אם כך, שלום.
אם כך אנו מתחילים. מפגש נוסף, הזדמנות נוספת ללמוד מעט יותר, לרפא מעט יותר, את מה שמבקש ריפוי והבנה.
הזמן הזה שבתוכו אנו מדברים, שבתוכו אתם נמצאים, הוא זמן שמטלטל אנשים רבים. סיבות שונות יוצרות טלטלות שונות וכולן מביאות בני אדם יותר ויותר לחוויה של חוסר אונים.
הדרכים המוכרות, הידועות, לכאורה מסתיימות, וההיגיון לכאורה אינו פועל יותר, בין אם מדובר בהיגיון של הפחד ובין אם מדובר במה שנראה כמו ההיגיון של הלב. בני אדם רבים מרגישים יותר ויותר שהדרכים בהן הם הלכו, שעליהן הם התבססו, מגיעות לקצה שלהן, לסוף שלהן. הדברים אינם עובדים.
בו זמנית ישנם ניצנים והתפתחויות המעידים על שינוי, המעידים על התרחבות, המעידים על כך שדברים יכולים לקרות, שדברים שזמן רב נראו כחסרי סיכוי, כדרך ללא מוצא, מתפתחים וגדלים.
האופן שבו כל זה קורה, זה במקביל לזה, גורם לבלבול יותר ויותר גדול. כיצד אפשר באמת לפעול, כיצד אפשר באמת לחיות, במה באמת צריך להאמין, למה באמת אפשר להאמין. אם דברים מסויימים מתחילים לפתע לנוע ודברים אחרים מפסיקים, אם ההיגיון המסוים שהיה עד כה מתגלה כפחות ופחות אפקטיבי, אז מה באמת נכון ומה באמת אפשרי?
צורך בתזוזה פנימית
אנו מדברים כבר זמן מה במפגשים הללו על מציאות של בלבול; על מציאות רגשית, פנימית, ועל מציאות שהיא לעיתים חיצונית, שיש בה בלבול. זו חוויה שאפשר להגדיר אותה בתור ארוכת טווח, כזו הנמשכת ונמשכת, שלעיתים מסתעפת ונהיית מורכבת יותר. אם אתם מרגישים זאת אנו כאן כדי להסביר את ההיגיון שמאחורי העדר ההיגיון.
אנו כאן כדי לומר שאותו היגיון שעליו התבססתם, שנתן לכם תחושה של שליטה, של ממשות, שנתן בטחון ויציבות, אינו יכול לתת לכם את מה שהיה רגיל לתת, את מה שהתרגלתם לקבל ממנו. ישנה חשיבות או צורך עמוקים מהרגיל לאבד שליטה ולהכנע אל תוך מה שנחווה ככאוס, אל תוך מה שאיננו מתפקד באופן שבו הוא אמור היה, יכול היה או אולי תפקד בעבר.
אתם נדרשים בזמן הזה לזוז ולא מדובר בהכרח תזוזה חיצונית. לעיתים כן אבל פעמים רבות התזוזה היא פנימית. אתם נזרקים מהאדמה, מהתחושה של הבטחון, של ההיגיון, של מה שאתם מכירים ויודעים. אתם נזרקים מזה לממד אחר ובזמן שבתוכו אתם נמצאים – והזמן הזה נמשך כבר זמן מה – אתם מרגישים אבודים.
שינוי עמוק ומקיף
ישנו ערפל בו זמנית יחד עם מידה כזו או אחרת של בהירות. הסיבה לכל זה היא שאתם הולכים ומשתנים. השינוי איננו מובן דיו, בעיקר עד כמה הוא עמוק ועד כמה הוא מקיף.
השינוי מתקיים בתאים של הגוף הפיזי, המשנים תפיסה ותודעה. הוא מתקיים ברבדים הרגשיים, הוא מתקיים ברבדים המנטליים, הוא מתקיים בערוצי התקשורת, המחברים אתכם לממדים השונים. הכוונה היא לערוצי תקשורת אשר חיברו אתכם פנימה ולערוצים המחברים אתכם החוצה – לא רק זה אל זה, כי אם ערוצי תקשורת המחברים אתכם לממדים אחרים, לרבדים אחרים של מי שאתם, כאלה שאינם נוכחים בתוך הגוף הפיזי הזה, חלקם בגופים אחרים וחלקים בממדים אחרים נטולי גוף.
שיתוף הפעולה גובר והרב ממדיות של מי שאתם הופכת להיות עובדה מוצקה. אבל בתוך התהליך הזה אתם מרגישים פעמים רבות מבולבלים ואבודים, חסרי אונים. כאילו מה שהיה כבר איננו עובד, מה שיהיה איננו ידוע, אז מה באמת קורה עכשיו?
אם הייתם יכולים לראות את המציאות מנקודת המבט שלנו הייתם נרגעים. בעיקר הייתם צוחקים משום שפלא גדול מתרחש בזמן הזה. אתם הופכים הלכה למעשה להיות יותר ממי שאתם. אתם מגלים הלכה למעשה הבטים נוספים ופוטנציאל הגילוי עבור אלה שעדיין מרגישים חסומים קרוב יותר מאי פעם.
באופן פשוט מאי פעם אתם יכולים לבטא את עצמכם בעולם הזה. דרכים שהיו חסומות נפתחות יותר בקלות מאשר בעבר. אבל בשביל שכל זה ימשיך לקרות אתם צריכים בזמן הזה להכנע אל תוך החוויה הזו ולהבין שהכל מתארגן מחדש.
תהליך של שיפוץ תודעתי
אתם אינכם עוברים דירה אבל דמיינו שהדירה שבה אתם גרים כעת מתחברת באופן פיזי לדירה הנמצאת בסמוך, אולי בקומה מעל ואולי בקומה מתחת אבל בצמידות אליכם. קירות נשברים, יש כאוס בתוך הדירה והכל גדל. אתם רואים פוטנציאל אבל אינכם יודעים כיצד להשתמש בו ואינכם יודעים, גם אם החזון קיים, מה לעשות איתו.
אם היה מדובר בשיפוץ של דירה ככל הנראה היתה בכם יותר סבלנות ואולי מידה גדולה של אמונה, משום שכאשר מדובר בתהליכים פיזיים ההיגיון שלכם יכול יותר בקלות לסדר את הדברים באופן הגיוני. כשהדברים ברובד הפיזי יוצאים מהסדר שלהם, ההיגיון מוצא פתרונות. אבל כשהכאוס איננו מתרחש באופן פיזי, כשהשיפוץ איננו פיזי וההתרחבות איננה פיזית, אבל ההשלכות שלה הן פיזיות לחלוטין – על הגוף שלכם, על ההרגשה שלכם, על ההבטים השונים של החיים שלכם – אתם מרגישים אבודים, מאבדים אמונה ובטוחים שמשהו לא טוב קרה בדרך, שאולי הכל התקלקל, אולי אתם פוסעים בדרך לא נכונה.
אנו אומרים שהדרך נכונה, אבל פעמים רבות אתם נזרקים מהמקום בו הייתם עד עכשיו משום ששינויים צריכים לקרות. העובדה ששינויים צריכים לקרות איננה אומרת שהאדמה הפסיקה להיות אדמה, אתם פשוט אינכם מרגישים אותה ואינכם רואים אותה בתוך ענני האבק הממלאים את ההילה שלכם. כרגע ההילה, במידה מסויימת, מלאה באבק.
הממדים מתחברים ואתם הופכים להיות יותר. אתם הופכים להיות יותר במובן הרגשי והפיזי, במובן המנטלי. בשביל לעבור את השינוי הזה, בשביל להפוך להיות השינוי הזה, לעת עתה עליכם לאבד שליטה.
להאמין ללא אמונה
בשביל איבוד השליטה הזה, בשביל להתרווח אל תוכו, בשביל להסכים להכנע אליו, אתם נדרשים לאתגר גדול יותר מאלה שאתם מכירים עד כה, שהוא אולי חדש עבור חלק מכם.
אתם נדרשים להאמין גם כשהאמונה נעלמת. להתמסר גם כאשר לכאורה אין למה להתמסר.
כאשר אתם מסתכלים בעיניים הפיזיות מסביבכם אינכם רואים דבר. כשאתם חווים את החוויות הרגשיות שבתוכן אתם נמצאים בזמן הזה, אתם בטוחים שאתם מרגישים אותן לבד ונמצאים בהן לבד. אבל זו איננה המציאות. אנו מעודדים אתכם לנסות ולראות את האופן שבו המציאות פועלת באמת; למי שיכול לראות זאת, למי שרוצה.
אתם אינכם לבד. גם אם ההתמודדות הרגשית בתוך הגוף היא המסע הפרטי שלכם, אתם אינכם לבד. גם כאשר אתם מרגישים בכאוס וגם כאשר הדרך נתפסת כלא נכונה, כלא אמינה יותר, כאשר האמונה עוזבת אתכם, אתם אינכם לבד.
אתם בתוך שיפוץ שנדמה לכם שמרע את החיים שלכם אבל ההרעה בתנאים היא זמנית. יש מי שמקיף אתכם ואתם אינכם לבד בתוך זה. אנו מעודדים אתכם לפנות ולבקש עזרה ולבקש תמיכה והכוונה גם אם אינכם רואים בעין שהיא איננה פיזית את אלו הנמצאים אתכם.
בקשו את העזרה הזו, הרשו לעצמכם להיות מוחזקים על ידי אלו אשר מחזיקים אתכם גם אם אין להם ידיים. הרשו לאנרגיה האלוהית המקיפה כל אחד ואחד מכם לתמוך בכם ולעורר מחדש, להעמיק את הנוכחות האלוהים בתוככם.
גם אם ההורים הפיזיים שלכם כבר אינם בגוף, גם אם הם נמצאים בגוף אבל אינם איתכם באופן רגשי, אתם אינכם לבד. גם אם אתם מרגישים מבוגרים מדי, גדולים מיד בשביל לחזור להיות באופן פיזי ילדים של אנשים מבוגרים, הרשו לעצמכם לעשות זאת בתוככם. אתם אינכם לבד בתוך זה. הרשו לעצמכם להכנע ולהתמסר אל אלו המחבקים אתכם, אל אלו התומכים בכם, הנמצאים איתכם.
מתוך זה תוכלו לקבל מידה של סבלנות, מידה של אמונה, ואולי אפילו מידה של אופטימיות, של התרגשות.
נכנסים אל מימד חדש
בעוד זמן מה, כזה או אחר, בעולם של בני האדם, באופן שיהיה יותר אינדיבידואלי ופחות קולקטיבי, בעוד זמן מה אתם תמצאו את עצמכם בתוך מציאות חדשה. כאשר האבק יתנקה והעבודות ייפסקו אתם תגלו את עצמכם חיים בתוך חלל גדול יותר, רחב יותר. אתם תגלו שאתם יכולים להתפרס יותר ולבטא את עצמכם יותר ממה שאתם רגילים.
קירות, מחסומים, דלתות סגורות, כל אלו מתבטלים כעת ברמה מסויימת ואתם עשויים למצוא את עצמכם בפני טווח גדול של נשימה ופעולה.
מעניין יהיה לראות מה אתם עתידים לבטא ולממש בתוך המציאות הזו, הרחבה יותר, החדשה רק לכאורה. אלו הבטים בכם אתם רוצים להביא לעולם, מי אתם רוצים להיות, מה אתם רוצים להראות.
זה זמן של שאלות, זמן לחלום חלומות, זמן אפילו לתכנן תוכניות. הכנה ארוכת שנים שהחלה הרבה לפני תקופת החיים הזו, עתידה להגיע אל סופה. דבר מה חדש, מציאות חדשה, עתידה להתחיל להתממש.
זה הזמן עבורו חיכיתם, זה הזמן שאליו התכוננתם, והוא מגיע הזמן הזה. הוא מגיע לאט לאט ואתם לא תמיד שמים לב אבל בעוד זמן, כשתסתכלו אחורה על המילים הנאמרות בערב הזה, תבינו על מה דיברנו.
אתם נכנסים אל תוך ממד חדש של חויה, של הוויה ושל ביטוי. בשביל להכנס אל תוך זה, בשביל להיות זה, עליכם כרגע ללכת לאיבוד.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
