אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, זמן לדבר יותר בהרחבה, יותר לעומק, על מה שמתרחש בעומק, על מה שקורה מאחורי הקלעים, גם בתוככם וגם במציאות המשותפת בתוך עולם זה.
אנו מדברים פעם אחר פעם בזמנים אלו על ההתנגשות המתקיימת בין אותו החלק המבקש שינוי והתרחבות לבין אותו החלק המבקש להישאר במקום, וככל האפשר אף לחזור אחורה.
יש את זה המבקש התחדשות, ויש את זה אשר מבקש הגנה. התחדשות והגנה הן שני רצונות, שני צרכים אפשר לומר, שבמובן מסויים נחווים כמנוגדים זה לזה.
אם ההתחדשות היא האנרגיה אשר הופכת להיות הדומיננטית, אז בהכרח אתם מגבירים גם את הפגיעות שלכם ואת האפשרות שלכם להיפגע, כך לפחות אומר הפחד. אם אתם שומרים על עצמכם ומגנים על עצמכם, אתם עשויים לעצור את התנועה המתבקשת, המבקשת להתקיים בזמן זה; תנועה של גדילה, של פרידה מתפיסות ישנות, של הליכה אל תוך תפיסות יותר מאווררות, יותר רחבות.
בתוך מציאות זו אתם נמצאים. לעתים באמצע, בין לבין, לעתים ופעמים רבות מזדהים עם קצה אחד, עם צורך אחד, עם רצון אחד – או מגנים ומתגוננים או נעים ודוחפים קדימה. אך הקצוות הם אינם האמת.
זיכרונות של כאב ופגיעה
יש צורך וישנה חשיבות בנקודת זמן זו לחזור אל האמצע. באמצע מחכה דבר מה אשר מבקש ריפוי, אשר המבקש התייחסות. זהו המפתח היכול לעזור לשנות את המציאות באופן שיהיה יותר הרמוני, שיהיה יותר קל ונוח.
מה נמצא באמצע הזה? זהו אוסף, מקבץ נגדיר זאת כך, של זיכרונות שאתם נושאים בתוככם. חלק ממה שאפשר להגדירו בתור כאב רגשי, זיכרונות המדברים על כך שהתחדשות והתרחבות יכולים להוביל לכאב ולפגיעה.
זהו המפתח שיכול לעזור לכם ליצור שינוי, אבל המפתח הזה בדיוק הוא גם האתגר שלכם. האם אתם מוכנים בזמן זה, דווקא בזמן זה לכאורה, בזמן של פריחה, של התחדשות, של הזדמנות להתרחב, האם דווקא בזמן זה אתם מוכנים להתרחב פנימה? להיכנס פנימה אל תוך רגש מסוים זה, אל תוך כאב מסוים זה, ובעיקר אל תוך הזיכרונות היוצרים אותו?
האם אתם מוכנים להיזכר במי הייתם? להיזכר בחוויות שעברתם בתקופה קדומה יותר, בתוך מהלך חיים זה, וגם בחוויות של תקופות חיים קודמות. האם אתם מוכנים להיזכר, להיזכר ולהיפרד מהזיכרונות הללו?
להיכנס אל תוך הזיכרונות
אם התשובה היא חיובית, אז זה מה שאנו מציעים לעשות בזמן הזה: מיצאו את המרחב ואת הזמן, צרו עבור עצמכם את הזמן ואת המרחב, שבו אתם יכולים להיכנס פנימה, אל תוך הזיכרונות הללו.
עשו זאת בתוך מרחב שאתם מרגישים בו בטוחים יחסית, עצמו עיניים באותו הזמן, ובקשו לצלול אל תוך הזיכרונות האומרים שהתרחבות היא פעולה אשר עשויה להביא לעוד כאב.
הזיכרונות יכולים לעלות בעוצמה רבה והם יכולים לעורר איתם רגשות עוצמתיים, ולעתים הם יכולים להתעורר באיטיות ובהדרגתיות. כך או כך, האופן שבו רגשות כאלה וזיכרונות אלו יתעוררו הוא הנכון, הוא האפשרי עבורכם.
אנו מציעים להיכנס אל תוך מרחב זה, אל תוך תהליך זה של היזכרות, ללא ציפיות, ללא תוכנית, ובעיקר, אם אפשר, ללא לוח זמנים. התהליך עשוי עבור חלק מכם להיות קצר, לעתים הוא עשוי להיות יותר ממושך. הדבר תלוי במספר הזיכרונות שיש להיזכר בהם, ועד כמה עמוק הם נוכחים בתוך הגוף הרגשי.
אם הטראומה עמוקה, הריפוי שלה עשוי לקחת יותר זמן מאשר אם היא כבר יותר קלה, אם הנוכחות שלה יותר מצומצמת בהשוואה לעבר. אז היכנסו אל תוך התהליך זה בלי תוכנית, בלי לוח זמנים, רק עם הסכמה להיזכר.
הלב השבור מביא פגיעה
יש משהו חשוב לומר ביחס לכל זה. זו בסופו שלח דבר איננה ההתרחבות עצמה, איננה הגדילה עצמה, אשר מביאה איתה את הפגיעה. זו משוואה מסויימת אשר נוצרת בתוך חוויות אלו, משום שיש בחוויות הללו את אותם המרכיבים תמיד – יש חשיפה, ישנה קרבה, ישנה פגיעות שהיא יותר חשופה, והפגיעות יכולה להיות חוויה של חולשה או של חוסר ביטחון, והפגיעות יכולה להיות של יכולות, של חוכמה, של ידע.
כך או כך, כאשר החוויות הללו קורות, אלה המאפיינים הקבועים של אותה המציאות: יש חשיפה של פגיעות, יש קרבה, ובתוך זה, בפעמים מסוימות, נוצרת פגיעה.
בכל זאת אנו אומרים שזו אינה הסיבה שבגללה הדברים קורים. אתם לא נפגעים משום שאתם קרובים. מה שאנו יכולים לומר כעת, בנקודת הזמן הזו, עבור מי שאתם כעת, הוא שאתם מביאים אל תוך המפגשים הללו את הלב השבור.
זה חלק ממה שנחשף בתוך המפגשים הללו, זה חלק ממה שיוצר את המפגשים באופן שהוא יותר טראומתי. הלב השבור בא לידי ביטוי והוא מייצר מציאות מסויימת שיש בה שבר, שיש בה מאבק, שיש בה פגיעה, שבסופו של דבר מחזקת את הלב השבור עצמו ומגבירה את האמונה, שיש צורך בהגנה.
הדבר אשר מתחיל את הכל הוא הלב השבור הנמצא בתוככם, ועל כך אנו מבקשים להרחיב מעט.
החיפוש אחר חיבור למקור
הלב השבור הוא ביטוי מסוים שאנו עושים בו שימוש פעם אחר פעם, במטרה להתייחס לניתוק שלכם מהמהות ממנה אתם נובעים.
הלב של בני האדם מתחיל להתמלא בכאב כאשר אתם מתהווים בתוך גוף, נוצרים בתוכו, ומתחילים לשכוח מהיכן באתם.
תקופות החיים הראשונות שהנשמה עושה בתוך גוף, בתוך העולם הזה, הן לרוב תקופות חיים שיש בהן יחסית מידה של קלילות ושל זיכרון. אבל ככל שתקופות החיים מצטברות, פרק הזמן שעובר מרגע הלידה עד רגע השיכחה הופך להיות קצר יותר.
הסיבה היא שהנשמה מביאה איתה מטען, נגדיר זאת כך, נפח מסוים של כאב, אשר פעמים רבות גדל מתקופת חיים אחת לתקופת חיים שניה. הכאב המסוים הזה הוא אשר יוצר את ההתרחקות, את השכחה של המקור ממנו אתם נובעים, של מי שאתם.
אתם כואבים משום שאתם לא זוכרים מהיכן באתם. כלומר, ישנה מידה מסויימת של זיכרון המדבר בפנים, ישנה תחושה שאתם עשויים להכיר כאשר אתם מתעוררים בבוקר מחלום, שאינכם זוכרים מה קרה בו אבל רק מרגישים את החוויה שלו. כך גם הכניסה אל תוך גוף, בהתעוררות בתוך גוף, אתם עשויים להרגיש מה היה, מאיפה אתם באים, אבל אתם אינכם זוכרים, והחיפוש מאותו רגע הוא אחרי מה יכול להיות דומה, מה יכול לשחזר ולהחזיר אתכם אל המקום בו הרגשתם את ההרגשה המסויימת הזו.
אתם מתחילים זאת, וזה קורה באופן אוטומטי, במשפחה בה אתם גדלים, ומשם זה ממשיך למערכות יחסים אחרות, לתחומי חיים אחרים. אתם מחפשים לחוות את אותה החוויה, אבל אתם בדרך כלל אינכם מוצאים אותה באופן שבו אתם זוכרים אותה, משום שהחוויה של האחדות שממנה אתם נובעים איננה מתקיימת בעולם זה. היא מתקיימת רק באופן חלקי, אבל לא באופן מלא.
זהו החיפוש אשר מאחד ומחבר את כל בני האדם, החיפוש אחר אותו חיבור עם המקור ממנו אתם נובעים. יש כאלו אשר החיפוש הזה יוצר אצלם מידה של כאב ומידה של שימוש בשכל, שמשאיר אותם בתוך המסגרת של האישיות להמשך החיים. יש את אלו אשר החיפוש הזה הופך, גם בגילאים יותר מאוחרים, לחיפוש מודע, מה שאתם עשויים להגדיר בתור מסע רוחני.
המסע הרוחני שאתם עושים הוא למעשה ביטוי מודע ומכוון לחיפוש המשותף לכלל בני האדם. רק שמרבית בני האדם מוותרים על האפשרות למצוא זאת ויש את אלו הממשיכים לחפש.
צורך בשיתופי פעולה
החיפוש, כפי שאתם יודעים, מכניס אתכם פנימה, אל תוך עצמכם. החיבור מחדש, המקור ממנו אתם נובעים, נמצא בתוככם. הוא איננו נמצא בחוץ. אבל זה חלק ממה שמטעה ויוצר את האשליה – אתם נמצאים באינטראקציה זה עם זה, בשיתופי פעולה, במערכות יחסים, וזה חלק מהותי במשחק של החיים בגוף, בעולם הזה. בלעדי שיתופי הפעולה הללו אין הצדקה לקיומה של מערכת כה מורכבת.
באופן כה טבעי אתם מחפשים את המקור הזה מחוצה לכם, ובמפגשים השונים, במערכות היחסים השונות, אתם חווים חוויות שלעתים יש בהן זיכרון של אותה אחדות, של אותה קרבה, שממנה אתם נובעים, של אותה אהבה. אבל לעתים החוויה היא הפוכה לחלוטין, והחוויה הזו עשויה להגביר את הכאב ומתוך זה, להגביר את מנגנוני ההגנה. והם אלו הצועקים בזמן הזה.
הסיבה העיקרית שבגללה הם צועקים בזמן הזה, היא משום שההתחדשות שבפתחה אתם נמצאים היא כזו המחייבת שיתופי פעולה יותר ויותר רבים. ואין זה משנה במה אתם עוסקים והיכן אתם גרים, בשביל להמשיך בהתפתחות שלכם, הן האישית והן הקולקטיבית, יש צורך יותר ויותר בשיתופי פעולה. משום כך ישנם אנשים רבים וכוחות רבים בעולם הזה אשר מדברים על התבדלות, אשר מדברים על הפרדה, אשר מדברים על בנייה של חומות, אשר מדברים על היפרדות. משום שזה מה שהכאב אומר – בהפרדה, בהגנה, בגבול, יש יותר קלות ויותר ביטחון.
בפועל הדברים הם הפוכים לחלוטין. הפרדה היא הדרך להגביר את הכאב. הקרבה, מה שהיא עושה יותר מכל, היא חושפת אותו. בתוך החשיפה הזו אתם נמצאים ואתם יכולים ומתבקשים לבחור.
אתם יכולים לבחור לרפא את הלב השבור כדי להעמיק את שיתופי הפעולה או להאמין ללב השבור ולצמצם אותם.
זו הבחירה. אתם יכולים להיות בעלי הבית, או להמשיך להישאר קורבנות של הבית שאתם חיים בתוכו. הבחירה הופכת להיות יותר ויותר חד משמעית, והבחירה הופכת להיות בעלת השפעה יותר ויותר ברורה.
אם הבחירה, במודע או לא במודע, היא בקורבנות, המציאות היא בהתאם. אם הבחירה היא בלהיות בעלי הבית, המציאות היא בהתאם.
המשמעות בלהיות בעלי הבית היא להבין שאין אף אחד מחוצה לכם אשר יכול לספק לכם את אותה חוויה של קרבה, של אהבה, של ביטחון, של אחדות שאתם מחפשים; ובו זמנית, להבין שאינכם יכולים לחיות ולהסתדר לבד.
הדבר מחייב אתכם לקחת אחריות על הרגשות הכואבים שיש בכם, להביא ריפוי אל הכאב ואל הזיכרונות, וזה איננו דבר קל משום שזה כואב. החוויה המחודשת של הכאב היא חוויה שנוטה להרתיע, אבל היא המפתח שלכם, היא השער שלכם לחופש.
חופש להיות יותר בשיתופי פעולה, חופש להיות יותר בקרבה, ובו זמנית לשמור על החופש שלכם, על תחושת הביטחון שלכם.
זה החיפוש בחוץ – לא אחרי קרבה ושיתופי פעולה, כי אם אחרי חוויה של אחדות שאתם זוכרים מהבית; זה החיפוש המסויים הזה, אשר מביא אתכם לכדי פגיעה.
זו ההבנה שהדבר שאתם מחפשים, שהמהות שאתם מחפשים, נמצאת בתוככם; זו ההבנה הזו אשר יכולה לעזור לכם לצאת ליותר חופש. יותר חופש מההשפעה של הכאב, יותר חופש להתבטא, יותר חופש ליהנות, יותר חופש להיות בשיתופי פעולה.
אז זה מה שאנו מציעים בזמן הזה. זו האנרגיה שבתוכה אתם נמצאים, וזהו הריפוי שאנו מציעים לכם ליצור.
זה יספיק בשלב זה.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
