אם כך, שלום.
נדמה שאת מה שמתחיל להתגלות בעולם יכולים רק מעטים להכחיש. את מה שמתחולל בעולם שבו אתם חיים, כבר קשה מאוד להסתיר, וקשה במיוחד להתעלם מכך. נדמה שאתם חיים בעולם שבו מישהו שחרר את כל הגבולות. האסירים יצאו מבתי הסוהר, המשוגעים מבתי החולים, הזקנים מבתי האבות, והרגשות מהמעמקים.
בזמן הזה, וזה כבר זמן מה, נדמה שהולך וגובר בעולם הזה, פשוטו כמשמעו, תוהו ובוהו. כבר היה פעם בעולם הזה תוהו ובוהו קיצוני ובוטה הרבה יותר ממה שמתחולל כעת, ומתוכו מספרים לכם נוצר העולם הזה. אך מה שמוגדר בכתבים כתוהו ובוהו היה סדר; מה שמוגדר כבריאה מחדש היה למעשה תחילתו של ניוון; מי שמוגדר כאלוהים היו למעשה ישויות פיזיות מעולמות אחרים; ומה שכתבי הקודש שלכם מתארים הוא מעשה של התערבות, הוא מעשה של בחירה לשנות את מהלך העניינים.
והנה קורה דבר מה שלא היה בהכרח צפוי. קורה דבר מה, שלא ניתן היה לומר בוודאות שתבחרו בו. קורה דבר מה שאכן בחרתם בו, והוא תחילתו של תוהו ובוהו של ממש. תוהו ובוהו ממשי, פחות דרמטי, פחות ציורי ממה שמתארים הכתבים שלכם, אך ממשי.
לאחר אלפים רבים של שנים שאתם חיים תחת מעטה של שליטה, תחת מעטה של הגיון הנובע מהפרדה הסוגרת את הרגש, נכנס לפעולה הלב האנושי, בתמיכה, בהשראה ובעזרה של כוחות האור, ופתח את הדלת לכלוב הרגש. ומה שהיה כלוא זמן רב מאוד, הולך ומשתחרר בקצב ההולך וגובר, במהירות ההולכת וגדלה.
נדמה שמה שהחל כבר לפני זמן הופך בחודשים האחרונים בעולם שלכם לדבר שאנשים רבים כבר אינם יכולים להתעלם ממנו, שכבר קשה להכחיש אותו, וקשה עד מאוד בכלים ובמושגים הרגילים להסביר אותו. נדמה שיותר ויותר אנשים יוצאים מדעתם, ומרשים לעצמם לעשות דברים שהם מעולם לא העיזו.
קל לחשוב שאתם פשוט שומעים עליהם יותר בקלות, שאותם דבר קרו תמיד והם פשוט חשופים יותר. זה נכון במידת מה, בהחלט ישנו תפקיד לתקשורת, החושפת דברים שבעבר היו מוסתרים. אך זה לא רק זה. אכן, יש יותר ויותר אנשים שמעוותים את יצר השליטה העצמית שלהם, ומאפשרים לדמויות שבעבר היו פסיביות בתוכם, ביטוי, והן גורמות לאנשים לפעול בצורות שאין בהן הגיון. אלה בהחלט יכולות להיות פעולות הרסניות, אלה בהחלט יכולות להיות פעולות אלימות, ואלה בהחלט יכולות להיות פעולות משמחות, אלה יכולות להיות פעולות של טוב לב.
חזרה לשפיות
אנו רוצים לומר ולהתייחס בדברים שלנו הערב לכמה נקודות ביחס למה שקורה, ובייחוד למה שבאמת קורה בתוככם.
כפי שאפשר כבר להבין, ואנו עקביים זה זמן רב במסרים אותם אנו מעבירים, הרגש הוא מקור הבעיה, מאחר והוא הדבר המודחק והמופלה; ואפליה מתקנת לטובתו של עולם הרגש תשחרר אתכם מחוסר האיזון שבו אתם רגילים לחיות, ותעביר אתכם לאיזון חדש.
לפיכך, זוהי הפעולה הפנימית הנעשית. ישנה חשיבות גדולה לעמוד מול הרגש, יש חשיבות גדולה בלהרגיש אותו, יש חשיבות גדולה בלפעול מתוכו. אנשים רבים עשויים לחוות את עצמם כאילו הם משתגעים, משום שאם בעבר הם לא היו רגילים להרגיש, הרי שפתאום נחשפות בתוכן עוצמות רגש כה גדולות, עד שהם אינם יודעים מה לעשות עם זה.
למי שחווה את החוויה הזו, עליכם לאפשר לכך להיות. הכניסה החדה והמהירה אל תוך הרגש מטלטלת אתכם, משום שהיא מעבירה את מרכז הכובד שלכם בבת אחת וללא הכנה מוקדמת אל תוך הרגש. גם זה כשלעצמו איננו מצב טבעי. זהו איננו האיזון החדש. האיזון בשלב מסוים צריך להיות ממשי, כלומר, מרכז הכובד צריך להגיע ללב. כך שמי שנבהל – וישנה בהלה רבה בזמן הזה ביחס לרגש ולעוצמות אשר יוצאות ממנו – אנו מבקשים לומר שהדבר הוא זמני, גם אם עבור חלק מכם המילה 'זמני' פירושה פרק זמן ארוך מאוד.
הדבר הנוסף אשר קורה כתוצאה מכך זה הוא שהשיגעון אשר אתם חווים בתוככם הוא התפרצות של רצונות, של מחשבות, של דחפים, אשר גורמים לכם לעשות דברים או לרצות לעשות דברים, אשר על פניו נוגדים את מי שחשבתם שאתם. גם כאן ההיגיון יכול להתחפר בעמדה המוכרת שלו, ולנסות למנוע את השינוי הפנימי הזה, את השבירה של הגבולות, של החוקים, של ההגדרות, של הנימוסים; למנוע מימוש של דברים הנראים כפסולים. אנו ממליצים לכל מי שמפחד להשתגע, לעשות זאת. לא רק שזהו זמן נכון לעשות זאת – משום שתהליכים של שיגעון במובן הזה כבר החלו – אלא שזה גם לא באמת שיגעון, כי אם חזרה לשפיות.
אם אתם חושבים עדיין שאתם יכולים לחיות בשקט, לתת לקולות הללו לדעוך ולחזור למה שאתם מכירים, אתם עשויים בהחלט לסיים את החיים שלכם על פני האדמה בעוד כמה עשרות שנים באותה המתנה בדיוק. כלומר, זה לא יקרה. מה שהיה אבד, ההגדרות וההבנות שלכם את מי שהייתם לעולם לא ישובו עוד. אנו מציעים ללמוד לפעול עם אותם דחפים חדשים, לגלות מה נכון ולא נכון מביניהם. בעיקר להסכים לבחון ולחוות פנים חדשות במי שאתם.
התאבדות
התקופה הזו, על הסערות שהיא מחוללת, מעלה פחד גדול מאוד ממוות. במובנים ממשיים אתם אכן עוברים אותו – מוות רגשי ומוות מנטאלי. כאשר הדחקות עתיקות מתנפצות, והשליטה של ההיגיון מתמוססת ונעלמת, זה בפירוש עשוי להיות בחוויה שלכם כמו מוות; וכאשר אתם מתנגדים לכך – ורבים מתנגדים לכך בתקופה הזו – אתם עושים זאת משום שהאיום הוא גדול. משום שאתם באמת מפחדים למות.
בתוך פחד המוות הזה גם קורה דבר מה נוסף. רבים רוצים למות. כלומר, איבוד השליטה הכה דרמטי הזה, אותה התחלה של תוהו ובוהו, אשר בעבור חלקכם היא כלל לא התחלה כי אם תהליך הנמצא בעיצומו; מעלה חוסר אמונה עתיק מאוד. כאשר אנו מדברים על חוסר אמונה אנו מדברים על כך שאתם בטוחים שאינכם יכולים לחצות את הגבולות הפנימיים הללו. ומשום שאינכם יכולים, ומאחר וזה מתחיל לחיות, כל מה שנותר הוא למות. וכך, חלקכם לפני שהם הולכים למות מגורם חיצוני, כפי שאתם בטוחים שעומד לקרות לכם, אתם רוצים למות קודם, ואם אפשר, לעשות זאת בעצמכם לעצמכם.
רבים רוצים להתאבד. רבים גם עושים זאת. יש מוות רב בעולם הזה, ובזמן הקרוב הוא עשוי להתגבר. ברגעים מסוימים הוא עשוי להיות דרמטי, כשקבוצות של אנשים יבחרו לעזוב את הפלנטה הזו. בפירוש ישנם מצבים שבהם חוסר האמונה שלכם ביכולת להיפרד מהפחד יהיה כה גדול, עד שרבים יעדיפו להיפרד מהגוף, להיפרד מחלק מסוים מהזיכרונות שאפשר להיפרד ממנו דרך המוות, ולחזור עם מטען של רגשות ואמונות קל יותר במעט, בשביל להתחיל מחדש.
בעבור חלק הדבר יהיה קל יותר, בעבור חלק הם ישחזרו שוב את חוסר האמונה ויעמדו שוב מול אותם שערים של בחירה בחיים הבאים. למי מכם החושבים על נטילת החיים שלכם באופן אקטיבי – יש מכם הקוראים את המילים הללו או שומעים אותם – אנו מציעים לכם להמתין. אם הלב אינו בוחר ליצור את הפרידה אל תיצרו אותה באופן אקטיבי. זה בפירוש אינו זמן טוב למות. אדם הרוצה להתאבד, הרוצה להתאבד באופן אקטיבי, כאשר הזמן שלו למות איננו הגיע – מעטים האנשים אשר מתאבדים באופן אקטיבי ועושים זאת בצורה מדויקת, כלומר, כשהגיע הזמן שלהם באמת.
הפער בין פעולת המוות היזומה לבין חוסר המוכנות למוות יוצר פעמים רבות קשיים נוספים אשר איתם מתמודדים בחיים הבאים. אנו ממליצים בחום לכל מי שרוצה למות בזמן הזה, לחכות. מה שנראה כעת כשחור מאוד, איננו כה שחור באמת. ייתכן והבהירות אשר תיוולד מתוך התהומות הללו תקרה בעוד זמן מה, ייתכן והיא לא תקרה מחר בבוקר, כפי שהייתם רוצים. ייתכן וכן. כך או כך, היא תקרה. ישנה אמת חדשה העומדת להיוולד מתוך המאבק הזה. עבור מי מכם הנמצא בתוך המאבק הזה זמן מה, זמן ארוך, הסיום קרוב יותר ממה שנראה לעין. למי שרק מתחיל שהוא רק מתחיל להיכנס למאבק הזה, גם בעבורכם ישנו סוף מסוים לאותו חוסר האמונה.
מוות ברגעים מסוימים עשוי להיראות כפיתוי גדול. אנו מציעים לא להאמין לכך. אין זה קל לבלות ללא גוף עם מטען קרמתי, רגשי ומנטאלי, שאיננו פתור. עדיף בהחלט לעזוב את העולם הזה בזמן הנכון, ואם אפשר ללא מטען כזה כלל, בשביל ליהנות באמת ממה שאתם מגדירים כגן העדן יכול להציע לכם. בינתיים, אנו אומרים, אותו גן העדן יכול להיווצר בעולם הזה.
שקט
אם כך, אפשרו לעצמכם ללכת עם הדברים כפי שהם, משום שישנו כבר זמן מה, ויהיה באופן מוקצן בימים האלה, מאבק עמוק מאוד. מאבק בין שני הראשים של אותה המפלצת, שני הראשים של אותה אישיות, בין השמחה לפחד.
שמחה ופחד, אחד הם. בעוד שהקלילות של האהבה היא הדבר הנצחי, שמחה ופחד הם אותו הדבר, שניהם הם דבר זמני. בעוד שאהבה יולדת שמחה אך איננה יולדת פחד, הרי שהרבה פעמים השמחה האנושית עליה אתם נאבקים, משמעותה שווה למשמעות הפחד. היא איננה השמחה האמיתית של הלב. בתוך התקופה הזו אנשים רבים נאבקים, נאבקים לדחות את אותם רגשות המוגדרים כשליליים, ולאמץ, להפנים ולייצב, להביא את אותם רגשות אותם הם מגדירים כחיוביים.
מי שמוצא את עצמו ממשיך להתנהל על הדואליות הזו, אנו ממליצים לך במהרה ללכת לטיפול. התפיסה הזו כבר מתה. הקריאה כבר יצאה מממלכת האור, היא נשמעת יותר במחוזות האדם, והיא תגיע ליותר ויותר בני האדם; היא גם יצאה ממחוזות האור הפנימיים שלכם, והיא תגיע בסופו של דבר למודע בדרך זו או אחרת. אלו הם אותם הראשים של אותה הדמות: רע וטוב, חיובי ושלישי, גבוה ונמוך, עליון ותחתון. כל החלוקות הללו של העולם שלכם אין להן שום אחיזה במציאות.
יש חשיבות גדולה לשים לב למאבק הזה, ובמידת האפשר לזכור, שכל הדברים הם זמניים. גם הפחד ממנו אתם בורחים, וגם השמחה עליה אתם שומרים ובה אתם נאחזים בשביל שלא לחזור אל אותם רגשות שליליים; גם זה וגם זה הם אינם הפתרון שלכם, הם אינם המוצא שלכם. ישנו מוצא אחד, אשר יעביר אתכם אט אט אל המקום האמיתי בו אתם רוצים להיות: זוהי ההסכמה לחוות את הבדידות שיש בדרך.
כל המאבק הזה, חוסר האמונה שלכם והייאוש, הרצון למות ולממש זאת, כולם באים מבדידות. ומאחורי בדידות קיים השקט. ושם, בתוך השקט הזה, קיימת באמת שמחה, אך שמחה שאין צורך להפעיל מאמץ בשביל לשמור עליה, משום שאדם הנמצא כל כולו בשקט הזה, נמצא אך ורק בתוך השמחה הזו.
הדברים הללו באמת מורכבים. לוקח זמן לממש אותם, אך בזמן הזה, כאשר אתם חווים את המאבק, כאשר אתם חווים את שני הקולות, כאשר אתם חושבים שעליכם לבחור ברגש אחד ולא באחר, אנו מציעים לכם לחזור, ולהזכיר לעצמכם ללכת עם כל הרגשות עד הסוף. טפלו בבדידות, היא תפיג את המאבק. היא אמנם כואבת, אך היא גם תביא ליותר שקט ממה שיש. שם, מאחורי הבדידות הזו, נמצאת האמת אשר אותה אתם מחפשים, נמצאים סודות אשר אינם גלויים. לא רק שמחה, כי אם גם ידע, והבנות חדשות לגבי האופן שבו הכל פועל. שם נמצא ספר ה'בראשית' האמיתי, והוא איננו פיזי, כי אם חקוק בתוך ה- DNA שלכם. כיצד הכל החל, כיצד הכל התפתח, וכיצד, בצורה זו או אחרת, הכל יכול להמשיך.
בימים הללו, ובתקופה אשר תבוא, שיש בה משום התוהו ובוהו, יש בה רגעים לא מעטים של הומור. אתם עשויים להיות מופתעים מכך שהוא יחכה לכם במקומות הכי פחות הגיוניים.
אנו ממליצים בחום להסכים להשתגע, ולהיזכר בחדש, במי שאתם באמת. אל תיבהלו ממה שאתם מגדירים כשלילי, אל תיבהלו מאותם רגשות המוגדרים כקשים. הבהלה של אנשים רבים הופכת את עצם החוויה לקשה הרבה יותר.
מתוך סחרחרת השמחה והפחד, מתוך שינוי המאזן הפנימי, עומד להיוולד דבר מה חדש. אנו, אשר רואים את מה שעשוי להיוולד, את מה שקיים מעבר, מציעים לכולכם להמשיך בתהליך כדי להגיע אל זה בעצמכם. יש יופי רב במה שמחכה לכם, במי שמחכה בכם. אנו מציעים שלא ליפול בחוסר האמונה, ולוותר לגמרי על מה שהשגתם, ועל מה שאתם עוד יכולים להגיע אליו.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
