הכוח של המעורבות

אם כך, שלום.

אם כך, אנו מתחילים מפגש נוסף בדרך זו. הזדמנות נוספת לעסוק במתרחש, לעסוק במה שקורה, באופן שבו הדברים מסתדרים בזמן הזה, זמן שבני אדם לא ימהרו לומר עליו שהדברים מסתדרים בו.

זה הוא הזמן הזה, שבו אין סדר ואין שגרה, וישנו קושי אשר הולך וגדל לקיים את מה שהיה. יש צורך הולך וגדל לשנות את מה שהיה, ויש צורך הולך וגדל להיות אחרת. הצורך הזה, אשר מתחזק, מוציא דברים ממקומם, מערבל אותם, משבש אותם. הוא יוצר בלגן, והוא מונע את קיומו של מה שאתם תגדירו בתור סדר.

למרות כל זאת, אנו אומרים שבמציאות שלכם הדברים מסתדרים במקומם, וזו תנועה שאינה יכולה להיות לגמרי בהירה וברורה. קשה לראות בתוך מהומה את היווצרותו של סדר חדש. עם זאת, זה מה שקורה.

אנו יכולים לתאר את הסדר הזה באופן הבא: בני אדם יותר מודעים לעובדה שהם אחראיים על מה שקורה, שיש להם השפעה על מה שקורה, ושעליהם להיות יותר מעורבים במה שקורה.

אנו איננו מתייחסים בכך רק למעורבות בעניינים של מדינה. זה נכון גם בחיים האישיים של בני אדם. ההבנה אשר יש להיות מעורבים, ושאפשר להשפיע, מתחזקת, וזה יוצר מהומה, אבל זה יוצר גם סדר חדש, כזה שכאמור עדיין אינו גלוי ואינו לגמרי נראה לעין.

המגמות המתקיימות בעולם

הסיבה שזה אינו גלוי עדיין היא משום שהעולם הזה נמצא בתוך נדנדה, ובני אדם נמצאים בתוך נדנדה. זו נדנדה אשר מניעה אנשים בין שתי מגמות סותרות – מגמה אחת מדברת על חופש, ועל כך שבשביל ליצור את החופש הרצוי יש לגלות מעורבות, ושיש לחזור ליכולת ההשפעה. מגמה שנייה היא מגמה של שליטה, אשר אומרת שלאדם אין השפעה, ולכן אין באמת סיבה שיהיה מעורב במה שקורה בחייו.

מגמה אחת היא מגמה של התחזקות של הכוח הפנימי, של הקשר של האדם עם עצמו, של הביטחון של האדם להיות כפי שהוא. המגמה השנייה היא מגמה של היחלשות, בה האדם מאבד עוד מהקשר שלו אל עצמו, עוד מהכוח שקיים בו.

כבני אדם, הן ברובד האישי והן ברובד הקולקטיבי, אתם מתנדנדים בין שתי המגמות הללו. אתם נעים בין דחף פנימי למעורבות יותר גדולה, להשפעה, לגילוי של האופן בו אתם יכולים ליצור שינוי, לבין חוויה של חוסר השפעה, של היעדר כוח, של מה שאפשר להגדירו בתור חוסר אונים.

לרוב זה חוסר אונים מדומה, משום שיש לכם כוח ויש לכם אפשרות להשפיע; אתם אינכם באמת חלשים כפי שאתם נוטים להרגיש או לחשוב או לתפוס את עצמכם.

הפסיביות המדומה

כבני אדם, אתם בנדנדה בין מגמה זו למגמה זו, ומאחר וזה מה שקורה, הסדר החדש אינו בהיר או גלוי. אתם יכולים לראות אותו ולאבד אותו, לחוות אותו ואז לאבד אותו. אתם יכולים להיות מושפעים ממנו – כלומר, להיות יותר מעורבים, להשפיע יותר, להניע את עצמכם יותר באופן שבו אתם רוצים, באופן שרצוי לכם – ואז למצוא את עצמכם בחוויה הפוכה בתכלית של חוסר השפעה, של פסיביות, שהיא מה שאנו אומרים עליה שהיא מדומה. כלומר, כזו שיש בה ויתור על כוח ולא כזו שנובעת מהיעדר של כוח. היא גם לא פסיביות שנובעת מהתמסרות לכוח.

זו פסיביות מדומה משום שהיא מבוססת על תפיסה האומרת "אין לי". אין לי יכולת להשפיע, אין טעם להיות מעורב, אז כל מה שנותר הוא לחכות שהרע מכל יקרה או שאולי בכל זאת יקרה משהו טוב.

מאחר וזו התנועה, בין זה לזה, ואלו הן המגמות, הסדר החדש אינו יציב, הוא אינו בהיר, הוא אינו חד משמעי. אתם עשויים למצוא את עצמכם נעים בין חוויות מנוגדות, שכל אחת מהן תהיה לכם מאוד ממשית. אתם תרגישו באופן ממשי את יכולת ההשפעה ובאופן ממשי תרגישו שאין לכם השפעה.

יש שירגישו את עצמם יותר מפוצלים, שיחשבו שמשהו לא בסדר באופן שבו התפיסה שלהם, הנפש שלהם, פועלת. זה אינו באמת כך, משום שפיצול תמיד היה, ומה שבני אדם חווים הוא את המגמות השונות.

אפשר לומר שמה שאתם חווים הוא את קיומם של ישן וחדש, החיים יחד בכפיפה אחת, תחת קורת גג אחת. זה קורה בתודעה שלכם, וזה בהחלט משתקף בעולם הזה שבו אתם נמצאים, במה שמתרחש בשנה זו של תהפוכות.

ליצור מציאות יציבה

מנקודת מבט אחת, דברים מסתדרים במקומם. מנקודת מבט אחרת, ישנו תוהו ובוהו. אנו מציעים עבור הזמן הזה, לקחת בחשבון שהתוהו ובוהו ימשך ושהסדר יתחזק. אנו מציעים לקחת בחשבון שהתנועה שלכם בין שתי המגמות גם היא תימשך, ואתם אינכם באמת חסרי אונים או חסרי השפעה אל מול התנועה הזו.

אנו מתארים דבר מה ואומרים "הוא ימשך", אבל כיצד הוא ימשך, זה תלוי בכם. האם כאשר אתם מרגישים את עצמכם חסרי השפעה, חסרי אונים, בתוך תפיסה אשר אומרת שאין טעם לנסות; כאשר אתם מוצאים את עצמכם בתוך זה, איך אתם מתייחסים לזה? האם אתם זוכרים לא להאמין לזה יתר על המידה? האם אתם זוכרים שמזה אתם באים, שזה האופן שבו אתם רגילים לחיות, שזו החוויה שאתם מכירים, שזה המוכר, שזה הישן? האם אתם זוכרים את זה?

אם אתם זוכרים לא להאמין יתר על המידה, אז התנועה יכולה להיות פחות חריפה. אם אתם מחפשים כיצד לחזק את החדש, את החיבור שלכם לכוח שלכם, את ההבנה שאתם יכולים להשפיע ולכן כדאי להיות מעורבים; אם אתם מוצאים כיצד לחזק זאת, אז אתם יכולים להשפיע על התנועה הקיימת בין שתי המגמות, וליצור מציאות יותר יציבה ויותר פורחת גם בעולם שנמצא בתהפוכות.

להיות מעורבים

אנו מעודדים אתכם להיות מעורבים. אנו מעודדים אתכם להיות מעורבים בעולם הפנימי שלכם, אנו מעודדים אתכם להיות מעורבים במציאות שלכם. תהיו מעורבים במה שקורה – במחשבות שלכם וברגשות, ברצונות, בחלומות, בצרכים, בתשוקות. תהיו מעורבים במערכות היחסים, במקום בו אתם גרים, בבית שלכם. תהיו מעורבים בחשבון הבנק שלכם, תהיו מעורבים בגוף שלכם. תהיו מעורבים.

אם אתם מזהים דברים שקורים, תהיו מעורבים. מדוע הם קורים? מה אפשר לשנות כדי שהם ישתנו או ישתפרו? היו מעורבים, אם אתם מזהים שאתם לא מעורבים. אם אתם מזהים שישנם תחומים שאתם מנותקים מהם, כאלה שאתם נוטים להזניח אותם או פשוט לא באמת להכיר אותם, אז שנו גישה, והתחילו להיות מעורבים.

מה קורה? מה קורה בנפש? מה קורה בגוף? מה קורה במערכות היחסים? מה קורה בחשבון הבנק? מה קורה עם הכישרונות שלכם, עם המימוש שלהם? היו מעורבים, במיוחד אם אתם רגילים שלא. המעורבות תאפשר לכם לגלות מה קורה, והגילוי של מה שקורה יאפשר לכם לדעת את מה לרפא ואת מה לחזק. כך תדעו יותר בקלות מה אתם צריכים ורוצים, ותוכלו להתחבר יותר לעצמכם ולעולם סביבכם.

ככל שתהיו יותר מעורבים, תדעו כיצד להנהיג את עצמכם בכיוון שהוא נכון עבורכם. ככל שאתם פחות מעורבים, לא מתעסקים בדברים מסוימים, בבעיות מסוימות, בהרגלים מסוימים, במצבים מסוימים; ככל שאתם פחות מעורבים בהם, הדברים יכולים להתנהל בכל מיני כיוונים. לפעמים כאלה שיהיו לכם טובים, ולפעמים כאלה שלא.

אם אתם משאירים את הניווט, את ההנהגה של עצמכם, לכוחות חיצוניים לכם, אז יכולים לקרות לכם דברים שונים. הסיכוי שיקרו לכם דברים שהם פחות נכונים לכם, ילך ויגדל. אם אתם לא שומרים על עצמכם ולא דואגים לעצמכם, אז יכולים לקרות לכם כל מיני דברים.

באותה המידה אנו יכולים לומר שככל שאתם דואגים לעצמכם, אתם יותר שמורים, אתם יותר אהובים, ואתם יכולים יותר לשים לב לבעיות שיש לטפל בהן, להזדמנויות שיש להגשים אותן. הסיכוי שיקרו דברים שאינם טובים לכם יקטן, ואתם תוכלו ליהנות יותר מהחיים שלכם. אתם לא תגלו כל דבר באופן מיידי, מתוך מעורבות פנימית ואישית, אבל תגלו הרבה יותר ותדעו הרבה יותר ותוכלו להשפיע הרבה יותר מכפי שאתם רגילים.

הזדמנות לשינוי

אנו מעודדים אתכם לעשות זאת, ובמידה רבה גם הפוליטיקאים שלכם מעודדים אתכם לעשות זאת. בכך שהם אינם דואגים לכם, עליכם לדאוג לעצמכם. בכך שאתם מוצאים את עצמכם ללא אבא ואמא, עליכם ללמוד להיות יותר מאי פעם אבא ואמא של עצמכם.

את מה שאתם יכולים להגדיר כטלטלה או כמהפכה; את מה שאתם יכולים להגדיר כשבר או אולי כחורבן; אנו מציעים לראות בתור הזדמנות. הזדמנות לפגוש את עצמכם, להכיר את עצמכם.

אם אין לכם אבא ואמא במובן הפוליטי, זו הזדמנות בשבילכם להיות עבור עצמכם ההורים שאתם זקוקים להם.

הכוח של בני אדם צריך לחזור לבני אדם, וזה אינו אומר שאתם צריכים לנוע למציאות שבה כל אחד דואג לעצמו, ואין יותר שיתופי פעולה. ישנם דברים שונים בעולם זה של בני אדם, שאתם זקוקים לאחרים שיעשו אותם עבורכם. משמעות החזרה של הכוח לבני אדם אינה אומרת שכל אדם דואג לעצמו ואין על מי לסמוך. היא אומרת שנקודת המוצא לשיתופי פעולה צריכה להשתנות.

כולם מרגישים נבגדים

אם אתם רגילים שאחרים דואגים לכם ואתם אינכם מעורבים, זה צריך להשתנות. השינוי, הוא כרוך בכאב, הוא כרוך באכזבה, הוא כרוך בכעס והוא כרוך בתחושה של בגידה. רבים מרגישים זאת.

רבים מרגישים נבגדים, משום שאלה שאמורים היו לדאוג להם לא דואגים להם, בהחלט. בתוך מה שאתם יכולים להגדיר אותו כקרע, אנו יכולים לומר שזו אחת התחושות המשותפות לכל בני האדם. אנשים מרגישים נבגדים על ידי מי שאמור היה לדאוג להם.

כיצד מתמודדים עם התחושה? זה כבר עניין אינדיבידואלי. לעת עתה, הדרכים השונות להתמודדות עם התחושה הזו יוצרות עוד מהומה בעולם זה של בני, אדם משום שאלה מגייסים את אלה ואלה מגייסים את אלה כדי לא לתת למצב לחזור למה שהוא היה, מבלי להבין שאי אפשר להמשיך קדימה באופן הזה.

במציאות הזו שבה אתם נמצאים, במדינה הזו שבה אתם נמצאים, אתם נמצאים בתוך תקופה של עצירה, שיש בה, ברמה מסוימת, גם קריסה. זאת כדי שתוכלו למצוא דרך אחרת לשתף פעולה.

אם כל בני האדם נבגדים, הרי שלא יכול להיות שישנם בוגדים. אם בני האדם כולם נבגדים, אז מי הבוגד?

הבגידה הראשונה

הבגידה היא קדמונית, היא עתיקה, היא נוצרה עוד לפני שנולדתם. לפעמים היא נוצרה עוד לפני שהנשמה שלכם הגיעה לכדור הארץ. הבגידה הראשונה נוצרה כאשר בני האדם האמינו לפחד, כאשר בני אדם אימצו את הפחד והפכו אותו למציאות, אז נוצרה הבגידה הראשונה. זו הבגידה של בני האדם בעצמם. אם תרצו, זו הבגידה של בני האדם באלוהות.

בעצם הבחירה בפחד, מבלי להכיר במשמעות של זה; בעצם הבחירה בתודעה מצומצמת ונבדלת ונפרדת, בני אדם ויתרו על עצמם. הם בגדו בעצמם ומתוך הבגידה הזו, נוצרו מערכות מורכבות שבני אדם בנו לאורך ההיסטוריה המוכרת וגם לאורך ההיסטוריה הפחות מוכרת.

במרבית המערכות הללו היה עיקרון אחד פשוט: מעט בני אדם מחזיקים בכוח ששייך לבני אדם רבים. מעטות התרבויות שפעלו באופן שונה. מרבית התרבויות פעלו באופן הזה, במיוחד בהיסטוריה המוכרת לכם.

מרבית התרבויות מבוססות על מערך שליטה זה, שבו מעטים מחזיקים בכוח ששייך לרבים. באופן הזה הבגידה מעמיקה ומתרחבת, וכך אתם מגיעים למציאות שאתם נמצאים בה היום, שבה כולם מרגישים נבגדים וכולם מחפשים מי אשם וכולם מוצאים בוגדים, ואף אחד מבני האדם אינו מבין שהבגידה היא קולקטיבית, היא משותפת. היא זו אשר מתפרקת, וצריכה להמשיך להתפרק.

בעצם זה שאתם מחזירים את הכוח לעצמכם – את ההבנה שיש לכם השפעה, שיש לכם כוח, שכדאי לכם להיות מעורבים, שכדאי לכם לדאוג לעצמכם – אתם נפרדים מהבגידה. החוויה שאין לכם אפשרות להשפיע, שאתם קורבנות של הדברים, היא הביטוי של הבגידה של בני אדם בעצמם.

אם אתם מבקשים לזהות בגידה עצמית, תמצאו אותה בקיומה של קורבנות. בני אדם נוטשים את עצמם ומכריזים על עצמם כבלתי כשירים, מבלי להכיר בכוח שלהם ובעובדה שהם יכולים. זה חייב להשתנות וזה מה שעובר טלטלה ומתפרק יותר ויותר. אכן, זה גורם להיבטים מסוימים בחיים שלכם לקרוס, לשיתופי הפעולה המוכרים. זה הכרחי משום ששיתופי הפעולה צריכים להיווצר מחדש, מנקודת מוצא שונה. לא עוד מעטים שולטים על רבים, לא עוד. לא עוד בני אדם אשר מוותרים על הכוח שלהם ומצפים שאחרים יעשו בשבילם את מה שהם תופסים שהם לא יכולים לעשות בעצמם.

התנועה הזו לא רק מפרקת את המדינה שלכם כפי שהכרתם אותה. התנועה הזו גם מפרקת מערכות יחסים. היא מפרקת שיתופי פעולה בכל המובנים, בכל הרבדים, בחיים האישיים ובחיים הקולקטיביים. זה אכן מטלטל וזה גם הכרחי, משום שעליכם להיות מעורבים ומתוך זה לערב אחרים. מתוך זה, לערב ולהתערב. מתוך זה, לשתף פעולה.

אם לכולכם יש כוח ויכולת השפעה, אז נקודת המוצא לשיתוף הפעולה היא שונה לגמרי, החוויה היא שונה לגמרי, היכולת להשפיע שונה גם היא, והתוצאות גם הן יהיו שונות. לכן אנו מעודדים אתכם להיות מעורבים.

אנו גם רוצים לעודד אתכם ולהסביר שמה שקורה הוא קורה לטובתכם. אתם יכולים לומר שאלו כאבי גדילה, בהחלט. אפשר לומר שאלו צעדים של גדילה. לפעמים, בגדילה, אתם מתפרקים, אבל עליכם להיבנות מחדש מתוך זה.

היו מעורבים. היו מעורבים בחיים שלכם, בנפש, בגוף. היו מעורבים במערכות יחסים, בכסף שלכם, בהגשמה עצמית. היו מעורבים במה שכדאי לכם להיות מעורבים בו, בעצמכם ובכל מה שנובע מתוך זה. מתוך המעורבות, יכולה להיפתח דלת חדשה של מציאות, של חוויה שונה ושל אירועים שונים, של התרחשויות שונות, של שמחה והצלחה.

המעורבות היא המפתח, היא הדבר אותו כדאי לחזק בזמן זה, לפעמים בלית ברירה. זה מה שקורה.

אלו הן המילים שלנו לפעם זו.

שמחנו,

אם כך שלום.

טוהר.