אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים ערב נוסף, מפגש נוסף, חוויה אחרת. משום שלא רק המקום בו אנו נמצאים אתכם הוא אחר, הוא חדש, כי אם גם האופן שבו תהליכים מתרחשים, הכיוון בו הכל מתקדם, והרצינות אשר הולכת וגוברת בתוך תהליך זה של שינוי, כל אלו הם, במובן מסוים, חדשים.
נדמה שישנה יותר הבנה, יותר הסכמה, יותר כוונה להפוך את מה שאפשר להגדירו כיוצרות, לשנות לגמרי את נקודת המבט, לשנות את המיקוד, ולעבור מעולם של הפרדה אל עולם של חיבור, אל עולם של שיתוף פעולה.
הסכמה לראות כיצד הכל קשור זה בזה, כיצד הכל נוגע זה בזה, ולמעשה להבין הבנה חד משמעית ועמוקה עד אין סוף, שהכל הוא אחד, הבנה שניתן למלל אותה באופן שהוא כביכול פשוט, אך נדרשים יותר מחיים שלמים בשביל לתפוס אותה, בשביל לחיות אותה.
הוחלט על ידי הכל להפוך את ההבנה הזו למהות של החיים, של הדברים, על פני האדמה. היעד הוא אל אותה קפיצה בלתי נמנעת, בלתי אפשרית כביכול, אך בלתי נמנעת, אשר צריכה להתרחש באחד מן הימים. החשיבות בדבר הקפיצה הזו הולכת וגוברת, הבחירה להגיע לשם הולכת ומתחזקת; נוכחות הידע הטהור, אותו אור עליו מדובר, נהיית יציבה יותר, והאהבה, אותה עדינות ורכות, אותה חמלה, האהבה אשר יוצרת הכל, מטפטפת את עצמה יותר ויותר מבעד למעטה הפחד, נוגעת ביותר ויותר לבבות, ביותר ויותר פינות חשוכות, נשכחות. מאירה מרבצים ישנים של פחד, מזכירה את מי אתם, מי אתם באמת.
הערב אנו נושאים מסר שהוא מסר חשוב מהבית. אנו מביאים ברכה, משום ששינוי משמעותי הושלם, ושינוי משמעותי מתהווה בו זמנית, הכנה לשינוי משמעותי, אינסופי כמעט. אתם לוקחים את עצמכם בתוך נתיב שהוא בלתי מוכר, שקשה לומר שהוא באמת בלתי נמנע, משום שבאמת יכולתם לבחור אחרת, אך בתוך חופש בחירה שאיננו נתפס, שאין בו הגיון ואין בו מעשיות, אתם בוחרים פעם אחר פעם בכיוון שפועל כנגד מנגנוני ההישרדות שלכם, שפועל כנגד ההיגיון, כנגד שליטתו של ההיגיון בכל; בחירה שממוטטת אט אט את סדרי העולם שבו אתם חיים, מפרקת לגורמים מערכות פנימיות, בינלאומיות ומשפחתיות כאחד, לטובת חוויה אחרת, חדשה, של המציאות, ואופן חדש שבו יתנהלו ביום מן הימים החיים על פני האדמה.
אם כך, אנו מברכים אתכם על התמדה שהיא מעבר לכל דמיון, על נחישות, על כבוד ועל מה שאולי אפשר להגדירו כאומץ – לזכור מהי האמת, מהו באמת אור, בתוך עולם שבו פיתוייו של הפחד רק מדברים יותר ויותר, כמו האפשרות לסטות אחורה, הצידה, מחוץ למסלול, מחוץ לנתיב, לטובת שינה ארוכה.
יסודות הפחד
בתוך העולם הזה, בתוך המשחק הזה אשר מתנהל, בתוך התהליך אשר קורה, אנו מבקשים למקד את תשומת הלב על ארבעה דברים. ארבעה עולמות, ארבע תהומות, תהומות של רגש אנושי.
אין זה מקרי שמרבית בני האדם אוהבים לכנות את הרגשות הללו בתור רגשות נמוכים, משום שיש בכך משום ידע אינטואיטיבי, שההסכמה לחוות את הרגשות הללו כמוה כנפילה אל תוך תהום, אך יש בכך משום ביטוי של התנשאות וזלזול של בני האדם בעצמם, וניסיון להיות את מה שאלוהים הוא איננו בעצמו, וזהו חוסר קבלה. יש בכך מידה רבה של בורות, משום שהאלוהים נמצא בתוך התהומות הללו.
אלו הם ארבעת היסודות אשר הפחד קיים עליהם, ארבעה רגשות אשר באמצעותם הפחד מצליח להפחיד אתכם, להשתיק אתכם, לסגור את הראיה שלכם, את הלב שלכם, את ההבנה שלכם ואת הרגש שלכם, ולסגור את כוח החיים, כך שאתם מתים בגיל אנושי שהוא במובנים רבים צעיר מדי.
אלוהים איננו נמצא בהכרח רק בפרטים קטנים – הוא נמצא בתוך רגשות שהם תהומות, בתוך עולמות שרבים אינם מוכנים לגשת אליהם, שרבים אינם מוכנים להיכנס אליהם. העוצמה של הלב, ארבעת מרכיביו – עדינות, רכות, חמלה ושיתוף פעולה – נמצאים מתחת לארבע התהומות הללו: כאב, תסכול, ייאוש וחוסר אמונה. כאב מביא אתכם לרכות, ייאוש מביא לעדינות, תסכול לחמלה וחוסר אמונה מביא לשיתוף פעולה.
אלו הם ארבעת היסודות ובו זמנית ארבעת השערים, ואלו הבוחרים לדלג על תהומות הרגשות שלהם, מדלגים מבלי משים על הפתחים היחידים שדרכם הם יכולים לחדור את מעטה ההפרדה אל תוך הנצח.
הפחד, אשר ללא הרף יושב בקרבכם ובתוך שטיפת מוח בלתי פוסקת אומר שוב ושוב את המשפט היחיד, 'לכל דבר שמתחיל ישנו סוף', הפחד הזה בנוי ומזין את עצמו, והוא מוזן על ידי ארבע התהומות הללו. הוא מייצר את אימת המוות שלכם, את הפחד שלכם משינוי, את חרדת הנטישה ואת הפחד מלאבד, ומתוך זה נוצרים הדפוסים כולם.
הפחד דואג בו זמנית להזין בעצמו את אותם ארבע התהומות אשר מזינים אותו. הוא גם מספר לכם את מה שיותר ויותר אנשים נוטים יותר ויותר להאמין לו, וזה שאין צורך לגעת ברגשות הללו, שאין שם שום דבר טוב, שהדברים הטובים נמצאים במקום אחר, רחוק יותר, גבוה יותר, אוהב יותר, מעניין יותר. וכך אתם רגילים לחיות בסוג של נתק, נתק מהלב ובתוך אימה של פחד, בעולם של רגשות קשים ודפוסי מחשבה ועשייה אשר מקבעים אתכם במקומכם, אשר אינם מאפשרים לכם לבטא את הפוטנציאל שלכם, לממש את התוכניות שבאתם לממש, ולחזור בסופו של דבר הביתה, אל המקום והמקור ממנו באתם.
אלו הם ארבע רגשות, ארבע מצבים אם תרצו, שנדמה שכמעט כל בני האדם מכירים. הכל יודעים מהו ייאוש, מהו תסכול; הכל יודעים מהו כאב, לכולם יש חוסר אמונה, כולם יודעים להטיל ספק. למעשה, אלו הם ארבע רגשות שבמידה זו או אחרת כל בני האדם נתקלים בהם במהלך חייהם.
נדמה שאם תבדקו טוב תמצאו שבחיים הללו, התדירות שבה אתם חווים את הרגשות הללו, גוברת; שהחיים, המציאות שלכם, מביאה יותר ויותר אירועים, יותר ויותר חוויות, אשר מכניסים אתכם יותר ויותר עמוק אל תוך ארבע התהומות הללו. פועל יוצא של זה הוא כעס בלתי נגמר ומאמץ כה גדול שמפעיל המין האנושי במטרה להשתנות, ולצאת מתוך התהומות הללו.
אם רק הייתם מודעים לכם, ומפעילים את המאמץ הזה, את האנרגיה הזו, לטובת התעוררות רוחנית, נדמה שכל המשחק כולו היה כבר נגמר מזמן. ובכל זאת אתם בוחרים שלא במודע להשתמש בכל האנרגיה הזו במטרה לסגור את הדבר, את הרגשות שבתוכם אתם מוצאים אתם עצמכם יותר ויותר ככל שעובר הזמן.
נקודת המעבר
ייאוש, תסכול, כאב וחוסר אמונה. הם כמעט בני לוויה. רכות, עדינות, חמלה ושיתוף פעולה – כל אלו הם בבחינת רעיונות, רגשות שאתם מרגישים פעמים מעטות, חוויות שאתם אינכם נוטים להסכים אליהם, שלרוב אינכם מסוגלים לחוות.
יש בתוך הכניסה הזו אל התהומות הלו משום ההסכמה לשינוי שהיא עמוקה מאוד. משום הסכמה למה שאפשר לכנותו כהתאבדות. משום שמה שאתם רואים כאשר אתם עומדים בפתח הרגשות הללו הוא אינו מה שנמצא בפנים באמת.
כאשר אתם עומדים על סף אחד מהתהומות הללו, מתכופפים מעט קדימה ומסתכלים אל תוך העומק, הרי שאתם אינכם רואים קרקעית. אם אתם זורקים פנימה אבן – וחלק מבני האדם, בשביל לבדוק את הדברים זורקים פנימה בן אדם אחר – אתם אינכם שומעים דבר, ואז נדמה שבתוך הבור הזה, בתוך התהום הזו, אין קרקעית. ואכן, הקרקעית הזו איננו נמצאת.
במקום זאת ישנו בשלב מסוים בתוך התהום נקודת מעבר, נקודת מפנה, שבה, אם תמשיכו לצלול, אותם רגשות קשים של פחד ימשיכו לרגשות שונים לגמרי של אהבה. תהום הפחד יתחלף ביסודות האהבה, ואנרגיה חדשה לגמרי, תודעה חדשה לגמרי תזרח בתוך מי שאתם, ותהפוך להיות מי שאתם.
אך דרושה הסכמה שאיננה משתמעת לשתי פנים להרגיש ייאוש, תסכול, כאב וחוסר אמונה. להסכים להרגיש את הרגשות הללו כאשר הם עולים ללא מעצור, ללא התנגדות. מרבית מי שמקשיב או קורא מילים אלו יודע, שהרגשות הללו עולים בכל מקרה. אתם נמצאים בתוך התהליך הזה כבר זמן מה. ארבע התהומות הללו חשופים, וכפי שאנו אומרים הערב, וכפי שלחלקכם כבר ידוע, הרי שהמציאות כולה מביאה אתכם יותר ויותר, שוב ושוב, לחוות את הרגשות הללו. השאלה היא מה אתם מוכנים לעשות בשביל לחצות אותם. האם, למרות הפיתוי, כאשר אתם יושבים בתוך הרגשות הללו, כאשר אתם צוללים אל תוך התהום הזו, האם אתם מוכנים שלא לעשות דבר? האם אתם מוכנים לחוות את הרגשות הללו, ולא לפעול? לתת לעצמכם לחוות ולחצות את אותה נקודה של שינוי, את אותה נקודה של טרנספורמציה, שבה הרגשות הללו יהפכו לדבר מה אחר?
האם יש בכם את האומץ? האם יש בכם את הנחישות? האם אתם מוכנים, מעל הכל, להתעורר לחיים – משום שזוהי המשמעות של חציית ארבע הרגשות הללו, מוות ולידה מחדש, לידה לחיים, לידה של חיים חדשים, אחרים לגמרי? האם אתם מוכנים להתאבל, האם אתם מוכנים לקפוא, שלא לזוז, לחוות עד תום את מה שרבים מגדירים בתור הגיהינום שלהם, ואלו בהחלט מרכיביו הנסתרים מהעין של אותו גיהינום מפורסם עליו מדברים בדתות שלכם? האם אתם מוכנים לחוות אותו?
ישנה שמחה רבה והקלה גדולה אשר יכולים לבוא מתוך הסכמה לצלילה מסוג זו. הדרך עשויה להיות קשה מאוד. במובנים רבים היא תהיה קלה יותר, אם תסכימו לכך.
אנו איננו באים אליכם בנקודה שקודמת לתהליך חדש ואומרים לכם "שימו לב, אלו הדברים אשר הולכים להיות". אנו באים עם המסר הערב בתוך נקודת זמן שבה הדברים כבר קורים, שאתם חווים יותר ויותר את ארבע התהומות הללו. אנו רואים כיצד אתם נלחמים בכך, כיצד אתם נאבקים, כיצד אתם מנסים לצאת משם, וגורמים לעצמכם לסבל שאיננו הכרחי, שהוא גדול מאוד. בנקודה הזו שבה אתם סובלים אנו שואלים האם אתם מוכנים לחוות, האם אתם מוכנים להיות מיואשים או מתוסכלים, האם אתם מוכנים לכאוב, האם אתם מוכנים שלא להאמין. לחוות עד תום את ארבע הרגשות הללו, אשר פעמים רבות מגיעים זה עם זה, אשר פעמים רבות מעורבבים זה בזה.
פיתויי הפחד
ארבע התהומות הללו הם אינם תהומות במובן שהם נפרדים ומופרדים זה מזה. לרוב הדבר נחווה כתערובת של רגשות קשה מנשוא, אשר באופן טבעי אתם מנסים להציל את עצמכם מפניה. אנו מעודדים אתכם שלא לנסות להציל את עצמכם מפניה, מפני שזו ההצלה שלכם, זוהי בהחלט, במובנים עמוקים מאוד, הגאולה שלכם. זהו שער החופש.
רכות, עדינות, חמלה ושיתוף פעולה, כל אלו מסתתרים אל מעבר להם. עולם חדש אשר יבנה את עצמו יותר ויותר, רובד אחר רובד, בכל פעם שתצללו עד כמה שתצללו אל תוך התהומות הללו.
התהליך כבר מתקיים. הוא מתקיים ברמה כלל אנושית, רב ממדית אם תרצו, ויש חשיבות גדולה מאוד לתת לו להימשך. רבים, רבים מאוד פוגשים את התהומות הללו ומדלגים מעליהם. רבים אינם נכנסים אל תוכם. קשה לומר שזוהי טעות, אך קל לומר, שהאופן שבו הדברים קשורים זה בזה וחשיבותם של הרגשות הללו אינם ברורים ואינם נהירים, וההבנות הללו חשובות עד מאוד, בשביל שתוכלו לחצות את הגשר אותו אתם חוצים ברגעים אלו, בשביל שתוכלו להשלים את התהליך.
שימו לב בתוך התהליך הזה לפיתויים של הפחד. שימו לב כיצד הוא מנסה לשכנע אתכם שלא להיכנס לשם. הוא מציג אפשרות אחרת, שיש בה יותר קלות, שיש בה יותר רכות, שעל פניו היא יותר נעימה; שאיננה דורשת לכאוב, שאיננה דורשת לקרוס, שאיננה דורשת לצלול, שאיננה דורשת את מה שנראה כלסבול. רבים, רבים מאוד הם האנשים אשר מתפתים לפחד. אנו מציעים שתבדקו היטב את הבחירות שלכם, משום שהפיתוי הוא רב מאוד, והוא גובר ככל שהזמן עובר בעולם שלכם, ככל שהבחירה מתמשכת, ככל שהיא נהיית עמוקה יותר, כך הפחד מביא יותר אנרגיה במטרה לשבש אותה.
שימו לב היכן אתם מנסים להימלט. אל תאמינו לו לפחד, אל תאמינו להפתעות גדולות, להבטחות יוצאות דופן, אל תאמינו לגאולה ברגע, לשינויים חד משמעיים ומהירים. אתם רגילים שדברים מגיעים אליכם מהר ומיד, אך שינויים של ממש, אשר משנים את כל הממדים שאתם, שינוי כזה לוקח זמן רב. נדרשת סבלנות גדולה במטרה להיות במה שעליכם להיות, בתוך תהליך של שינוי שעומד כאמור בסתירה מוחלטת לקצב המהיר של התרבות שלכם.
זהות חדשה
שימו לב לפיתוי. הפחד משינוי יושב בבסיס של הפיתויים הללו. אתם מפחדים להשיל מעצכם את הזהות שלכם לטובת זהות אחרת. אנו שואלים שאלה פשוטה – האם הזהות שבה אתם נאחזים בכל הכוח הייתה כל כך מוצלחת? האם היא באמת הסבה לכם אושר? האם באמת חייתם טוב איתה? אם התשובה שלכם לשאלות הללו היא חיובית אנו שואלים אתכם מדוע אתם נמצאים כאן ומקשיבים לנו, או קוראים את המילים הללו? אם התשובה היא באמת כה חיובית, אם אתם באמת כה מאושרים מהזהות הנוכחית שלכם, מדוע אתם פה, מדוע אתם מחפשים? אם הגעתם לכאן, אלינו ואל המילים שלנו, בתור מה שאתם מגדירים במקרה, ואתם באמת מרגישים אושר, אז הרפו מהדף, או הפסיקו להקשיב, ולכו. לכו אל הדרך שבה תמיד הייתם; היאחזו בכל הכוח בזהות הזו, אשר מסיבה לכם אושר, משום ששינויים מסוג זה אפשריים רק אם אינכם מאושרים.
אנו מודים בכך שאיננו פוגשים אושר רב על פני האדמה, אך אם חוויית המציאות שלכם, חווית הזהות שלכם, היא מאושרת, הרי שבאמת אין סיבה לצלול את הצלילה הזו. שינוי נדרש אם באמת אינכם נהנים ממה שבכוח אתם מנסים לשמור עליו. אז אולי הגיע הזמן שמשהו ישתנה. אולי הגיע הזמן ללכת הלאה, אל תוך משהו שהוא באמת נכון.
רגשות קשים הם בהחלט שלב, הריפוי שלהם ייקח זמן, אך יש דבר מה בסוף שלהם. נוכחות אחרת, הרגשה אחרת. זהו תפקידכם, אם תבחרו בכך, להגיע לשם. אנו מעודדים אתכם להמשיך ולהיות נחושים, להיעזר באותה הנחישות, באותה הרצינות ובתור מה שאפשר להגדירו כאומץ, ולהמשיך מפה הלאה באותה הדרך. קשה ככל שהיא נראית לעיתים, עולם הרגש שבתוכו אתם חיים חייב להתפרק, בשביל שאת החלום שלכם באמת תוכלו להגשים. חלום בדבר חופש, בדבר אחדות, בדבר שקט, בדבר מימוש, מימוש שלכם את עצמכם.
היו אמיצים, אם תבחרו לכנות זאת כך. היזכרו באמת, זה מה שאנו אומרים, ולכו, תמיד לכו, אל תוך מה שתמיד מפחיד אתכם יותר מכל. היכן שהפחד מדבר בעוצמה גדולה יותר טמונה אמת חזקה יותר, ברת השפעה חזקה יותר ועמוקה יותר. לכו לשם. הפחד, במובן הזה, יכול לפתות אתכם בקלות, אך אם תקשיבו לו, הוא יהיה מורה הדרך שלכם. היכן שהוא יצעק, שם ישנו מפתח לשינוי. אם תהיה בכם הנחישות להשתנות, ההקשבה לפחד ולפיתוייו תהפוך את המסע שלכם, אם תרצו, למהיר הרבה יותר.
זה בידיים שלכם. זוהי הבחירה שלכם, והיא פשוטה יותר, אפילו קלה יותר, ממה שהיא כרגע נראית.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
