תהליך ההתפתחות של אנשים מוארים אינו נגמר. הארה אינה מסמלת סוף של תהליך התפתחות, כשם שאנו, אם אפשר לומר, מתפתחים. כשם החיים עצמם כל הזמן מתפתחים. אין סוף לתהליך, אין סוף ללמידה.
הרי גם אנחנו, אפשר לומר, בכל פרק הזמן הממושך שאנו מלווים אתכם, בכל פרק הזמן הממושך שבו מתרחש שינוי בעולם הזה, לומדים שוב ושוב על האופן שבו הדברים עובדים בעולם הזה, ועל האופן שבו אתם פועלים. גם על עומק ההשפעה של הרגשות וגם על עומק ההשפעה של ההתכווננות שלכם.
רגשות משפיעים בצורה עמוקה יותר ממה שנראה, אך יותר ויותר אנו רואים שהבחירות שלכם וההתכווננות שלכם יש להם השפעה רבה יותר, ויש נחישות רבה יותר ממה שהיה נראה בעבר בקרב בני האדם. כך כשם שאנו לומדים, הרי שגם להם יש מה ללמוד.
הארה היא דבר אפשרי, אך היא לא כל התמונה. אור ואהבה הם אינם מספיקים בשביל ליצור תרבות אחרת. משום כך הארה לאורך כל ההיסטוריה היתה דבר אפשרי רק למעטים. האם אי פעם שאלת את עצמך מדוע הארה לא היתה דבר קל בשביל אנשים רבים? מדוע אנשים מעטים הצליחו לעשות את הקפיצה הזו? וזה נכון גם היום, מעטים עושים זאת.
אין זה מספיק. ישנו מטען עמוק של פחד בבני האדם, אשר צריך ללמוד לפרק ולחצות דרכו בשביל להגיע אל תוך מצב תודעה של הארה, שאפשר לכנותה הוליסטית, המכילה את כל מרכיבי המציאות.
כדור הארץ, עם כל בני האדם החיים בו, נמצא בתהליך ממושך של התפרקות לגורמים, כדי להכין את האפשרות לתרבות אחרת, לצורת חיים אחרת, ולצורך כך, ההארה הישנה, האופן שבו הדברים עבדו, איננה מתאימה עוד.
ישנה כאן אי-הבנה עמוקה מאוד לגבי האופן שבו הכל פועל, ולגבי האופן שבו רגשות פועלים. את זה כולם חייבים להבין: אי-ההבנה הזו קיימת בכל הרמות, היא גם קיימת מעבר לגוף, בצד שלנו. אתם נמצאים בתוך מסע, בתוך דהירה של מסע, שהוא הדבר הכי פחות צפוי והכי מפתיע ביחס למה שאפשר היה לומר על התרבות הזו. הבחירה שבחרתם ללכת בה היא איננה דבר מובן מאליו. היא לא היתה מובנת מאליו בכלל, והיא גם עדיין איננה מובנת מאליו, גם לא העובדה שהבחירה תמשך בכיוון הזה, והכל צריך להתאים את עצמו בהתאם למה שאתם צריכים לעשות ולעבור, על מנת שתצליחו להילחץ מתוך הקונספירציה הזו.
לכן ידע רוחני נוטה יותר ויותר להתאים את עצמו בכיוון שבני האדם מוכנים ללכת בו. הידע, גם שלנו וגם של ישויות אחרות, השתנה מאוד במהלך השנים. הרבה דברים לא מדוברים עוד, והרבה דברים מדוברים, שלא דוברו מעולם. הכל מתפתח כל הזמן.
הקושי הגדול בתוך ההתפכחות הזו היא שאף אחד, בשום מקום, איננו יודע מה הולך לקרות. אף אחד לא יודע באמת מה אתם צריכים לעבור באופן שאפשר להנחותו צעד אחר צעד.
ישנו הפוטנציאל שלכם והיכולת שלכם להגיע לנקודה מסוימת בהתפתחות. אנו יכולים לראות זאת ולכוון אתכם, אך גם אנו רואים מכל צעד שאתם עושים מה יכול להיות הצעד הבא, ואיך לעזור לכם להגיע אליו. מעבר לכך איננו יכולים לראות דבר.
הרגש הוא דבר מה חשוב מאוד, הוא חשוב ביותר. הוא יהיה מקפצת ההמונים, אם אפשר לומר זאת כך, לתרבות אחרת. משום כך קורים אירועים כה רבים במציאות של בני האדם, שגורמים להם להרגיש.
ההתנגדות לרגש תצטרך להתפרק. רק כשבני האדם יסכימו להרים ידיים ולהתמסר למה שהם מרגישים, אז יהיה גן-עדן. אך לכך עוד ייקח זמן.
התקבל בתקשור שנערך בתל-אביב ב- 5.3.04
