ההתבגרות של האנושות

אם כך, שלום.

אם כך, אנו מתחילים. אנו נפגשים בפעם זו כדי להמשיך ולעסוק במה שמתרחש. הזדמנות נוספת לעסוק במה שמתרחש בעולם זה של בני אדם, באופן שבו שנת התהפוכות הולכת ומתקדמת.

עבור רבים, אלו הן אכן תהפוכות, שכן סדרי עולם משתנים; העולם עצמו כבר שונה ועוד ישתנה, ואינו יכול להיות כפי שהוא היה.

זה אינו אומר שהעולם יהיה כפי שהוא כעת. לאן שאתם הולכים אליו עשוי להיות שונה, לא רק ממה שהכרתם אלא גם ממה שאתם חווים כעת. זה הדבר הראשון שאנו מוסרים – אתם נמצאים בתוך התהפוכה. אתם אינכם ניצבים עם שתי רגליים על אדמה חדשה. יש לבני אדם את ההרגל להסיק מסקנות כדי ליצור ודאות, ומכאן שאתם, פעמים רבות, מסתכלים על מציאות עכשווית ומסיקים ממנה שזו המציאות החדשה. זה עשוי להכביד ולייאש, אבל זה גם מפתה, משום שזה נותן ודאות וביטחון. לכן אנו מבקשים לומר שזו אינה המציאות החדשה.

זו מציאות בתהפוכה. זה עולם אשר משתנה. עולם רועד עבור רבים, וכך כדאי להתייחס לכך – לא להכריז בפני עצמכם הכרזות סופיות ביחס למה שיקרה או לא יקרה, אלא לקחת בחשבון שכעת ישנה רעידה, ישנה תהפוכה, ובזה כדאי להיות.

גם אם המסקנות נותנות ודאות מסוימת, תחושה מסוימת של ביטחון, הן עשויות ליצור כובד שאתם עשויים להתקשות להתמודד איתו. אם אפשר, ותרו על ביטחון מדומה ועל כובד ממשי, והשאירו את עצמכם פתוחים לקראת מה שיבוא.

הדרך ליצור שלום

זה הוא עולם בתהפוכה. זה עולם אשר צריך להשתנות. זה עולם אשר צריך, במילים אחרות, להתבגר. מה זה אומר להתבגר? זה אומר להכיר במורכבות. מה קורה כעת? ישנה מעין משיכה אל שטחיות.

זה מה שקורה בעתות של מלחמה לבני אדם רבים. אתם ממהרים להכריז על הטוב ועל הרע, אתם בטוחים שזו האמת. גם ההסתכלות הזו נותנת מידה של ביטחון וודאות. אתם יודעים כיצד להסתדר. גם אם הסידור הזה של טוב ורע מעורר פחדים עמוקים מאוד, אתם יודעים איך להסתדר.

אתם פחות יודעים כיצד להתמודד עם מורכבות, כלומר עם היכולת לתפוס את המציאות כמרובת היבטים, מרובת פנים; להכיל את הניגודים, להכיל את העובדה שגם הטובים הם רעים וגם הרעים הם טובים, שיש פה תערובת שבה כולם שותפים, ושיש צורך למצוא פתרון שיכול להתאים לכולם.

זו למעשה הדרך היחידה ליצור שלום, גם בין שני בני אדם וגם בין שני עמים – להכיר במורכבות, לזהות מה כל צד צריך ורוצה, ואז לגלות מה הוא הפתרון שמטיב עם כולם.

אי אפשר ליצור שלום כאשר יש טובים ורעים. אם יש רעים, צריך להיפטר מהם. זו התפיסה, ומאחר וכל צד תופס פעמים רבות את השני בתור הצד הרע, התוצאה היא מלחמה.

המלחמה היא לא רק זו שאתם חיים בה כעת. היא גם המלחמה שמתקיימת בין בני אדם, היא גם המלחמה שמתקיימת בתוככם. על המלחמה הזו אנו מבקשים לדבר בזמן זה, על המלחמה שלכם בעצמכם, שכן מה שאנו מתארים כטובים ורעים זו לא רק הסתכלות שאתם פועלים מתוכה בהסתכלות שלכם וביחס שלכם לעולם. כך אתם גם תופסים את עצמכם. אתם רגילים לקטלג בתוך עצמכם חלקים שונים כטובים, כראויים, וחלקים אחרים כרעים או לא ראויים.

תשוקות שונות, רצונות שונים, רגשות שונים, חלומות שונים יוגדרו כטובים וראויים, אחרים כרעים ולא ראויים. אתם רגילים לחיות כך.

ההצלחה של הפחד

זה נכון לא רק לעולם בו אתם חיים כעת – זה מאפיין את התרבות של בני אדם כבר עידנים רבים. זו אחת ההצלחות של הפחד בעולם זה. הוא מקבע תפיסה דואלית והוא מאפשר לכם לתפוס את המציאות באופן הזה.

אם לכל דבר שמתחיל ישנו סוף – זו המהות של פחד – הרי שיש דברים שכדאי לאחוז בהם ויש דברים שכדאי להימנע מהם. יש דברים לחזק, יש דברים להיפטר מהם.

אתם רגילים לנסות להיפטר מכל מה שמביא סוף, מכל מה שמביא לכאב ולפגיעה, לאובדן. אתם תנסו להיפטר מכל דבר שמסיים את מה שיש לכם, להסתיר אותו, להעלים אותו, להכחיד אותו, לכבוש אותו. במצבים מסוימים בני אדם גם ינסו להשמיד זאת.

פעמים רבות, זו מהותה של פגיעה עצמית שיש לבני אדם בעצמם ובגופם, פגיעה שלעתים מביאה להתאבדות: זה ניסיון עיקש להיפטר מאותם החלקים אשר לתפיסתם של האנשים האלה מביאה לסוף, לפגיעה. מאחר והם לא מצליחים להיפטר מעצמם, אז הם נפטרים מעצמם. זה מה שמניע התאבדות פעמים רבות.

אתם רגילים לחיות כך, אבל זה פחות אפשרי מבעבר שתפרידו את עצמכם מעצמכם ותקטלגו את עצמכם כלא ראויים בגלל הדברים השונים שמתקיימים בנפש שלכם, בתודעה.

יותר מכל דבר אחר, מה ששנה זו מביאה איתה זו את התזכורת שאתם אהובים כפי שאתם.

המסר של האהבה

כאשר התחלנו ודיברנו על שנה זו, דיברנו על הקריאה של אהבה לבני אדם לחזור הביתה, לחזור לביתה של אהבה. כלומר, לחזור לעצמם.

אהבה, זה מה שהיא עושה – היא מספרת לכם באופן ישיר שאתם ראויים לאהבה כפי שאתם. המסר הזה נמסר בשנה זו בעוצמה גדולה מאי פעם. האלוהות החליטה להגביר את הווליום של המסר, שנמסר תמיד.

בני אדם פתוחים יותר מתמיד, המסר מושמע בעוצמה גבוהה יותר מתמיד, והשניים הללו ביחד מייצרים תהפוכה.

מה שאפשר להגדירו כפחד קם על רגליו האחוריות ונאבק על מקומו. כדאי להבין שבאופן מטפורי, אנו נאמר, אתם מתמודדים עם טפיל, והוא לא משתחרר כה בקלות. זה טפיל בתודעה שיוצר עולמות שלמים, ואחת הדרכים שהטפיל הזה מתקיים בתוככם היא לומר לכם שאתם חייבים לעשות משהו כדי להיפטר מחלקים מסוימים בתוככם שמגדילים את הסיכוי שאתם תיפגעו, שאתם תאבדו, שאתם תישארו לבד. במילים אחרות, חלקים בעצמכם שבגללם יגיע הסוף. "אתם הסכנה של עצמכם", אומר הפחד, ואתם צריכים לעשות משהו אל מול הסכנה הזו.

המלחמה בה אתם נמצאים היא התגלמות מרובת משתתפים של המאבק המתקיים בתודעה של בני אדם.

זה אחד הפיתויים שמציב בפניכם הפחד – לראות את העולם כרע וטוב, לטשטש מורכבות וליצור נקודת מבט שטחית, כזו שיש בה תשובה אחת ופתרון אחד ופעולה אחת. כאשר פועלים באופן הזה, כפי שאתם יודעים, הפתרון יהיה לעולם חד צדדי. הוא תמיד ייתן מענה לחלק מהשותפים למצב בו אתם נמצאים.

אם אתם מכירים במורכבות, אתם יכולים למצוא פתרון שייתן מענה לכל מי שלוקח חלק במציאות בה מדובר. הפחד מנסה לטשטש זאת, והוא עושה זאת במידת מה.

הפחד מאבד אחיזה

אנו שבים ומזכירים שאתם נמצאים בתוך תהפוכה, וזו אינה אדמה חדשה. אנו גם מבקשים לומר שהפחד כן מאבד אחיזה, שכן ישנה התרחבות בתודעה של בני אדם.

רבים חווים כעת צער ורבים חווים פחד ורבים חווים חוסר אונים, וקשה ככל שזה, זה מאפשר לכם גם להתרחב. זה מאפשר לבני אדם להיפגש אחד עם השני באופן שהם לא רגילים להיפגש, לשתף באופן שהם לא רגילים לשתף, ליצור שיתופי פעולה ולקחת חלק בשיתופי פעולה באופן שהם לא היו רגילים.

הפחד מבקש להפריד, אבל התוצאה היא יותר ויותר שיתוף פעולה. כך כבר קורה וכך ימשיך לקרות.

לא, זה לא יהיה הרמוני. לא כולם ישתפו פעולה עם כולם. מאבקים יימשכו, בהחלט. ככל שמדובר בתודעה הקולקטיבית, היא אינה משתנה באופן מהיר והיא אינה משתנה באופן אחיד. כלומר, לא כולם בבת אחת תופסים את המציאות באופן יותר בוגר. יש כאלה שמתבגרים יותר מהר ויש כאלה שנאחזים במציאות הילדותית בה הם היו רגילים לחיות. עם זאת, התודעה המשותפת, גם כעת, גם ברגעים אלו, מעידה על התחזקות של שיתוף הפעולה הנדרש. כלומר, ביטוי של התבגרות.

אתם עוד תפגשו ילדותיות. אתם תפגשו אותה בתוככם, אתם תפגשו אותה בעולם. זו התפיסה הזו שאומרת "אני לא בסדר. בגלל הסיבה הזו והזו, אני לא ראוי/ה". זו הילדותיות שלכם.

כאשר אתם מזהים בעצמכם מאפיינים ותכונות, רגשות, תשוקות ורצונות שמעידים על היותכם לא ראויים, אתם למעשה ילדותיים. זו גישה אנושית נפוצה עד מאוד. היא יוצרת מסגרות ומערכות ומדינות ועולמות. אך מנקודת המבט שלנו, זו גישה ילדותית.

ההתבגרות היא היכולת להכיר בעובדה שאתם ראויים לאהבה עם כל המאפיינים שלכם, עם כל המרכיבים, עם כל החלקים.

זו הדרך בה אתם נמצאים, זה הוא המסע: להתיידד מחדש עם עצמכם ולאהוב את עצמכם כפי שלא אהבתם מעולם. אהבה שאין בה תובענות ואין בה דרישה שאומרת "אני חייב/ת להשתנות עכשיו ומיד". זו אהבה אחרת, כזו שמזהה את הצורך בשינוי לא פחות משהיא מזהה את הצורך בחיבוק. אהבה שלכם לעצמכם, עבור מי שאתם כעת ולא עבור מי שתהיו אם תתנהגו כמו שצריך.

זו ההתבגרות. היא מתרחשת יותר ויותר, והיא אינה לגמרי חדשה לכם. עם זאת, אנו מציגים את הדברים במפגש זה באופן הזה כדי לומר שכדאי להמשיך להתיידד עם עצמכם, להמשיך לראות את עצמכם באור חדש.

להזמין את האור

אתם יכולים, אם אתם רוצים, להזמין את האור. אם אתם רוצים, אתם יכולים לשבת בתוך מדיטציה ולהזמין אור חדש שיאפשר לכם לראות את עצמכם מנקודת מבט יותר אוהבת, ליצור חיבור לחלקים שמהם אתם מנותקים, חלקים בכם שהתכסו בכאב, באשמה ובבושה.

אם אתם רוצים, אתם יכולים להזמין את האור שיעזור ליצור חיבור פנימי, לאפשר פתיחה של מקומות סגורים ולאפשר ללב להתרכך ולהיפתח.

זו הצעה לתרגיל, זה איננו חובה. כך או כך, כדאי שתמשיכו להתיידד עם עצמכם, להאיר בתוך עצמכם פינות חשוכות ולומר לעצמכם "אני כאן. אני כאן כדי להכיר את עצמי מחדש, כדי לתת לעצמי יד".

ישנן דרכים שונות שבהן אנשי אור משפיעים על העולם. יש היושבים בתוך מדיטציה ושולחים אור לאנשים כאלה ואחרים. יש היושבים בתוך מדיטציה ושולחים אור לחלקים שונים בעצמם. כולם ראויים ולכולם יש מקום.

אל תפחדו להיות אגואיסטים. אנו מציעים גם לא לתרגם את הדברים באופן הזה ואם זה קורה, אז התרגלו לכך. אהבה עצמית מאפשרת לתודעה הקולקטיבית להשתנות, מאפשרת שינוי באופן שאתם אינכם מבינים ואינכם יכולים לראות בבהירות שאנו רואים. לכן אנו מציעים שתאמינו לנו, גם אם זה אינו נראה בעיניים האנושיות שלכם.

אל תפחדו להיות אגואיסטים. המשיכו במסע זה של היכרות עצמית, של התיידדות, של אהבה עצמית. האירו פנימה אל תוך התודעה, אל תוך הנפש, אל תוך מי שאתם. הכירו את החלקים השונים, את אלה שאתם אינכם אוהבים, גם את אלה שבכלל לא ידעתם שהם קיימים.

אתם ראויים לאהבה כפי שאתם, וזו תמיד הייתה האמת. בזמן זה של תהפוכה, יש לכם את ההזדמנות להכיר באמת זו יותר מתמיד.

אלו הן המילים שלנו לפעם זו.

שמחנו,

אם כך שלום.

טוהר.