לפני שלוש שנים הייתם קורבנות ומעתה אתם מתחילים להיות בעלי הבית; אך בכל זאת ישנו הבדל, וההבדל נובע מכך שהמעטה המפריד בין האישיות לבין האני העליון, בין הממד האנושי לבין הממד הנצחי, הפך להיות דק יותר מאי פעם.
החלקים השונים של מי שאתם הולכים ומתמזגים לכדי מהות אחת, ואם בעבר היצירה של המציאות נחוותה כדבר מה מסתורי אשר קורה לכם, הרי שיצירה של מציאות בזמן הזה הופכת להיות חוויה חדשה. אתם יכולים לראות ולחוות הרבה יותר בקלות, כיצד השלום הפנימי שלכם יוצר שלום חיצוני; כיצד מלחמה פנימית יוצרת מלחמה חיצונית. יותר מכך, כיצד שינוי פנימי לכאן או לכאן יכול לשנות כהרף עין, באופן שהוא יותר מהיר מבעבר, את המציאות בה אתם חיים.
במובן מסויים, אפשר לומר שאתם מקבלים לידיים שלכם בזמן הזה כלים הדורשים רמה גבוהה של בגרות, ובאופן קולקטיבי אפשר לומר שאתם מסתבכים עם השימוש בכלים הללו.
הדבר דומה לאדם אשר מגיע מתרבות מסויימת, העובר בבת אחת לתרבות יותר מתקדמת, ומתמודד עם טכנולוגיות ויכולות שהוא מעולם לא פגש. כך קורה לרבים מכם בזמנים הללו. אתם אינכם יודעים מה לעשות, אינכם רואים ומבינים את הקשר בין מה שקורה בתוככם לבין מה שקורה מחוצה לכם, ובאופן מעט פרדוקסלי, חווית הקורבנות עשויה להיות יותר חזקה מאי פעם.
ייקח עוד זמן, שהוא איננו אחיד עבור כל בני האדם, אך ייקח עוד זמן עד שתוכלו להתרגל ולהסתגל אל היכולות הללו אשר יש בכם. אם ניתן דוגמא נוספת, מקור נוסף להשוואה, אז אתם יודעים לנהוג בכלי רכב חדש, אבל אתם עוד צעירים ביכולת הזו, מאוד מבולבלים, ואתם עוד עושים תאונות. התאונות עשויות להיות קשות וכואבות, בהתאם למצב התודעה של מי שנוהג בכלי הרכב. לכן, אנו אומרים שייקח עוד זמן ללמוד להתמחות ביכולת הזו, לשאת את הנוכחות שלכם, את ההערכה העצמית שלכם, לשאת את עצמכם בכבוד, ומתוך זה ליצור מציאות של כבוד.
להתמקד באשמה ובושה
נדמה שמתוך המכלול של הרגשות המרכיבים אתכם כבני אדם, אלו רגשות של אשמה ובושה אשר בהם אנו מציעים להתמקד בזמן הזה. הסיבה היא שמתוך המכלול של הרגשות, אלו הרגשות אשר גורמים לכם להשתופף ולהתקפל, להתנצל ולהתבלבל. קורה דבר מה הפוך מאותה היכולת לשאת בכבוד את מי שאתם – אתם מנסים להתחמק ממי שאתם, אתם מנסים לשנות את מי שאתם, משום שאתם בטוחים שאתם לא בסדר.
האשמה והבושה מייצרות האשמה ונוקשות, ואלו בתורן עשויות ליצור מלחמה של ממש. אם תסתכלו היטב על המאבקים המתקיימים במציאות הקולקטיבית בה אתם חיים בזמן הזה, אתם תזהו אשמה ובושה במהות, בבסיס, של כל מה שקורה. אם תבחנו היטב את המציאות שלכם, את המקומות בהם אין שיתוף פעולה, את המקומות בהם אתם עובדים קשה ומקבלים מעט, את המקומות בהם אתם מתמודדים עם קשיים שאינם משתנים, אתם תמצאו אשמה ובושה, כלומר רצון להתחמק מלשאת את עצמכם בכבוד.
אלוהים פרש מהמשחק
אחד הדברים המשמעותיים אשר קורים בזמנים הללו הוא שאלוהים פרש מהמשחק. זה מעט אירוני, משום שבדיאלוגים שישנם במציאות הקולקטיבית שלכם, אלוהים מככב באחד התפקידים הראשיים, אבל זה הפוך לחלוטין ממה שקורה בפועל. אותה דמות מסתורית של אלוהים שבני אדם יצרו לעצמם ומאמינים בה, המהווה הרבה מהבסיס של החוקים שלכם, של האופן בו דברים צריכים להיות – ומכאן האשמה והבושה שאתם נושאים בתוככם – הדמות הזו, האלוהים הזה, פרש לגמרי, פרש לגמרי כבר מזמן.
הוא עשה זאת באותה מלחמה מכוננת, שאתם מכנים בתור מלחמת העולם השניה. זו היתה, במובנים מסויימים, ההתגלמות המשמעותית הקולקטיבית האחרונה של התפיסה האלוהית כפי שבני אדם מכירים אותה. האמונה שישנה אמת אחת, אדם אחד, תפיסה אחת לפעול לפיה וללכת אחריה.
אין זה אומר שמרגע שמלחמה זו הסתיימה, התפיסה הקולקטיבית השתנתה כליל. כפי שאתם בוודאי יודעים, היו התגלמויות נוספות של התפיסה הזו בקרב בני האדם גם בשנים שלאחר מכן, והן מתקיימות גם ברגעים אלו בעולם בו אתם חיים. אך אותה התגלמות היתה האחרונה בסדר הגודל הזה, משום שהיא סחפה והשפיעה על החלק הגדול, הדומיננטי, של בני האדם בפלנטה הזו. התגלמות מהסוג הזה לא חזרה מאז וגם לא אמורה לחזור, באותה המידה שהמשיח שבני אדם רבים מצפים לו, לעולם לא יחזור ולעולם לא יתממש.
מסע בין סבלנות לדחיפות
במקום זה אתם חיים בתקופה בה עליכם לגלות את אלוהים בתוככם. זה מאתגר לגלות את אלוהים שבפנים, משום שהוא שונה לחלוטין מהתפיסה שלכם לגבי מהי אלוהות ומהו אלוהים, ומה באמת עליכם להיות בשביל להיות ראויים לאהבה הזו. בשביל לגלות את האלוהות כפי שהיא באמת, עליכם להשתחרר יותר ויותר מהתפיסות המגבילות האומרות בסדר ולא בסדר, נכון ולא נכון, רע וטוב, שחור ולבן, חושך ואור.
האלוהות פועלת באופן שונה לחלוטין, היא מאפשרת את הכל ומכילה את הכל. זו המשמעות של אהבה ללא תנאי. בשביל להתקרב באמת, בשביל להפוך באמת להיות המהות המסוימת הזו, אתם עומדים מול הנוקשות של עצמכם, מול החוקים של עצמכם, תפיסות של בסדר ולא בסדר, נכון ולא נכון, רע וטוב, יותר מאי פעם.
לאלוהים בתוככם ישנה סבלנות. זה אולי הפן היחיד במבנה של מי שאתם שיש בו סבלנות שאין לה גבול, בניגוד למבנה האישיות של מרבית בני האדם, המלא בגבולות נטולי סבלנות.
האלוהות בתוככם היא סבלנית, ואתם יכולים להתפתח בקצב שלכם ובזמן שלכם, וככל שהבחירה של בני אדם בהתפתחות היא כנה יותר ואמיתית יותר, כך התהליך יפעל בהתאם; וככל שהבחירה מצומצמת יותר, כך התהליך יפעל בהתאם.
אינכם חייבים להשתנות, אבל בו זמנית ישנו פרדוקס במה שאנו אומרים. מאחר ובמציאות בה אתם חיים, במציאות הנוכחית שלכם, בגוף הזה, אתם כאן כדי להשתנות. אתם אשר יושבים איתנו הערב ומקשיבים למילים הללו בזמן זה או אחר, יותר ממרבית בני האדם, באתם לגוף בזמנים הללו בשביל להשתנות. אתם באתם עם הרצון, עם הנכונות, עם הדחיפות להשתנות, ובו זמנית ישנה בתוככם הסבלנות. בין הדחיפות לבין הסבלנות מתקיים המסע שלכם. בזמנים הללו, בזמן הזה במיוחד, אנו מבקשים ומציעים להכנס פנימה מחדש ולבחור את האשמה שלכם ואת הבושה שלכם.
שינוי שהוא רעידת אדמה
כאשר אנו אומרים שאלוהים פרש, המשמעות היא שאתם בסדר כפי שאתם; שהשינוי היחידי שעליכם לעבור הוא להבין שאין לכם צורך להשתנות. לא במובן שאין צורך להתפתח, לא במובן שאין צורך לגלות מי אתם באמת, אלא במובן שאין צרוך להעלים, לטשטש, להכחיש ולהעלים את אותם החלקים בעצמכם שאינכם אוהבים, את אותם החלקים בעצמכם שאתם מרגישים אשמים לגביהם ומתביישים בהם. אין צורך.
באווירה הזו אנו אומרים זאת פעם אחר פעם, ואנו אומרים זאת גם במפגש זה, בתקשור זה, הנעשה לציון סיומה של שנה; ואנו נאמר זאת שנה אחר שנה, כל עוד שיתוף הפעולה הזה יוכל להתקיים; אתם בסדר כפי שאתם.
מה שאנו מוסיפים ואומרים בנקודת זמן זו, הוא שהמשפט הזה מעורר בכם אי הבנה, והוא מותיר רבים מכם מבולבלים וחסרי אונים. משום שעל בסיס התפיסה האומרת 'אני לא בסדר', אתם מבססים הרבה מהחיים שלכם. אתם מבססים הרבה ממערכות היחסים שלכם, מהפעולות שלכם, מההתחייבויות שלכם, וגם מההתחמקויות שלכם, מהבריחות שלכם.
אם אנו אומרים לכם שאתם בסדר כפי שאתם, זה אומר שאין בעיה בלהיות פגיעים וחסרי ביטחון, זקוקים לאהבה וחלשים לפי התפיסה שלכם. אם אנו אומרים שאין בעיה בלהיות כאלה, הדבר מהווה הלכה למעשה את השינוי הגדול ביותר שאתם יכולים לעבור. אם תרצו, רעידת אדמה.
עכשיו, אנו אומרים את המילים הללו פעם אחר פעם, ואנו איננו היחידים שאומרים אותן. הן נאמרות בצורות שונות, בתקשורים שונים, ויותר מכך, הן נאמרות בתוככם, מהאני העליון שלכם, כל הזמן. אם תעצרו ותקשיבו, אם תסכימו לשבת בתוך עצמכם, מבלי לזוז ומבלי לנוע, אתם תשמעו את המילים הללו מדברות אליכם, עוטפות אתכם.
משום כך, משום שהמילים הללו נאמרות פעם אחר פעם, שוב ושוב, אתם חווים מציאות אישית לעיתים וקולקטיבית, של רעידת אדמה. מה שנאמר לכם במסרים כאלו אחרים ובתקשורים כאלה ואחרים, על אנרגיה קוסמית כזו ואחרת הנכנסת אל העולם הזה, אפשר לסכם במספר מילים פשוטות: אתם בסדר כפי שאתם. זה הכל, זה כל מה שנאמר, אלו המסרים אשר עוברים מהשמש המרכזית דרך השמש שלכם לכדור הארץ, אלו המסרים העוברים בכל התקשורים, אלו המילים שאנו אומרים, שוב ושוב.
אז האם אתם מוכנים לעצור ולשבת בתוך המילים הללו? האם אתם מוכנים לחוות אותן? האם אתם מוכנים להשתנות את השינוי שההבנה הזו מביאה איתה? משום שההבנה שאתם בסדר כפי שאתם תשנה לכם את כל החיים. היא לא רק תשנה את מערכות היחסים שלכם, היא עשויה אף לשנות את חוש הטעם שלכם. היא תשנה לכם את כל החיים; היא עשויה בשלב מסוים לגרום לכם להיות כה שונים ממי שהייתם, עד שאתם עשויים להרגיש שאינכם מכירים את עצמכם.
זה בהחלט עשוי להרגיש כך, כאשר אתם חווים את עצמכם ללא אשמה, ללא בושה, ללא התפיסה שאומרת שעליכם להשתנות – אתם עשויים להרגיש זרים עם עצמכם.
אז האם אתם מוכנים להרגיש את הזרות הזו, ולחזור להרגיש בבית? האם אתם מוכנים להיות מי שאתם, להיות אנושיים, להיות בני אדם, כדי לגלות בתוך זה שאתם אלוהים, אלוהים ששכח, ששכח בשביל להתעורר?
בנקודת זמן זו, שבה שנה אחת של בני אדם מתחלפת ושנה חדשה נוצרת, שלוש שנים לציון נקודת זמן בלוח השנה הקוסמי, אנו מבקשים לומר לכם, שאתם בסדר כפי שאתם. תחגגו את האנושיות שלכם, תחגגו את היכולות שלכם. אתם באתם לגוף בשביל להנות מהיכולת לחוות את הממדים השונים, את הנצחי ואת הזמני בו זמנית. האפשרות הזו, בצד האפשרות ליצור את המציאות כפי שאתם, את עצמכם כפי שאתם, האפשרות הזו נגישה מתמיד, מונחת בפניכם, בתוככם, ואתם הופכים להיות יותר ויותר, אם רק תבחרו בכך, אלוהיים. כלומר, בני אדם.
אז אין לאן ללכת ואין צורך להשתנות, ואין באמת סיבה להתחבר למימד כזה או אחר ולתרגל אנרגיה כזו או אחרת, משום שכל האנרגיות וכל הממדים וכל התרגילים וכל אותם גלים קוסמים המגיעים לעולם הזה, הכל בא לומר לכם את אותן מילים, שאיתן אנו נסיים מסר זה: אתם בסדר כפי שאתם. הכל בסדר.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
