"אנו רוצים לדבר על אכזבה. אנו בעיקר לעזור להמיס את הצריבה הזו בלב, משום שהיא משקולת. משקולת שבאמצעותה הפחד מצליח להדביק את עצמו אליכם, לשמור על נוכחות בתוך הגוף. היא נמצאת, התחושה הזו של האכזבה, כמו ענן דק, כמעט בלתי נראה, אשר מרפרף ועוטף את הלב. היא ראשונית מאוד, כמו הבדידות וכמו הבהלה, והיא נמצאת מתחת לייאוש. היא מעוררת כעס רב ומגבירה את האמונה בפחד, או לחילופין את חוסר האמונה.
"היא קיימת באותם רגעים נוראיים של התעוררות אל תוך עולם חדש, אל תוך גלגול חדש. כאשר רק מצליחים להבין מה השתנה, כשעוד קיים הזכרון של התודעה ממנה אתם באים וההבנה אל מה אתם נכנסים; אך היא קיימת בעיקר מאז אותה התחלה של ההתחלות, כאשר הפחד הופיע. ושם, במעבר מעולם של אהבה לעולם של פחד, כאשר האמונה בנצח התחלפה באמונה בזמניות, כאשר מצאתם את עצמכם יותר ויותר חיים בתוך עולם מסוג זה, הלכה ונוצרה אכזבה עמוקה מאוד, אשר אומרת שמה שלימדו אתכם ומה שחייתם לפיו איננו נכון; והיא גם קיימת בקרבם של אותם אלו אשר זוכרים את הניסיונות ללכת אל מעבר, אל מעבר לפחד אשר התחיל להשתרשר, לנסות לחזור לחוויה של הבית, וחוסר האונים אשר היה באותם רגעים, כאשר הדלת היתה סגורה והמפתח לא היה בסביבה, הביא איתו אכזבה.
"הצריבה הזו בלב, היא בת השפעה; יש לה השפעה לא מבוטלת. היא מייצרת את הנטישה, את חווית הבגידה, היא מעוררת חוסר אמון ומגבירה בדידות, והיא סוגרת בתוך כלא".
