כמה מילים על הישרדות

מתסכלים, מבאסים, מעצבנים, מייאשים, מכעיסים, מפחידים וגורמים למצוקה ככל שיהיו, מצבי הישרדות מאופיינים בפוטנציאל גבוה מאוד להתמכרות. מדוע זה כך?

כיאה ליצורים סתגלתניים, חובבי שגרה הנמנעים משינויים, אנחנו לא נמהר לוותר על המצב בו אנו נמצאים, גם אם לא טוב לנו. הפחד, הוא תמיד אומר לנו שעדיף ככה, את מה שאנו מכירים, מאשר להתמודד עם מצבים חדשים. בו בעת הוא גם אומר לנו, שאם בכל זאת נשתנה, זה בטח ייגמר כמו שתמיד זה נגמר, אז עדיך לוותר.

(כן, הפחד מציג טיעונים סותרים – מצד אחד מדובר בעתיד חדש, מצד שני החדש יהפוך להיות כמו הישן. אנחנו לרוב לא מודעים לפחד, וכך הוא יכול לעבוד עלינו, ולעודד אותנו להישאר במה שאנו מכירים)

סיבה נוספת לכך, שמצבי הישרדות ממכרים, היא משום ששינוי משפיע על מערכות היחסים שלנו עם אחרים. אם מסביבנו יש עוד אנשים במצב דומה, ככל שנשתנה, אנו עשויים להתמודד עם שינוי במערכות היחסים איתם. למשל, אם היינו רגילים לקטר ביחד על המצב הכלכלית, פתאום לא יהיה לנו על מה לדבר. כך ששינוי מעורר פחד מאובדן, מלהישאר לבד.

סיבה נוספת היא מה שיקרה בתוכנו, אם וכאשר נשתנה. אנו מכירים את המחשבות והרגשות והתגובות והמצבים המאפיינים את המצוקה הרגשית/כלכלית/פיזית/תפקודית בה אנו חיים. אבל ככל שנשתנה, אנו עשויים לא להכיר את עצמנו, ולהתמודד עם רגשות, מחשבות, רצונות ואפשרויות שלא התמודדנו איתם קודם. בדרך עלינו להתמודד עם תחושה של זרות ביחסים עם עצמנו; עם אחריות גדולה יותר מבעבר (למשל, אם אנו יוצאים מהחובות למצב של רווחה כלכלית, עלינו לקבל החלטות חדשות, שבעבר לא היינו צריכים לקבל כי לא היה כסף); ולפעמים עם רגשות שאנו לא רגילים להרגיש (אם אנו רגילים להרגיש פחד, ייתכן ויהיה לנו מורכב ללמוד להרגיש נינוחות).

להתמכרות הזו יש ביטויים שונים, ואחד הנפוצים שבהם הוא התנגדות לפיתרון/שינוי. שוב ושוב אני פוגש אנשים שמקטרים על המצב בו הם נמצאים, אבל נמנעים מלקבל את העזרה שהם צריכים. להימנעות הזו יש הסברים שונים: "אין לי כסף", "אף אחד לא מבין אותי", "ניסיתי כבר הכל", "שום דבר לא יעזור", "אין לי זמן בשביל זה". המתקדמים אומרים "טוב לי ככה", למרות שבפועל הם מקטרים על המצב. האמת פשוטה יותר – אנשים רגילים לעצמם ולחיים שלהם, לא מאמינים שמגיע להם טוב יותר, ובטוחים שככה זה צריך להיות/יכול להיות.

אם הסיבה שאתם נמנעים מלקבל עזרה לבעיה שאתם מתמודדים איתה היא כסף או זמן, אני מציע לכם לבחון את עצמכם מחדש. אם אתם מוצאים את עצמכם הודפים עזרה שמגיעה אליכם – לפעמים אנשים הודפים את העזרה שמוצעת להם במסגרת ייעוץ/טיפול – אני מציע לכם לבחון את עצמכם מחדש. אולי התמכרתם להישרדות בה אתם חיים, גם אם זה מלווה בכאב פיזי/רגשי, חוסר, צמצום, חרדה, דיכאון ומצוקה, ואתם לא מבינים שאתם מכורים.

[בעיניי, אפשר וכדאי לקרוא לילד בשמו – Anonymous survivors (SA)].

אין סיבה להישאר במצב הישרדות, ויש דרכים לצאת ממנו.