אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, לומר מספר מילים ביחס למי שאתם, ביחס למה שעומד לקרות וגם ביחס למה שכבר קורה.
אנו נתחיל ונאמר שזמן זה בעולם של בני אדם הוא זמן של תזוזה, זמן של רעידה. זהו זמן שכזה שבו המבנים המוכרים אינם יכולים להישאר באופן שבו הם היו, וישנה דרישה גוברת להפוך את מה שקיים, את מה שמוכר, לפחות מוכר. כלומר, לחשוף צדדים, היבטים, מצבים, אמיתות, שלרוב נמצאים במסתור, בחשכה, באופן שבו בני אדם לרוב אינם נחשפים אליהם.
זו דרישה שכזו, מעין הכרח, להפוך את העולם הזה של בני אדם ליותר גלוי, ליותר ברור, כפי שהוא, כפי שהוא גם יכול להיות. כלומר, זה לא רק לראות ולהראות את מה שקורה כעת, אלא גם לראות ולהראות את הפוטנציאל של מה שיכול להיות.
אלה שני ההיבטים אשר נמצאים עכשיו יותר ב… איך לומר? הם יותר חשופים. גם מה שקיים, גם מה שיכול לקרות.
במילים אחרות, יש לכם אפשרות להעמיק את ההסתכלות שלכם אל תוך ההווה, כלומר אל תוך העבר, וגם לראות באופן יותר בהיר וברור את העתיד, את מה שיכול לקרות. הפוטנציאלים השונים הופכים להיות יותר נגישים, יותר ברורים. חלקם הופכים להיות יותר נגישים במודע, כלומר ישנם חלומות שמתעוררים, ותשוקות, ורצונות, ותקוות, ביחס לעתיד כזה או אחר. לעיתים זה איננו מתרחש במודע, כלומר התחושה עשויה להיות שמשהו יכול לקרות, או אולי משהו מתחיל לקרות, אבל אין באמת בהירות ביחס לכיוון שבו הדברים הולכים, מה יכול להתפתח ומה לא.
לשני הדברים הללו ישנה חשיבות וישנה משמעות עבור מי שאתם, עבור מי שאתם יכולים להיות. בכך שאתם מסתכלים על ההווה שלכם, כלומר על העבר שלכם, באופן שהוא יותר בהיר מבעבר, יותר ברור, אתם יכולים לזהות יותר בקלות מה מנהל את המערכה, מה הוא הבסיס שמתוכו הכל נובע, שמתוכו הכל קורה.
כאשר אנו אומרים בסיס אנו מתכוונים למערכות יחסים, אנו מתכוונים לצרכים ולאינטרסים, אנו מתכוונים לרגשות ולטראומות. אלה הופכים להיות יותר ברורים באופן שבו הם משפיעים עליכם ובאופן שבו אתם פועלים מתוך זה. מה אתם עושים, לא עושים, מה אתם אומרים, לא אומרים, מה קורה ומה לא קורה – הקשר בין המציאות היומיומית לבין המבנים השונים במי שאתם ובמה שהייתם הופך להיות יותר ברור, יותר חד משמעי.
בין ייאוש לתקווה
הבהירות הזו יכולה ליצור שתי תגובות. לעיתים היא יוצרת תקווה, משום שיש אשר מבינים שהבהירות הזו היא חלק משמעותי בתהליך של שינוי, ואכן כך הוא הדבר. יש צורך בבהירות הזו, בראייה הנכוחה למי שאתם היום, כלומר מי שהייתם, כדי ליצור עתיד חדש. אלו המבינים זאת חווים את התקווה שטמונה בכך ויכולים לחוש בטעם של שינוי, כיצד זה מתחיל להתהוות.
יש כאלו אשר מתייאשים משום שמה שהם מגלים נתפש בתור דבר מה מורכב לשינוי, בתור דבר מה שהוא אולי אפילו בלתי אפשרי לשינוי. יש אשר חווים עד כמה עמוק השבר באמון וביכולת, עד שהם אינם יודעים כיצד לרפא את עצמם.
יש אשר חווים זאת ביחס לעצמם, ויש ביניכם אשר חווים זאת גם ביחס למציאות הקולקטיבית, שנדמית לחלק מבני האדם כבלתי ניתנת לשינוי באופן שבו השינוי רצוי שיקרה. יש כאלה אשר מרימים ידיים אל מול מציאות אשר נתפשת כבלתי אפשרית לשינוי, אשר נראית כזו אשר אינה יכולה להפיק פירות שתרצו לנגוס בהם.
כך שעשויה להיות חוויה של ייאוש ושל חוסר אמונה.
אנו מבקשים לומר ביחס לכל זה שהבהירות נחוצה ונדרשת, משום שעליכם לראות את מי שאתם כדי להצליח ליצור שינוי בהמשך הדרך. הבהירות עשויה להראות היטב את עומק הבעיה, את היקף הבעיה, אבל אנו מציעים לזכור בתוך כל זה שזו איננה כל המציאות.
מה שאתם נוטים להתעלם ממנו במצבים מסוג זה הוא מה טוב בכם ומה יפה בכם. אתם פעמים רבות נוטים להתעלם מזה כאילו זה לא קורה, כאילו זה לא קיים, כאילו כל מה שיש זה רק מה לא עובד ומה לא בסדר ומה לא נכון ומה דרוש ריפוי או תיקון.
אמונה מבוססת מציאות
בזמן הזה שבו אתם נמצאים חשוב עד מאוד להראות לעצמכם באופן מודע, להזכיר לעצמכם את החלקים הבריאים, הטובים שיש בכם ובמציאות שלכם. לחזק את… לא רק תקווה המבוססת על אפשרות, אלא אמונה המבוססת על מציאות. תקווה מבוססת על אפשרות אבל אמונה מבוססת על מציאות, על מה שכן יש, על מה שכן קורה, על מה שכן אפשרי, על מה שכן מתממש ובא לידי ביטוי.
קל, קל להתעלם מכל זה בזמנים מסוג אלה ואנו מבקשים, אם אפשר, להחזיר אתכם לראייה הזו שלכם על המציאות. לא להתעלם מהקושי או מהכאב שנחשף, מהבעיות שיש לטפל בהם, אבל גם לחזור ולהסתכל ולראות מה יש לכם, מה יש בכם שהוא יציב, שהוא שופע, שהוא בריא, שהוא פעיל ויצרי ויצירתי ויצרני.
זה משמעותי לחזק את ההסתכלות הזו בתוך עצמכם כדי להפוך את הבהירות אשר נוצרת כעת – לא לבור ליפול אליו, אלא מקפצה לעלות עליה, להתיישב בה היטב, כדי שזו תוכל להקפיץ אתכם אל עבר השלב הבא.
לתת מקום לכל החלקים
השלב הבא עשוי להיות שונה מזה שאתם מכירים. אנו אומרים זאת עבור המציאות האישית של בני אדם, אבל גם במידת מה עבור המציאות הקולקטיבית. השלב הבא עשוי להיות שונה מכפי שאתם מכירים.
אתם נדרשים, אפשר בהחלט לומר, לשיתוף פעולה גדול מבעבר. בני אדם רבים מדברים על הצורך באחדות, ובכך הם מזהים נכון את הקריאה הפנימית אשר מתקיימת בזמנים אלו. אבל האחדות היא לא רק בתחומים של פוליטיקה, למשל, והיא איננה מבוססת על אחידות, האחדות הזו. האחדות הנדרשת היא בהבנה של הצורך בשיתוף פעולה, בלחיות ביחד אחד עם השני באופן שמאפשר מקום ומרחב לכל בני אדם.
הפוטנציאלים אשר הופכים להיות מורגשים יותר, מתמקדים, או אולי מתנקזים, אל פוטנציאל ספציפי זה – האפשרות לחיות ביחד בשיתוף פעולה באופן שיש בו מרחב לכל בני האדם להיות מי שהם. נשמע אוטופי, אבל זה עתיד שהופך להיות יותר ויותר אפשרי, הוא הופך להיות יותר ויותר נגיש, הוא כבר מתממש במציאות בזמן הווה במידת מה, ויכול להפוך להיות יותר ויותר האופן שבו עולם זה פועל.
זה אכן אפשרי, אך השאלה היא האם תרצו ליצור זאת, ולא רק במציאות קולקטיבית, אלא גם במציאות האישית שלכם. זה עשוי להיות מאתגר לממש פוטנציאל זה, משום התפישה הבסיסית שיש בבני אדם אשר אומרת שאין מספיק לכולם. אין מספיק משאבים, אין מספיק מקום, אין מספיק אפשרויות.
זמנים אלו בהם אתם נמצאים, של מהומה בעולם זה של בני אדם, מגבירים את התוקף של האמונה הזו. המציאות, על פניו, מראה שאין מספיק לכולם, ואתם עשויים להיתקל בזה בתוך עצמכם, באמונה הזו אשר אומרת 'אם אני אתן מקום לחלק מסוים במי שאני זה לא יאפשר לחלקים אחרים להתבטא, זה לא יאפשר לרצונות להתממש, לרגשות להיות מורגשים, לתשוקות לבוא לידי ביטוי'. לכן אתם חושבים שאתם צריכים לצמצם חלקים מסוימים בכם כדי לתת מקום לאחרים, למרות שבפועל אין בכך שום צורך. אתם מספיק רחבים בתודעה שלכם כדי לתת מקום לכל החלקים ולכל הקולות.
אתם רחוקים בתפישה שלכם מרחק רב ממהותה של הרמוניה, אינכם מבינים את חשיבותה ואת האופן שבו היא יכולה להתממש. פעם אחר פעם, גם אם אתם מתחילים להבין שהרמוניה היא מציאות שרצוי לחיות בה, אתם נתקלים באותה התפישה אשר אומרת שיש להפריד, להבדיל, לחלק, לצמצם את זה, לתת יותר לזה. אז אתם מנסים לפעול באופן הזה, מתוך מחשבה שאתם יוצרים הרמוניה, אך בפועל אתם יוצרים דיסהרמוניה. יש יותר ויותר בני אדם שמנסים ליצור הרמוניה באופן הזה, ודיסהרמוניה בעולם זה של בני אדם הוא ביטוי הולם לניסיון הזה.
אנו מזמינים אתכם בזמן הזה, מעודדים אתכם בזמן הזה, לחזור ולשים לב אל התפישה הזו אשר אומרת שאין מספיק. לא רק בהסתכלות הקולקטיבית על עולם זה ועל המשאבים שיש לאדמה לתת וכן הלאה, אלא גם אל עצמכם, אל האופן שבו אתם חיים את חייכם.
יש מספיק מהכל
מה אם נאמר לכם שבמסגרת הזמן של 24 שעות ביממה יש מספיק זמן לכל? מה אם נאמר לכם שהבעיה היא אף פעם שאין לכם זמן? מה אם נאמר לכם שיש לכם מספיק כוח לכל מה שאתם צריכים או רוצים לעשות? הבעיה מעולם לא הייתה כוח. מה אם נאמר לכם שיש לכם מספיק כסף לעשות את כל מה שאתם רוצים? שקיומו של כסף מעולם לא הייתה הבעיה? מה אם נאמר שיש לכם את כל הפוטנציאל שאתם צריכים בשביל להגשים את עצמכם וזה מעולם לא היה הבעיה, הפוטנציאל, מה יקרה אז?
אם יש לכם מספיק זמן, מספיק כסף, מספיק פוטנציאל, מספיק כוח, מה תגלו אז? האם אתם מסוגלים להתעלות מעל התפישה הזו אשר רואה את החוסר במקום לראות את האמת? איזו אמת מגלים כאשר מתעלים מעל החוסר?
אתם עשויים לגלות שאתם לא רוצים את כל מה שאתם רוצים, ואתם יכולים לגלות שהמציאות יכולה להסתדר באופן שונה ממה שאתם חושבים שהיא צריכה להסתדר בו כדי לעשות את כל מה שאתם רוצים. בשביל לעשות מעבר שכזה בתפישה ובהתנהלות, עליכם לוותר ויתור עמוק על התפישה שלכם לגבי איך הדברים אמורים להיות, איך הדברים צריכים לקרות, ואילו תנאים צריכים להבשיל כדי שדברים מסוימים או רצונות מסוימים יוכלו להתממש.
כלומר, זה לא רק ויתור על התפישה האומרת 'אין מספיק', אלא גם ויתור על התפישה שאומרת איך הדברים צריכים להיות, ובאיזה סדר, ובאיזה זמן, ובאיזה עוצמה, ובאיזה היקף, ובאיזה מידה של השקעה בשביל שדברים יקרו. זה מאתגר ליצור את השינוי הזה שאנו מדברים עליו.
זו שנה מאוד ספציפית השנה הזו – לא ששנים הן אינן ספציפיות, אבל זו באופן מיוחד מדברת על קסם. האנרגיה שיש בשנה זו לוקחת את כל הקיים ומכפילה אותו, מגדילה אותו עד מאוד. בשביל ליצור קסם, את יכולים ללכת בנתיב הזה שאנו מציעים. יש נתיבים שונים שיכולים לקחת לקסם, אבל הנתיב שאנו מציעים הוא זה – לוותר על התפישה אשר אומרת אין מספיק ועל התפישה אשר אומרת איך הדברים צריכים להיות כדי שדברים יקרו. לפנות פינוי תודעתי של השכל אשר יודע איך יכול מה לקרות, והאם הוא יכול לקרות, כדי שמה שיוכל לקרות יקרה.
במילים אחרות, בני אדם מתבקשים בזמן הזה לזוז הצידה, לזוז הצידה בתוכם; לא במציאות הפיזית, אבל בתוככם לזוז הצידה ולאפשר לאלוהי ליצור מציאות, ליצור עבורכם את הטוב ביותר עבורכם.
זה אפשרי, הפוטנציאל ליצור מציאות שכזו שבה האלוהי הוא היוצר מציאות. הפוטנציאל הזה יותר בר מימוש בקלות מבעבר, אבל אתם צריכים בשביל זה לזוז הצידה.
להמשיך לטפל בעבר
בשביל להיות מסוגלים לזוז הצידה, לעשות את הוויתור הזה שאנו מתארים בדקות אלו, חשוב להמשיך ולטפל במה שנחשף ביחס להווה שלכם, כלומר העבר שלכם – בתפישות, באמונות, בזיכרונות, בדפוסים שנוצרים מתוך כל זה, אשר מגבילים אתכם ואומרים לכם מי אתם לא יכולים להיות, ומה לא יכול לקרות, ומה מגיע לכם, ומה לא מגיע לכם.
חשוב להעמיק את הריפוי של הכאבים שלכם, של הפחדים שלכם, של האשמה, של הביקורת, כדי לפנות מקום לדינמיקה חדשה. לעיתים היא לא תהיה לגמרי חדשה עבורכם, כי אתם עשויים להיות כבר מורגלים במידה כזו או אחרת לקסם ביום יום. למרות אנו מדברים על האפשרות לפנות מקום באופן שיאפשר לקסם להתממש בהיקף שאתם אינכם מכירים כלל וכלל.
האם אתם מוכנים לזוז הצידה בשביל כך? לוותר על מה שאתם יודעים? על דעות? על חשיבות עצמית? על התנשאות? האם אתם מוכנים לוותר על רגשי נחיתות? על כאבים שאומרים שאתם ל מספיק טובים ולא ראויים? האם אתם מוכנים לוותר על זה ולהכיר את עצמכם אחרת?
הזמנים הללו בהם אתם נמצאים מאפשרים את השינוי הזה במידה קלה מבעבר. ישנה, אם תרצו לראות זאת ככה, תמיכה אנרגטית-כוכבית בשינוי מסוג זה. אבל זה תלוי בכם, להבין את השינוי הנדרש ולעשות את הצעדים בדרך.
האם אתם מוכנים לוותר על מה שאתם יודעים שצריך לקרות, על התנאים, בשביל שהטוב יקרה? האם אתם מוכנים לגלות שהטוב עבורכם יכול לקרות גם אם לא תעמדו בתנאים? האם אתם מוכנים לכל זה?
אלו הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
