אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, הזדמנות נוספת לעסוק מעט במה שקורה בזמנים אלו; בתהליכים, בהתרחשויות, בהכנות. אלו הם הזמנים הללו – זמנים של הכנה, זמנים של הכנה לקראת תנועה חדשה; לקראת תנועה חדשה קדימה, אל הכיוון שבו הכל הולך. כיוון של התרחבות, כיוון של שיתוף פעולה, כיוון של חיבור עמוק יותר, ברור יותר, בין מימדים ובין עולמות.
בזמנים מסוג זה, בשלב מסוג זה בתהליכים אלו, מתרחשת כאמור הכנה; יש הכנה לתנועה. בזמנים אלו של הכנה עליכם במידה רבה להכיר את עצמכם מחדש, לבחון מחדש את מי שאתם.
חשוב להבין שאתם אינכם יכולים באמת להמשיך הלאה מבלי לעבור שינוי. השינוי הוא הכרחי. כך שאין אלא לעצור בזמנים מסוג זה ולבחון את עצמכם מחדש. מה אתם מרגישים? מה אתם רוצים? עד כמה אתם מאפשרים לעצמכם להיות כפי שאתם?
מי אתם רוצים להיות?
אפשר לומר כי בזמנים מסוג זה נעשית מדידה, מדידה של מידת החופש שבני אדם נותנים לעצמם, שבני אדם מאפשרים לעצמם. זו מדידה שאיננה נעשית על ידי גוף חיצוני, כמו שהיא נעשית על ידי בני אדם עצמם, גם מבלי להיות מודעים לכך. זו מדידה קולקטיבית של האנושות את עצמה, הבוחנת מחדש כמה חופש קיים, כמה שליטה קיימת, ואילו שינויים אפשר לעשות בזמן זה. ממה אפשר להיפרד, את מה אפשר להשאיר מאחור ואת מה רוצים לחזק. לאן רוצים לנוע, לאיזה כיוון, באיזו דרך.
במילים אחרות, השאלה 'מי אתם רוצים להיות?' היא השאלה אשר נשאלת מחדש בזמן זה. היא שונה מהשאלה 'מי אתם?' או השאלה 'מי אני?', שזו שאלה שבני אדם רבים שואלים בצורות כאלו ואחרות, בדרכים שונות. השאלה שאנו שואלים, שהאנושות נשאלת על ידי עצמה, היא איננה השאלה 'מי אני?', אלא היא השאלה 'מי אני רוצה להיות?'. זו שאלה שהיא יותר משמעותית בתהליך שבו אתם נמצאים, שכן אין כאן עניין של גילוי של מי אתם, אלא בחירה ויצירה ובריאה של מי שאתם. בריאה מחדש, יצירה חדשה, של מי שאתם.
כך שהשאלה היא 'מי אני רוצה להיות?'. איזו חוויה פנימית, איזו מערכת יחסים אתם מבקשים ליצור עם עצמכם בהמשך הדרך? איזו מערכת יחסים אתם מבקשים ליצור עם בני אדם, עם העולם סביבכם? מי אתם רוצים להיות?
האם זו השכחה אשר אתם רוצים לטפח, או אולי הידיעה של האמת? האם זו השליטה או החופש? מי אתם רוצים להיות?
עולם של חופש בחירה
זו שאלה משמעותית, משום שפעמים רבות אתם עסוקים במודע ולא במודע בניסיון לרצות את עצמכם, את הדעות שלכם על עצמכם, ואנשים אחרים שלעיתים אתם חושבים שמצפים מכם לדברים כאלו ואחרים. כל עוד אתם עסוקים בריצוי אתם אינכם באמת יודעים, רואים, מי אתם באמת; אתם אינכם באמת יודעים לזהות מי אתם רוצים להיות. כך שבתשובה לשאלה 'מי אני רוצה להיות?' מתערבבת פעמים רבות אמונה או דעה שקיבלתם מאנשים אחרים. הראש, כאשר הוא שומע שאלה מסוג זה, מתחילות להתערבב בו דעות שונות, מתערבבים קולות שונים, שמגיעים ממקומות שונים, לגבי מי אתם ואיך אתם רוצים להיות.
אנו מבקשים שתשימו לב לכך, שבשאלה הזו 'מי אני רוצה להיות?' אין עניין של מה רוצים מכם, אין עניין של מה רצוי.
זהו עולם של חופש בחירה, ואחת המשמעויות של השינוי שעולם זה עובר היא שאתם חוזרים מחדש, יותר ויותר, אל ההוויה שלכם כבעלי הבית, כיוצרי המציאות. כלומר, אתם צריכים לבחור מי אתם רוצים להיות ומה אתם רוצים שיהיה בחיים שלכם, ואיך אתם רוצים שדברים יהיו. כך שאין כאן שאלה של מה רצוי, ואין כאן שאלה של מה כדאי, ובהחלט אין כאן שאלה של מה רוצים מכם, אלא השאלה מה אתם רוצים – איזו חוויה, איזו הוויה, איזה סוג של מערכות יחסים פנימיות וחיצוניות אתם מבקשים עבור עצמכם.
איך צורך לעשות דבר
עבור חלק מכם, השאלה הזו היא לכאורה מובנת מאליה. כלומר, התשובה עבורה מובנת מאליה. יש רבים אשר באופן אוטומטי מגדירים את עצמם ככאלה הרוצים יותר אהבה עצמית, יותר חופש או יותר שיתוף פעולה מאפשר בתוך עצמם ובמציאות שלהם. אבל גם אם התשובה לשאלה זו נשמעת ונתפשת עבורכם כמובנת מאליה, זהו זמן שבו בכל זאת כדאי לעצור ולשאול ולבחור ולהבהיר מחדש, מהו הכיוון, לאן אתם רוצים לנוע.
כאשר תתחדש תנועה של יצירה, של השלה והתחדשות, היא תיקבע בהתאם לבחירה, בהתאם להצהרת הכוונות. אין צורך לעשות משהו, אין צורך לתרגם את מה שאנחנו אומרים להוראות הפעלה, משום שאין באמת מה לעשות. אין פה דברים שצריך להבין או לתכנן ולהוציא לפועל. זו בחירה פנימית, זוהי הצהרת כוונות, בינכם לבין עצמכם ובינכם לבין האלוהות. הצהרת כוונות אשר תשמש כבסיס להמשך הדרך, לכיוון בו אתם הולכים.
האסטרטגיה של הפחד
בתוך זה אנו מבקשים להדגיש דבר מה אחד, הקשור ביחסים שלכם עם הפחד; אותה מהות רגשית-תודעתית חמקמקה שבני אדם רבים מפחדים ממנה, אחרים מתעבים אותה, חלק מאוהבים בה, וחלק מבקשים להשתחרר ממנה.
אנו מבקשים לדבר על הפחד אשר במהותו, בבסיס שלו, אומר לכם שלכל דבר יש סוף, ומאחר ולכל דבר יש סוף צריך להיות בדריכות לקראת השינוי או בהתעלמות מהשינוי המתקרב. אלו הן שתי האסטרטגיות שהפחד מציע – הוא מציע להתעלם או להיות בדריכות, להכחיש או לנסות לשלוט. אלו הן שתי האסטרטגיות שהפחד מציע כדי לכאורה לחיות טוב יותר, חיים בטוחים יותר, פחות כואבים, פחות מלאים בהפתעות מכפי שהם יכולים להיות.
אנו מבקשים שתסתכלו לרגע על החיים של עצמכם, על ההתעלמות ועל הדריכות. האם זה באמת עוזר להתעלם? האם זה באמת עוזר לכם להתכונן, הדריכות לקראת מה שאולי יבוא? האם העצה הזו של הפחד באמת תורמת לחוויה הרגשית שלכם? לחוויה היום-יומית? האם זה באמת תורם לאיכות החיים שלכם?
אתם עשויים לחשוב או להאמין שאי אפשר לחיות אחרת, שזאת הדרך היחידה, שאין ברירה אלא לפחד, בין אם זה יוצר התעלמות ובין אם זה יוצר דריכות. אבל האמת היא שהדבר איננו מדויק. הכיוון שבו הכל הולך הוא אל האפשרות לחיות בתוך גוף, בתוך תודעה, שיש בה פחות ופחות מן הפחד ויותר מן האהבה.
הדיקטטורה של הפחד
אלו הם חילופי המשמרות שאתם נמצאים בעיצומם בכדור זה – הפחד מסיים את המשמרת, האהבה תופשת את מקומה. אבל חילופי המשמרות אינם מתנהלים בנוחות ובקלות.
הפחד הוא דיקטטור; הוא מסרב לפנות את הכיסא שלו, והוא משתמש בכל האמצעים המתוחכמים ביותר כדי להצדיק את קיומו, את האחיזה שלו. הוא איש מכירות מצוין, הפחד, הוא מוכר את עצמו היטב, הוא מצדיק את קיומו. הוא אומר לכם שכדאי להתעלם מדברים שקרו, מרגשות שקיימים, מדברים שעשיתם או תעשו. הוא גם אומר לכם לעיתים שצריך להיזהר ולהיות על המשמר ולשים לב ולא לסמוך ולהיות חשדניים ולהיות ספקניים ולא להתמסר. והוא מצליח במכירות שלו במידה רבה.
זה איננו דבר מה חדש, כל מה שהפחד מוכר, אבל כאשר דיקטטור מתבקש לפנות את הכיסא שלו, הוא מגביר את העוצמה של הכלים שבעזרתם הוא משתמש כדי לשמור על השליטה ככל האפשר. כך אתם עשויים בזמנים אלו לחוות בעוצמה רבה מבעבר את קיומו של הפחד בתודעה שלכם. הוא עשוי להיות יותר מורגש – ההצעות שלו, ההפחדות שלו, כל אלו עשויים להישמע יותר בברור. הבהירות הזו איננה תולדה רק של המודעות העצמית שלכם; היא תולדה של העובדה שהפחד מגביר את מאמציו להמשיך בשליטה, אז הוא מפחיד אתכם עוד יותר.
רבים מדברים במסרים כאלו ואחרים, בתקשורים כאלו ואחרים, על הפחד כמהות שנעלמת, על אור אשר הולך ונכנס, על תודעה חדשה. אבל גם כדאי לקחת בחשבון שכשם שאור נכנס עוד ועוד לעולם זה בגלים-גלים, כך עושה גם הפחד.
הפחד שוטף את התודעה שלכם. הוא מפחיד אתכם, הוא אומר לכם שכדאי לכם להיזהר, הוא אומר לכם שכדאי להתעלם, והכל כדי להגביר את השליטה, כדי שלא תסמכו על הלב שלכם. זה מה שהפחד מבקש שיקרה – הוא מבקש לשמור על מרחק בינכם לבין הלב כמקום של אמון ושל חיבור לכל מה שקיים. הוא מבקש להרחיק אתכם מהלב שלכם כדי לשמור עליכם מבודדים וברי שליטה.
ככל שתסכימו להתרווח פנימה, אל תוך הלב, אז תוכלו להרגיש יותר ויותר את מי שאתם. תוכלו לחוות את עצמכם לא רק כפי שאתם רוצים להיות, אלא גם כפי שאתם באמת.
במהות שלכם אתם ישויות של אור. אהבה ואור יצרו אתכם, ואת המהות הזו אתם שוכחים – והפחד עושה את כל מה שהוא יכול כדי לשמור עליכם בשכחה הזו. הוא מפחיד אתכם, הוא מציע לכם להיזהר, הוא מציע לכם להתעלם, לעשות הכל כדי שלא תתמסרו, רק שלא תיכנעו אל הלב אשר יודע את האמת, אשר יש בו את האמון ואת הפתיחות אשר הם אבני יסוד בחיים בעידן החדש.
לחזור לשיתוף פעולה
מה שאנו מציעים הוא לשים לב להצעות של הפחד. להקדיש את הזמן שלכם, כאשר אתם יכולים, להביא ריפוי למקום הפגוע אשר מקשיב לפחד ומסכים איתו. אותו מקום אשר אומר שהעולם הוא מקום מסוכן משום שאתם נפגעתם בו. אותו מקום שעליו הפחד מתלבש, נגדיר זאת כך, הוא המקום אשר מזין את הפחד.
הקדישו את עצמכם לריפוי של המקום הכואב, של הלב השבור, כדי לגלות מחדש את הלב האוהב. עשו זאת בדרכים שונות, באמצעים שונים. קבלו עזרה זה מזה, שכן הרעיון שאתם יכולים לרפא את עצמכם לבד, בעוד שהריפוי שלכם מחייב אתכם לחזור לחיות בשיתוף פעולה, הוא איננו בר ביצוע. אם אתם רוצים לחזור אל הלב, כלומר לחזור לחיות בשיתוף פעולה, אז קבלת עזרה בדרך היא חלק משמעותי ביישום של אותו הרעיון.
גם כאשר אתם חשדניים וחסרי אמון, עשו צעד של אמון, בקשו עזרה כדי לרפא את הלב השבור.
בקשו עזרה כדי לקבל תמיכה. בקשו עזרה ותנו עזרה, משום שאתם אינכם לבד. הפחד הוא רוצה שתישארו לבד, שכן כך הוא יכול לטרוף אתכם יותר בהצלחה. אבל הזמן הזה מאפשר חיבור, ואין סיבה להיות לבד, שכן כאשר אתם חיים ביחד, יותר ויותר בשיתוף פעולה, אתם הופכים להיות יותר חזקים מכאשר אתם לבדכם.
הלב מביא איתו את האמון, הפחד אומר לא לסמוך. בזמנים אלו בהם אתם נמצאים, עליכם לבחור מחדש – מי אתם רוצים להיות? איזה כוח אתם מבקשים לחזק? איזה כוח אתם מבקשים לרפא?
כאן אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
