במסרים הקודמים טוהר דיברו על מגבלות הכוח ועל כוח התקווה. הפעם הם מדברים על כוח הכאב. ליתר דיוק, על הניסיון שלנו להימנע מכאב, על ההשפעות הלא רצויות שיש לניסיון הזה, ועל החשיבות של ההסכמה להרגיש את הכאב. השיחה לאחר התקשור ממשיכה לעסוק בנושא מורכב זה.
ניפגש במוצ"ש ה-25.5 ב"מתמזגים: התקדמות והידרדרות", מפגש התקשור החודשי. כל הפרטים והצטרפות מכאן.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון)
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, לומר מספר מילים. אנו מבקשים בפעם זו לדבר על הכאב של בני אדם, אנו מבקשים לדבר על הכוח שיש לכאב. אם דיברנו על מגבלות הכוח ועל הכוח של התקווה במסרים קודמים, אנו מבקשים בפעם זו לדבר על הכוח של הכאב.
אנו יכולים לומר שכאב רגשי הוא אחד הדברים המניעים אתכם בעולם זה, גם אם אינכם מודעים לכך. באופן הזה הוא מהווה את אחד הכוחות המפעילים אתכם. זה הרצון להימנע מכאב, אשר יוצר מהומה רבה בעולם זה של בל בני אדם, וגורם כאמור גם לכאב. זאת משום שכאשר אתם מבקשים להימנע מעצמכם אתם יוצרים כאב נוסף בתוככם, ובאופנים השונים בהם אתם מבקשים להימנע מכאב, אתם יוצרים עוד מריבות ועוד מאבקים, עוד מלחמות, וכל אלה גורמים לעוד כאב, אצלכם ואצל אנשים אחרים.
זה הכאב אשר מניע אתכם, אשר מבריח אתכם מעצמכם, כמו מבקשים אתם מעצמכם לא לדעת, לא להרגיש, לא לחוות את מה שקיים בתוככם.
פעמים רבות אינכם מודעים לכך. מרבית בני האדם אינם מודעים לקיומו של כאב בתוכם, כמו לא יודעים הם שהלב שלהם נשבר. הם לא יודעים שהוא לעיתים אפילו מרוסק. הם לא מכירים באמת הזו.
יש אחרים אשר כבר מכירים באמת הזו, בהחלט, אבל לא מייחסים לה חשיבות, כמו אומרים "אלה הם החיים וככה הדברים צריכים להיות". יש המכירים בקיומו של כאב ומבקשים לרפא אותו, כמו מבקשים לחבר ביחד את חתיכות הלב שנשבר.
אנו מציעים להכיר בקיומו של כאב. אנו בעיקר מציעים להכיר באופן שבו אתם מנסים להימנע מכאב, באיזה אופן אתם מנסים לשנות את עצמכם ואת המציאות כדי לא להרגיש כאב הקיים בתוככם. אילו מניפולציות, אילו סודות, אילו שקרים, אילו כעסים, אילו טענות, אילו מריבות נוצרים כדי להימנע מכאב. האם יכולים אתם לראות זאת בתוך עצמכם, בחייכם? האם אתם יכולים להכיר בעובדה שאתם יוצרים כאב בעודכם מנסים להימנע ממנו? האם מסכימים אתם לתת מקום ללב השבור, אפילו במעט? לא להתמודד לבד עם הכאב, בהחלט לא. לבקש אהבה, לבקש תמיכה, בהחלט, ובו זמנית להסכים לאהוב את עצמכם כאשר אתם כואבים, גם כאשר אתם שבורים בפנים.
ריפוי רב יכול להיווצר מעצם ההסכמה. סבל רב יכול אט אט להתמעט, כאשר בני אדם מסכימים להרגיש באמת.
אלה המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
