אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, זמן והזדמנות לעסוק במה שקורה, לעסוק במי שאתם. לעסוק במה שקורה וגם במה שאינו קורה.
זה מה שמאפיין את הזמנים הללו בהם אנו נפגשים – יש את מה שקורה ויש את מה שאינו קורה. אז מה קורה? אנו יכולים לומר שעולם זה, כפי שידוע, נמצא בטלטלה, והטלטלה נובעת מסירוב של בני אדם להשתנות ומהצורך של בני אדם להשתנות.
כלומר, המפגש בין הצורך לבין הסירוב הוא זה אשר יוצר טלטלה בעולם זה של בני אדם. זו תמיד הנוסחה, אם אפשר להגדיר זאת כך: כאשר בני אדם מבקשים להשתנות והם מסרבים לכך, אז נוצרת טלטלה.
לעיתים הטלטלה היא אישית בלבד. אבל במקרה כמו זה שאתם נמצאים בו כעת, זהו שינוי עולמי, ובני אדם מסרבים לכך באופן שהם אינם מבינים.
אהבה עצמית גדולה יותר
זה איננו רק סירוב לשינוי הרגלי חיים וצריכה ושמירה על האדמה. זה גם האופן שבו אתם מתייחסים אל עצמכם, זה האופן שבו אתם מדברים עם עצמכם, מה שאתם אומרים לעצמכם ומה שלא. מה שאתם לא אומרים לעצמכם הוא, נדמה לנו, יותר מכל, הנקודה המשמעותית בזמן זה. סיבה מרכזית להיווצרותה של טלטלה זו היא מה שאינכם אומרים.
מה שבאופן כללי אפשר לומר, שחסר בשיחה בעולם זה של בני אדם, הוא היכולת לראות מה נכון במה שקורה ומה טוב במה שקורה. לא רק במה שקורה מחוצה לכם, אלא בעיקר מה שקורה בתוככם.
האם אתם מוכנים, במילים אחרות, לאהבה עצמית גדולה יותר מכפי שאתם מכירים? האם אתם מוכנים להתחבר לכך ולהפנים זאת? את האפשרות, את הרעיון, אפילו התיאורטי, שאתם בסדר כפי שאתם, ושאין סיבה להלקות את עצמכם, לחבוט בעצמכם? אין סיבה להכאיב לעצמכם או להעניש את עצמכם או למנוע מעצמכם את מה שאתם זקוקים לו? אין כל סיבה לכל זה.
בכל זאת זה מה שמנהל ומניע חלק נרחב מהדיאלוג של בני אדם עם עצמם, והאופן שבו אתם מתייחסים לעצמכם. וכל זה מגיע, אם אפשר לומר זאת כך, לכדי מסה קריטית; הצטברות של הרגלים ומנהגים ושיחות ומילים. כל זה הולך וגדל ומצטבר אל מול אנרגיה הפוכה לגמרי אשר נכנסת יותר ויותר לעולם זה של בני אדם. אנרגיה המבקשת עדינות ורכות; אנרגיה המבקשת לצפות מחדש ב-מהו יופי; אנרגיה המבקשת מרחב יצירה, כך שאתם יכולים להתחיל מנקודה אחת וליצור מעגל שלם. אפשרות ליצור מעגל יצירה באופן כה מהיר, כה פתאומי, עד שקסם נוצר, שכן זו השנה הזו.
הצורך לעצור ולגשר
במציאות שבה אתם נמצאים כעת, על פניו, אין שום קסם. אפילו קסמים פשוטים כמו ללכת ברגל נמנעים מרבים מכם. כלומר, אתם מאבדים את המובן מאליו כדי לחזור ולהכיר במה שאתם תופשים בתוך עצמכם כמובן מאליו.
להכיר מחדש ביכולות ובכישרונות, ולהסכים להסתכל על עצמכם מנקודת מבט שיש בה יותר אהבה, שיש בה יותר עדינות ורכות. נקודת מבט שמאפשרת לראות ולחוש ולהיות את היופי שמתקיים ומתרחש במציאות.
בשביל שכל זה יקרה עליכם לעצור, ובני אדם עוצרים בחלקם. יש כאלו אשר עושים זאת למשך לילה או שניים, או שבוע, או חודש – יוצאים לחופשת הפסקה. אבל גם בחופשות של הפסקה אתם פעמים רבות נוטים לרוץ. יש את אלו שיוצאים לחופשה ואז מתרוצצים מדבר לדבר, ויש את אלו אשר עושים הפסקה רוחנית ועושים איזשהו תהליך של התכנסות. אבל גם אז, במרבית המקרים, תהליכים אלו הופכים להיות סוג של עשייה. מעבר מדבר לדבר, מהישג להישג, מהצלחה להצלחה.
כעת יש צורך גדול מאי פעם לעצור. לעצור אוטומט של ביקורת, לעצור אוטומט של עשייה, לעצור אוטומט של עשייה שנובע מתוך ביקורת. כלומר, 'אני לא בסדר, לכן עלי לעשות משהו כדי להיות אחרת'. האפשרות הזאת – עלי לעשות משהו בשביל להיות מישהו, נלקחת מכם ברבדים רבים. הרבה מהדברים שאתם רגילים לעשות כדי להיות אינם אפשריים.
אתם רגילים ללכת למקומות, לקנות דברים, לעשות דברים, כדי להיות שונים מכפי שאתם כעת, ואתם אינכם יכולים להמשיך להתפתח מתוך פער שכזה. עליכם להסכים לגשר על עצמכם, לגשר על הפער בינכם לבין עצמכם.
הדרך שנמצאת מתאימה בזמן הזה לגשר על הפער הזה היא לעצור פעולה חיצונית, וזאת כדי לעזור לכם לחזור אל תוך עצמכם, ומתוך זה להסכים לראות את עצמכם באור חדש.
לרפא עולם פנימי
במובן מסוים, אתם מקבלים עזרה רבה בתהליך זה. לא רק בזכות אותו וירוס אלוהי אשר בא ומתעתע במערכות הגנה, אלא גם בעזרתם של חברים מעולמות אחרים, אשר מתאספים מסביב לעולם זה כדי לעזור לבני אדם לחולל שינוי בתודעה.
אנו לא מתייחסים בהכרח, כפי שאמרנו קודם, ליחס שלכם לטבע או לבעלי חיים או לאנשים חלשים בחברה או לאנשים שאיתם אתם חיים ועובדים. אנו קודם כל מתכוונים ליחס שלכם עם עצמכם.
אנו מדגישים זאת, משום שפעמים רבות בני אדם מבקשים לתקן את העולם, אבל את העולם הפנימי שלהם הם מזניחים, בעוד שזה העולם הפנימי אשר זקוק לריפוי. מתוך ריפוי העולם הפנימי, ככל שבני אדם יהיו יותר רפויים בתוך עצמם, מרופאים ורפויים, אז יהיה יותר קל לתקן את העולם הזה. יהיה יותר קל להתמודד עם בעיות מסוימות, יהיה יותר קל למצוא פתרונות, יהיה יותר קל ליצור התגייסות למען שינוי הרגלים קולקטיביים.
אבל אי אפשר לתקן עולם חיצוני כשעולם פנימי מבוסס על מידה רבה של חוסר אהבה – ולכן יש צורך לעצור.
להכיר את החלקים הלא אהובים
אנו מודעים לכך שאתם עשויים לומר לעצמכם כעת – 'טוב אני כבר עושה את זה, אז מה עוד חסר לי?' בהקשר זה אנו נאמר כי אין מספיק. כלומר, יש צורך בעוד ריפוי. אמנם יש הבדלים בין אלו אשר אינם אוהבים את עצמם לבין אלו אשר לומדים לאהוב את עצמם, אך יש צורך אצל כל בני האדם בהתפתחות נוספת.
אתם אינכם צריכים ידע, אתם אינכם צריכים טכניקות, אתם אינכם צריכים לשנות את מה שאינכם אוהבים. רק לשנות נקודת מבט, את האופן שבו אתם מסתכלים על עצמכם. בשביל לעשות שינוי שכזה, אין צורך בטכניקה. כלומר, אתם לא צריכים לעשות משהו אלא להסכים להכיר בעצמכם את אותם החלקים שאינכם אוהבים.
כאשר אתם מזהים את החלקים הללו ומכירים בהם, כאשר אתם מכירים אותם, נגדיר זאת כך, אז אתם יכולים להשתנות; אז המציאות שלכם יכולה להיות אחרת. רק להכיר בקיומם ואת מהותם של אותם החלקים בעצמכם שאתם אינכם אוהבים.
אין זמן חשוב יותר מהזמן הזה שבו אתם נמצאים כדי ליצור ריפוי ושינוי מסוג זה, אותו אנו מתארים כעת. אין זמן חשוב יותר. זו איננה הצעה שכדאי לדחות לזמן שבו יהיה לכם יותר נוח או יותר נעים, שבו תוכלו יותר בפשטות לומר – כן, זו אני, זה אני, עכשיו אני מוכן לפגוש את עצמי.
אנו מבקשים להדגיש שמדובר בזמן משמעותי. אנו לא נאמר שהוא קריטי, אבל הוא משמעותי ולכן כדאי לעצור. לא רק פעילות חיצונית, אלא גם פעולה פנימית.
האם אתם מוכנים לא לעשות שום דבר כדי לשנות את עצמכם?
יש הבדל בין לעשות בשביל לרפא את עצמכם לבין לעשות בשביל לשנות את עצמכם. פעולה של ריפוי, כאשר אתם עושים עם כוונה של ריפוי, אז הפעולה הופכת להיות רפויה. אבל כאשר אתם עושים מתוך כוונה לשנות את עצמכם, אתם פועלים באופן שהוא נוקשה ואתם יוצרים נוקשות.
אם הכוונה היא לרפא את עצמכם, ויש פעולות שאתם עושים מתוך זה, זה ממשיך להיות רלוונטי. אבל מה שחשוב יותר, אם אפשר לומר בזמן זה, הוא להסכים לחזור ולראות את עצמכם, ולהסכים להיות בתוך מי שאתם. אנו מבקשים להדגיש זאת פעם נוספת במפגש זה. לעצור את הרצון לשינוי, את הדרישה, את ההתעקשות שאתם לא בסדר.
לרפא, לא לשנות
אנו לא אומרים לעצור מתוך הנחה שזה משהו שישתנה באת אחת. אבל אם אפשר, דרך המילים שלנו, להגיע אל הזדהות פחותה; כלומר להסכים ליצור מעט מרחק ביניכם לבין הדרישה האינסופית לשינוי, וזאת כדי להסכים לראות, ולראות ולדעת, שאינכם צריכים להשתנות.
יש מה לרפא, אין מה לשנות. האם ההבדל הזה מתחיל להיות יותר ברור? כדאי לשים לב מה בתוככם אתם מבקשים לרפא מתוך מקום רפוי ורך ואוהב, ומה בתוככם אתם מבקשים לשנות מתוך מקום כעוס וכאוב ונוקשה. מה מניע אתכם? מה המוטיבציה שלכם? האם אתם עושים שרירים אל עצמכם? או מלטפים את עצמכם? מהי האנרגיה אשר מניעה אתכם?
זה הדבר העיקרי שאנו מבקשים, או מציעים, להתייחס אליו בזמן זה.
זמן של קסם
זו שנה משמעותית, השנה הזו בה אתם נמצאים. אנו מגדירים את השנה הזו בתור שנה של 'לתת יד לקסם'. כלומר, להסכים לראות דברים אחרת וגם לחוות יצירת מציאות שונה מכפי שאתם מורגלים בה. בין אם שינוי קטן או גדול, קסם הוא שינוי הנעשה כהרף עין.
אבל קסם אינו יכול להתנהל, או להיווצר, כאשר אתם עושים שריר. אתם אינכם יכולים לשנות מציאות בעודכם נוקשים עם עצמכם. השינוי יכול להיווצר, ולעיתים זו הדרך היחידה ליצור אותו, מתוך הסכמה ששינוי לא יקרה, מתוך הרפיה אל תוך מה שקורה.
הזמן הזה שבו אתם נמצאים מאופיין בעצירה, וכתוצאה מכך בקריסה של מערכות רבות. עבור אנשים רבים מדובר בזמן מאתגר. פרנסה נפגעת, לעיתים בריאות נפגעת, השלווה והשקט בהחלט נפגעים. עבור רבים מכם זו טלטלה שמביאה לקריסה, והחושך בחוויה ובהסתכלות הוא גדול מאוד. אבל אנו מבקשים להזכיר, כי יש קסם רב בעולם הזה, יותר מכפי שאתם מבינים.
האפשרות בהינף אצבע, בהבעת כוונה בלבד, לחולל שינוי, קיימת יותר מאי פעם. הגבולות בין ממדים ובין עולמות הופכים להיות יותר דקים, לעיתים נעלמים לגמרי, וידע מתעורר בתוך בני אדם, זיכרונות של זמנים קדומים, של אפשרויות נצחיות.
אתם משילים עוד מהקליפות של האנושיות שלכם בעודכם מתחברים ליכולות, שיש אשר יגדירו אותן כמיסטיות או על חושיות או אולי פשוט לא טבעיות. זו מגמה אשר מתרחשת זמן מה והיא תלך ותעמיק. כלומר, אתם נפרדים מהתפישה של עצמכם כבני אדם תלת ממדיים, ככל שאתם מתחברים לרבדים נוספים במכלול של מי שאתם.
האם אתם מבינים שככל שאתם עוברים שינוי שכזה, כך העולם כולו צריך להשתנות גם כן? אתם אינכם יכולים להעמיק שינוי זה, לגלות עוד יכולות, ליצור עוד שינוי, עוד רווחה, עוד שפע, עוד הצלחה, ולהמשיך לרטון כלפי עצמכם ולכעוס על עצמכם ולדרוש מעצמכם להשתנות כאן ועכשיו. עליכם להשאיר מאחור יותר ממה שאתם מבינים – להשאיר את הדרישה הפנימית לשינוי, וזאת כדי ששינוי יוכל לקרות.
האם אתם מוכנים לא להשתנות? גם אם מי שאתם, גם אם אותם החלקים שאתם מבקשים לשנות הם חלקים בעייתיים או נוראיים בעיניכם, שגורמים לכם לנזק רב? האם אתם מוכנים להרפות מתפישה זו, ממאמץ זה, ולשקוע מחדש אל תוך מי שאתם, ומתוך זה לגלות כמה אהבה יש בכם, כמה טוב מרכיב אתכם, ומה באמת מבקש ריפוי?
מתוך ראייה צלולה יותר, מתוך ריפוי עמוק יותר, אהבה חדשה יכולה להיווצר וקסם יכול לקרות בקלות יותר מכפי שאתם מדמיינים. כן, העולם משתנה. עכשיו השאלה, האם גם אתם מוכנים להשתנות?
אלו הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו, אם כך שלום.
טוהר.
