אם כך, שלום.
אם כך אנו מתחילים, מפגש נוסף. זמן נוסף של התפתחות, של התבוננות, של חוויה.
הכל מעורבב זה בזה בתוך הזמן הזה. המתבוננים נאלצים לחוות, אלו שרגילים לחוות עשויים למצוא את עצמם ברגעים של התבוננות עמוקה מהצד. אלה מאבדים את עצמם ואלה מאבדים את עצמם, ואיש אינו מכיר את מי שהוא.
ישנה עוצמה רגשית גדולה מאי פעם. הסופה אשר התקיימה במציאות שלכם בזמן האחרון היא רק ביטוי חיצוני לסופה עמוקה המתחוללת בפנים. בתוככם הגשם עדיין יורד, בתוך בני האדם בזמן הזה עדיין קר. השמש אולי נמצאת בחוץ מדי פעם אך הנוכחות הפנימית שלה נדירה יותר.
חוויה מתערבבת עם התבוננות ואיש אינו נמצא במרכז המוכר של עצמו. מה קורה בתוככם, בתוך הזמן הזה, כאשר אינכם מכירים את עצמכם, כאשר נדמה שכל מה שהיה אבד, כאשר אין זה ברור מה עתיד לבוא ומה עתיד לקרות?
מבחן אמון
הדבר הראשון שאנו מבקשים לומר בערב זה הוא שתרשו לעצמכם להיות בתוך סופה פנימית זו. זה איננו זמן למצוא מחדש אדמה. זה זמן למצוא מחדש בתוככם, במקום של הספק העמוק ביותר, אמון חדש. אמון בכך שהסערה הזו, הפנימית, לוקחת אתכם למקום אליו אתם צריכים להגיע.
אמון גדול יותר נדרש בזמן שיש הרבה פחות ממנו. בזמן הזה, בתוך אחד ממבחני האמון הגדולים, אתם מתבקשים להיות בתוך הסופה. להרגיש את כל הרגשות, לאפשר לעוצמה שלהם להתבטא, להסכים להסחף אל תוכם. גם אם הדבר מקשה עליכם להיות מי שאתם זוכרים שהייתם, גם אם הדבר מקשה על יכולת התפקוד שלכם, גם אם הדבר מקשה על יכולת שיתוף הפעולה שלכם. גם אם לכאורה אינכם מסוגלים להיות מנומסים וחברתיים פי שהייתם בעבר, הרשו לעצמכם להיות כפי שאתם בתוך הזמן הזה.
הראש מנסה לדבר, הביקורת יוצאת פעם נוספת מהארון ומנסה להשליט סדר. אבל סדר אין בתוך זה ואין סדר אשר יכול להיות. זה זמן של כאוס והביקורת לא תחזיק מעמד בתוך סופה פנימית. לכן אנו מציעים בזמן הזה לא להאחז בה, לא להאמין לה יתר על המידה ולא לדבוק בה בתור אמת ישנה-חדשה. הרשו לביקורת לדבר אבל הרשו לעצמכם גם לא להאמין לה. היא אחד הביטויים של הסופה הפנימית, היא איננה האמת.
יש מכם הרגישים יותר לביקורת העצמית שלהם, יש המאמינים לביקורת יותר. שימו לב כאשר היא מדברת, לא להאמין יתר על המידה. לא תמצאו בטחון אמיתי במקום האומר 'לא בסדר'. אין בתוך האנרגיה הזו אדמה של ממש. גם אם האנרגיה הזו דומה במידה כזו או אחרת לבית בו גדלתם, אין זה באמת מבטא את הבית אליו אתם חוזרים.
הבית הנמצא בתוככם, הלב אליו אתם שואפים, מדבר בשפה של עדינות, מדבר ברכות. ביקורת לא נכנסת לממלכת הלב ולמרות שאתם מרגישים אבודים בחלק מהזמן, אין צורך, אין סיבה ואין הכרח להאחז בביקורת או במה שאתם מכירים ויודעים. עדיף ללכת לאיבוד, עדיף לתת לסופה להיות, עדיף לאבד שליטה אל תוך הרגשות. עדיף לעבור את כל זה ולגלות מחדש מי אתם הופכים להיות.
לחזור אל הלב
אנו מדברים רבות לאורך הזמן על הלב של בני האדם. הלב מייצג את מצב התודעה אליו אתם שואפים לחזור, מצב תודעה של אחדות, מצב תודעה שבו רבדים שונים וממדים שונים של מי שאתם והקיום בכלל מחוברים זה לזה, מדברים זה עם זה. אם תרצו, מתקשרים זה עם זה.
זהו מצב התודעה הפנימי שכל בני האדם שואפים לחזור אליו. מצב של חיבור, מצב של תקשורת, מצב שבני אדם מרגישים או מגדירים כביחד. זהו מצב תודעה שונה באופן מהותי ממצב תודעה אנושי רגשי, כזה אשר יש בו הפרדה ופירוד, כזה אשר יש בו בדידות, כזה אשר יש בו מלחמה.
החזרה אל מצב התודעה הזה היא משאלת הלב העמוקה ביותר של כל בני האדם. לכל בני האדם, בין אם במודע או לא, בין אם הם נמצאים במסע רוחני או לא, יש זכרון של החוויה הזו. זהו זכרון שאתם מביאים איתכם אל תוך הגוף, אשר גודלו עשוי להימדד ביחידות שלא ניתן לבטא, אבל הוא חי ופועם מתוככם, והוא אינו מאפשר שקט. זה הוא אשר מניע את המשחק בכדור הארץ.
בני אדם מנסים דרכים שונות לחזור אל אותה חוויה ורבים נוהגים לחפש את החוויה הזו מחוצה להם, מנסים להשיג אותה דרך דברים שיש להם או אין להם. להפרד מדברים מסוימים ולהתחבר עם דברים אחרים, שיאפשרו מחדש את החוויה הזו.
המוסדות מתערערים
מעטים יחסית מבינים שאת החוויה הזו אפשר ליצור ולמצוא אך ורק בפנים. מעטים מפנים את הזרקור פנימה, מעטים מבחינה מספרית אך מספיק מבחינה אנרגטית בשביל לזעזע את התרבות כולה.
בעולם אשר הופך להיות דואלי מרגע לרגע, המתחלק עמוק יותר ומהיר יותר, באופן ברור יותר, בין שני עולמות, אינו יכול להשאר יציב. מערכות שלמות מתערערות, מוסדות ותיקים מאבדים יציבות. זהו תהליך שאיננו חדש עבורכם אבל הוא רק ילך ויעמיק בעתיד.
בני אדם יצטרכו ליצור דרכים חדשות לשיתוף פעולה, כזה אשר יביא את זכרון האחדות לכדי מציאות באופן הרמוני, באופן פנימי וחיצוני ולא חיצוני בלבד כפי שהיה עד כה.
כשם שמוסדות ומערכות מתערערים במציאות המשותפת, כך הדבר מתרחש בפנים. גם אתם מחפשים בחלקכם את החוויה הזו מחוצה לכם בעודכם מבינים ברמה כזו או אחרת שניתן ליצור אותה בפנים. חלק גדול מהסבל נובע מהדואליות הזו, מהפער ההולך וגדל בין ההבנה שהכל בפנים, שהכל מתחיל ונובע מהלב והמרחק שלכם ממנו, לבין האמונה שמה שחסר לכם נמצא מחוצה לכם.
בזמן הזה, שימו לב, מה שאתם מנסים להאחז בו בחוץ מתפורר. דברים שאתם רגילים לרדוף אחריהם נעלמים במהירות גבוהה יותר מאי פעם. אינכם מצליחים ליצור במציאות החיצונית הרגשה של יציבות או מציאות של יציבות כפי שהיתה בעבר. בתחומים מסוימים הדברים ימשיכו להפקד, אך בתחומים המבוססים על מציאות חיצונית בלבד, המציאות תהיה מעורערת ובלתי יציבה.
זמן לחזור פנימה
לכן, בזמן הזה, בתחומים בחיים שאינם פועלים נכון, בהם אין הרמוניה, אנו מבקשים מכם לחזור פנימה. להסתכל מחדש הו הדבר שאתם מחפשים או מבקשים מבחוץ, שאתם חושבים שנמצא אך ורק מחוצה לכם. היכן אינכם לוקחים את עצמכם בחשבון במציאות? היכן אינה קיימת אחריות אישית אלא כזו המוטלת אך ורק על המציאות החיצונית?
חזרו פנימה, משום שמה שחסר לכם מתחיל בפנים. הוא איננו בהכרח נמצא בתוככם, משום שבאתם לעולם של שיתופי פעולה ולא לחיות לבד, אך הבסיס צריך להיות פנימי, במערכת היחסים הפנימית. אי אפשר להסתמך אך ורק על מה שקורה או לא קורה בחוץ.
היכן שהמציאות איננה יציבה, חזרו על המציאות הרגשית הפנימית. גלו מחדש אחר מה אתם באמת רודפים, מה באמת חסר לכם. ככל שתתנו לעצמכם את מה שחסר לכם באמת, תוכלו לקבל מהמציאות את מה שהיא יכולה לספק לכם.
אתגר של ספק
ישנו אתגר משמעותי בחזרה ללב, אל אותה תודעה של אחדות, אל אותו המקום, אותה החוויה שבה הכל נוכח עם הכל. אתם זוכרים שזה קיים אבל גם אינכם מאמינים לזה. הגוף שלכם יודע שזה אפשרי, הראש והרגש אינם מאמינים. הלב יודע, האישיות מטילה ספק.
כל הגוף שלכם נוצר במטרה לאפשר לכם לחזור אל הלב. הוא נוצר בעל יכולת טרנספורמציה כה עמוקה עד שהוא יאפשר לכם לעבור את הטרנספורמציה התודעתית שתחזיר אתכם ללב שלכם. אבל האישיות מטילה ספק, המודע איננו מאמין. האם יכול להיות באמת מצב שבו הכל מדבר עם הכל, שבו הכל נוכח עם הכל, שבו הכל אחד? האם באמת אפשר להתמסר? האם באמת אפשר לבטוח? האם העולם באמת מבוסס על אהבה או האם האנרגיה המנהלת אותו היא פחד?
חלק גדול מהזמן אתם רואים את העולם מבעד למשקפיים של פחד, מאמינים שחוסר הוא שם המשחק בעולם הזה. אם הייתם רואים את העולם שלכם כמונו, הייתם צוחקים. רק שפע הוא זה אשר יוצר ומניע את גלגלי העולם הזה. החוסר נמצא בפנים אך הוא איננו נמצא בחוץ. הוא נוצר בחוץ כדי להחזיר אתכם פנימה וכאשר אתם חוזרים פנימה במלואכם, המציאות החיצונית יכולה לחזור ולשקף את הטבע האמיתי שלה שהוא גם הטבע האמיתי שלכם – כבוד ושיתוף פעולה.
כאשר החוסר במציאות החיצונית גובר, כך גובר גם חוסר האמון. במה אפשר לבטוח? למה אפשר להתמסר? האם מה שהפחד אומר הוא האמת? אנו כאן כדי להזכיר שהמציאות נובעת ומנוהלת על בסיס של כבוד ושיתוף פעולה, וככל שתמשיכו ליצור ולחזק כבוד ושיתוף פעולה בתוך עצמכם עם עצמכם, כך המציאות החיצונית תחזור לשקף זאת והמציאות שלכם תהיה בהתאם.
זכרו את המילים הללו לזמן שבו הסופה תרגע ואדמה חדשה תתגלה בעין, אז תוכלו לשאול את עצמכם ולתכנן עבור עצמכם דברים גדולים יותר שאי אפשר לחשוב עליהם או לתכנן אותם בזמן סופה. חוסר בחוץ תמיד מבטא חוסר הנמצא בפנים. חזרו פנימה בשביל להשתנות ולשנות את מה שנמצא בחוץ.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
