אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, זמן לדבר ולהעמיק בתוך מה שקורה; בתוך מי שקורה, בתוככם, בתוך החלקים הפנימיים אשר מבקשים יחס, אשר מבקשים תשומת לב, אשר מבקשים ביטוי, אשר מבקשים חופש.
אנו מבקשים במפגש זה לדבר על שלושה היבטים עיקריים, שאתם, בתוך התחפושת שלכם כבני אדם, נוטים פעמים רבות להתעלם מהם, או לפחות לנסות להתעלם מהם; לדלג ולא להתייחס.
ההיבט הראשון: הכאב
הדבר הראשון, ההיבט הראשון שאנו מבקשים לדבר עליו הוא הכאב שיש בבני אדם. זהו הכאב אשר נמצא בלב.
יש הרבה מסקנות ורעיונות לגבי האופן שבו העולם הפנימי שלכם בנוי. מה יוצר את מה, מה גורם למה. אנו יכולים לומר שהבסיס של הכל הוא אהבה, זה הבסיס אשר ממנו הכל מתפתח, זה הבסיס שממנו הכל צומח, מזה אתם עשויים, מזה אתם מורכבים. העולם הפנימי שלכם, בין אם הוא מרגיש פגוע ופצוע ובין אם הוא מרגיש בריא ושלם, הבסיס של העולם שלכם, הבסיס של מי שאתם, הוא אהבה.
זה הכוח המאפשר, אשר נותן את המקום להתפתחות. הוא זה אשר מאפשר את כל מה שקורה כאן. זה הבסיס שעליו תקשורת זו, המתקיימת כעת, ומפגש זה, המתקיים כעת, יכולים להיות.
אהבה זו מגיעה עם מידה של שכחה. שכחה של העובדה שאהבה יצרה אתכם, שאתם ילידים של אהבה. מעצם הכניסה לגוף וההחלטה וההסכמה לפקוח עיניים אנושיות, מתחילות להיעצם העיניים האלוהיות בתוככם, ואתם שוכחים את האהבה הזו. אתם נושאים את הנוכחות הזו, את החיבור הזה, עוד זמן מה כאשר אתם תינוקות בתוך גוף, אך לאט-לאט האהבה הזו מתחילה – איך לומר – להסתתר, ואתם מתחילים לחוות יותר ויותר את הצפיפות, את המוגבלות, של הקיום האנושי.
במידה מסויימת, האהבה הזו אשר עליה הכל בנוי, ממשיכה ומתפתחת וקיימת גם בעודכם בגוף. אתם חווים מידה כזו או אחרת של אהבה מסביבכם, אבל יש פער בין האהבה ממנה אתם באים לבין האהבה אליה אתם מגיעים. משום שאהבה של בני אדם היא במידה מוגבלת; בני אדם אשר שכחו מה זו אהבה יכולים להעניק אהבה במידה מוגבלת.
בפער הזה נוצר כאב, והכאב יוצר תסכול, הכאב יוצר פחד, הכאב יוצר חרדה, ובגילאים מבוגרים יותר הוא גם יוצר דיכאון.
יש אתגר בתוך ההסכמה להיות בכאב כאשר הוא עולה, משום שהכאב עושה לכם שני דברים: הוא גורם לכם להרגיש שהכל נגמר וששום דבר חדש לא יקרה, ובו זמנית מעורר תהליך של שינוי.
זה מה שקורה אם אתם פוגשים את עצמכם בכנות – אתם תפגשו בסופו של כל תסכול, בסופה של כל חרדה, בסופו של כל פחד, של כל דיכאון, אתם תפגשו כאב. כאב אשר אומר שאתם לבד, שהאהבה איננה.
אם אתם פוגשים את עצמכם, אם אתם מוכנים להיכנס לעומק של מי שאתם, אם אתם מוכנים באמת לרפא, אתם תפגשו את הכאב הזה, ואז אתם תעמדו מול אינסטינקט בסיסי, קדום מאוד, אשר אומר להתרחק. האינסטינקט הזה נובע מהרצון להגן על עצמכם, בשביל לא לטבוע בתוך כאב אשר מרגיש כאילו הוא לא ישתנה, כאילו דבר חדש לא יצמח.
אבל זהו גם הזמן שבו דברים מתחילים להשתנות.
השינוי בשלב הזה לא יהיה מורגש. אתם עשויים בחוויה המודעת שלכם להרגיש במידה מסויימת עומדים במקום. יש שישפטו את זה ויאמרו שהם תקועים, אחרים פשוט יהיו כואבים. זו תהיה החוויה הרגשית, אבל ברובד עמוק יותר מתחיל שינוי, משום שכאשר אתם מוכנים לכאוב, הכאב מתפרק. כשזה קורה, אתם מפנים מקום לחיבור מחדש אל מי שאתם, אל האהבה ממנה אתם נובעים, אל האהבה ממנה הכל נובע.
ההסכמה להיות בכאב מפנה את הדרך, היא פותחת מחדש פתח אשר היה סגור, והיא עושה זאת, זה קורה, בכל פעם שאתם חווים את הכאב הרגשי שלכם, בכל פעם שהוא עולה, בכל פעם שאתם מסכימים אליו. הוא מתחיל לפנות מקום, והאהבה לאט-לאט זורמת בחזרה פנימה.
לזמן מה זה לא ירגיש כאילו אתם מתמלאים באהבה. אתם עשויים אפילו להתמלא ביותר כאב, משום שהאהבה, הדבר הראשון שהיא עושה כאשר היא זורמת מחדש בתוככם, היא מגיעה אל המקום הפגוע, אשר שכח, ומחבקת אותו.
החיבוק הזה מעלה ביתר שאת את הכאב שאתם מרגישים, ואז אתם עשויים להרגיש כאילו אתם הולכים אחורה. אבל זה בדיוק הזמן שאהבה מתחילה להיות נוכחת יותר מבעבר בתוככם, זהו הזמן שבו ריפוי קורה. ההסכמה, דווקא באותם הרגעים בהם נדמה שהכל לא משתנה, דווקא בזמנים האלו, ברגעים האלו, ההסכמה להמשיך ולהיות היא משמעותית מאוד. משום שהכאב אכן יעבור בשלב מסויים, ומה שתשאר בתוככם זו אהבה, לב יותר פתוח, יותר עדינות ורכות ביחס לעצמכם וביחס לכל, והסכמה להיות מי שאתם כפי שאתם, מבלי לשנות, מבלי להשתנות, מבלי להתנצל ומבלי לנצל. והרי זה מה שאתם מחפשים, לחזור אל אותה אהבה, והכאב אשר עומד בפניכם בזמן כזה או אחר, הוא השער שכדאי להתעכב עליו ולא לדלג מעליו, כפי שאתם פעמים רבות מנסים לעשות.
ההיבט השני: ההתרגשות
החלק השני שבני אדם נוטים פעמים רבות לנסות לדלג מעליו הוא ההתרגשות שלהם. זו חוויה המנוגדת עד מאוד לחוויה של כאב, אבל גם היא זוכה למידה של אי הבנה והתעלמות, ואפילו דיכוי.
אתם מכירים היטב מה זו חוויה של התרגשות – כאשר הלב מביע שמחה, כאשר יש ריקוד של התרגשות בתוך הלב, ריקוד של שמחה. כאשר הכוח היוצר, הכוח היוצר-כל, מתרחב בפנים; ההתרחבות הזו היא ההתרגשות.
אבל אתם חיים בתוך עולם רציני למדי, שבו התרגשות נתפסת בתור דבר מה ילדותי. יש פעמים רבות אנשים אשר שופטים גילויים של התרגשות, משום שזה, איך לומר, גורם להם להרגיש פחות טוב עם עצמם; ואילו המתרגשים פעמים רבות נמנעים מלעשות זאת, מלבטא זאת, בשביל לא לאבד את הקירבה שיש להם עם אותם אנשים. אז המתרגשים מצנזרים את עצמם וכולם מנסים להישאר ביחד בתוך אותה סביבה, שיש בה פחות התרגשות.
יש עוד סיבה מדוע ההתרגשות היא חוויה אשר אתם מעדיפים פעמים רבות לדלג מעליה – אתם מפחדים ליפול. אתם מפחדים לגלות שאין לכם אדמה יציבה מתחת לרגליים, שעוד רגע הכל יתהפך ועוד רגע הכל ישתנה, ואולי אתם לא רואים נכון ואולי אתם לא מבינים נכון ואי אפשר לדעת מה יהיה.
כאשר אי אפשר לדעת מה יהיה, אז עדיף להישאר מוגנים, פחות להתרגש, פחות להתלהב, פחות להתרחב.
אנו לא יכולים להבטיח לכם שבכל פעם שאתם מתרגשים אנשים תמיד יאהבו אתכם או שהכל יהיה בדיוק אותו הדבר כפי שהוא מרגיש באותו רגע גם בהמשך הדרך. שינויים בהחלט עשויים לקרות. אבל יש משהו משמעותי שאינכם מבינים לגמרי ביחס לחוויה זה של התרגשות – זהו הזמן שבו אתם לוקחים בעלות על המציאות שלכם. זהו הזמן שבו אתם לוקחים בעלות על היצירה שלכם. על מי שאתם. זו אמנם חוויה שיכולה לחלוף גם אם לא מתנגדים לה, אבל בזמן שאתם חווים אותה, הכוח היוצר-כל מתרחב בתוככם, משום שאתם לוקחים בעלות על היצירה שיצרתם.
יש בני אדם אשר אינם רואים את הדברים באופן הזה, ולכן כאשר הם מתרגשים מדבר מה אשר קורה להם, הם מתרגשים ממשהו שקורה להם. כלומר, משהו שקורה מעצמו, שלהם אין קשר אליו. זהו מנגנון אשר שומר אתכם נפרדים מהאופן שבו הדברים עובדים באמת, כי האמת היא שמה שקורה לכם הוא מה שאתם יוצרים, גם אם זה לא במודע.
כאשר קורה לכם משהו טוב, התרגשו לא בגלל שזה קורה לכם. אנו מציעים שבמקום זה, התרגשו בגלל שאתם יוצרים את זה, בגלל שהצלחתם. גם אם אתם בראש לא לגמרי מבינים איך ומדוע, אבל הצלחתם. זכרו שכאשר אתם מתרגשים אתם מתרחבים, אתם לוקחים יותר בעלות על המציאות, הופכים להיות יותר ממי שאתם, יותר בעלי הבית על מי שאתם.
ההיבט השלישי: החלומות
ההיבט השלישי שעליו אתם פעמים רבות נוטים לדלג הוא על כל אותם החלומות אשר נראים לכם לא הגיוניים.
יש לכולכם חלומות כאלה ואחרים, ויש חלומות אשר נראים במידה מסויימת הגיוניים ויש כאלה אשר נראים בכלל לא הגיוניים. כאשר החלומות נראים לכם לא הגיוניים אתם נוטים לבטל אותם במידה של חוסר אמונה, לעיתים אפילו עם ציניות. אתם ממשיכים הלאה, להיות יותר הגיוניים, יותר פרקטיים, יותר מחוברים למציאות.
יש בזה מין הפרדוקס, משום שהיצירה של היקום כולו היא יצירה של חלום. אם האלוהות היתה צריכה להישאר מחוברת למציאות, דבר מכל זה לא היה קורה.
יש חשיבות רבה להסכמה לחלום, משום שבתוך זה אתם מאפשרים מקום להתרחבות שהיא מרובת ממדים; משום שבכל פעם שאתם מגשימים חלום, אתם מחברים יותר מהחלקים של מי שאתם לכדי מהות אחת. כל הגשמה של חלום מבקשת שיתוף פעולה של כל החלקים, של כל ההבטים.
הלב שלכם, ההיגיון שלכם, הרגשות שלכם, אפילו הגוף שלכם פעמים רבות לוקח חלק בהגשמה של חלום. זהו שיתוף פעולה של כל ההיבטים. אבל אתם נוטים פעמים רבות לפסול חלומות מסויימים בתור לא הגיוניים ולבטל אותם, משום שלמדתם שלא הכל הוא אפשרי בחיים.
הלימוד הזה שלמדתם, בדרך כלל בגילאים צעירים מאוד, יצר אצלכם אכזבה, ומתוך האכזבה הזו נולד אינסטינקט מעט ילדותי לבטל חלומות כי צריך להיות מציאותיים ואי אפשר להגשים הכל. אתם אינכם מבדילים בין סוגי החלומות שאתם חולמים, ואנו לא מתכוונים כאמור לחלומות בלילה.
כל החלומות נתפסים במידה כזו או אחרת בתור דבר מה שהוא לא הגיוני, וכאלו שעוברים גבול מסוים – שהוא אינדיבידואלי אצל כל אחד מכם – הם נתפסים כממש לא הגיוניים וזוכים לביטול.
אנו מבקשים שתחזרו לחוויה הזו של אכזבה מכך שאינכם יכולים לקבל הכל. האמת היא שאתם תמיד מקבלים הכל, אתם מקבלים בדיוק את כל מה שאתם מבקשים לעצמכם, והמציאות שלכם, על כל החלקים שלה, היא שילוב, שיתוף פעולה, של החלקים השונים בכם.
התוצאה, המציאות, היא זו המבטאת את הפנימיות. אם יש דבר מה שאתם רוצים ואינכם מקבלים, אינכם יוצרים, אינכם מגשימים, אינכם מצליחים ליצור, אז כדאי לבדוק איזה חלק אינו משתף פעולה ומתוך זה לשאול את עצמכם מחדש האם זה מה שאתם רוצים, האם זה החלום המשותף לחלקים השונים במי שאתם.
החלום בהחלט יכול להתממש גם אם הוא נראה בלתי אפשרי, אבל בשביל להסכים ליצור את ההתבוננות הזו מחדש, פנימה, ולקחת אחריות ובעלות על החלומות שלכם, אתם צריכים לפגוש את האכזבה הזו, האכזבה של הילד או הילדה בתוככם, שלמד או למדה לקח שהוא איננו נכון. אתם תמיד יכולים לקבל את מה שאתם רוצים, השאלה היא מה אתם רוצים. השאלה היא מי רוצה את זה בתוככם והאם כל מי שאתם רוצה את זה.
לא היה מי שיסביר לכם את זה כאשר הייתם ילדים, אז קיבלתם את המסר הפשטני האומר 'אי אפשר לקבל הכל', אשר יצר בכם אכזבה. האכזבה הזו יצרה כאב, היא יצרה ציניות, היא יצרה ריחוק ביניכם לבין החלומות שלכם. אם אתם מבקשים להגשים חלומות שקיימים, אם אתם מבקשים חלומות שעדיין אינכם מכירים או ששכחתם, חזרו אל האכזבה הזו, ומתוך הריפוי של הרגש הזה תוכלו לפתוח לעצמכם דלת חדשה לגשמה עצמית.
המורכבות האלוהית בגוף
דיברנו על כאב, ודיברנו על התרגשות, ודיברנו על חלומות. שלושה הבטים של המורכבות של אלוהים בתוך גוף, שאנו מציעים לכם, מזמינים אתכם בזמן הזה לבחון מחדש, להכיר מחדש. לאפשר יותר מקום למי שאתם, יותר חופש להיות מי שאתם בעולם הזה.
כאן אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
