לפני הרבה שנים, טוֹהר אמרו באחד ממפגשי התקשור שאין באמת טעויות במספר; שאם זה קורה, ואם יש לנו ביטחון, אפשר להתחיל בשיחה עם האדם. אם תתפתח שיחה, אנו עשויים לגלות את הסיבה ל"טעות".
לי מעולם לא היה ביטחון מספיק כדי לעשות את זה. בכנות, גם במפגשים מתוכננים אני לפעמים נמנע מלפתח שיחות עם אנשים; קל וחומר בסיטואציה שמהותה האנושית היא "טעות במספר".
אבל התקשור ההוא גרם לי לחשוב מחדש על כל החוויה של טעות בחיים, ועודד אותי לשאול שאלות במקומות בהם הכול מובן מאליו - מובן מאליו שטעיתי, מובן מאליו שזה לא בסדר, מובן מאליו שעליי להתנצל. אולי זה לא באמת ככה?
**
בהמשך הזמן, ככל שהמילה "דיוק" על הטיותיה השונות נכנסה לשפה הניו-אייג'ית, כך הפיוזים שלי הלכו והתחממו. הם נוטים לקפוץ כשמישהו אומר "אתה צריך לדייק את עצמך" או "אני בתהליך של לדייק את עצמי". התגובה האינסטינקטיבית שלי היא מרד - לא רוצה להיות מדויק, אני רוצה להיות פרוע. אני רוצה לחיות.
**
המרדנות שלי אינה אומרת בהכרח שהשימוש במילה הזו אינו נכון. למרות שבעיניי, במרבית הפעמים בהם אנשים משתמשים במילה "לדייק" הם בעצם מתכוונים "לשלוט". כלומר, "אני רוצה לוודא שהכול קורה כמו שצריך וששום דבר לא קורה באופן שונה מכפי שאני רוצה".
את הבעיה שלי עם שליטה אפשר לנסח בצורה פשוטה - זה בלתי אפשרי להשיג אותה, והמחיר שמשלמים על הניסיון יכול להיות כבד מאוד. אני מדויק?
**
שלא תבינו אותי לא נכון, חלק מהותי בעבודה שלי הוא הדיוק. לזהות מה קורה, מה קשה, מה מפריע; לזהות מה זקוק לריפוי ומה זקוק לחיזוק. אבל בדרך אני מוכן לטעות, לא להבין, לא לדעת, לשנות את דעתי.
כדי להגיע אל המהות הנכונה, כדי לראות את האמת, צריך לאבד שליטה, לא לדעת, לא להבין, להתבלבל. אפילו לעשות טעות.
אם המטרה שלי היא לדייק, אני עלול לפספס את המקום בו אני נמצא ואת המקום בו כדאי לי להיות. לפעמים, בלבול/אי בהירות/חוסר הבנה הוא בדיוק המקום הנכון להיות בו.
**
אם אין טעות, אז למה בדיוק צריך לדייק?
**
בחוויה ובתפיסה שלי יש דברים שהם טעות, שאני לומד לא לחזור עליהם. אני לא בורח לגישה רוחנית מעורפלת האומרת "הכול מדויק" בתור דרך לא לקחת אחריות.
האמת היא שהכול מדויק, ובכל זאת, כדאי שנלמד ונשתפר כדי לחיות חיים טובים יותר.
כמו שטוֹהר אמרו פעם למישהו, "מנקודת המבט שלנו הכול תמיד בסדר, אבל זה לא אומר שטוב לך". אז אולי הכול מדויק, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להסתפק בחיים בינוניים, שאין בהם את הטוב ביותר האפשרי עבורנו. לחיות כך זו טעות בעיניי.
**