אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, הזדמנות לעסוק במה שקורה בזמן הזה, במה שבאמת מתרחש.
אנו מבקשים להתחיל ולהתייחס לחשדנות המתקיימת בזמן זה, בעולם זה, בעוצמה רבה מתמיד. בני אדם חשדניים; הם חשדניים במי שאמור לעשות עבורם, באותה המנהיגות, במדינות כאלה ואחרות, שתפקידה להנהיג ולתת מענה לצרכים ורצונות. יש בעולם זה חשדנות רבה ביחס לאותה מנהיגות.
בני אדם מנסים להבין מה נכון ומה לא נכון, מה באמת קורה ומה לא קורה. ישנן תאוריות שונות ביחס למה שקורה שמנסות לזהות אמת המסתתרת בתוך המציאות הנוכחית. בני אדם נחושים לגלות את מה שקשה לעיתים לראות בערוצי התקשורת המוכרים והרגילים.
החשדנות הזו היא נובעת משאלה, או באה לידי ביטוי כשאלה – האם העולם הזה הוא לטובתי או לא? האם בני אדם הם לטובתי או לא? האם אפשר לסמוך או לא?
ישנה חשיבות לחשדנות, ובעיקר לשאלה שמתעוררת ומתעצמת בזמן זה. ישנן שתי דרכים, אותן אנו מבקשים להדגיש, להתייחס למציאות מסוימת זו, לחשדנות הזו, ולמה שאתם חושדים בו, לאנשים בהם אתם חושדים.
ראשית נתחיל ונאמר שיש צדק באותה החשדנות. כלומר, האם המציאות היא לטובתכם? האם האנשים הם לטובתכם? האם הם דואגים לכם? האם הם חושבים עליכם?
השאלה הפנימית הזו, הקיימת אצל אנשים רבים, האומרת – אולי לא, היא במקומה; והתשובה היא – בהחלט לא. אין את החשיבה המקסימלית, או אם תרצו האידיאלית, שאתם מצפים שתהיה בקרב אותם אנשים שמהווים את המנהיגות. הם אינם באמת חושבים עליכם או רוצים בטובתכם כפי שאתם מצפים לזה.
במובן הזה אפשר לומר שאתם יותר לבד מכפי שאתם תופשים. אתם פחות מוגנים מכפי שאתם תופשים. כן, ישנן מניפולציות שונות, ישנם שקרים שונים שמספרים לכם. חלקם נתפשים לעיתים בתור אמת, ולעיתים נתפשים בתור שקר, ולעיתים יש סימן שאלה סביבם. אז כן, כל זה הוא נכון במידה מסוימת.
אנו לא יכולים לומר שכל תיאוריה וכל אמת אשר בני אדם מנסים לחשוף אכן קיימת, אבל נקודת המוצא אכן נובעת מזיהוי נכון של דינמיקה במציאות. אלו שאמורים להיות עבורכם ולמענכם ולטובתכם, אינם כאלה כפי שהם מתיימרים להיות, או כפי שאתם מצפים שהם יהיו.
הדברים הללו שאנו אומרים מעוררים לא פעם תסכול וכעס, הרבה כעס. הרבה כעס מתעורר בזמן הזה, הרבה כעס עוד יתעורר בהמשך הזמן. ככל שההבנה של הפער הזה בין הציפייה לבין המציאות תלך ותגדל, יותר בני אדם יכעסו ואש תתעורר ותתפשט בדרך כזו או אחרת.
לבחון את המנהיגות הפנימית
אנו מבקשים בתחילתו של מפגש זה להפנות את תשומת הלב גם למערכת היחסים שלכם עם עצמכם. זאת משום שפעמים רבות בני אדם נוטים להאשים אחרים בבעיות שלהם.
אמנם יש פה מערכת יחסים מורכבת – המנהיגות אכן אמורה לעשות עבורכם דברים שאתם אינכם בהכרח יכולים לעשות עבור עצמכם באופן אינדיווידואלי. אך בכל זאת אנו אומרים כי הדרישה שאתם לא פעם מפנים כלפי מנהיגות חיצונית, היא דרישה שעליכם להפנות כלפי מנהיגות פנימית.
עד כמה אתם דואגים לעצמכם? עד כמה אתם באמת רוצים בטובתכם? עד כמה אתם באמת נמצאים בתשומת לב למה שאתם צריכים ולמה שאתם רוצים? ומתייחסים לעצמכם בהתאם למה שאתם מגלים?
אנו נאמר שהפער שאתם מזהים במציאות החיצונית מתקיים לא פעם גם בתוככם. בזמן זה, כאשר כעס ותסכול עשויים לגדול מבעבר, ביחס לפער בקרב אלו המנהיגים אתכם, אנו מציעים כי גם תזכרו לבחון את המנהיגות הפנימית שלכם. האם אתם נמצאים עבור עצמכם?
השאלה הזו שאנו שואלים היא אולי איננה שאלה נכונה לשאול. כלומר, השאלה היא לא האם אתם נמצאים עבור עצמכם, שכן התשובה לשאלה זו ברורה – לעיתים כן ולעיתים לא.
השאלה הנכונה יותר לשאול היא עד כמה אתם רוצים להיות קשובים לעצמכם? היכן חוסר ההקשבה וחוסר האכפתיות באים לידי ביטוי כיום? כלומר, אם יש לכם רצון ליצור שינוי במנהיגות פנימית, הרי שכדאי להתחיל לבחון היכן זו אינה קיימת.
היכן אתם עסוקים בעצמכם במקום להיות עסוקים בעצמכם?
מהעצמי המצומצם לעצמי הרחב
יש שני 'עצמי' לצורך ההבנה של מה שאנו מדברים עליו. יש את האני המצומצם, הכולל את מה שאתם מכירים ויודעים, את מה שאתם רגילים אליו. האופן שבו אתם רגילים לפרש ולתרגם רגשות וקולות בתוך עצמכם. האופן שבו אתם מתנהלים במערכות היחסים שלכם, נובע מתוך המוכר.
יש עצמי רחב יותר, הכולל היבטים שונים שאתם פחות פוגשים באופן מודע, או נוטים לפרש ולתרגם באופן לא מדויק.
לתת יותר תשומת לב ומקום לאותם החלקים שאינם כה מוכרים וידועים, דורש מכם לא פעם לוותר על שליטה, לוותר על התפישה של מה שאתם מכירים. לוותר על התפישה שאתם יודעים, שאתם יודעים מי אתם, שאתם יודעים מה אתם צריכים ואתם יודעים איך לתת לזה מענה, או מה או מי אמורים לתת לזה מענה.
הכניסה אל תוך העצמי הרחב יותר מחייבת לאבד את מה שאתם יודעים, לצאת מהגבולות של המוכר ולצלול אל תוך הלא ידוע.
בעוד שזו עשויה להיות השאיפה והכוונה המודעת של רבים, בפועל זה איננו כה פשוט. לא פעם אתם עשויים למצוא את עצמכם בתוך מלחמה על מה שאתם מכירים ויודעים, נאחזים בגבולות של העצמי שאתם מכירים ומסרבים לקחת אחריות על עוד היבטים במי שאתם. היבטים שהם פחות מוכרים, או אולי פחות נעימים, או פשוט שונים ממה שאתם מכירים ולכן הם עשויים להרגיש זרים. צרכים שונים, רגשות שונים, רצונות או תשוקות שיוצאים מחוץ לגבולות של העצמי המוכר והנוח.
להרחיב את הגבולות
הזמן הזה שבו אתם נמצאים הוא זמן שכזה אשר מערער במידה רבה את הגבולות המוכרים לכם. בזמן שבו יש עליכם עדיין גבולות כיצד לחיות וכיצד לפעול, אתם גם פוגשים יותר מבעבר את הגבולות הפנימיים שלכם.
בתוך זה אתם מתבקשים ככל האפשר לפתוח אותם ולאפשר לעוד להיכנס אל הגבולות הללו. עוד רגשות, עוד רצונות, עוד צרכים או מחשבות או תשוקות. חלקם חדשים לגמרי, אחרים אולי מוכרים אבל לא כאלה אשר קיבלו תשומת לב; אולי מוכרים אך הודחקו והורחקו.
במילים אחרות, זהו זמן של גדילה, זהו זמן של התפתחות. אפשר בהחלט לומר כי זהו זמן של התרחבות. אבל אתם עשויים להיאבק למה שאתם מכירים ויודעים, ואותה העקשנות לא להשתנות עשויה להיראות ולהשתקף גם בקרב אותם מנהיגים שאתם נתונים לחסדיהם.
אתם עשויים לזהות זאת אצל המנהיגים ולכעוס על כך, והדבר הוא חשוב כדי ליצור שינוי. אבל השינוי אינו יכול להיות רק חיצוני, חשוב שהשינוי הזה יהיה גם פנימי. זו איננה רק המנהיגות החיצונית אשר כדאי שתשתנה, אלא גם זו הפנימית.
הארץ המובטחת של הפחד
זה היבט אחד של הרחבת גבולות העצמי ומתן מקום ומודעות ליותר היבטים ממי שאתם; היבט אחד של מה שקורה. ההיבט השני אשר קשור בכל זה הוא תשובה לשאלה – מה מנהיג אתכם בתוככם? האם אתם מונהגים או מנהיגים את עצמכם מתוך פחד, מתוך תפישה שאומרת אין מספיק, לכן כדאי לסגור ולצמצם ולשלוט? או שאולי אתם מונהגים או מנהיגים את עצמכם מתוך אהבה, מתוך תפישה האומרת שיש מספיק, ואפשר להיפתח?
השאלה הזו – מה מנהיג אתכם? איזו תודעה או איזו איכות אלוהית מנהיגה אתכם? – היא שאלה משמעותית ביותר בזמן הזה.
כל הקולות עשויים לדבר כעת בעת ובעונה אחת. אהבה עשויה לדבר בתוככם וגם הפחד. כל צד מציע הצעות אחרות ואתם עשויים לחוות בלבול. הבלבול הזה אינו קשור אך ורק באותו וירוס ובתגובה של עולם זה לווירוס הזה, אשר יוצרים ביחד בלבול גדול; הבלבול הפנימי מועצם בזמנים אלו, והוא מחייב אתכם ליצור סדר פנימי חדש.
לאיזה מההיבטים אתם נותנים כוח? מי מנהיג אתכם? ולאן הוא לוקח אתכם? זו שאלה שכדאי לשאול כאשר אתם פוגשים את הפחד בתוככם.
לאן הפחד מציע לכם ללכת? מהי ההצעה שלו? מהי הארץ שאליה הוא מציע לכם לעלות? כלומר הארץ המובטחת של הפחד, מהי? מהי כוללת? והאם אתם באמת רוצים להגר אליה?
הפחד עושה מאמצים רבים לשכנע בני אדם להגר לממלכה שלו. האם בדקתם את האותיות הקטנות בהצעה הזו? אנו לא בטוחים, ואנו מציעים לכם לעשות זאת. הכוונה היא שכאשר אתם חווים פחד ושומעים את הקול של הפחד בתוככם כדאי לבחון עד הסוף מהו מציע לכם. מהן דרכי הפעולה, מהן ההבטחות, ובעיקר מהו המחיר שאתם עשויים לשלם במידה ותקשיבו לו. אלו הם דברים שכדאי לחזור ולבחון ביתר שאת.
בעולם של בני אדם, ביום-יום, אתם עשויים לפנות לעורכי דין כדי לבחון הסכמים. אבל את ההסכם הפנימי הזה בינכם לבין הפחד אתם נוטים לחתום עליו מבלי לקרוא אותו לעומק. אנו מציעים בזמן הזה לקרוא לעומק את ההסכם שהפחד מנסה שתחתמו עליו. מה הוא מציע לכם, אם תעשו את מה שהוא אומר? ומהו אומר? ומה המחיר שאתם תשלמו אם תעשו זאת? אלו הן שאלות שכדאי לשאול.
הארץ המובטחת של האהבה
באותה המידה כדאי לשאול את עצמכם, כאשר אתם חווים אהבה, כאשר אתם שומעים אותה מדברת בתוככם, מה היא מציעה לכם. לאיזה ארץ היא מציעה לכם להגר? ומה האהבה מבטיחה לכם? ומהו המחיר שאתם מתבקשים לשלם אם תבחרו באהבה?
שלא יהיה ספק, יש מחיר לכאן או לכאן. השינוי בכל מקרה צריך לקרות: אם אתם בוחרים באהבה כמנהיגות, או בפחד כמנהיגות, עליכם לעבור שינוי, ושינוי הוא המשמעות של המחיר. אבל יש שינוי אשר אתם רוצים בו ויש שינוי שאתם לא רוצים בו. עליכם לבחור באיזה שינוי אתם בוחרים, מאיזה שינוי אתם נמנעים.
גם אהבה מציעה הצעה ומבטיחה הבטחה שכרוך בתוכה שינוי, כרוך בתוכה מחיר מסוים. כדאי לבחון זאת, ואז לראות יותר בבהירות מה באמת אתם רוצים.
הבלבול המתקיים בזמן הזה ביחס למנהיגות חיצונית ופנימית, חשוב שיאפשר להגיע לסדר פנימי חדש. במי אתם בוחרים? באהבה או בפחד? זו השאלה.
דיקטטורה של אהבה
הבחירה היא איננה סופית, היא איננה אחרונה בשרשרת, אבל היא שלב נוסף בהתפתחות. אין לצפות מזה שגם אם אתם בוחרים באהבה, שהפחד ייפסק וייעלם. בחירה במנהיג פנימי אינה מבטלת אופוזיציה.
אל תנסו להפוך את האהבה לדיקטטורה. למרות שיש לא מעט בני אדם שזה מה שהם מנסים לעשות, זה עדיין אינו הדבר המומלץ. אהבה היא איננה דיקטטור, היא איננה מבטלת קולות וחלקים אחרים. אבל לא פעם ישנם בני אדם אשר בוחרים באהבה ומשתמשים בכוח שלהם, במנהיגות שלהם, כדי למחוק את האופוזיציה הפנימית. לא לתת מקום לרגשות של פחד, לקולות של ביקורת, של כאב, מתוך מחשבה שזה מה שאמור להיות. אבל זו אינה פעולה של אהבה, וזה איננו מה שהאהבה מציעה. איננו מציעים לעשות זאת, או לצפות שזה מה שיקרה אם תרשו לעצמכם לבחור באהבה – שהפחד ייעלם. זה בהחלט לא יקרה.
מה שכן יקרה הוא שאתם תאפשרו לעצמכם להיות יותר כפי שאתם, וההתרווחות וההתרחבות בתוככם יגדלו. אתם תוכלו לתת יותר מקום לעוד חלקים בכם, ולפרוץ גבולות שאומרים אפשר ואי אפשר. אבל זה איננו אומר שהפחד ייעלם, זה איננו אומר שביקורת אמורה להיפסק.
המסע ממשיך, הוא איננו מסתיים בחודש זה. כדאי להיות מפוכחים מהציפייה שלכם, מהשינוי שאתם עוברים בזמן זה ומהשינוי שעולם זה עובר בזמן זה. זה איננו שינוי אחרון בשרשרת של שינויים שעליכם לעבור, אבל הוא בהחלט שינוי משמעותי. זהו שינוי שכדאי להתייחס אליו ברצינות ובכובד ראש, או אולי קלות לב, אבל גם כובד ראש. לא להקל בכך, לא לזלזל בזה.
הבחירות הנעשות בזמנים אלו הן משמעותיות, הן ברמה האינדיווידואלית והן ברמה הקולקטיבית. עליכם לבחור באיזה נתיב אתם רוצים ללכת, לבחור מי אתם רוצים להיות. זו בחירה משמעותית וחשוב שהיא תעשה ככל האפשר מתוך כנות, מתוך מודעות עצמית.
זה מה שאנו מציעים עבור הזמן הזה, עבור מי שאתם.
לקחת חלק בשינוי
עכשיו, מתוך זה אנו מבקשים לומר עוד דבר מה אחד. יש בני אדם שונים בזמן הזה אשר עשויים להיות מתוסכלים מכך שהעולם אינו משתנה מספיק. התסכול יכול להפוך לייאוש, והייאוש יכול להביא לוויתור. יש כאלה מבינכם אשר עשויים להרגיש שזו איננה הפעם הראשונה ששינוי יכול לקרות וגם הפעם נראה שהוא לא יקרה, ולהפסיק תהליכים של שינוי באמצע. החוויה הזו יכולה להיות מופנית גם כלפי השינוי הפנימי, אבל גם ובעיקר עבור השינוי של העולם כולו.
אנו מבקשים ביחס לזה לומר כך – השינוי אכן קורה. הוא עשוי להיות מורכב יותר ליישום, או כזה הדורש יותר זמן ליישום מכפי שאתם מקווים לו, מצפים לו, בהחלט, אבל שינוי קורה. כך שלפני שאתם זורקים את המפתחות ומוותרים על ההשתתפות שלכם בתהליכים אלו, זכרו את מה שאנו אומרים – שינוי קורה.
אם אין לכם את הכוח להמשיך, הדבר הוא לגיטימי. אבל כדאי לקחת בחשבון כי שינוי קורה, ואתם יכולים לבחור להיות חלק ממנו או לא.
שינוי קורה. כך שהשאלה היא האם אתם באמת רוצים להשתנות?
אנו אומרים זאת משום שלעיתים כך הדברים פועלים. בני אדם, במקום לומר שהם לא רוצים להשתנות, אומרים – העולם לא משתנה מספיק, אין סיכוי אז בוא נוותר. אנו אומרים – אל תאשימו את העולם.
השינוי עשוי להיות יותר ממושך או מורכב מכפי שחשבתם, אבל הוא קורה. אם אתם רוצים לפרוש משינוי, מתהליך של שינוי, אפשר לעשות זאת. אבל אל תאשימו את העולם בייאוש שלכם, אלא קחו עליו אחריות.
אתם יכולים לבחור בכל מקרה כל בחירה שהיא, אבל כנות תאפשר לכם בחירה יותר נבונה, כזו שיש בה יותר אחריות. אתם כאן כחלק מעולם משתנה, והוא משתנה. הוא לא יהיה כל כך מהר כפי שאתם רוצים שהוא יהיה, אבל הוא משתנה.
אתם יכולים להפגין בדרך כזו או אחרת נגד מנהיגות כזו או אחרת. אבל אנו מציעים כי תשקיעו את מירב האנרגיה שלכם במנהיגות הפנימית, בשינוי שאתם עוברים או לא עוברים. הסכימו להיות יותר ממי שאתם, ובחרו מחדש מנהיגות שאתם רוצים ללכת אחריה בתוך עצמכם.
אלו הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו, אם כך שלום.
טוהר.
