חשוב לשים לב לאכזריות של הביקורת, לאכזריות של הנוקשות, אשר מדברת על טוב ועל רע, על בסדר ועל לא בסדר, על עונש ועל פרס, על חיובי ועל שלילי, על אור ועל חושך, על פחד ואהבה. שימו לב שביקורת יש בכם החל כלפי מעשי הזוועה החריפים ביותר שאתם רואים בעולם שלכם וכלה בפחד הקטן ביותר שאתם חווים בגוף.
השיפוט אשר מבדיל בין אור לחושך הוא כה חריף, עד שאתם מאמינים שהיקום בו אתם חיים והעולם הבו אתם נמצאים הם באמת דואליים, בעוד שהאמת היא שחושך איננו באמת קיים, שפחד הוא רק אשליה, והדבר היחיד שקיים היא אהבה. הפחד והחושך, שהם אותו דבר, הומצאו בשביל תהליך גדילה והתפתחות, אך הם המצאה, ובאותה המידה שהמצאתם אותם, אתם יכולים לתת להם להתמוסס ולהיעלם.
אם הייתם בדרגת המודעות הזאת השיחה הזאת לא היתה מתקיימת משום שלא היה בה צורך. אנו מודעים לכך שישנה עוד התפתחות שצריכה להעשות כדי להגיע לרמת ההבנה הזו. אך שימו לב בינתיים, לביקורת ולנוקשות שאתם מנהלים כלפי עצמכם.
הביקורת היא מנגנון ההפרדה, אשר מדבר על חושך ואור, ומגע, כאשר הוא נוצר, הוא ממוסס את ההפרדה.
באחד מן הימים, ברגע שבו תסכימו ותחוו מגע שיש בו רק אהבה, ותחוו את הטוטליות של האהבה אשר עוברת במגע מסוג זה, אז תזכרו את המילים הללו.
מגע אשר מתקיים באופן הזה מעלים לחלוטין את הגדולות וההפרדות, ומגביר באופן מיידי את חווית האחדות. באופן פוטנציאלי מגע כזה יכול לגרום לכם להבין באופן שאי אפשר להכחיש יותר שהכל הוא אחד.
אך הפחד שאותו אתם המצאתם ושכחתם, מספר שישנם דברים שאי אפשר לשנות, שישנם פחדים שאי אפשר לרפא, שישנם עולמות שאי אפשר להפרד מהם, שישנם שינויים שלא יכולים לקרות. שיש טוב ורע, אור וחושך, בעד ונגד, ושצריך ללמוד להסתדר.
הפחד הזה מייצר את הביקורת והנוקשות עד כדי אכזריות שלכם, והביקורת הזו נהיית חריפה מאוד כשהיא מגיעה לגוף שלכם, מסיבה פשוטה. מגע מעלים את הפחד והמנגנון הזה במהירות כה גבוהה, שכאשר מגע מתאפשר הביקורת הופכת להיות חזקה מאוד. הפחד מפעיל את כל העוצמה שלו כדי לסגור את כל מה שיכול לגרום לפחד להיעלם.
לכן אתם נושאים עוצמה רבה כל כך של כעס ושיפוט וכן הלאה וכן הלאה ביחס לגוף שלכם. אם תרגישו טוב עם האופן שבו אתם נראים, הרבה מהעבודה לגבי מגע תעשה הרבה יותר קלה; אז אתם עשויים למצוא את עצמכם גדלים באופן רוחני ומתפתחים במהירות כה גבוהה, עד שאתם באמת עשויים שלא להכיר את עצמכם.
הביקורת על איך שאתם נראים למעשה משאירה אתכם במה שאתם מכירים. משאירה אתכם בעולם שאותו תמיד הכרתם, ששם תוכלו להמשיך להיות קורבנות, ששם תוכלו להמשיך לסבול, ששם לעד תרגישו בודדים, ששם תמיד תהיו לבד.
אלו הם הדברים שמהם אתם מתאמצים להיפרד ואכן עושים זאת בקצב אישי, כל אחד בדרכו שלו. אך לעיתים, באופן שאינכם רואים, זה הדבר שאתם עושים את כל מה שאתם יכולים כדי לא להיפרד ממנו.
חוסר הסבלנות הוא בדיוק העדות לכך, משום שכל דבר שאתם לוחצים בשביל להפריד מכם, אתם מחזיקים יותר חזק. אתם נאחזים בו, ומאמינים שאתם מנסים להרפות ממנו. הביקורת שלכם על מה שאתם לא אוהבים, היכן שאתם אומרים לעצמכם שאתם לא בסדר בכל מני דברים – תשימו לב. אתם רוצים להמשיך להאמין שאתם לא בסדר, אתם רוצים להמשיך להאמין שאותם דברים לא מאוזנים ימשיכו להיות לא מאוזנים, כדי שאתם לא תשתנו, כדי שאתם לא תמותו בפנים. המוות האולטימטיבי של הפחד עצמו הוא הדבר שמאיים עליכם – זוהי המשמעות של ההארה.
בשביל למנוע את החוויה הזו אתם תעשו הכל בשביל לשמור על הנבדלות ועל ההפרדה, בשביל לשמור על הפחד.
מגע, כמה פרדוקסלי, הוא דרך להארה. מהירה יותר מדרכים אחרות, ולכן ארוכה יותר כמעט מכל דרך אחרת, משום ששם יושבים מרבית הפחדים.
שימו לב ביום יום שלכם אל אותם מנגנונים של ביקורת ונוקשות. למדו את עצמכם לשמוע את הלא שמסתתר מאחורי הדברים; את הפחד משינוי אשר אומר לא לשינוי, אשר יוצר את הרצון העז לשינוי שיקרה מהר ומיד. שימו לב כיצד מתוך הפחד הגדול שתשתנו אתם מפעילים את הביקורת שלכם; כל דבר שאתם מבקרים הוא דבר שממנו אתם נפרדים, וככל שאתם מבקרים אותו יותר כך אתם מנסים לאחוז בו יותר. ביקורת מקצינה בכל פעם שפרידה מתקיימת, בכל פעם שאחדות מתרחשת.
ההסכמה לעמוד באופן גלוי מול המנגנונים האלה תאפשר קפיצות משמעותיות ביותר בתודעה שלכם, שיאפשרו מצידן לשינויים לקרות. גם בתחום של מגע, של מערכות יחסים, וגם בכלל.
התקבל בתקשור שנערך בתל-אביב ב- 19.9.02
