האם אנו רוצים להיות אנחנו או שזה הוונאבי שדוחף אותנו?

אני אוהב את פורים, כי זה זמן בו אנשים מוציאים לאור את היצירתיות שלהם, את המשחקיות שלהם וחלקים בעצמם שהם לרוב מסתירים, או לפחות לא חושפים אותם בפומבי.

ביום יום התחפושות שלנו פחות גלויות; בימים אלה הן מוצגות לראווה.

כמי שנמצאים במסע של התפתחות אישית, אנחנו עוסקים בגילוי ובשינוי של עצמנו. אנחנו מונעים (בין השאר) על ידי רצון להיות אחרת מכפי שאנחנו ולחיות אחרת מכפי שאנחנו רוצים. זה דחף מבורך, שכן הוא מניע תהליכים ומאפשר שינוי.

הפרדוקס איתו אנו מתמודדים הוא שהשינוי המהותי היחידי האפשרי עבורנו הוא לחזור להיות כפי שאנחנו. זה פרדוקס, כי אנחנו לא כל כך אוהבים את עצמנו, ואנחנו לרוב מתנגדים לפגוש בעצמנו כל מיני חלקים שלמדנו להתבייש בהם, להרגיש אשמים על עצם קיומם ולעשות משהו – כל דבר – כדי שהם לא יהיו. ברוב המוחלט של המקרים, כל זה הוא תולדה של מידע כוזב שנמסר לנו וחוויות כואבות שחווינו במהלך חיינו, שנטמעו בנו ומזינים את ההתנגדות שלנו לעצמנו.

אנחנו כמובן יכולים לנסות להיות מישהו אחר, אבל זה אינו שינוי שניתן להחזיק בו לאורך זמן מבלי לשלם על כך מחיר. זה הוונאבי (wannabe), הרצון להיות מישהו אחר כדי להשיג את מה שאנחנו מאמינים שלעולם לא יהיה לנו בגלל מי שאנחנו – הכרה, אהדה, הערכה, אהבה, עבודה, כסף, קירבה, אינטימיות ועוד ועוד.

כאשר אנו מונעים מהדפוס הזה, אנו מתמודדים בחיים שלנו עם ריחוק, חוסר אינטימיות, עייפות (הנובעת מהמאמץ הרב המושקע בניסיון להיות מישהו אחר), וכן פחד מכך שיידעו מי אנחנו, רגשי אשמה על כך שאנו לא אמיתיים, ועוד. אנחנו לכודים בתוך דמות פיקטיבית אותה יש לתחזק, וככל שעובר הזמן אנחנו מאבדים קשר עם מי שאנחנו. אנו עלולים לתפוס את הדמות שאנו מנסים להיות כמי שאנחנו באמת, ולא לדעת מהם הרגשות, המחשבות, הרצונות, היכולות והתשוקות האמיתיות שלנו.

לפעמים, אנשים הולכים לטיפולים וסדנאות מאותה הסיבה שאנשים מתנהלים מתוך הוונאבי – "אני כמו שאני, זה לא מספיק טוב, ואני חייב להיות אחרת כדי להצליח בחיים".

האם אנחנו מוכנים להרהר באפשרות – רק להרהר, בתור התחלה – שיכול להיות לנו טוב בחיים אם נסכים להיות כפי שאנחנו? אולי אפשר ליהנות מכל העולמות – הכרה, אהדה, הערכה, אהבה, עבודה, כסף, קירבה ואינטימיות בזמן שאנחנו מחוברים לעצמנו, מכירים את עצמנו ומביעים את מי שאנחנו באמת? הנה הרהור לפורים ובכלל.

הנה הפרדוקס: הוונאבי הוא גם חלק ממי שאנחנו כעת. אם אתם מכירים את הדפוס הזה אצלכם, הנה הזדמנות להכיר את החלק בכם שרוצה להיות אחרת מכם, ויוצר ניתוק במקום בו כדאי שיהיה חיבור. התחברו לחלק הזה, הביאו אותו למעגל הפנימי. אל תנסו להתגבר עליו או להעלים אותו. ככל שהדפוס הזה נחשף, כך ניתן ליצור ריפוי ולאפשר לשינוי לקרות; וכך, יותר ויותר, ליהנות מכל העולמות.

אולי תתחפשו בפורים לוונאבי שלכם?

רוצים עזרה להרגיש אחרת, לחיות אחרת, כלומר טוב יותר? אם כן, אז טוהר+ הוא המקום בשבילכם. היכנסו לכאן לפרטים.