נפלאות הפייסבוק הביא אותי להכיר ל-Kahuna Kaleiihilahi (להלן קהונה) לפני שלוש וחצי שנים. נעשינו חברי פייסבוק, ומרחוק התבוננתי בתמונות וקראתי את המסרים של השמאנית מהוואי. כאשר גיליתי, שהיא מגיעה לישראל באוקטובר 2016 במסגרת הביקור של לי קרול, המתקשר של קריון, היה לי ברור שאני קונה כרטיס ונרשם לסדנה שלה.
את 3-4 השעות שעברתי עם קהונה בבימרתף של תיאטרון הבימה, אני לא אשכח. זו הפשטות שלה, הכנות שלה והאהבה הסוחפת שנובעת ממנה, שריגשו אותי מאוד. והמסרים שלה שכוונו לעודד אותנו, אנשי האור, לחשוף ולתת את המתנות שלנו, היו בדיוק מה שהייתי צריך באותה נקודת זמן.
אז הדבר המתבקש ביותר היה לשאול אותה אם היא תסכים להתראיין ל"חיים אחרים", ולשמחתי היא הסכימה. אחרי מספר שבועות מצאנו את הזמן ותיאמנו ריאיון בעזרת סקייפ. גם כאשר תמללתי את הריאיון, יותר מחודש מאז שהוא התבצע בפועל, המילים שלה והאנרגיה שלה ממשיכים לרגש את ליבי. אני מקווה שהכתבה הזו תצליח להעביר ולו במעט את החוויה שחוויתי.
מה זה בעצם אומר להיות קהונה?
"אני קודם כל רוצה להסביר מה המילה אומרת. למילה קהונה יש שתי משמעויות, דבר אופייני בהוואינית, שלמילה יש משמעות ברורה ומשמעות רוחנית נסתרת. משמעות המילה היא הסוד – the secret. המשמעות השניה היא שומרת הסודות – the keeper of the secrets".
קהונה, האם זה תפקיד?
"נולדתי קהונה, זה לא משהו שאתה עובר הכשרה אליו. זה דומה לחיפוש אחר הדלהי למה בטיבט, כשהזקנים מחפשים את הסימנים בילד שהוא הגלגול של הדלהי למה. אנשי הוואי יודעים מראש איזה ילד ייוולד קהונה, והם מחפשים את הסימנים בילד, התנהגות שמראה שהילד נושא איכות שונה, שהילד יודע יותר מילדים אחרים. בדרך כלל הזקנים יודעים לפני הזמן, הם מקבלים מסרים בחלומות שלהם, בתקשורת שלהם עם האבות הקדמונים שהילד הבא יהיה הקהונה הבא בשרשרת.
"יש קהונה שונים. למשל, קהונה שמתמחים בשירה, שמתקשרים דרך שירת מזמורים יפיפיים שעוברים מדור לדור. יש קהונה שעוסקים בריפוי בעזרת צמחים, יש קהונה שמתמחים בבנייה של קאנו. כל אחד הוא השומר של התחום בו הוא מתמחה".
אם אני מבין נכון, את האישה הראשונה שהיא קהונה?
"זה לא שאני האישה הראשונה בתפקיד הזה, כי תמיד היו נשים קהונה. אני האישה הראשונה שקיבלה ידע מסוים שתמיד נשאו אותו גברים, וקיבלתי אותו מקהונה גבר.
"מה שאני חושבת שמשמעותי בזה… אני מרגישה שזה יותר גדול ממה שאני מבינה. זה כל כך גדול בשבילי, אני כל כך מתרגשת לעבור את החוויה הזו, זה כל כך גדול… אבותי הקדמונים אומרים שזה קשור לאיזון של האנרגיה הנשית בעולם. זה זמן לאזן את האנרגיה הנשית בעולם, ואנו הנשים נושאות את הרכות, את האנרגיה האימהית, את האנרגיה המזינה. הידע הנפלא שנמסר לי כאישה, אני נושאת אותו איתי כי זה זמן שהנשים יהיו הנושאות שלו. זו חלק מהסיבה אבל יש יותר מזה".
הרעש ברקע, זה רכב שעובר לידך או משהו בתקשורת שהשתבש?
"מה שאתה שומע זה גשם שיורד בחוזקה. אני חיה ביער עד, ואני רוצה שתדע שאלו האבות הקדמונים, הם בוכים משמחה על התקשורת הזו שיש לנו. אלו הם…", היא צוחקת. "הגשם הוא משמעותי עבורנו, אנשי הוואי. יש סוגים שונים של גשם, ויש לנו 44 שמות שונים לגשם. אלו האבות הקדמונים, הם מלאים באושר. אני אולי אעבור לאוזניה, הרעש של הגשם כל כך חזק… או, הוא נחלש. היית בסדנה שלי בארץ, נכון? ובסדנה של קריון".
כן.
"אז אתה יודע שאני בוכה בקלות".
מה כל כך מיוחד בהוואי?
"ובכן, הוואי היא למוריה. איי הוואי הם שאריות משרשרת הרים אדירה שהיתה חלק מלמוריה, או כפי שאבותיי קראו לה, מו. הם דיברו במשך אלפי שנים על יבשת קדמונית בשם מו, שכיום יותר ידועה בשם למוריה. לפני 10,000 הקטבים החלו להינמס והיבשת הוצפה, וזה מה שנשאר ממנה. כשזה קרה, היינו צריכים לעזוב עם הקאנו שלנו ולהפליג למקומות אחרים. לא היינו בטוחים אם היבשת לא תשקע כל כולה. אנשי למוריה הפליגו למקומות כמו ניו זינלנד, אי הפסחה, הר שאסטה שהוא חלק מקליפורניה, ואלסקה.
"אנשי הוואי הם נווטים מאסטרים בקאנו, והם עושים זאת בעזרת גורמי השמים והבנה בגאות ובשפל. אנו מתמחים באסטרונומיה, ואנו מתקשרים עם אבותינו במערכת הפליאדות.
"מה שמיוחד בזמן בו אנו מדברים, בין סוף נובמבר לסוף פברואר, זה הזמן בו אנו מכבדים את האל של האהבה, החמלה והשפע, ששמו לונו. זה האל לונו. איו הוא הבורא הגדול, ויש לו ארבעה היבטים שונים, לונו הוא אחד מהם. אני כוהנת במסדר של לונו, ולכן זה זמן עבורי שאני בשיא כוחי…", היא צוחקת. "זה זמן של שלום, ובזמנים עתיקים זה זמן של קציר, זמן שמלחמות היו אסורות במהלכו. זה זמן של פוריות, זמן לעשות אהבה. עד היום אנו חוגגים את התקופה הזו, ואחת הסיבות לכך היא שאפשר לראות יותר בבהירות מאשר בכל זמן אחר את הפליאדות בשמים. הפליאדות זה המקום ממנו אנו באים ואנו מכבדים את ההורים הרוחניים שלנו.
"במסורת שלנו אין גיהינום; אנו חוזרים לעולם הרוחות, לאבותינו הפליאדות. הם שולחים לנו אהבה כעת ואפשר לראות אותם בשמים. אתה רואה את הטלסקופ מאחורי? איתו אני רואה את המשפחה הרוחנית שלי. זו גם המשפחה שלך".
מה את אומרת על מה שקורה בעולם כיום?
"קריון הוא חברי הוותיק, ומה שאני אוהבת בקריון הוא שהמסרים שלו זהים למה שאבותיי הקדמונים אומרים לי. לעותים קרובות הם מוסרים לי מסר ולמחרת או בזמן אחר, אשמע תקשור של קריון שאומר את אותו הדבר. אז אני יודעת שכולם מחוברים באהבה של אלוהים.
"המסר מאבותיי הקדמונים הוא זהה: אנו נושאים כעת יותר אור בפלנטה הזו מאי פעם בהיסטוריה של היקום. אנשים אומרים 'זה נורא מה שקורה, איך את אומרת שיהיה שלום, את משוגעת?', אבל כל זה קורה הוא כי האור שאנו יוצרים מאיר על הדברים החשוכים שקורים בעולם הזה כבר אלפי שנים. כעת אפשר לראות את זה, זה לא נעשה יותר גרוע. זה קורה כדי שנוכל לשנות את זה – וזה משהו שכדאי לחגוג אותו.
"אבותיי הקדמונים אומרים שהמהות של מי שאנחנו היא אלוהה, כלומר אהבה. והם שולחים לך אהבה עמוקה. כעת השמש עלתה כאן. הם אומרים לי למסור לך כעת שהם שולחים אהבה עמוקה לישראל, הם רוצים שתדע זאת. המסר הוא שתהיה לנו תקווה בזמן זה, כי העבודה שלנו לאורך אלפי שנים נושאת פרי, והאור מאיר כעת את כל הדברים החשוכים שמתנהלים כאן, כדי שנוכל לעצור זאת".
בישראל זה נראה הפוך.
"תזכירו לעצמכם, שאנו מנצחים בקרב האור גם אם זה לא נראה ככה. היו זמנים בהם לא יכולנו לראות מה קורה בעולם, וכעת אנו יכולים. בני אדם יכולים לבחור, תמיד אפשר לבחור בין פחד לאהבה. פחד הוא תודעת המלחמה, אהבה היא הכוח החזק ביותר ביקום והוא מפוגג את הפחד. בכל רגע אנו יכולים לבחור באחד מהם. בכל רגע מחדש, אפשר לבחור באהבה. כשאתה רואה את הדברים הקשים המתרחשים בעולם, בחר באהבה ואמור לעצמך, 'אנו מנצחים בקרב האור'. זה מה שייתן לכם לדבריהם תקווה".
מה זה אומר בחיי היום יום לבחור אהבה על פני פחד?
"הגוף שלנו יכול לומר לנו מתי אנו באים מפחד ומתי אנו באים מאהבה. למשל, אם אתה רואה חדשות, אתה תשמע משהו ואתה תגיב לזה. אם אתה מגיב לזה מפחד, אתה בוחר בפחד. בעולם הרוח הם לא שופטים את מה שאנו עושים והם מאפשרים לנו לבחור. ממקום של חוסר הזדהות זה יותר קל לבחור באהבה. כשאתה בהזדהות אתה נלכד בפחד, אבל זו בחירה. אתה יכול לומר 'אני בוחר בשלום במקום זאת', כשאתה חווה פחד. אני אישית לא רואה חדשות".
אבל את יודעת מה קורה.
"כן, אני יודעת. זה מעניין, קראתי תקשור של קריון לפני מספר ימים בו הוא אומר על כל אלו שבוחרים לא לראות חדשות, שזה בגלל שמה שיש בחדשות לא תואם את הפאר של האלוהים בתוכנו. האין זה יפה? זה שם אותך בפחד, בחוסר תקווה, בייאוש, ואז הפחד מנצח. אני בוחרת לא להכנס לזה, אני בוחרת בעולם. אני לא צריכה לדעת על כך הדברים הקשים שקורים בעולם, אני מבינה את הרעיון של מה שקורה".
מאוד התרגשת להיות בישראל. מדוע?
"כשהייתי בת 19 עזבתי את הוואי ועברתי לקליפורניה. היתה לי שותפה והיא היתה יהודיה. עד אז רק שמעתי על היהודים כי שמעתי על השואה אבל לא הכרתי אף אחד. היא לימדה אותי על השורשים הרוחניים שלה ואת הדת שלה. היא התחילה ללמד אותי עברית ואני הייתי בוכה כשהייתי שומעת את השפה העברית. בגלל זה עשיתי בישראל את התפילה "שמע ישראל". הרגשתי את הקדושה שיש באותיות.
"בהמשך, כשהייתי בשנות ה-30 שלי, למדתי קבלה. כשקראנו את ספר הזוהר, הרב שלימד אותנו אמר שאנשים היו מרפאים את עצמם רק מלסרוק את הזוהר עם העיניים שלהם, ואני מאמינה שזה נכון. לא היינו יכולים לקחת את הספר הביתה אבל יכולנו לשבת בכיתה ולסרוק אותו. הייתי עושה את זה ובוכה. האנרגיה של זה כל כך עמוקה.
"לפני השיחה הזו ביקשתי מאבותיי שיספרו לי למה אני מרגישה משיכה כל כך עמוקה לישראל. בבלוג שלי כתבתי על זה: כשהייתי בישראל, ישבתי בבר עם חברה שלי, ואדם נכנס עם ספר תפילה, ואני התחלתי לבכות. הוא התפלל, ואני התחלתי לבכות. אבותיי התחילו למסור לי מסר על מה שקורה, והחברה שהיתה איתי הקליטה את מה שאמרתי. אתה יכול למצוא את זה בבלוג שלי.
"אבותיי הקדמונים אמרו לי שברמת התא, האדם שהיה בבר ידע מי אני ואני ידעתי מי הוא. וזה רק גרם לי לבכות עוד יותר… קריון לא מדבר על זה אבל אבותיי הקדמונים מדברים על כך: רבים מהיהודים שפגשתי, נמשכים ללמוריה. הם הראו לי שבשפה עצמה יש קשר ללמוריה, ולכן יש לי משיכה אליה. בלמוריה התדר היה יותר גבוה מהיום. היינו יותר מוארים, החיבור לאלוהי היה חזק יותר מהיום, אבל הם אמרו שהשפה מזכירה לי, בזכות הקדושה שיש בה, את המקום ממנו אני באה. בלמוריה לא היתה שפה כתובה, אבל האנרגיה של הסמלים, הצליל שלהם, קשורים.
"קריון אומר שהיהודים מתגלגלים כבר אלפי שנים פעם אחר פעם כיהודים, ואבותיי אומרים שהמחוייבות שלהם לעשות זאת היא עמוקה מאוד, ושהאהבה לפלנטה ולאל אחד מביאה אותם לקחת את האחריות הזו. הם אמרו שאתם ראויים לכבוד על כך. תמיד הרגשתי זאת ברמה אינטואיטיבית מי אתם ולמה אתם כאן, תמיד הרגשתי קשר עמוק".
ישראלים רבים עוזבים למדינות אחרות בגלל שהחיים כאן הפכו לקשים מאוד, או רוצים לעשות את זה. האם את חושבת שיש לכך סיבה נוספת, רוחנית יותר?
"השאלה עצמה מעידה על המוארות שלך. ברמה אינטואיטיבית, רוחנית ועמוקה שאלת אם יש לכך סיבה, והתשובה היא שיש לכך סיבה. זכור שאתם נושאים חלק מאנרגיית הליבה עבור הפלנטה הזו. לכן, לעיתים אתם נדרשים להיות במקומות אחרים, כי זה עוזר להעלות את רמת המודעות באותו אזור, שכן חלק גדול מהאנשים לא יגיע לבקר בישראל. כשאתם לוקחים את האנרגיה שלכם למקום אחר, זה כמו לטמון זרע באדמה. אנו כאן כדי לתת לעודד אתכם, להביא לכם אהבה ודחיפה ולעודד אתכם להמשיך ולא לחזור אחורה. רק אל תסתכלו בחדשות!
"שימו לב למה שאתם רואים. אזנו את החיים שלכם. אתה יודע מה אני אוהבת בישראל? הגענו לבקר בכפר מסויים, שאני לא זוכרת את השם שלו, והמדריך שלנו אמר לנו 'כאן גרים מוסלמים, נוצרים ויהודים, וכולם מסתדרים זה עם זה'. אני רוצה שהמסר הזה יגיע לעולם, לא הכל הוא קונפליקט ושנאה והרג. זה היה יפה, זה דבר שלא מראים בחדשות ויש הרבה מזה. אתה יודע שלמוריה היתה התרבות היחידה שחיה בשלום במשך 20,000 שנה?".
אז מה קרה בסוף?
"כשהקטבים נמסו התחלנו לחפש מקומות אחרים לגור בהם. במקומות אחרים היו מלחמות והתחלנו להתערבב בזה. יש לנו את רוח האלוהה, וכשאתה מגיע לכאן אתה מכיר את זה, זה חלק מאיתנו. זה באדמה עצמה, אי אפשר שלא להרגיש את זה".
אז את גרה בגן עדן.
"כן, זה גן עדן של ממש".
מהו המצב של אנשי הוואי היום?
"האיים צורפו באופן לא חוקי לארה"ב, וזה גרם להרבה סבל וכאב לאנשי הוואי. קלינטון התנצל בפני אנשי הוואי בזמן שהיה נשיא על היחס שקיבלנו, יחס שקיבלו ילידים בכל העולם.
"בשנות ה-60 התחלנו לדרוש מחדש את הכבוד שלנו ושל התרבות שלנו. היום מלמדים מחדש את השפה והתרבות שלנו. כשאימא שלי גדלה, אסור היה ללמד את השפה. סבתא שלי דיברה את השפה באופן שוטף אבל אסור היה לה ללמד את הילדים שלה, אז גם אני לא למדתי את השפה כשהייתי ילדה. בנוסף, היה חוק שחייב אותנו להיות בעלי שם ראשון נוצרי, והשם ההוואייני שלנו הוא רק השם האמצעי. גם השם שלי, קלהיאליאהי, הוא השם האמצעי שלי. אני כבר לא משתמשת בשם הראשון שלי אבל הוא בדרכון שלי. "אנשי הוואי התחילו למרוד בזה בשנות ה-70, וכיום קוראים לילדים שלהם בשמות הוואיינים, וחלקם ארוכים מאוד", היא צוחקת. "כיום הרבה מהצעירים לומדים את השפה ואת הריקודים, הם קטנים כל כך… וזה מביא ללב שלי כל כך הרבה שמחה שאנו מחזירים את התרבות שלנו.
"החלק המעניין הוא שהרבה באים ללמוד מאיתנו הילידים מה עשינו נכון. כי אנחנו חיינו בהרמוניה עם הפלנטה למשך כל כך הרבה זמן, ואנחנו היינו הפראים והפגאנים… אנחנו אוהבים ומכבדים את הפלנטה ואנחנו מרגישים את החיבור שיש לנו איתה. זה המסר של אבותינו הקדמונים עבור האנושות, יש לנו יחסים בלתי ניתנים להתרה עם הפלנטה. הביולוגיה שלנו והפלנטה מחוברות, ועלינו לכבד את הפלנטה, את אנרגיית האם, האנרגיה הנשית. זה מה שיסיים את המלחמות, כי האנרגיה הנשית זו האנרגיה המעניקה חיים ומזינה חיים, לא לוקחת חיים".
