אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים מפגש נוסף, הזדמנות נוספת לעסוק במתרחש בעולם זה של בני אדם, לעסוק באופן שבו ספינת בני האנוש נעה ושטה, באופן שבו היא מטלטלת מצד לצד בתוך סערה זו המתקיימת כעת. סערה שתכליתה הוא ניסיון עיקש של בני אדם לא להשתנות ולהישאר אותו דבר, להישאר כפי שהם היו ולהשאיר את העולם כפי שהוא היה.
בני אדם רוצים שהעולם יישאר כפי שהוא היה, בין אם זה העולם שבתוכם ובין אם זה העולם שמסביבם. הרצון הזה מניע פעולה, והפעולה הזו, בהתאם לשינוי המתרחש, המתהווה, הופכת להיות יותר מאומצת, יותר כואבת ויותר מכאיבה.
אתם אינכם באמת יכולים לעצור את השינוי שהעולם הזה עובר, הן העולם שבחוץ והן העולם שבפנים. אנו אומרים זאת ואנו נמשיך לומר זאת – בעולם זה של בחירה חופשית, בני אדם בוחרים להשתנות, ואת השינוי לא ניתן לעצור ולבטל כליל.
תרבות של ביטול הדדי
בני אדם אינם יכולים לבטל, לא את העבר שלהם ולא את העתיד שלהם. הם גם אינם יכולים באמת לבטל אחד את השני, אבל יש תרבות שכזו אשר הולכת ומתפתחת בעולם זה של בני אדם, שבה האנשים מבטלים. מבטלים את העבר, מבטלים אנשים אשר קשורים לעולם שהם אינם רוצים לחיות בו. מנגד יש בני אדם אשר מבטלים את העתיד, ומבטלים אנשים אחרים אשר קשורים בעתיד אותו הם רוצים למנוע.
זהו עולם שבו בני אדם מנסים לבטל את שלא ניתן לבטל, לעצור שינוי שלא ניתן לעצרו.
זה מה שקורה בזמן זה בו אנו נפגשים, והאמת הזו נכונה לא רק לנקודה זו בזמן. ההתנגדות שאנו מתארים היא איננה חדשה, והמסרים שאנו מוסרים כעת עשויים להיות רלוונטיים בציר הזמן שלכם לעוד זמן רב.
זהו עולם שבו בני אדם מנסים לבטל זה את זה, ובו זמנית, המשימה אשר נדרשת היא שבני אדם יחיו זה עם זה. הכול מבוסס על היכולת של בני אדם לחיות במשותף, ולשתף פעולה כדי ליצור התפתחות.
תחושה חדשה של אסון
במצבים מסוימים, שיתוף הפעולה הוא הכרחי כדי להציל את עצמכם מאסון. כאשר מדובר באסון, לרוב בני אדם נוטים להתלכד כדי למנוע אותו. יש לכם יכולת שכזו להתגייס כדי לעזור. אך ההגדרה של מהו אסון הלכה והשתנתה, והיא אינה קשורה כבעבר רק למצבים של חיים ומוות.
התחושה של אסון קשורה גם באופן בו החיים המתנהלים, וכאשר תחושת האסון מבוססת על איך החיים מתנהלים ואיך החיים יתנהלו, היא יוצרת התלכדות של מחנות, ולא התלכדות של כולם, לקולקטיב אחד. המחנות ניצבים זה מול זה, מתנגדים זה לזה, מנסים לבטל זה את זה. התוצאה היא מאבק אשר יש לו פנים שונות וביטויים שונים, ואלה מתרבים ונהיים יותר מגוונים מבעבר.
יש אשר יאמרו שהמתרחש כעת מזכיר תקופות בהיסטוריה, מבלי להבין שהתקופה בה אתם חיים תהפוך גם היא להיות פרק בהיסטוריה, שכן מתקיימות בה תופעות ייחודיות המאפיינות עולם הנמצא במעבר, עולם אשר עובר מתודעה של פירוד לתודעה של אחדות.
המעבר הוא שלב, שלב הכרחי, ועם זאת, גם לא קל ומאתגר, משום שמתרחשות בו תופעות ומתנהלים בו אירועים ויש בו דינמיקות אשר קשורות כולן ונובעות כולן מתחושה של אסון, שמשהו רע עומד לקרות, שצריך להימנע ממנו בכל מחיר. האסון, כאמור, הוא לא אסון של מוות מתקרב, אלא של שינוי – שינוי בערכים, שינוי בתפיסת עולם, שינוי בהרגשה. שינוי. לא עוד עולם של פירוד, אלא יותר ויותר עולם של אחדות.
השינוי הזה הוא שמאיים על בני אדם, הוא זה אשר יוצר או מניע קשיים, ואליו כדאי להתייחס, אם אתם מבקשים באמת ובתמים ליצור שינוי של התפתחות.
הכל מתרחש קודם כל בתודעה
מה שאנו מתארים קורה בכל המישורים. הוא מתהווה במישור הקולקטיבי והוא מתרחש, קודם כל, בתודעה של בני אדם. המלחמה היא קודם כל בתודעה. הביטול ההדדי הוא קודם כל בתודעה, ועל כך אנו מבקשים לדבר, את זה אנו מבקשים להדגיש.
אתם מבקשים, מבלי להבין זאת, לבטל את עצמכם, לכפות על עצמכם להיות עצמכם באופן מסוים, ולמנוע ממי שאתם להיות מי שאתם. זה מאבק, והוא אינו חדש. אפשר לומר שהוא תמיד היה, אבל הוא בכל זאת מתחזק ומשתנה, משום שהביטחון שלכם להיות כפי שאתם חזק יותר מבעבר – וזה השינוי. כלומר, דינמיקה של הפרדה, של שליטה, של ביטול כזה או אחר היא איננה חדשה, אבל מה שמתחזק ומתחדש הוא הביטחון להיות כפי שאתם, וזה מחולל את השינוי המהותי בעולם בו אתם חיים – בפנים ובחוץ.
מהומה של ממש
הביטחון להיות כפי שאתם, לומר את מי שאתם, לבטא את מי שאתם, לחיות כפי שאתם רוצים, מתחזק. הפחד האומר להפריד, להיזהר, לא לסמוך, לא להתקרב ולהסתיר, לשתוק ולוותר, מתחזק. שני החלקים מתחזקים, זה המבקש להמשיך להתחבר, זה המבקש לחזור ולצמצם. שני החלקים הללו מתחזקים. האחד מושך לכאן, השני מושך לכאן.
מאחר ונולד ביטחון חדש, גם החלקים העוסקים במלאכה של פירוד מתחזקים ומנסים לשמר את כוחם, וזה קורה בתוככם.
אתם עשויים לחוות זאת כמהומה של ממש. מחשבות סותרות, רגשות סותרים, רצונות סותרים לפעמים, רצון להיות כך וגם כך, לחיות כך וגם כך. להרגיש, לחשוב כך וגם כך, להיות דבר והיפוכו, זה מה שאתם יכולים לחוות בתוככם. רצון להיות אדם ואדם מנוגד לו, בו זמנית. לעיתים בתחום מסוים, בהתנהגות מסוימת, בתחום מסוים בחיים. לעיתים זו עשויה להיות מהומה יותר כוללת, הנוגעת בכל כולכם, בכל ישותכם, ושיכולה להיות לה השפעה על כל תחומי החיים.
האם להיות כזה או כזה, האם להמשיך להפריד או להמשיך לחבר, האם להמשיך להיות ביחד או אולי להיזהר, האם לסמוך או להמשיך לא לתת אמון. הקולות השונים בתוככם מדברים באופן מנוגד יותר מבעבר, ועל כך, אנו מבקשים לדבר בערב זה, את זה אנו מבקשים לתאר, וזאת כדי שיהיה יותר ברור מה מתרחש, כדי שיהיה יותר ברור שאת המתרחש כדאי לשנות בפנים, יותר אפילו מאשר בחוץ.
אנשים הבוחרים באחדות
אתם יכולים להשקיע אנרגיה בלשנות את העולם, אבל אתם עשויים להיות עייפים מזה. כאשר אתם משקיעים אנרגיה בלשנות את עצמכם, אתם יוצרים התחדשות, רעננות, ואתם תורמים תרומה משמעותית לשינוי של העולם.
התרבות של בני אדם זקוקה ליותר ויותר אנשים אשר בוחרים באחדות. יש צורך ביותר אנשים אשר יטו את הכף אל עבר אחדות, ואת זה לא ניתן לעשות במילים, את זה לא ניתן לעשות גם לא במעשים. את זה ניתן לעשות דרך מצב תודעה.
כלומר, ככל שאתם, בפני עצמכם, כל אדם עבור עצמו, יוצרים יותר ויותר אחדות בין החלקים, יוצרים חיבור ושיתוף פעולה, כך אתם עוזרים להטות את הכף בכיוון של אחדות. כמו מקצרים מעבר זה בין פירוד לאחדות, הופכים אותו במידת האפשר ליותר קצר וגם ליותר קל.
את המילים שאתם עשויים לרצות להשקיע כדי לשנות את העולם, הפנו לעצמכם. את הדברים שאתם רוצים לומר לעולם, אמרו לעצמכם. הפחד שאתם רוצים שיפסיק לנהל את העולם, פגשו אותו בתוך עצמכם, דברו אל הפחד בתוככם. האהבה שאתם רוצים שתתחזק, חזקו אותה בתוככם, היו יותר ממנה בתוככם. זה מה שמתבקש, זה מה שאפילו נדרש, כדי לסיים מהומה וליצור שקט מחדש.
להיות בגובה העיניים
השקט הוא אפשרי, חופש הוא אפשרי. הכול אפשרי, בהחלט. איננו רואים כיצד אפשר אחרת, כיצד החופש הוא אינו אפשרות, כיצד השקט הוא איננו אפשרות. הם אפשרות ממשית, ואתם יכולים לממש אותה ולהגשים אותה בחייכם שלכם. המהומה אינה חייבת להיות תמיד, ובשביל לשנות מהומה, אתם לא צריכים להכריע מי צודק.
למעשה, כדי לסיים מהומה, חשוב להקשיב לכל החלקים. חשוב להקשיב למי שמבקש לבטל את העבר, חשוב להקשיב למי שמבקש לבטל את העתיד – להיפגש בהווה, כאן ועכשיו. להיפגש בגובה העיניים שלכם עם עצמכם, ומתוך זה גם עם העולם. מתוך מפגש של כנות, אפשר לגלות את האמת, אפשר לגלות כיצד ליצור שיתוף פעולה, כיצד עוברים ממהומה לחברות.
בתוככם – מה כל אחד משני החלקים שלכם צריך, מה בדיוק אתם צריכים כדי לחיות טוב ולהרגיש טוב בעולם זה של בני אדם, מבלי לבטל את מי שהייתם, מבלי לבטל את מי שאתם יכולים להיות, מבלי לחזור לאופן בו הדברים היו פעם, מבלי להיות מאוימים מהאופן בו הדברים יכולים להיות, ולהמשיך להשתנות. זה אפשרי, בהחלט.
מה אתם צריכים כדי לממש את השינוי וגם ליהנות ממנו, כדי לממש את השינוי ולגלות את הפריחה שהוא מביא, ולא את האסון?
לשים לב לכלי התקשורת
אנו מבקשים שתשימו לב לכלי התקשורת החיצוניים והפנימיים. הפחד שולט ברובם. הוא מדבר על אסון, הוא מדבר על אסון המתרחש ברגע זה בעולם במקום מסוים לאנשים מסוימים, והוא מדבר על אסון שעשוי לקרות לכם בהמשך הדרך. כך הפחד מדבר בתוככם, כך הוא מדבר גם בכלי תקשורת קולקטיביים של חדשות, של התרחשויות, הוא מדבר על אסון.
כלי התקשורת מדברים על אסונות שמתרחשים כדי להכין את התודעה שלכם לשליטה. אם אסונות מתרחשים, הם בוודאי יתרחשו שוב. הם יתרחשו שוב, וכדי למנוע מהם להתרחש, יש לכם מה לעשות.
לכל אדם, לכל קבוצה באוכלוסייה, יש פחד מסוג אחר של אסון. כדי ליצור את השליטה המקסימלית, האסון המדובר הוא איננו אסון של חיים ומוות, אלא אסון של אורח חיים, של איכות החיים. כאשר זה האסון שמזהירים אתכם מפניו, אתם מתלכדים באופן שיוצר יותר פירוד ויותר מלחמה, וכך מגשימים, הלכה למעשה, את האסון.
לא יקרה דבר אם תכירו את העבר מבלי לבטל אותו, מבלי לשפוט אותו, מבלי לפסול אותו, מבלי לנסות להעלים אותו. לא יקרה דבר אם תסכימו ללכת אל עתיד שיש בו מן החדש, גם הוא לא יביא לביטול של מה שאתם מכירים. לא יקרה דבר אם יהיה כבוד לעבר ולעתיד.
למרות שזה נשמע מוזר, אכן אפשר לחיות כך באופן שמכבד את שני העולמות, את שני הצדדים של מי שאתם, את מי שהייתם ואת מי שתהיו, אשר מהווה את מי שאתם עכשיו. אפשר לחיות ככה, בהחלט.
אתם אינכם צריכים או חייבים לחיות בהפרדה כל העת. אתם אינכם צריכים לחיות בתוך מהומה הנובעת מתוך הפרדה ההולכת וגוברת. זה איננו חייב להיות כך.
שימו לב לכלי התקשורת. הם תמיד מדברים על אסון, והם הופכים להיות מאוד מתוחכמים. הם לא מספרים לכם על דברים טובים. הם לא מספרים לכם לרוב על פריצות דרך אשר יכולות להביא לשיפור איכות החיים. הם לא מספרים לכם לרוב על הסכמי שלום, על שיתופי פעולה, על הזדמנויות. הם לא מספרים לכם על מקומות בכדור הארץ בהם האקלים משתפר לטובה, למרות שזה לא הגיוני. הם לא מספרים לכם על מקומות בכדור הארץ, בהם בני האדם הפסיקו להילחם זה בזה. הם אינם מספרים לכם על התפתחויות טכנולוגיות ותודעתיות שמאפשרות ליצור יותר בפחות.
הם לרוב לא יספרו לכם את כל זה, ולכל זה יש נפח והשפעה ומשמעות. אם תרצו לספור את מספר האירועים הללו, שאתם תגדירו כחיוביים, אתם תגלו שהמספר שלהם גדול הרבה יותר מכפי שאתם מדמיינים.
העולם הזה משתנה לטובה. אתם מתמודדים עם השפעות העבר, ולכן אתם בטוחים שהמצב מדרדר. אמנם בהווה שלכם, בני אדם עדיין מתנהגים כמו בעבר, ולכן אתם בטוחים שהמצב מדרדר, אבל אתם מקבלים בעיקר מידע שמדבר על אסון. מאחר וזה רוב המידע שאתם נחשפים אליו, אתם בטוחים שזה רוב מה שקורה. אנו נעז ונאמר שהמציאות שונה, ואפילו הפוכה לגמרי.
העולם שלכם משתנה לטובה. הוא נמצא בתוך טלטלה, בתוך נדנדה. הוא נמצא בנדנדה בין פירוד לבין אחדות, ולכן יש בו הכול מהכול. לכן, אנו אומרים, שימו לב לכלי התקשורת החיצוניים והפנימיים. הם יעלימו מכם את הטוב שקורה כדי שתוכלו להיות יותר קלים להשפעה ולשליטה.
הפחד תמיד יזהיר אתכם כדי לשלוט בכם, וכך גם בני אדם מסוימים, המנהלים כלי תקשורת מסוימים, זה מה שגם הם עושים.
לכוחות רבים, אנושיים ולא אנושיים כאחד, יש אינטרס מובהק בכך שתפחדו. קל יותר להשתמש בבני אדם כאשר הם מפחדים. קל יותר להסית אתכם מעצמכם, להחליש אתכם, ולגרום לכם להיות מי שאתם לא רוצים להיות, כאשר אתם מפחדים. אתם מתמודדים עם זה לא רק מחוצה לכם אלא גם בתוככם.
אנו אומרים, טפלו בפחד, טפלו בכאב אשר קשור באסונות שחוויתם בגלגול הזה, בגלגולים קודמים, בשושלות משפחתיות, כדי לפנות את מקומו של הפחד לאהבה.
בנוסף, למדו את עצמכם כיצד לראות את הטוב שקורה, את הטוב שיש. חשוב עד מאוד להרחיב את כלי התקשורת הפנימי שלכם, לשנות את התוכן שלו. למדו את עצמכם לראות את הטוב במי שאתם, בחייכם, את השינויים שכן קורים.
העולם משתנה, אתם משתנים. זהו איננו שינוי לינארי, לא תמיד המצב יהיה יותר טוב ממה שהוא היה, אבל התנועה הכוללת היא שינוי שאתם מגדירים כשינוי לטובה.
העולם עובר מפירוד לאחדות. אתם עוברים מפירוד לאחדות. זה מורכב, זה לא מוכר, זה חדש, זה יכול להיות מפחיד, זה יכול להיות מרגש.
אל תאמינו לפחד כפי שאתם רגילים להאמין לו. אתם אינכם רואים את מה שקורה בעולם, אינכם יכולים לנהל כלי תקשורת חיצוניים, אבל נהלו בחוכמה את זה הפנימי. ספרו לעצמכם יותר את הטוב, לא כדי להתעלם מבעיות אלא כדי לראות את השינוי שקורה.
באופן הזה יהיה בכם יותר ייאוש, אבל הוא גם יתפוגג יותר מהר. אתם יכולים לזמן מה להתייאש מהאשליה שחייתם בה, כאשר אתם קולטים את האמת, אבל אז הייאוש יתפוגג ותהיה בכם יותר אמונה ותקווה, יהיה בכם יותר רצון, יותר נחישות ויצירתיות והתלהבות, ליצור את החיים שאתם רוצים ליצור. זה אפשרי לחיות כפי שאתם רוצים לחיות, יותר מכפי שאתם מבינים.
זה העולם הזה שבו אתם נמצאים, הוא נמצא בין פירוד לאחדות, והוא משתנה לטובה. אם תסכימו לראות זאת, אם תסכימו לראות את עצמכם משתנים לטובה, אז תוכלו בהחלט לנוח, וליהנות יותר מכפי שאתם רגילים.
אלו הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך שלום.
3 מחשבות על “<strong>המעבר בין הפרדה לאחדות</strong>”
תודה רבה שמחתי מאד לקבל עידוד למרות הפירוד והתקשורת במדינה
נפלא!!! כל כך נכון, כל כך מעודד, מחזק, מרגש ותומך בכל מה שאני מאמינה. תודה. המון המון תודה!!
תודה ,ממש מעודד