אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. אנו נפגשים פעם נוספת כדי לעסוק במתרחש בעולם זה של בני אדם, לעסוק בתהפוכות ובמהומות.
נתחיל ונאמר שעבור הזמן הזה, עבור המשך הדרך, כדאי להסכים להרפות ממה שאתם מכירים, ממה שאתם יודעים על המציאות ועל החיים. אנו מציעים לכם להרפות למרות שההרפיה הזו אינה קלה, למרות שהיא כואבת. היא כואבת משום שיש לכם מושג לגבי איך הדברים צריכים להיות, ויש פער בין זה לבין המציאות. הפער הזה יכול לתסכל, הוא יכול להכאיב, הפער הזה יכול להפחיד או לייאש או להכעיס. כל הרגשות הם לגיטימיים, בהחלט. עם זאת, אנו מציעים שאפשר וכדאי להרפות. להרפות יכול לסייע בזמן הזה וזה יכול לסייע גם בהמשך הדרך. זאת משתי סיבות עיקריות.
הסיבה האחת היא שאתם אינכם רואים את מלוא התמונה. ישנם אירועים אשר צריכים להתממש, ישנן התרחשויות שצריכות לצאת לפועל. אפשר לומר שבמובנים מסוימים, המלחמה הכרחית ולא ניתן בלעדיה. לא נאמר שכך יהיה תמיד, אבל זה אומר שהדברים הם כפי שהם, וכדאי להסכים לכך שזו המציאות, שכך הם פני הדברים; שישנה סיבה, או אולי סיבות, שאתם אינכם יכולים לראות, לפחות עד כה.
הסיבה השנייה שבגללה אנו אומרים שכדאי להרפות היא משום שזה יכול לעזור לכם בחוויה הפנימית שלכם. הפער הזה מתקיים גם בתוככם, ביניכם לבין עצמכם, במערכת היחסים שלכם עם עצמכם. פער בין המושג שיש לכם לגבי איך אתם יכולים או אמורים להיות, לבין מי שאתם בפועל. יש את מי שאתם, וישנה חוכמה רבה באופן שבו אתם, וכאשר אתם נאחזים ברעיון שיש לכם לגבי מי אתם צריכים להיות, אתם אינכם רואים את מלוא התמונה. אתם אינכם באמת מזהים מה באמת כדאי.
אנו אומרים שגם ברמה האישית, מה שקורה כדאי שיקרה, וברמה האישית כמו ברמה הלאומית, זה יכול להוות אתגר של ממש. זאת כאשר במציאות היומיומית, אתם מתמודדים עם קושי כזה או אחר, עם מצוקה או עם סבל.
לחוות את עצמכם ואת המציאות בתור מה שצריך לקרות או כדאי שיקרה, יכול לעורר אי הבנה ולפעמים תסכול וכעס. למרת זאת, גם על מה שקורה במציאות חיצונית וגם על מה שקורה בתוככם ובמציאות האישית שלכם, אנו אומרים את אותו הדבר – אתם אינכם רואים את מלוא התמונה, ומה שקורה לא יישאר כך לעד. עם זאת, כן, מה שקורה, קורה, וכדאי להסכים איתו. כדאי יהיה במידה כזו או אחרת, באופן כזה או אחר, להרפות מרעיונות או דעות ביחס לאופן בו זה צריך להיות.
הכול מתחיל ברעיון
המלחמות של בני אדם מאופיינות בכמה דברים. אנו מבקשים לדבר במפגש זה על מלחמה שנובעת מרעיונות.
אתם יכולים לדבר על מלחמות בשביל שליטה, בשביל כוח, בשביל כסף, בשביל משאבים כאלה ואחרים. אם תבדקו לעומק, אתם תגלו שהמלחמות תמיד מתחילות מהתנגשות של רעיונות.
הבסיס הוא רעיון שאומר, "מה שיש לו, כדאי שיהיה לי, ואם יהיה לי את זה, יהיה לי יותר טוב, ואם אני לא מקבל את זה, אז אני אשיג את זה, ואם אני לא אשיג את זה, אני אקח את זה, ואם אני לא אקח את זה, אני אלחם על זה עד שאני אכניע, ואז אני אקח את זה".
כך גם במציאות האישית – יש לכם רעיון שאומר, "אם אהיה כך וכך, יהיה לי יותר טוב", ואז מתחילה מלחמה פנימית. כלומר, אשמה וביקורת, וכעס ושנאה. מלחמה שבאה לידי ביטוי בבושה ובפחד.
בני אדם תמיד נלחמים בגלל התנגשות בין רעיון אחד לשני, ולרוב בין רעיון לבין המציאות. כדי ליצור שלום, או לכל הפחות שיתוף פעולה, תמיד כדאי לחזור ולבחון מהו הרעיון שאתם מחזיקים בו, ואיזו התנגשות נוצרת בין הרעיון הזה לבין המציאות, או בין הרעיון הזה לבין רעיון אחר.
באופן כללי, אנו יכולים לומר שהרעיון שמניע את כל המלחמות, אומר בפשטות, "אין מספיק. אין מספיק ממה שאני צריכ/ה, אין מספיק ממה שאני רוצה, אין מספיק עכשיו, לא יהיה מספיק בעתיד". זה הרעיון העיקרי. יש רעיונות נוספים, והרעיון העיקרי יכול להתבטא בווריאציות שונות, אבל זה אינו המרכיב היחידי.
המרכיב השני הוא אי ודאות. אתם אינכם יודעים מה יקרה, וזה לא רעיון, זו מציאות. אתם אינכם יודעים מה יקרה ואם אינכם יודעים מה יקרה, אבל אתם מאמינים שאתם יודעים שאין מספיק, השילוב של שני הדברים ביחד, יניע אתכם לצאת למלחמה. המלחמה היא לדרוש מעצמכם להיות אחרת, לדרוש מאחרים להיות אחרת, להפעיל כוח באופן כזה או אחר כדי לגרום לעצמכם או למציאות להיות אחרת, וכך להשיג את מה שאתם מאמינים שאין מספיק ממנו, וליצור תחושה של יציבות, או לפחות מציאות של יציבות.
זה מה שמניע את המלחמות של בני אדם. אתם יכולים לומר שזה חוסר באהבה, שזה ניתוק מהבריאה וכן הלאה וכן הלאה, וכל זה נכון, אבל כל זה הוא רק פן אחד של הדברים. כאשר אתם מבקשים לבחון מלחמות, כדאי לבחון מהו הרעיון שמניע, ולשים לב שזה כרוך בהכרה של אי-הוודאות.
כאשר אתם מזהים את הרעיון, אתם יכולים להתחיל לבחון האם יכולה להיות דרך אחרת להתנהל.
השלום מתחיל ברעיון
דיברנו כמה וכמה פעמים על האפשרות שיש מספיק. יש אפילו ספר שקרוי בשם הזה. "יש מספיק" זה רעיון שאנו רוצים להציג אותו גם במפגש הזה.
אנחנו מציגים את האפשרות שיש מספיק – יש מספיק עבור מה שאתם צריכים, יש מספיק עבור מה שאתם רוצים, ואנו מעזים לומר שזה ודאי. כלומר לא רק שיש מספיק, אלא יש מספיק באופן ודאי.
אם אתם בוחנים מה יוצר שלום, תמיד תזהו את שני המרכיבים הללו או וריאציות שלהם – הרעיון שאומר שיש מספיק וזה ודאי. יש מספיק מקום, יש מספיק אפשרויות, יש מספיק כסף, יש מספיק רעיונות. יש מספיק, וזה ודאי.
אם יש מספיק וזה ודאי, אז יש שקט, דברים יכולים להיפתח ולהירגע, ויכול להיווצר שיתוף פעולה. יכול להיווצר שלום.
תבחנו את המציאות שבה אתם חיים כעם, כמדינה. בין אם מדובר במלחמה חיצונית ובין אם מדובר במלחמה פנימית, אתם תראו שאלה מלחמות של "אין מספיק" וחוסר ודאות. לכן בני אדם מנסים בכוח לכבוש, בכוח להרוס, בכוח לאחוז, בכוח להשמיד, לגרש את מי שמאיים, ובאופן הזה ליצור מציאות שבה יש מספיק באופן ודאי.
כולם רוצים את אותו דבר
זה דבר מה שחשוב להבין – בבסיס של מלחמות ישנו השילוב בין הרעיון שאומר "אין מספיק" לבין חוסר ודאות, אבל יש גם את הידיעה העמוקה שיש מספיק וזה ודאי, ואת זה בני אדם מנסים להשיג, לזה בני אדם מנסים להגיע.
באופן שאינכם מודעים לו במרבית המקרים, אתם מנסים להגיע לממש את הידיעה שאומרת "יש מספיק" וזה ודאי. מנסים להגיע לשקט ולפתיחות ולשיתוף פעולה, מנסים להשיג את היציבות שחסרה.
עם זאת, כאשר אתם יוצאים למלחמות – בין אם בעצמכם, בין אם באנשים אחרים, בין אם בעמים ובמדינות – אתם מרחיקים מעצמכם את מה שאתם מנסים להשיג. אפשר בפשטות לומר שביקורת עצמית לא גורמת לבני אדם לאהוב את עצמם, אבל ביקורת עצמית מנסה לממש את הידיעה שאומרת "יש מספיק" וזה ודאי. כלומר, אם תשתנו ותהיו אחרת ותתנהגו אחרת וכן הלאה, וכן הלאה, אז יהיה בסדר, אז יהיה טוב, אז יהיה שקט, אז תוכלו להיות.
ביקורת מעולם לא הביאה לעוד אהבה, ועם זאת, בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לא, בביקורת יש ניסיון ליצור אהבה. כלומר, ליצור את התנאים שמאפשרים לאהבה להתגלות, להתממש.
להשתחרר מהפיתוי של המלחמה
זה עשוי להיות מוזר כאשר אנו אומרים שבני אדם יוצאים למלחמה כדי ליצור שלום. אך אנו אומרים זאת, שכן זו המציאות. אם תכירו בכך, שאתם יוצאים למלחמה כדי להשיג שלום, אז תוכלו להשתחרר יותר בקלות מהפיתוי של המלחמה. מלחמה שלכם בעצמכם, מלחמה שלכם באנשים אחרים.
אם אתם רוצים להתחבר לידיעה שאומרת "יש מספיק" וזה ודאי, ולחוות את השקט והפתיחות והנינוחות, דעו שהביקורת העצמית אינה אפקטיבית. אם תכירו בזה, יהיה לכם יותר קל לגלות באילו אמצעים אתם יכולים להגיע לאן שאתם באמת רוצים להגיע אליו.
הפייק המשמעותי
זה עשוי להיות פרדוקסלי לומר זאת, אך אנו אומרים זאת בכל מקרה – כאשר אתם יוצאים למלחמה, אתם מבקשים שלום. בבסיס שלכם יש רצון בשלום, אבל התודעה שלכם אינה מאוזנת, ויש בה רעיונות זרים. בני אדם עוסקים רבות בפייק ניוז, אבל הפייק המהותי והמשמעותי ביותר שאתם חיים בו אומר, "אין מספיק ועליכם לשנות את, להעלים את, להכחיד את, להתגבר על, כדי שיהיה לכם את מה שאתם צריכים".
מעולם לא באמת היה חוסר בכדור הארץ. בני אדם סבלו, ועדיין סובלים, אבל האפשרות לחיות ברווחה תמיד הייתה ועודנה קיימת. בתקופות שונות יש פוטנציאלים שונים לרווחה. הרווחה שהייתה אפשרית לפני אלף שנה, בלוח הזמנים שלכם, שונה מהרווחה האפשרית עבורכם היום. אבל גם לפני אלף שנה, וגם לפני אלפיים, בני אדם יכלו לחיות ברווחה יותר גדולה מכפי שהם חיו בפועל.
הפוטנציאל היה. היה מספיק גם אז, ויש מספיק גם עכשיו. אבל בעבר, בני אדם היו בעלי תפיסה יותר מצומצמת. התודעה הייתה יותר מקוטבת, יותר מפולגת, והאפשרות של בני אדם להתעלות הייתה מצומצמת עד בלתי אפשרית. בתקופה הזאת אתם חיים אחרת. זו תקופה שונה מתקופות אחרות בהיסטוריה שלכם, שכן יש לכם את האפשרות לחבר מחדש את מה שנפרד. כלומר להכיר בכך שיש מספיק וזה ודאי, ולחיות יותר ויותר באופן שונה מכפי שחייתם עד כה. זה אפשרי.
זאת תקופה אחרת, שבה בני אדם יכולים לראות דברים כפי שהם. מה שאנחנו מציעים לכם לראות כפי שהוא, זה את הפייק שיש בתודעה שלכם. כלומר, את התפיסה שאומרת, "אין מספיק, ויש חוסר ודאות, וצריך לעשות משהו כדי להשיג, כדי שיהיה מספיק, כדי שתהיה ודאות".
תמיד יש חוסר ודאות
אנו אומרים שיש מספיק, ואנחנו אומרים שזה ודאי, אבל את אי הוודאות שיש במציאות שלכם, אינכם יכולים להעלים כליל. כשאנחנו אומרים שיש מספיק, אנו לא אומרים שאתם תמיד נמצאים בשפע תמידי או המקסימלי. יש חוסרים לפעמים, יש בעיות לפעמים, בהחלט.
כשאנו אומרים שיש מספיק, אנו אומרים שהפוטנציאל קיים, שהאפשרות קיימת. אנו אומרים שיש לכם מקום בעולם, שיש לכם זכות להיות בו במלואכם. אתם אינכם באמת צריכים לשנות את עצמכם או להתאים את עצמכם כדי לקבל חלק ממה שיכול להיות לכם. אתם יכולים להיות יותר ויותר אתם ולקבל יותר ויותר את מה שאתם יכולים לקבל. יותר מהמקסימום שאתם מזהים שהוא אפשרי עבורכם.
לעשות שלום עם המלחמה
מלחמה היא תמיד מלחמה של רעיונות, היא תמיד נוצרת מתוך פער. כאשר התחלנו את המפגש הזה, הצענו לכם להרפות מהמושג שיש לכם לגבי איך המציאות צריכה להיות. הצענו לכם במילים אחרות, לעשות שלום עם המלחמה.
זה איננו קל, מה שאנו מציעים. כן, זה אינו דבר מה נעים, מלחמה מכאיבה וכואבת. זו יכולה להיות המלחמה הלאומית, זו יכולה להיות המלחמה האישית, זה יכול להיות גם וגם, אבל המלחמה היא כואבת. עם זאת, אנחנו מציעים לכם להסכים שזו המציאות.
כפי שאתם יודעים, ההסכמה שזו המציאות אינה אומרת לוותר על הרצון בשינוי או על פעולות שאתם עושים כדי לתמוך בעצמכם, כדי לעזור לעצמכם, בהחלט לא. זה כן אומר להרפות ממאבק או מחוסר סבלנות, מהחלק בכם שאומר, "נו, מתי זה כבר יקרה? מתי זה כבר ישתנה?". אנחנו אומרים שזה ישתנה אנחנו אומרים שזה לפעמים משתנה כבר עכשיו. אנחנו אומרים שתחזרו אל עצמכם, אל מי שאתם עכשיו.
אנחנו מציעים שתבחנו בזמן הזה את המלחמה שיש בחייכם הפרטיים, במציאות שלכם. מהו הרעיון שמניע את המלחמה? ומהו הרעיון שמתוכו יכול להיוולד שלום?
זו ההצעה שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
