אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, הזדמנות לעסוק במה שקורה, במה שמתעורר.
יש מה שמתעורר בזמן הזה. חלקו מתעורר בעומק, חלקו על פני השטח. אבל דברים אינם יכולים להיות עוד כפי שהם היו. יש צורך בתנועה, בבחירה מחודשת, לנוע בכיוון מסוים ולאפשר את המשך מסע ההתפתחות.
כפי שכבר אמרנו, אנו אומרים שוב, משם שהדבר ממשיך להיות נכון – אי אפשר להישאר על הגדר. אי אפשר להמשיך להתלבט לאורך זמן.
אנו לא מתכוונים להתלבטויות חשובות מהסוג שראוי לכבוד וסבלנות. אנו מתכוונים להתלבטויות שנובעות מחוסר רצון לקחת אחריות, מפחד משינוי, מפחד מלהפסיד, מפחד להיפגע.
הפחד, פעמים רבות, זה מה שהוא מציע לבני אדם: הוא מציע לא להחליט, לקוות שדברים יסתדרו מעצמם, לא לעורר את מה שזקוק להתעוררות, לא לדבר על מה שזקוק לדיבור, לא להתמודד עם מה שזקוק להתמודדות. אבל הטקטיקה הזו הופכת להיות פחות ופחות אפקטיבית. אמיתות שבני אדם רגילים לקבור מתעוררות, ואתם מתבקשים להשתנות בעקבות כך.
זו המגמה והיא איננה חדשה, היא כזו כבר זמן מה, והיא ממשיכה להיות כזו גם בזמן זה. מגמה של התעוררות, של תנועה קדימה, מתוך הבנה שהעולם זקוק לשינוי. ההבנה הזו מתחילה להיות נפוצה יותר ויותר. כלומר, בני אדם רבים כבר מתחילים להבין, באופן שלא היה ברור עד כה, שאי אפשר להישאר אותו דבר.
אז יש את אלו המתלבטים עדיין, אשר אינם רוצים בשינויים מתוך פחד. אבל ההבנה הכוללת בעולם זה של בני אדם היא שהשינוי הוא חשוב ויש צורך לשנות דברים.
יש המסתכלים על עצמם, יש שמסתכלים על הסביבה שלהם, יש שמסתכלים על החברה, יש שמסתכלים על כדור הארץ. אבל אין זה משנה היכן תשומת הלב של בני אדם מתמקדת, המשותף לכל זה הוא ההבנה כי יש צורך בשינוי, בהחלט.
חוויה של חוסר אונים
אבל מה קורה בתוך זה? מה מאתגר בתוך זה? זו חוויה משמעותית ורחבת היקף של חוסר אונים. כלומר, בני אדם רבים רואים בצורך בשינוי. יש הבנה גוברת של צורך בשינוי, אבל אין את ההבנה איך עושים את זה. אין ידיעה פנימית ברורה, או ביטחון ברור, שזה בכלל בר שינוי, וגם אם כן, לא תמיד ידוע איך אפשר ליצור שינוי.
בתוך כל זה ישנה חוויה מאוד בולטת של חוסר אונים, ויש אשר חווים בתוך זה ייאוש של ממש. משום שאם אין אפשרות לשינוי, כפי שנקודת המבט הנוכחית מראה, אז חוסר האונים בשלב מסוים הופך לייאוש.
אנו מבקשים במסר זה, בפעם זו, להזכיר לכל מי שמיואש כי אין סיבה ממשית לדבוק בייאוש. כלומר, אפשר להרגיש אותו, אבל לא לאחוז בו. אפשר להתייאש, אבל לא לקדש אותו. יש אפשרות לשינוי, בהחלט. גם ברמה האישית וגם ברמה הקולקטיבית, שינוי הוא אפשרי. העובדה שאינכם רואים כיצד היא שלב בתהליך והיא איננה מעידה על הפוטנציאל הכללי. אנו כאן כדי להזכיר כי שינוי הוא אפשרי וכי מה שנדרש הוא יציאה מהמסגרת שאתם רגילים לראות דרכה את המציאות.
שינוי נקודת המבט
זה מה שקורה: יש צורך לצאת מהמסגרת ולא להישאר באותו הנתיב, לא לראות את הדברים מאותה הזווית, באותה נקודת מבט. כלומר, אם תיקחו אתגר מסוים, נושא מסוים שמעסיק אתכם, שאינו פתור עבורכם, שיש בו שינוי שאתם רוצים או צריכים ליצור, נסו לראות את מה שאתם רואים מנקודת מבט שאתם אינכם רגילים אליה.
זה מאתגר משום שלרוב זו תהיה נקודת מבט נסתרת. אנו מציעים לכם לראות את הדברים מנקודת מבט שאיננה גלויה. לכן בתור התחלה רק הסכימו לאפשרות שיש דרך אחרת, נוספת, לראות את המציאות. היא איננה אחת, המציאות, אלא מרובת פנים. אתם רואים מציאות מנקודת מבט אחת, אבל אפשר לראות אותה מנקודת מבט אחרת, ולעיתים כל מה שצריך הוא רק לשנות את נקודת המבט.
לעיתים מתוך שינוי זה ייוולד גם פתרון פרקטי, ולעיתים גם לא יהיה בו צורך כלל וכלל, משום שחלק מהבעיות שבני אדם רואים הן רק עניין של נקודת מבט; ושינוי של נקודת מבט מציג מציאות באורח שונה לגמרי. אבל לעיתים, כאמור, יש גם צורך בפתרונות פרקטיים. פתרונות שכאלה, גם אם הם נסתרים מעיניכם, הם קיימים; הם קיימים ויכולים להתגלות מתוך ההסכמה לראות דברים אחרת.
להסכים ללכת לאיבוד
זו ההצעה שלנו – להסכים בתור התחלה שיש עוד נקודת מבט. לא להתאמץ לשנות את האופן שבו אתם רואים את הדברים, אלא להכיר באפשרות הזו ולאפשר לרעיון הזה לטייל בתודעה שלכם ולעשות את שלו. אם אפשר היה לראות דברים אחרת, מה הייתם רואים?
דמיינו שאתם נמצאים בתוך משחק שכזה. אתם יכולים אפילו לעשות זאת באופן ממשי. להיכנס אל תוך מדיטציה, לדמיין את הדבר המאתגר אתכם כחפץ כלשהו, כמצבור של אנרגיה מסוימת, ואז תבקשו לראות את זה מנקודת מבט אחרת. מה תגלו? מה יתגלה בפניכם אם תראו אחרת את הדברים?
איך אחרת? ומה אמור להיות שונה? אלו שאלות שההיגיון עשוי להציף באופן כמעט מיידי. כמו ניסיון של השכל לשלוט בשינוי מתוך הפחד ללכת לאיבוד. אנו מבקשים בהקשר הזה להזכיר כי בשביל ליצור שינוי ישנה חשיבות גדולה להסכמה ללכת לאיבוד. לא לדעת, לא להבין, אלא להסכים לאפשרות שיש נקודת מבט אחרת ולתת לאותה נקודת מבט להיפתח ולהתגלות בפניכם.
זה אפשרי עבור מי שמאומן בכך. אבל גם אם אין לכם ניסיון רב בשינוי שכזה בתפישה העצמית, תרגיל מהסוג שתיארנו קודם, דרך מדיטציה, יכול לעזור. אם אינכם מורגלים בטכניקות מסוג זה, אז אפשר לעשות את התרגיל הזה עם חפץ פיזי. קחו חפץ מסוים והסתכלו עליו מידי פעם מנקודות מבט שונות. מה מתגלה אחרת?
אנו מציעים את התרגילים הללו משום שהם יכולים לעזור בדבר מה חשוב עבור זמנים אשר יבואו – לאמן את התודעה שלכם בגמישות, בלראות דברים אחרת ממה שאתם רגילים.
שינוי נקודת המבט
אנו מדברים על כך פעם אחר פעם בשנים הללו. אחד המאפיינים של השינוי שהעולם הזה עובר מאז אותו מעבר של 21.12.2012, הוא השינוי בהסתכלות שלכם.
דיברנו על כך בעבר, על המעבר מטוב ורע, מהסתכלות דיכוטומית להסתכלות רב ממדית. כלומר זה לא או טוב או רע, אלא זה יכול להיות גם וגם. פעם אחר פעם הצענו את השאלה – מה טוב במה שנתפש כלא טוב? – כשאלה שיכולה לכוון אתכם להסתכלות שונה.
אנו מבקשים בזמן הזה, יחד עם האנרגיה כולה, להרחיב ולהעמיק את השינוי. כלומר, להוציא את ההסתכלות כולה מהדיכוטומיה הזו של טוב ורע, של נכון או לא נכון, של בסדר ולא בסדר. כלומר, לא עוד גם טוב וגם רע, גם בסדר וגם לא בסדר, אלא להסכים לראות את הדברים כפי שהם באמת.
להסכים לראות את המהות אשר יוצרת את הקושי, את החוסר אשר יוצר את המחלוקת, את האמונה או התפישה אשר יוצרת את החוסר. להסכים לראות את הצורך שמסתתר מתחת למאבק ואת הפתרון אשר יכול להתגלות כאשר כל זה נגלה לעין, לעין וללב.
בשביל להרחיב את התפישה, בשביל להרחיב את נקודת המבט, בשביל לראות את הדברים אחרת לגמרי, צריך להתאמן עד כמה שניתן בשינוי נקודת מבט. כלומר, לקחת דבר מה מסוים ולהסתכל עליו לגמרי אחרת. זה לא טוב או רע, ואם זה לא טוב ולא רע, ולא גם טוב וגם רע, אז מה זה באמת? אם הקושי המסוים, אם החוסר המסוים, אם הבעיה המסוימת היא לא טוב או רע או גם וגם, אז מה זה באמת? ממה זה באמת עשוי? ממה כל זה מורכב? זו השאלה.
להרחיב את שיתוף הפעולה
זו שאלה משמעותית משום שמה שאתם מתמודדים איתו יותר ויותר הוא הצורך להרחיב את מידת שיתוף הפעולה בחיים שלכם, כדי ליצור פתרונות לאופן שבו אתם רוצים לחיות ולאופן שבו אתם רוצים להגשים את עצמכם.
בשביל להגשים את הרעיונות הגדולים, את החזון הגדול שיש לכל אחד ויש לבני אדם ביחד, יש צורך להרחיב את היקף שיתוף הפעולה. לצאת מהגבולות המוכרים לכם, מהמרחב שהוא לעיתים נוח ומוכר ובטוח, אל עבר מרחב שהוא פחות מוכר.
כל זה מעמיד אתכם בפני התמודדות רגשית לא פשוטה, משום שהיציאה מהמרחב המוכר, היא יציאה מסביבה שהיא יותר בטוחה לסביבה שהיא עשויה לעורר פחד. הפחד ייצור גבול, הוא יגיד לכם – זה מסוכן וזה לא מסוכן, על זה אפשר לסמוך ועל זה אי אפשר לסמוך, זה נכון וזה לא נכון, זה בסדר וזה לא בסדר, זה טוב וזה רע. כלומר, אתם עשויים לחזור באופן יותר אינטנסיבי אל התפישה, אל התודעה, המחלקת הכל לטוב ורע. דווקא מתוך הצורך להרחיב ולהעמיק שיתופי פעולה בקנה מידה שאינכם מורגלים בו.
כך שזו מעין חזרה אחורה כביכול, אל המוכר, אל הדפוס המוכר, כתגובת נגד לשינוי כולל המתרחש.
לכן אנו במפגש זה, במסר זה, מציעים את מה שאנו מציעים. להסכים לראות דברים אחרת, לגמרי אחרת. תרגיל שכזה בתוך מדיטציה, או בעזרת חפץ פיזי, יכול לסייע. זה איננו הכרחי, אבל עבור חלק מכם זה עשוי לעזור: לקחת חפץ מסוים, להסתכל עליו מזווית מסוימת, ואז לשנות את הזווית לעוד זמן מה, ואז לשנות שוב ולשנות שוב. כך לגלות בכל פעם מה באמת קיים, ומה מתגלה כאשר נקודת המבט משתנה.
מה קורה – את זה אפשר אולי ליצור יותר מתוך מדיטציה – כאשר רואים את הכל ב-360 מעלות? אינכם יכולים לרוב לעשות זאת באופן פיזי, אבל כתרגיל בתוך מדיטציה הדבר עשוי להיות אפקטיבי. מה קורה כאשר אתם רואים דבר מה מכל הזוויות שלו? מה אז אתם רואים?
אם אתם לוקחים אנרגיה מסוימת שמגלמת קושי, או צורך, או חוסר, או חלום, ואתם מסתכלים עליה מכל ההיבטים שלה בו זמנית, מה אז מתגלה?
זה תרגיל שיכול להוות אתגר משמעותי עבור חלק מכם. אבל כאמור, הוא איננו הכרחי. החיים עצמם, והיומיום שלכם, מביאים איתם שלל הזדמנויות לתרגל נקודות מבט מגוונות – והזמנים אשר יבואו יכילו בתוכם עוד ועוד הזדמנויות שכאלה. לצאת מהרע והטוב, מרע וטוב, ללכת אל עבר הסתכלות רחבה יותר, רב ממדית. כזו שבה מה שקובע ומה שמניע, הוא הלב כמקור המייצג את האנושי והאלוהי בחיבור שלהם, ולא השכל אשר מייצג את האנושי בלבד.
דבר שלא נעשה מעולם
זה חלק מהמעבר המתרחש, חלק מהשינוי אשר מתחיל לקרות בהיקף נרחב יותר. כאשר התודעה של בני אדם מתעוררת יותר ויותר, וההבנה כי יש צורך בשינוי אשר הולכת ומתפשטת, כך אתם צריכים לעשות משהו שכתרבות מעולם לא עשיתם – ואנו אכן אומרים את המילה מעולם, משום שמה שצריך להיעשות, מעולם לא נעשה.
שיתוף פעולה אחר לגמרי, לא כזה המבוסס על אינטרסים, על שלי ושלך, על הפרדה, על הבדלה ואפליה, על תחרות ועל היררכיה. שיתוף פעולה שבו כולם עוזרים לכולם וכולם שווים לכולם. לא מתוך השוני של כל אחד, אלא מתוך היצירתיות המביאה לידי ביטוי את הניצוץ האלוהי בכל אחד.
זה הדבר העיקרי שמבדיל אתכם זה מזה – האופן שבו הניצוץ האלוהי מתבטא דרככם. בשיתוף פעולה של בני אדם מביא כל אחד את החוכמה שלו, את הראייה השונה שלו. זה הדבר היחיד אשר יכול לאפשר לבני אדם להתמודד עם אתגרים קולקטיביים אשר אתם מתמודדים איתם כיום, וגם עם כאלו שאתם תתמודדו איתם בהמשך הדרך. לפרק מסגרות ישנות המבוססות על הבדלה והפרדה, ומעבר לשיתוף פעולה מסוג שאינכם מכירים.
זה לא יקרה ביום אחד וגם לא בשנה אחת, זהו תהליך מדורג שיפרק יותר ויותר מהמסגרות והמוסדות ומהאופן שבו אתם רגילים לחיות. זה כאמור עוד עשוי, במושגי הזמן של בני אדם, לקחת עוד זמן רב. אבל אין פה הכוונה בדברים שלנו שאתם יכולים לומר לעצמכם – טוב, זה ייקח עוד הרבה זמן, בינתיים אני אמשיך בשלי. הצורך בשינוי כבר קיים. גם אם התהליך הזה הוא מורכב, הצורך בשינוי כבר קיים, ושינוי כבר מתבקש להיעשות.
אתם לא צריכים בהכרח להיות מוטרדים מאתגרים שהאנושות כולה עוסקת בהם, בשלב זה. אבל אתם כן יכולים ואף צריכים להתמקד יותר בחיים שלכם. כפי שאמרנו, המציאות מביאה איתה שלל הזדמנויות עבור בני אדם המתבקשים לתרגל תודעה רב ממדית.
האם אתם מסוגלים לראות את הכל אחרת, את כל מה שקורה לכם, לא כרע וטוב, אלא בתור אמת הנכונה לנקודת זמן מסוימת? אם הכל נכון, אם אין טעות, אם אין פספוס, אם אין הפסד, אם אין כישלון, אם הכל נכון, אז מה משתנה? מה בחוויה משתנה? מה בהסתכלות משתנה? מה בפעולה ובתגובה שלכם משתנה? מה אז יוצא מכם, אם אתם רואים את הכל נכון כפי שהוא?
במילים אחרות, זהו זמן לתרגל וליישם בהיקף רחב יותר, את העובדה שאתם אלוהים בתוך גוף, ולהביא את יכולת הבריאה והריפוי שלכם לכדי מימוש בהיקף רחב יותר. זה יאפשר לדבר להשפיע יותר ויותר כל על התרבות כולה ועל האופן שבו בני אדם פועלים זה עם זה.
יגיעו עוד זמנים שבהם ההפרדה המוכרת שבה אתם רגילים לחיות, תיראה כמו דבר מה זר ומוזר ולא הגיוני. לעת עתה היא עדיין נתפשת כדבר הגיוני מאוד. בזמנים הללו, ובשנים הללו, ובאלו אשר יבואו, כל זה הולך להשתנות עוד ועוד. אז אל תיבהלו מהשינוי, אל תתעלמו ממנו ואל תדחו אותו לאחר כך. זה איננו הזמן לזלזול במה שקורה או לדחות אותו למועד אחר.
השינוי דופק על הדלת. זו הדלת האישית של כל אחד וכל אחת מבני האדם בעולם זה בזמן זה. שינוי בהסתכלות, בנקודת מבט, במידת החמלה שלכם כלפי עצמכם, במידת הפתיחות שלכם כלפי עצמכם, ומתוך זה אל בני אדם אחרים ואל העולם כולו.
האהבה דופקת על הדלת, והיא מבקשת מהפחד השומר עליה לזוז הצידה.
הגיע הזמן לפתוח דלת נוספת, מתוך עצמכם אל העולם כולו. ואנו מבקשים במפגש זה, במסר זה, לעודד אתכם לעשות זאת: להיכנע לאהבה, להסכים לתת יותר מקום לאופן שבו הלב מדבר, רואה ומנחה אתכם בתוך היומיום שלכם.
אלו הן המילים שלנו לפעם זו,
שמחנו, אם כך שלום.
טוהר.
