“התהליך איננו לינארי, הוא אינו עובד בקו ישר, שאפשר להסתכל על הנקודה שבה את נמצאת ביחס לנקודה שבה היית, וביחס לנקודה שאליה את רוצה להגיע. תהליך ריפוי לא עובד כך. הוא עובד בחלקו במעגלים וחלקו בקפיצות, והוא משתנה. זה דבר דינמי. אפשר לראות איזה דברים עומדים על הפרק מבחינה רגשית ומבחינה מנטאלית שצריך לחשוף כדי לרפא ולעזור לשינוי לקרות, אך באותה מידה שיש סגירות בתוכך כעת, יכולה להיות פתיחות גדולה בעוד רגע. קפיצות כאלה קשה מאוד לנחש מראש, אבל הן תמיד יכולות לקרות, משום שהבחירה שאת יכולה לעשות יכולה להיות כה עוצמתית, שהיא תשנה את מהלך העניינים במהירות שיא.
“זוהי עובדה שאולי מגבירה חוסר אונים, אך היא יכולה לחזק את האמונה, משום ששינוי באמת יכול לקרות בפרקי זמן קצרים מאוד. הרי בסופו של דבר, מה שיעשה את השינוי זה שההבנה, שהפחד שלך איננו אמיתי, תתחולל בתוכך. הרגע שבו הבנה כזו תתחולל יהיה הרגע שבו הדלת הסגורה תפתח. ההבנה הזו יכולה להתרחש בכל רגע, לכן חשוב להקפיד על ריפוי עצמי, בשביל לשחרר מהגוף את הכמויות הגדולות של הכאב, של הכעס, של הזיכרונות, אשר יוצרים מציאות מסוימת כמו זו שאת נמצאת בה ביחס לגברים. אך באיזה רגע יקרה הרגע, שבו תביני שהפחד שלך איננו אמיתי, שאין על מה להגן, שאין ממה להתגונן, שאין ממה לפחד, אי אפשר לדעת את זה מראש. זה יכול לקרות כל הזמן. במובן הזה, הארה יכולה לקרות כל הזמן, משום שכל רגע אדם יכול להבין במהות שפחד איננו אמיתי”.
