נתחיל ונאמר שמה שאנו עתידים לומר במשפטים הבאים יבטא רק חלק מהתמונה. היא מורכבת יותר מהאופן בו אנו עומדים להציג אותה אל הדברים עובדים כך.
מתוך ההתפצלות של האלוהות לחלקים או לחלקיקים החלה להיווצר הפרדה. החלה להיווצר זהות נפרדת, אינדיבידואלית שהיא איננה דומה כלל וכלל לזהות אינדיבידואלית של בני אדם. השונות בין החלקיקים האלוהיים הוא ב.. איך לומר… באיכויות מסוימות שכל חלקיק מבטא ביחס לשלם; הדגש שכל חלקיק בחר לעצמו מהשלם כולו. חלקיקים מסויימים קשורים בהבטים מסויימים של השלם וחלקיקים אחרים קשורים בהבטים אחרים.
החלקיקים הללו – אנו בכוונה מגדירים זאת כך ואיננו משתמשים במושגים של ישויות או נשמות או מלאכים – החלקיקים הללו החלו להתפזר ולברוא עולמות. עולמות רבים ומגוונים נוצרו מההתפצלות הזו. חלקם מתקיימים ברבדים פיזיים ורבים אחרים ברבדים אחרים לחלוטין. מסע ההתפתחות של אותם חלקיקים בחזרה אל האחדות עובר בין עולמות שונים ויש אשר מעולם לא מגיעים אל מה שאתם מגדירים כחיים אנושיים ויש כאלה שכן.
מה שקורה לאותם חלקיקים הבוחרים להיכנס אל תוך גוף הוא היווצרותה של מה שאתם מגדירים בתור אישיות. הייחודיות האינדיבידואלית, אותו דגש, אותם הבטים ייחודיים מתוך השלם, הולכים ומתגבשים לכדי שלם אחר, שונה מהשלם המקורי. כזה אשר יש בתוכו כאב ופחד, אמונות מסויימות, אי הבנות. כך הכל מתערבב זה עם זה. איכויות אלוהיות עם חוויות ורגשות שהם יותר אנושיים.
מה שקורה לאדם ההולך לעולמו תלוי במערכת היחסים הפנימית בין אותן איכויות אלוהיות לבין אותם הבטים אנושיים. ככל שההבטים האלוהיים דומיננטיים יותר, כך בעת העזיבה את הגוף, אפשר לומר שמתרחשת התמזגות מלאה יותר עם המהות האמיתית של אותו חלקיק. ככל שהאישיות… איך לומר… דומיננטית יותר, הרי שמאפיינים מסויימים של האישיות נשארים גם ברבדים שבין החיים.
אלו יכולים התנסויות שונות וחוויות שונות ואין דבר מה אחד שאפשר להגיד שהוא מה שקורה לאותם בני אדם ההולכים לעולמם. היצירות של מה שמוגדר בתור העולם שמעבר הן רבות יותר מכפי שאתם מבינים. אך בכל היצירות הללו מערך היחסים בין שני החלקים הוא אשר קובע כיצד הדברים יקרו. הוא גם זה שקובע, או אפשר לומר לוקח חלק מכריע בהחלטה מה לעשות הלאה.
החלקיקים אשר התגלמו כבני אדם חוזרים פעם אחר פעם לגוף, משום שהתהליך הזה של התפתחות דרך חיים אנושיים פירושה לחזור ולהיזכר בגוף במי שאתם באמת, להביא לידי ביטוי את ההבטים האלוהיים, לרפא את אותם חלקים פגועים אנושיים. יש כאלה, אם נשתמש בהגדרה של בני אדם, שהם מתקדמים יותר ויש שהם מתקדמים פחות; למרות שאין מדובר בהתקדמות והדברים אינם עובדים באופן הליניארי שבו אנו מתארים אותם, אפשר לעת עתה להסתפק בהסבר הזה.
כך פעמים רבות התקשורת עם אותו חלקיק שומרת על מאפיינים דומים לאלו שהתקיימו בגוף ופעמים רבות מתרחש בשלב מסוים, בנקודת זמן מסויימת במושגים של בני האדם, התחלה של חיים חדשים. נוצר גלגול חדש.
בני אדם מתגעגעים למצבים שונים לאחר שהם עוזבים את הגוף. להגיע למצב של העדר געגוע לחוויה אנושית זה אתגר, והדבר ידוע לכל מי שעוסק ברוח. זה איננו תהליך פשוט. בהחלט בני אדם בעודם עוזבים את הגוף נותרים עם חוויה כזו או אחרת של געגוע לחוויה האנושית. גם משום הצורך לעבור התנסויות של ריפוי וגם בשל הצורך לעבור חוויות מהנות כאלו ואחרות.
אפשר להתייחס למידע המתקיים מאותם חלקיקים שעזבו את הגוף כאל מידע המתקבל באופן כללי, בתור נקודת מבט אחת על השלם. חוויה מסויימת, הבנה מסויימת, והיא פעמים בהחלט תהיה רחבה יותר מזו שהיתה להם בעודם בגוף, משום שגם עם המגבלות המתקיימות בחוויה של לאחר העזיבה את הגוף, עצם העובדה שהם אינם נמצאים בגוף מעניק להם פרספקטיבה רחבה יותר מזו שהיתה להם. עם זאת, אפשר לומר שיש גם להם עוד דרך לעשות.
לא כל האנשים שמתים באמת מתים. לא כל מי שמת, מתה האישיות שלו יחד איתו. רוב האנשים, כאשר הגוף שלהם מת, במובן מה ממשיכים לחיות. חלק חוזרים והופכים להיות או מתמזגים מחדש עם המהות האמיתית שלהם. רובם הכינו את עצמם לכך במסע הגלגולים וחלקם מצליחים להתעורר כאשר הם נמצאים ללא גוף.
התקבל בתקשור שנערך בתל אביב ב-22.5.14