מתרגלים אהבה, חיים מלחמה

אני רואה אנשים שנמצאים במסע התפתחות. לומדים ידע וטכניקות, מצרפים עוד תעודה ועוד יכולת לרשימה שלהם. מתחברים לעולמות, לתדרים, לממדים אחרים. עוברים מהשלישי לחמישי ומהחמישי לשביעי, עולים עוד ועוד לעולמות אחרים.

אבל החיים שלהם, ביום-יום, לא מבטאים את כל זה. נתקים ממושכים עם בני משפחה, מריבות שלא מפסיקות עם אנשים, בעיות בריאות שלא מרפות, קשיים כלכליים שלא מסתדרים, רצון לממש יכולות שלא מתגשם.

מה הבעיה, תגידו לי, הרי זה חלק מהמסע. גם לך יש בעיות ואתה מדבר עליהן לפעמים.

נכון, אני אענה לכם, זה חלק מהמסע. אבל אם במסע הבעיות מתרבות ולא נפתרות, אם הפער בין החוויות והידע לבין החיים ביום-יום רק גדל, אז זה אומר שיש משהו לא נכון במסע שאותו אדם עושה.

יש הרבה כאלה. לפעמים אני פוגש בהם אישית, לרוב צופה בהם מהצד. אני לא מאשים אותם, שלא יהיה ספק: לרוב אנשים לא יודעים שיש בעיה, שהפער רק גדל. כשהם שמים לב לזה, הם הולכים לשיטה או סדנה ששם, כשהם יתחברו לתדר הנכון, משהו סוף סוף ישתנה. זה מה שמבטיחים להם. אבל התדר החדש לא באמת עוזר, והפער רק הולך וגדל.

זה לא נקרא טיפול

לפעמים בא לי לצעוק, ולרוב אני מוציא את התסכול הזה בסביבתי הקרובה. הפעם החלטתי לכתוב אותו, כי אולי זה ייגע במישהו שזקוק לכך.

זה קורה לי בזמן האחרון בטיפולים שאני עושה. אנשים מקסימים שנמצאים כבר שנים במסע, שעברו תהליכים, שלמדו והתפתחו, אבל יש בהם כאב כל כך עמוק, שמעולם לא טופל.

השיא היה בשיחה עם מטופל, שעבר שנים ארוכות של טיפולים פסיכולוגיים. הוא סיפר לי שמעולם לא דיברו איתו על הכאב שלו, על הלא מספיק טוב ועל הלא בסדר. כמעט שרפתי את היקום כששמעתי את זה. "אז על מה דיברו איתך??", שאלתי אותו המום. "על בעיות שיש לי ואיך להסתדר איתן", הוא אמר. "אני מצטער להגיד לך את זה", אמרתי לו, "אבל בעיניי מעולם לא היית בטיפול".

האמת היא שהוא כן היה בטיפול, אבל כזה שמעולם לא טיפל בכאב שגורם לבעיות שלו. אז הוא מתמודד לא רק עם הכאב שנגרם עקב הורים ואחים וילדים בבית ספר ואחר כך מבוגרים אחרים, אלא גם עם אכזבה וחוסר אמון בטיפול. אכזבה שלא הייתה לו, אם הוא מלכתחילה היה מגיע למטפלים שהיו יודעים לדבר איתו על הכאב שלו, ולעזור לו לרפא אותו.

כן, אני יודע שאין טעויות ביקום. אבל כאן, בכדור הארץ, על "אין טעויות" כן משלמים מחיר.

לפעמים בא לי לשרוף את היקום. מה שעוזר לי הוא משפט שטוהר אמרו לאחרונה: "אלה שבאים לסלול דרך חדשה תמיד יראו את החלק הלא סלול של הדרך". הליניאריות של התיאור הרגיעה משהו בתוכי. לפחות לזמן מה.

עכשיו מגיע הקטע הבעייתי

במסגרת התסכול הזה אני רוצה לכתוב משהו, אבל אני קצת מסתבך איתו, כי אני יודע שזה עלול להישמע יהיר ומיסיונרי.

אני מודה שיש קצת יהירות במה שאני רוצה לכתוב, אבל לא מיסיונריות: מיסיונרים הם אנשים שמשכנעים אחרים להאמין במה שהם עצמם לא מאמינים בו. אני, לעומת זאת, לא מנסה לשכנע (רק קצת), ואני לא רק מאמין במה שאני כותב; אני יודע שזה נכון.

הנה זה בא:

אני רוצה לשלוח את כולכם לטיפולי הילינג. לא רק את 3,000 חברי הקבוצה, אלא את כל תושבי כדור הארץ.

אני רוצה שתלכו שבוע אחרי שבוע למטפל/ת, שיידבר איתכם על הכאב שלכם, שיעזור לכם להבין מה בתוככם גורם לבעיות שיש לכם בחיים, ואז יזמין אתכם לעלות על מיטת הטיפולים. אז, במשך 30-40 דקות, אתם תהיו פסיביים מחדש, פגיעים מחדש, אינטימיים כמו שהיינו לפני שהלב שלנו נשבר בפעם הראשונה. בזמן הזה אתם תאפשרו למגע אוהב ומרפא לגעת ישירות בכאב שלכם, ולרפא אותו.

השילוב הזה, של עבודה רגשית בשיחה עם הילינג שמכוון לרגשות, יוצר ריפוי עמוק ורחב היקף. ההשפעה שלו לא באה לידי ביטוי מיד, אבל האפקט המצטבר של השילוב הזה יכול לשנות לכם את החיים.

אני יודע את זה, כי כך אני מטופל כבר יותר מ-20 שנה, ואני יכול לכתוב הרבה על השינויים שקרו בחיי בזכות זאת. בואו רק נסכם את זה בכך שאילולי השילוב הזה, וההתמדה שלי, לא הייתם מכירים את טוהר או אותי, כי לא הייתי מתקשר אותם. בטח הייתי נשאר עיתונאי, יהיר כפי שאני יודע להיות, מצחיק ובעיקר ציני, חסר ביטחון כמו שתמיד הייתי, רק יותר.

אני יודע שהשילוב הזה יכול לקצר תהליכים ולהביא לשינויים שאתם לא מדמיינים. אני גם יודע שאין הרבה מטפלים כאלה, אז אין סיכוי שכל תושבי כדור הארץ ייהנו מההשפעה של השילוב הזה.

אני גם יודע שאין באמת צורך שכולם יילכו להילינג, שלא כולם אמורים לקבל את זה. זה מפוגג רק חלק מהתסכול שלי. ניחא, אני יודע שתסכול הוא חלק מהמסע של אלה שבאים לשנות את העולם.  

כן, אני מטפל בשילוב הזה, של שיחה והילינג, אבל אני כותב את המילים הללו בתקופה בה אני לא מקבל מטופלים חדשים. אז אין לי אינטרס שתבואו אלי לטיפולים. יש לי אינטרס שתפסיקו להעלות את התדר, ותרפאו את הכאב שלכם; שתקבלו בדרך הילינג רגשי, כזה שמאחה מחדש את הלב השבור.