אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, זמן לדבר מעט יותר בהרחבה על מה שמתרחש בזמנים אלו.
אפשר להתחיל ולומר שהמגמה הכוללת של כל הדברים היא להיכנס אל תוך עומק חדש. במילים אחרות, להביא לידי ביטוי באופן יותר מלא את הדברים כפי שהם. זו המגמה, זו הכוונה וזה מה שקורה.
במציאות זו, שבה יש את הנכונות ואת הרצון ואת הנחישות להביא לידי ביטוי יותר רחב את הדברים כפי שהם, ישנם גם קשיים מסויימים וישנם, איך לומר, הקלות או יתרונות או הטבות, שאפשר להיעזר בהן ככל שהדבר הוא אפשרי.
זה מה שקורה: ישנה תמיכה יותר רחבה ויותר מלאה בלהביא את עצמכם לידי ביטוי. זו תמיכה הנוצרת בו זמנית בתוככם, בתוך אותם החלקים הנישמתיים אשר קשורים וקושרים את העולמות ביחד; והיא נוצרת גם מסביבכם, בעולמות השונים שאליהם אתם קשורים, אלו אשר נמצאים בקשר איתכם באופן אישי וקולקטיבי, עם תרבות זו, עם עולם זה.
זו הנכונות וזו הנחישות – להביא את עצמכם יותר לידי ביטוי.
הדבר הופך להיות יותר ויותר ממשי ובדברים מסויימים אתם עשויים להרגיש יותר קלות של ביטוי, של תנועה ושל עשייה. עשויה להיות חוויה שישנו ביטחון עצמי יותר ברור, ישנה קלות בהבעה, בעשייה, במקומות בהם הקושי היה נוכח מזה זמן. התנועה עשויה להיות ולהרגיש יותר קלה; יש יותר מרחב, יש יותר אפשרות להביא לידי ביטוי, להגשים רצונות מסויימים, לחיות ולבטא אמיתות מסוימות. ללכת יותר בחופשיות בעולם זה, לשאת את האור של הנוכחות שלכם, של הידיעה של מי שאתם, יותר במלאות, יותר בנינוחות.
הזיכרונות מאבדים אחיזה
רבים מאלו הנמצאים בתהליך התפתחות נושאים בתוכם את הפחד מלפרוש את הכנפיים ולהביא לידי ביטוי את הנוכחות שלהם. זיכרונות קדומים של פגיעות יוצרים את האמונה שיש צורך להסתתר. אך הזיכרונות הללו הולכים ומאבדים אחיזה.
ישנה יותר נינוחות, בהחלט, יותר הסכמה, יותר הבנה שאתם אינכם חייבים להיפגע ולכן אתם אינכם חייבים להגן על עצמכם. אינכם חייבים להסתתר, אפשר להביא את עצמכם לידי ביטוי יותר בפשטות, עם פחות התנצלות.
זה דבר מה חשוב – זו פעולה שהיא אינה ראשונה ואינה אחרונה, כי אם פעולה נוספת של הסרה של כבלים, כבלים עתיקים, אשר במידה רבה השאירו אתכם תפוסים, לא פעם נטועים במקום. יש יותר ידיעה פנימית שאין צורך להגן כי אין חובה שתהיה פגיעה. המשמעות היא חופש גדול יותר ונינוחות יותר עמוקה.
פחד מביא להתנגשות
זה עוד דבר מה הקורה בתהליך זה – לא פעם עולה הפחד שמא כל זה הוא זמני, שכל זה איננו יציב, שהביטחון הזה עשוי לחלוף, שהאדמה החדשה שאתם מרגישים מתחת לכפות הרגליים היא לא יציבה.
הפחד מליפול, הפחד מלהתרסק, הפחד מלהפסיד, הפחד מלאבד, הפחדים הללו, בגרסה כזו או אחרת, בהרכב כזה או אחר, עשויים לצעוק בעוצמה רבה בזמנים אלו. אתם עשויים להרגיש דחף מפתיע לנוע בכיוון מסוים ובו זמנית פחד גדול שיעלה מנגד ויאמר שדבר מה רע עשוי לקרות.
זו התנועה והיא תנועה מנוגדת. התנועה המנוגדת הזו עשויה ליצור במציאות שלכם התנגשות. אתם עשויים להתנגש בעצמכם, אתם עשויים להתנגש אחד בשני, אתם עשויים להתנגש במציאות של עצמכם.
זה דבר מה שחשוב להתייחס אליו, להבין אותו ולטפל בו, עד כמה שאפשר בחמלה ובהבנה. האדמה היא יציבה, אמנם, אבל היא חדשה עבורכם, ואתם מתחילים להתרגל לביטחון שאינכם מכירים באופן הזה. ישנה מידה לא מבוטלת של בהלה, שמא אי אפשר לסמוך על השינוי, ושהדבר הרע שאתם רגילים אליו – הפגיעה, ההתכווצות, ההסתתרות, הצורך בהסתתרות ובהתכווצות – עומד לקרות מחדש. זו ידיעה מדומה מנקודת המבט שלנו אבל ממשית מנקודת המבט שלכם, ולכן לא כדאי להתלהב יותר מדי ולא לשמוח יותר מדי ולא להרשות לעצמכם יותר מדי ולא להעיז יותר מדי; לא לעשות שום דבר מהדברים הללו יותר מדי, אלא ללכת בזהירות.
אפשר להמשיך לצעוד
אם אתם בוחרים באופן מודע לעשות את הצעדים שלכם באופן שהוא זהיר ומדוד, זה הוא דבר נכון ומבורך. הבנה וחמלה דרושים בגישה שלכם לעצמכם ולפחד שעולה מנגד. אבל כדאי בהחלט לצעוד.
אין באמת צורך לעמוד במקום ולא לזוז ולא לעשות ולא לומר ולא לבטא, אין צורך בכך. ישנה אנרגיה חדשה ההולכת ומתגלה, ביטחון עצמי אשר עשוי להרגיש דומה לביטחון עצמי ותיק יותר, אך יש בו איכות חדשה של גמישות, של נינוחות, של אפשרות.
השפעת הסערה
הדברים עשויים להיות, כפי שאתם יודעים, סוערים עד מאוד, כאשר אתם עוברים את המציאות הזו, והסערה הזו יכולה להיות פנימית וחיצונית.
כאשר החוויה היא ביניכם לבין עצמכם, אז הצעקה של הפחד והנחישות של הלב עשויים להתערבב זה בזה. הפחדים לעתים עשויים להיות חזקים יותר, ופעמים רבות אתם עשויים לחוות בו זמנית את שתי החוויות.
כל עוד זה מתקיים באופן הזה, איננו מציעים לעשות משהו מסוים, רק לגלות את אותה סבלנות שאתם זקוקים לה, ואת ההבנה שאנו מציעים לכם לגלות כלפי עצמכם.
סערה זו גם יכולה להתבטא בתוך המציאות שלכם, במערכות היחסים שלכם. כאשר מדובר באנשים שאינם מבקשים לפתוח את הלב, סערה זו עשויה להיות לעתים אלימה מאוד.
השתקה עצמית עתיקת יומין, כאשר היא נשברת ללא הכנה מוקדמת, היא עשויה להיות אלימה מאוד באופן בו היא באה לידי ביטוי
אם אתם עצבניים בימים האלה, אם אתם חסרי שקט וחסרי סבלנות, כדאי לקחת בחשבון שישנם פחדים אשר מתעוררים אל מול השינוי, וזו התוצאה וזה האופן שבו הם משפיעים עליכם.
אל תנסו להשתיק את הרגשות הללו, אל תנסו להתגבר עליהם. איננו מציעים לכם להיות חזקים. כן מבינים, אבל לא חזקים; ואפשר בהחלט לעשות צעדים זהירים.
חשיבותה של ההיזכרות
כדאי להבין, באותה המידה, מה מתרחש בעולם שבו אתם נמצאים.
אילמות עתיקת יומין היא זו אשר מתפרקת, וכאשר זה קורה, ללא הכנה מוקדמת, זה עשוי לקרות באלימות רבה מאוד.
אנו מודעים לכך שהמילים שלנו עשויות לעורר פחד, הן עשויות לעורר תחושה של חידלון וחוסר תוחלת ומידה של ייאוש כזה או אחר. אנו אומרים את הדברים למרות שאנו מודעים לכך שאלו התגובות הרגשיות שעשויות להתעורר, משום שאנו רוצים לומר דבר מה הפוך.
ישנה חשיבות רבה בזמנים אלו לנוכחותם של אנשים אשר בוחרים להכיר את עצמם, אשר בוחרים להיזכר בעצמם, אשר בוחרים להתעורר מתוך שקרים של פחד ולגלות מחדש מהו חופש.
ישנה חשיבות רבה לנוכחות שלכם בעולם זה. בכך שאתם נזכרים יותר ויותר במי שאתם, הפחד מאבד אחיזה.
כאשר אדם נזכר במהותו האמיתית, הפחד חוזר להיות רעיון, כפי שהוא היה בתחילת ההתחלות.
אתם עשויים להרגיש בזמנים מסוג זה קטנים וחסרי השפעה, אתם עשויים להרגיש כאילו ישנם כוחות גדולים אשר מניעים את הכל, שאין לכם קשר אליהם ואין לכם שליטה בהם ואין לכם יכולת להשפיע עליהם. זה נכון שאין לכם שליטה על הדברים, אבל יכולת ההשפעה שלכם גדולה מכפי שאתם רואים.
איננו מציעים ואומרים שאתם חייבים לצאת להפגנות או לפעולות מסוג זה בשביל ליצור שינוי; אנו אומרים שבכך שאתם משנים את עצמכם, נזכרים בעצמכם, מבינים שאין מה לשנות, שהכל בסדר; אז אתם תורמים תרומה משמעותית לדינמיקה של הדברים, לכיוון בו הכל הולך.
זהו הדבר שאנו מציעים לכם לעשות. אפשר בהחלט לפעול באופן חיצוני, לעשות למען דברים כאלו ואחרים, אבל הדבר העיקרי שאנו מציעים לכך לעשות הוא להתרכז בעצמכם.
אם המחשבה שאתם הופכים בכך להיות אגואיסטיים עוברת בתודעה שלכם, אז תנו לה לעבור ולא לחזור, משום שאחד הדברים הגדולים שבני אדם יכולים לעשות למען הכלל הוא להתרכז בעצמם.
אנו מודעים לכך שעבור בני אדם יש נטיה לעשות אחד משני דברים – או להתרכז באחרים או להתרכז בעצמם, ואז יש ביטול עצמי לטובת הכלל או ביטול של הכלל לטובת העצמי. בעולם הדיכוטומי בו אתם נמצאים, הביטול העצמי לטובת הכלל נחשב לדבר הירואי והביטול של הכלל לטובת העצמי נחשב לדבר מגונה.
אנו אומרים שמנקודת המבט שלנו שתי ההתנהגויות הללו הן כמעט זהות. הן שונות בדינמיקה, אך זהות במהות.
פעולות אלו מבוססות על הפרדה ועל אי הבנה עמוקה, על שיכחה עמוקה, שהכל אחד. כאשר האדם מבטל את עצמו הוא מבטל את האחר, וכאשר האדם מבטל את האחר הוא מבטל את עצמו.
כאשר אנו אומרים שהדבר שאתם יכולים לעשות למען שינוי כולל הוא להתרכז בעצמכם, אנו מתכוונים לכך שתיזכרו יותר ויותר במי אתם אוהבים להיות ומה אתם אוהבים לתת ולקבל. תיזכרו בתשוקה שלכם, המסתתרת מעבר לכאב הסוגר את הלב.
כאשר אתם נזכרים בכך, אתם חוזרים לשחק במשחק של שיתוף פעולה. אתם למעשה נפתחים מחדש אל העולם. הפנימיות שלכם לעולם מבקשת שיתוף פעולה, ולהתרכז בעצמכם מחזיר אתכם לטבע האמיתי שלכם, שבו הכל מחובר זה לזה ומשתף פעולה זה עם זה.
אם החוויה של להתרכז בעצמכם פירושה להתנתק מהעולם עבורכם, תדעו שבפעולה הזו אתם למעשה, בפועל, מתנתקים מעצמכם. החיבור לעצמכם, אל התשוקה שלכם, למה שאתם אוהבים להיות, לתת , לקבל, הוא החיבור מחדש אל האופן שבו הדברים עובדים באמת.
זה מה שנדרש בזמנים אלו, גם עבורכם באופן האישי, בשביל להרחיב את ההבעה שלכם, את האפשרות שלכם להתבטא בעולם, וגם עבור העולם כולו. אפשר בהחלט לומר שישנו צורך, ישנה נחיצות בבני אדם אשר יחזיקו ידיים זה עם זה. עשו זאת בתוך עצמכם, בתור התחלה, ובתור אמצע ובתור סוף. אתם יכולים לתבל את זה עם פעולות חיצוניות שיביעו את התשוקה שלכם, את הרצון שלכם בשינוי, אם יש לכם את התשוקה להביע זאת באופן הזה. אבל העולם הזה זקוק לבני אדם שיתרכזו בעצמם, שיזכרו שהם מחוברים זה לזה.
ללכת בעולם בחופשיות
אנו מעודדים אתכם בזמנים אלו לשני דברים. האחד, ליהנות מהחופש ההולך ומתעורר ומתחזק בתוככם, מהנחישות לבטא את עצמכם, שהיא בחלקה חדשה, ולהמשיך ללכת בעקבות אותה התשוקה. לא לבטל את הפחד שעשוי לעלות מנגד אבל גם אין צורך להאמין לו. זהו אכן עידן חדש וזו אכן אנרגיה חדשה, ואתם יכולים ללכת בעולם זה יותר בחופשיות.
הדבר השני שאנו מבקשים לעודד אתכם לעשות הוא להמשיך להתרכז בעצמכם ולזכור את מה שאנו אומרים – התנועה שלכם פנימה עוזרת לכל להמשיך לנוע בכיוון של התפתחות.
ההתנגשות, הסערה הזו אשר מתקיימת, עשויה להתקיים עוד זמן מה. בני אדם, איך לומר, הם חסרי סבלנות זה לזה, חסרי סבלנות לעצמם. אילמות עתיקה, כאשר היא מתפרקת, היא מתפרקת ברעש, וזהו הרעש, וזו המגמה.
זכרו את מה שאיתו התחלנו – ישנה נחישות, מבפנים ומבחוץ, להתעוררות של הכל. וזה מה שקורה.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
