המלחמה על האחדות

אם כך, שלום.

אם כך, אנו מתחילים מפגש נוסף, הזדמנות נוספת לעסוק במה שמתהפך, במה שנפרד ובמה שמתמזג בעולם זה של בני אדם.

אלו הם הזמנים בהם הכול נמצא: זמנים בהם התהפוכות ממשיכות להתרחש. אלה יוצרות הזדמנות למיזוג ובו בעת נפרדות גדולה יותר מבעבר.

הגבולות הופכים להיות חזקים יותר, ברורים יותר. גבולות בין אנשים, בין קבוצות, בין מדינות. גבולות במובן של חוסר שיתוף פעולה, של איבה, של תחושת סכנה שמעוררת בבני אדם צורך להתגונן ולהיסגר. עם זאת, במקביל, מתקיימת גם ההזדמנות למיזוג, ועל כך אנו מבקשים לדבר במפגש זה.

אנו מבקשים לעזור למי שרוצה לתת יד למה שאתם רגילים להרחיק מעל עצמכם. אנו נאמר כבר בתחילה, שהדבר העיקרי שאתם מרחיקים מעל עצמכם זו אהבה, ויש עניין מורכב מאוד של חוסר אמון שכדאי להתייחס אליו בזמן זה במיוחד.

הפרידה מהאלוהות

אנו מבקשים לחזור אל ההתחלה, אל הפרידה הראשונה שהכול חווה, כאשר מנקודה אחת – שהיא אינה נקודה כלל וכלל – החלה תנועה של התפשטות והתרחבות, אשר אפשרה, אט אט, את היווצרותם של מה שאפשר להגדירו כאינדיבידואלים. כלומר, יחידות נפרדות, עצמאיות, המתקיימות, העומדות כל אחת בפני עצמה.

כאשר הכול היה ועדיין קיים, עוד לפני שההתפשטות החלה ומתקיימת, אז הכול הוא אחד. אם אנו מציירים את ההתפתחות של העולם באופן ליניארי, אז נאמר שמהנקודה שבה הכול הוא אחד החלה התפשטות אשר יצרה נפרדות ונבדלות, ואפשרה את התפתחותם של אינדיבידואלים, הן רעיונות אינדיבידואלים וקונספטים אינדיבידואלים ומהויות אינדיבידואליות ומה שאפשר להגדירו כנשמות או ישויות אינדיבידואליות, ובעולם שלכם זה הופך להיות בני אדם אינדיבידואלים ובעלי חיים וצמחים וחפצים וכן הלאה וכן הלאה.

זה התיאור הליניארי. בפועל, הדברים עובדים אחרת, משום שהנקודה בה הכול הוא אחד, שהיא כלל אינה נקודה, ממשיכה להתקיים. זה דבר אשר קורה כל העת. אבל אנו נחזור אל התיאור הליניארי כדי לעזור לכם להבין דבר מה לגבי מי שאתם היום.

ההתפשטות שהחלה, במה שאפשר להגדירו כנקודת זמן בעולם זה של בני אדם, יצרה את הנבדלות, את הנפרדות, והיא הייתה הכרחית כדי לאפשר מסע של התפתחות המתקיים ביקום זה, כמו גם באחרים. הכול מתפשט, הכול נפרד זה מזה, ובתוך הנפרדות ישנה הזדמנות לגילוי.

כאשר דברים נפרדים זה מזה, מתחיל להיווצר בשלב מסוים גרעין אינדיבידואלי היוצר מהות העומדת בפני עצמה. גרעין זה רעיון, גרעין זה רצון, גרעין זה מהות שאתם יכולים להגדיר בתור תדר.

ההתפשטות של הכול היא התפשטות רגשית. התנועה שמתקיימת מתוך אותה נקודת המוחלט לעבר איפה שאתם נמצאים היום, ההתפשטות הזו היא במהותה רגשית. אתם יכולים לחוש את ההתפשטות של היקום, את ההתרחבות של האלוהות. אתם יכולים לחוש את המהויות השונות המתקיימות, את היחידות האינדיבידואליות, הן בעולם הפיזי שלכם והן בממדים אחרים. אתם יכולים לחוש את הכול.

ההתפשטות מאפשרת התפתחות, היא מאפשרת גילוי והיא מאפשרת טרנספורמציה. כלומר, דבר מה נוצר ומתפתח, ולעיתים קמל ונובל בחזרה אל תוך עצמו, ואז זה הופך לדבר מה אחר. זו המעגליות של ההתפתחות, המתקיימת בממדים השונים, וכמובן גם בעולם פיזי זה.

כך הם פני הדברים – זו דרך אחת לתאר את מה שקורה. אנו מבקשים במפגש זה לתת דגש על היבט מסוים המתרחש בתוך הפרידה, ומה שנוצר הוא סוג של ריקנות.

סופו של החיבוק

דמיינו את עצמכם כאשר אתם מקבלים חיבוק, וכאשר לפתע החיבוק מסתיים. אתם עשויים לכמה רגעים עוד להרגיש אותו, אבל אתם עשויים להרגיש את ההיעדר שלו. אתם לפתע נשארים בלי, וזה קורה גם אם זו הייתה החלטה, גם אם ההפסקה של החיבוק איננה מפתיעה, גם אם היא הייתה ידועה ומתוכננת.

את החוויה הזו אתם יכולים להשליך על האופן שבו הכול פועל. בתוך ההתפשטות, בתוך מה שמאפשר גילוי והתפתחות, גם מתקיימת מידה מסוימת של ריקנות, ידיעה שהיה משהו שכבר איננו.

ככל שהנפרדות ברורה יותר, כך ההיעדר של האחדות מורגש יותר, וככל שההיעדר של האחדות מורגש יותר, כך מתחילה תנועה שאנו יכולים להגדיר אותה בתור תנועה של תהייה. כלומר, בני אדם מתחילים לתהות מה היה, שחסר. מתחיל חיפוש לחזור הביתה.

אנו אומרים זאת על בני אדם, אבל האמת היא שזה מתקיים בכל הממדים והרבדים של יקום זה. בתוך ההתפשטות ישנה תנועה של חזרה הביתה, ישנה תנועה של חיפוש אחר מה שהיה ואיננו, אחר האחדות, כדי כמו לדלג מעל האובדן וליצור חיבור מחדש.

כולם רוצים אחדות

בעולם הזה שבו אתם נמצאים כעת, ישנם רבים המבקשים לחזור לאחדות. הקריאה הזו נשמעת היטב, גם אם בני אדם לרוב אינם מבינים את מה שהם אומרים. לרוב בני אדם מבקשים אחדות, אך זו למעשה מידה של שתלטנות. בני אדם רוצים להשתלט, הם רוצים שכולם יהיו אותו דבר כדי להרגיש שוב את החיבוק שהיה חסר ואת החיבוק שעדיין איננו.

יש את אלו המבקשים אחדות ויוצרים עוד סכסוך, ויש את אלו שאינם רוצים את זה כלל וכלל, לא חיבוק ולא אחדות. הם רוצים עוד ועוד נפרדות, עוד ועוד נבדלות. אבל גם בזה ישנה הבקשה או השאיפה למצוא דרך לחזור אל האחדות.

בני אדם, כמו אומרים לעצמם, גם אם לא באופן מודע, שאם הם ירחיקו מעל עצמם את אלו השונים מהם אז הם יוכלו לחוות חוויה של דמיון, כמו להיות בסביבה שדומה להם. כאשר זה מתקיים, בני אדם יכולים, ולו לרגע, להרגיש שוב בבית, להרגיש את האחדות. כך הם יוצרים לעצמם מעין תחליף לחיבוק, תחליף לאחדות.

זה מה שקורה: בני אדם, לעיתים, רוצים עוד הפרדה, ולעיתים עוד אחדות. כולם מבקשים את אותו דבר, וכולם משתמשים בדרכים שלא מביאות לאן שאתם רוצים להגיע.

האחדות שבתודעה

האחדות לא תתקיים אם כולם יהיו אותו דבר. אמרנו זאת בעבר ואנו נאמר זאת גם בעתיד שלכם. האחדות לא תושג באופן הזה.

אחדות תיווצר יותר ויותר בתודעה של האדם, בינו לבין עצמו, ולא בשום מרחב ובשום שיתוף פעולה. אתם אינכם יכולים להרגיש אחדות בתוך מערכות יחסים, בתוך שיתופי פעולה. כאשר אתם מחפשים להשיג את זה, נוצרות מריבות, ישנה חוויה של בדידות. לעיתים נוצרת התרחקות מאנשים אחרים, משום שאתם מאוכזבים שאתם לא מצליחים להרגיש עם אנשים את מה שאתם רוצים להרגיש. לעיתים תתפתח מעין אובססיה, כמו רצון למצוא בכל מחיר אנשים שאיתם אתם יכולים להרגיש ביחד, שאיתם אתם יכולים להרגיש את האחדות הזו.

זה מה שקורה, וזה אינו חדש. בני אדם רוצים לחזור הביתה, הם רוצים לחזור אל האחדות, אבל אחדות אינה יכולה להיות מושגת במה שמוגדר כמחוצה לכם. אתם יכולים ליצור שיתופי פעולה, אתם יכולים ליצור קרבה, אתם יכולים ליצור אינטימיות, אתם יכולים ליצור חברות של ממש, אבל אחדות, כלומר להרגיש מחדש בבית, זה דבר מה המתרחש אך ורק בתודעה של בני אדם.

במציאות, ביום יום שלכם, זה אומר שתמיד מתקיימת ותמיד תתקיים מידה של נבדלות, של נפרדות. תמיד יתקיים פער כזה או אחר או שוני כזה או אחר ביניכם לבין אנשים. זה תמיד יתקיים. אתם לעולם לא תהיו אותו דבר.

אנו מציעים לכם במפגש זה להכיר באמת הזו ולהתחיל להתיידד איתה, והסיבה שאנו מציעים זאת היא משום שבמאמץ להשיג אחדות חיצונית, אתם עשויים לחוות תהומות של רגשות ומצוקות של ממש. עשוי להיות תסכול, עשוי להיות ייאוש, עשוי להיות לעיתים דיכאון ולעיתים חרדות. עשויה להיות בדידות גדולה, וכאמור התנהגויות שונות כמו מריבות והתרחקות או התנפלות.

העולם תמיד יהיה שונה

אתם מסתכלים על העולם, והוא כל כך שונה מכם, עד שאינכם רואים כיצד מה שאתם רוצים שיקרה יוכל לקרות, ומכאן קורים כל הדברים שתיארנו כעת. כאשר אנו מציעים להכיר באמת הזו, אנו מציעים למעשה לעשות מעין חצי צעד בחזרה פנימה אל תוך עצמכם, ולהרפות מהרעיון שהעולם שבו אתם נמצאים הוא יהיה עולם שדומה לכם.

העולם לעולם לא יהיה דומה לכם. רוב בני אדם, אם לא כולם, תמיד יהיו שונים מכם. ישנן דרגות שונות של שוני, ישנן דרגות שונות של קרבה. בהתאם, גם מערכות היחסים. יש את אלו שהם חברים קרובים, יש את אלו שהם זרים גמורים. כך או כך, תמיד יהיה שוני, תמיד תהיה נבדלות, והעולם תמיד יהיה שונה מכם. זו אמת שאנו מציעים להכיר בה.

ההכרה באמת הזו היא הבסיס למה שאנו מגדירים בתור התמזגות, וזו ההזדמנות שמתקיימת בזמן זה. אתם יכולים להסתכל על מה שקורה ולהיות מיואשים ולהיות מאוימים, ואתם יכולים להסתכל על מה שקורה ולהבין שכך צריכים הדברים להיות. העולם צריך להיות שונה מכם, והוא צריך להיות שונה מכם במידה כזו כך שלא תהיה לכם ברירה אלא להרפות מהמאמץ ליצור אחדות חיצונית ולהחזיר פנימה, לעצמכם, את האחריות להרגשה הטובה שלכם, לתחושת החיבור שלכם, לתחושת השייכות שלכם. אלו הן תחושות, אלו הם מצבים, שרק אתם יכולים ליצור אותם בתוך עצמכם. קרבה לעצמכם, שייכות לעצמכם, חיבור לעצמכם יותר ויותר. זאת, מתוך הכרה שהעולם גם כעת וגם בעתיד יהיה שונה מכם, ולעיתים שונה מאוד.

בני אדם רבים, רבים יותר מאי פעם, כדי ליצור אחדות. המריבה מרחיקה את האפשרות לשיתוף פעולה. ההכרה באמת, שהעולם תמיד יהיה שונה מכם, היא זו שיכולה לאפשר שיתופי פעולה מחודשים.

אם העולם תמיד יהיה שונה מכם, אז אתם יכולים למצוא את הדרך לעיתים ליצור שיתופי פעולה עם אנשים כאלה ואחרים, כולל אנשים שהם הפכים גמורים מכם. בהחלט, זה אפשרי. זה יכול לקרות, אבל בשביל זה עליכם להרפות.

מה שאנו מציעים במפגש זה עשוי להיות מאתגר, משום שאנו מציעים לכם להסתכל על מה שמתרחש בעולם בו אתם חיים בתור ברכה ולא בתור בעיה. זו ההזדמנות עבורכם להרפות ממאמץ, ולהעמיק את ההתפתחות האישית שלכם.

אם זו ברכה, מה שקורה, עם כל הקושי ועם כל הסבל – והקושי והסבל הם ממשיים; אם מה שקורה הוא ברכה, אז אפשר להרפות ולחזור לעצמכם ולגלות בתוך עצמכם מה חסר, מה אתם צריכים, מה אתם רוצים ולאן אתם רוצים לנוע בהמשך.

אלו הן המילים שלנו לפעם זו.

שמחנו,

אם כך שלום.