אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בפורום זה, במקום זה, בעיר מאוד מסויימת זו. הבחירה בעיר המסוימת הזו היא איננה מקרית, היא איננה קשורה אך ורק לקשרים אנושיים מאוד ספציפיים כי אם לדבר מה רחב יותר, עמוק יותר, ואנו נדבר על כך בזמן זה, במפגש זה.
אנו הם טוהר, ומאחר והייתה הקדמה ארוכה שנועדה להציג את שיתוף הפעולה הזה, אז אנו נוסיף ונאמר על שיתוף פעולה זה עוד מספר מילים.
אנו מבקשים להזכיר את מה ששכחתם; לעזור לחזור אל הלב, אל המקום שאליו כל בני האדם, בין אם במודע ובין אם לא במודע, מתגעגעים. זהו החיפוש, זהו החוסר, שכל בני האדם חולקים. זהו הדבר המשותף, למעשה כמעט הדבר המשותף היחיד לכלל בני האדם.
אתם מחפשים לחזור הביתה, מחפשים לחזור אל הלב. כאשר אתם מדברים על אהבה עצמית ועל קבלה עצמית, אתם מדברים על אותו הדבר בדיוק, על חזרה הביתה, על חזרה אל הלב.
זוהי המהות של הלב מנקודת המבט שלנו, זהו המקום המחבר עולמות, זהו המקום של האהבה, אשר בתוכה אתם זוכרים מי אתם, פחות מזדהים עם הלבוש, עם התחפושת הספציפית הזו, של תקופת חיים זו, ונזכרים זיכרון רחב יותר לגבי המהות האמיתית של מי שאתם, המקור ממנו אתם נובעים, קרן האור ממנה אתם נובעים.
זה מה שהלב עושה, הוא מחבר עולמות. הוא מחבר את הנשמה עם האישיות, את הנצחי עם הזמני. הוא מזכיר לכם שיש מעבר לחוויה הרגעית, חוויה שיש בה לעיתים יאוש ויש בה לעיתים פחד, יש בה לעיתים ופעמים רבות כאב וכעס; יש תסכול, והרבה תסכול יש בזמן הזה בעולם הזה. בני אדם מחפשים את עצמם ולא מוצאים, מנסים בדרכים שונות למצוא את הגאולה האישית והקולקטיבית ולא ממש מצליחים. הרבה תסכול יש בעולם הזה.
הלב מזכיר את מה שקיים מעבר לכך, את העובדה שאתם מעבר לכך. הוא מרכך את הכאב. האהבה הזו שאליה אתם שואפים לחזור, זו אשר מרככת ומרפאה את הכאב. זה מה שאנו עושים, זה מה שאנו פה בשביל לעשות, להזכיר את המהות של הלב אותה אתם מחפשים, ולעזור לכם להתחבר מחדש, או להעמיק את החיבור אשר כבר קיים, אל הלב עצמו.
להפוך להיות הלב
ישנן אי הבנות שונות לגבי מהו לב ומהו החיבור אל הלב. בני אדם מדברים באופן אינטנסיבי יותר מאי פעם על חיבור אל הלב, על הקשבה אל הלב, על ללכת אחרי הלב. מעטים מדברים על להיות לב.
הלב תמיד נותר דבר מה שהוא חלק מהתמונה, יש אותי ויש את הלב שלי ואם אני מקשיב אליו או לא, אם אני הולך אחריו או לא, זו השאלה. בני אדם בצורות שונות, במסרים שונים ובמסגרות שונות מלמדים ולומדים ללכת אחרי הלב, להקשיב לו.
אבל מה, אנו שואלים ברגע זה, בזמן זה, מה עם הרעיון, עם האפשרות, להפוך להיות לב? לטבוע כליל בתוך האהבה עד שלא נשאר דבר? להיזכר במהות שממנה אתם נובעים, עד שכל הזכרונות הכואבים של הדברים שקרו לכם, התמוססו וייעלמו? מה עם זה? מה עם האפשרות הזו?
זהו אחד הדברים שבני אדם ממעטים לחשוב עליהם, לדבר עליהם או לרצות אותם, משום שישנו דבר מה נוח באופן שבו אתם מסדרים לעצמכם את המציאות. יש אותי ויש את הלב שלי, ואני יכול ללכת אחריו, להקשיב לו, ואם אני הולך אחרי הלב, אם אני מקשיב ללב, אז אני אחיה חיים יותר טובים ויותר מלאים ואני ארגיש יותר במלאות ובחופשיות ואני אגשים יותר את הפוטנציאל שלי. כל זה הוא נכון, איננו מתווכחים; אבל גם ישנו דבר מה שאינכם לוקחים בחשבון.
כל עוד אתם שומרים על ההפרדה הזו בינכם לבין הלב שלכם, אתם תמיד תישארו במידה כזו או אחרת מחוצה לו. תחושות של כאב, של תסכול, של חוסר, של געגוע ושל ייאוש ימשיכו ללוות אתכם, לעיתים יותר ולעיתים פחות. התחושה אשר דבר מה חסר.
זה מה שאפשר ללמוד ביחס לכל הנושא הזה, זהו הדבר הראשון שאנו מבקשים להסביר. אם אתם באמת רוצים לרפא את המקומות הפגועים שלכם, אם אתם באמת רוצים לממש את הפוטנציאל איתו באתם לגוף זה, לעולם זה, אם אתם באמת רוצים לאהוב את עצמכם, אם אתם באמת מחפשים קבלה עצמית, אם אלו הדברים אשר באמת מניעים אתכם, ללכת אחרי הלב זה איננו מספיק.
זו התחלה, בהחלט, זו התחלה יפה, היא מעידה עדות מוצקה על השינוי התודעתי שהתחולל בעולם זה, משום שהאפשרות ללכת אחרי הלב או שדבר מה כמו הלב קיים, זה בכלל לא היה בתודעה של בני אדם עד לפני זמן מה. הנה אתם נמצאים בתקופה אחרת, בזמן אחר, ובתוכו מדברים ומעודדים אתכם ואתם את עצמכם ואחד את השני, ללכת אחרי הלב. כך שזו באמת התפתחות מעוררת הערכה שיש להודות עליה ולכבד אותה. אבל אנו בכל זאת אומרים, זהו איננו מספיק.
להפוך להיות הלב.
עצמו לרגע עיניים, לרגע קצר, אין צורך לעשות משוה, רק לעצום עיניים, והרגישו את הלב שלכם. הוא נמצא במרכז בית החזה, זהו מרכז האנרגטי המחבר את העולמות. הרגישו אותו. אפשר, אם אתם מרגישים בנוח, לשים כף יד על מקום זה בשביל להיות בטוחים שאתם לא מפספסים… הרגישו את הלב. מה הוא מרגיש? האם הוא סגור או פתוח? האם הוא כלוא או חופשי? האם הוא כואב או עצוב, או שמח או מתרגש? מה הלב אומר?
האם אתם מוכנים להפוך להיות הלב שלכם? מהות אחת של ידיעה של מי שאתם, ידיעה שאין בה ספק, שאין בה טעות?
הרגישו את הלב.
אתם יכולים לפקוח עיניים או להישאר בעיניים עצומות, ואנו נמשיך להעמיק בתוך נושא זה. הלב שלכם, זו הקריאה בזמן זה. יותר מכל זו הקריאה.
הפחד מלהיפגע
מה קורה מנגד? וזו תמיד השאלה, כדאי להבין זאת לגבי האופן שבו דברים עובדים. זו תמיד השאלה – מה מנגד? מה עולה מנגד? משום שאם אתם בוחרים להפוך להיות הלב, אנו נאמר לכם מה יעלה מנגד – יעלה הפחד אשר יאמר 'הוא מדבר שטויות, מה זה השטויות האלה. זה איננו אפשרי, זה לא רלבנטי, מה זה חשוב בכלל'. יעלה פחד שיאמר שאם אתם תהפכו להיות לב אתם בוודאי תפסידו וזה לא ייגמר בטוב. אתם תשלמו מחיר.
אחד המחירים העיקריים שאתם מפחדים לשלם ובטוחים שתשלמו הוא המחיר שמשלמים כאשר מורידים הגנות. לזה הפחד מומחה, אפשר לומר זאת כך, ליצור ולשים הגנות. בני אדם שונים בתפקידים שונים במערכות פוליטיות שונות מדברים מזה זמן על חומות וגדרות. הם אינם עושים זאת במקרה, משום שזה מה שהפחד אומר בתוככם, הוא אומר 'בואו נשים חומות וגדרות'. גבולות קוראים לזה.
בני אדם רבים עסוקים בלשים גבול ולהגיד מה מתאים להם ומה לא מתאים לי. לשים גבול זה בהחלט שלב חשוב בתוך מסע של התפתחות עבור אנשים רבים, אבל זהו רק שלב. אם אתם לומדים ומלמדים את עצמכם זה מתאים לי וזה לא מתאים לי, עם זה אני משתף פעולה ועם זה לא, אם אתם מלמדים את עצמכם את כל זה, אז אתם מחזקים את הביטחון העצמי שלכם, לומדים לשים את עצמכם בראש סדר העדיפויות, וזה דבר חשוב עבורכם, בייחוד עבור הנשים, משום שאתן רגילות להיות בתחתית סדר העדיפויות, ולשים את עצמכן בראש סדר העדיפויות זה סוג מסוים של מהפך תודעתי.
אנו לא מסתפקים בזה. אנו מציעים דבר מה נוסף. להסכים, איך לומר… להרפות מהגבולות לגמרי.
הפחד יקום ויצעק 'מה פתאום, זה מסוכן, אם אני אהפוך להיות לב ואני כולי ארגיש טוב ואהיה באהבה ובנתינה ואחייך כל הזמן ואצחק, אז אנשים בטוח יפגעו בי ומשהו רע בטוח יקרה, וזה מסוכן לחיות ככה. אז כדאי לשים גבול'.
זה אחד האתגרים המשמעותיים, שבמודע או לא במודע אתם מתמודדים איתם בעודכם חיים בזמן הזה. הבקשה – ולעיתים אפילו הדרישה – בתוככם לשינוי היא חד משמעית. בקשה, לעיתים דרישה, להיפתח, להתרחב, להיכנע אל תוך הלב. להרפות, לרפא ולהרפות מכאבים ישנים, פחדים עתיקים. לרפא מלחמות בשביל לפנות מקום לאהבות חדשות.
בקשה זו, לעיתים דרישה, המתקיימת בתוככם, אל מול זה עולה הפחד, והפחד הזה אומר 'דבר מה רע יקרה אם אני אסכים להרפות, אם אני אבטח מחדש באנשים. משהו לא טוב יקרה'. אז כדאי לסגור, כדאי להגן, כדאי להסתתר, כדאי לעשות את כל זה, בהחלט כדאי והפחד מביא הוכחות, הוא יכול אפילו לעשות זאת ברגע זה אם רק תתנו לו, אולי הוא כבר עושה לכם את זה במידה ואתם לא על המשמר. הוא מספר לכם 'הנה, תראו, קרה כך וכך, או יכול לקרות כך וכך, ומה יקרה אם אני לא אדע לשים גבול, אם אני לא אדע להגן על עצמי, אם אני לא אדע להרחיק. אז אני אפגע מחדש, ודברים רעים יקרו לי מחדש, ואנשים שוב לא יתייחסו אלי יפה כשם שהם התייחסו אלי בעבר'.
להרחיב את שיתוף הפעולה
כאשר אנו מדברים על להפוך להיות לב איננו מתכוונים לכך שאתם מוותרים על הגבולות שלכם וגם לא על הביטחון עצמי שלכם ועל מידה של אחריות שיש לכם על החיים שלכם. להפוך להיות לב אין פירושו להגיד כן לכל דבר, לשתף פעולה עם כל אדם, להסכים לכל דבר, זה בהחלט איננו הדבר שאנו מכוונים אליו. אתם אינכם אמורים לוותר על עצמכם בתהליך זה, על מה טוב לכם ומה לא טוב לכם. אתם אינכם אמורים להיות אנשים שהכל וכולם טובים להם, בהחלט לא, אל דאגה. אתם בהחלט מוזמנים עדיין לשמר ולחזק את נוכחות ה'אני' בתוך זה.
אך בכל זאת, בשביל להעמיק את השינוי שאתם מבקשים בחיים שלכם, בשביל לחיות טוב יותר, גם אם זה בחיים הפרטיים והאישיים במיוחד, שיתוף הפעולה חייב לגדול. בשביל ששיתוף פעולה יגדל עליכם לתת יותר אמון. בשביל לתת יותר אמון יש צורך להרפות מכאבים ישנים, להסכים להיפתח במקום הסגור, להסכים לקחת סיכון.
אין זה משנה באיזה תחום מדובר, בין אם זה בקריירה שלכם או בזוגיות שיש לכם או בזוגיות שאתם רוצים שתהיה לכם. זה יכול להיות חשוב ומשמעותי ביחסים עם הגוף, במסע של בריאות ושל תזונה אולי לעיתים. בכל התחומים הרלבנטיים בחיי היום יום שלכם, השינויים שאתם מבקשים עבור עצמכם ואלו שאתם יכולים לבקש עבור עצמכם, כל אלו דורשים, איך לומר, יותר אמון. יותר שיתוף פעולה.
להרחיק את האלוהות
אתם אינכם יכולים להמשיך להסתדר לבד. למרות שאנו רואים שכמה מכם עדיין מאמינים שכן, אנו כאן כדי לומר שהתשובה היא 'לא'. זה לא צריך להדאיג אתכם משום שאין כפייה בתוך תהליכים של התפתחות ואיננו מכריחים אתכם להיות כך או אחרת, אבל אתם אינכם יכולים להמשיך להסתדר לבד, משום שהלבד שאתם מנסים להסתדר לפיו הוא איננו אך ורק חיצוני – אני לא אבקש עזרה מאדם כזה או אחר ואעשה זאת בעצמי. אתם גם אינכם מבקשים עזרה מעצמכם, אתם אינכם מבקשים עזרה מהאלוהות.
כאשר אתם שמים גבול אתם שמים גבול בכל התחומים. אתם שמים גבול לאנשים וגם לעצמכם וגם לאלוהות שאליה אתם מתגעגעים. אתם בטוחים שאתם מגנים על עצמכם בכך שאתם מסתדרים לבד ואתם יכולים לסמוך על עצמכם ולפעמים זה באמת חשוב לבנות מידה כזו של ביטחון עצמי, שאתם יודעים שאתם יכולים לסמוך על עצמכם. אבל יש דבר מה בסיסי שבו אינכם סומכים על עצמכם וזה בבחירה 'האם אני סומך על הבן אדם הזה או על הבן אדם ההוא'. כאשר זה נוגע לשיתופי פעולה עם אנשים אחרים אתם פעמים רבות לא סומכים על עצמכם, אתם אומרים 'אנחנו לא סומכים על אנשים' אבל למעשה העניין הוא לא בלסמוך על אנשים אלא בלסמוך על עצמכם, שאתם יודעים במי לבחור, שאתם יודעים עם מי לשתף פעולה, שאתם תוכלו להתמודד בצורה הנכונה והטובה ביותר עבור עצמכם עם כל דבר שיקרה בדרך. במקום זה אתם אינכם סומכים על עצמכם, ולכן אתם פעמים רבות מעדיפים לעשות את הדברים לבד. כל זה היה יכול להיות בסדר גמור אילולי הייתם בוחרים להיות פה, בזמן זה, בגוף זה, בעולם זה, עמוק בתוך בחירה זו אשר מלווה אתכם. הבחירה לגדול אל מעבר למה שהפחד אומר, הבחירה להתרחב אל מעבר למה שהפחד אומר.
לגדול ולהתרחב אל מעבר למה שנראה הגיוני ולא הגיוני.
אתם יכולים לומר לעצמכם 'זה לא הגיוני מה שאנו שומעים עכשיו', אבל אנו מבקשים להזכיר לכם שגם צורת תקשורת זו היא איננה הגיונית. אתם נמצאים בתקשור… וכל מה שאתם שומעים פה הוא לא הגיוני לפי פרמטרים רבים. באותה המידה, גם מה שאנו מזהים ומה שאנו רואים ומה שאנו מעבירים במילים אלו הוא איננו הגיוני.
להיכנס יותר לעומק. לבטוח מחדש. לפתוח את הלב, עד שלא יישאר דבר מלבדו.
זהו הדבר שאל מול אתם ניצבים, זוהי הבחירה, זוהי האפשרות, זו הדרך. זוהי הבקשה הפנימית ולעיתים זוהי הדרישה הפנימית. להרחיב ולהתרחב. האם אתם בוחרים בכך? האם אתם מסכימים?
הפחד מהלב השבור
זה מעט טריקי, מה שאנו שואלים, משום שאנו מודעים לכך שעבור חלק מכם אין פה בכלל שאלה. יש דרישה פנימית להתרחב. אבל בכל זאת זו שאלה ויותר משזו שאלה ושזו בחירה, כדאי לומר עוד דבר מה אחד.
זה איננו שינוי שאמור לקרות עכשיו או מחר, לא בעוד שבוע ולא בעוד חודש. אפשר לקחת לזה חודשיים שלושה… אפשר גם שנתיים ושלוש, ו-20 ו-30. אין זה באמת עניין של לוח זמנים ולמרות שלדברים שאנו אומרים יש חשיבות ועומק, אין פה לוח זמנים דוחק האומר אתם חייבים להשתנות כעת. ההסכמה היא לשינוי, לא לשינוי מיידי. להסכים להשתנות זהו הדבר שנדרש בזמן זה. להסכים לעשות עוד צעד או שניים או שלושה, פנימה אל תוך הלב.
אתם תפגשו בשער, אנו אומרים לכם זאת כבר עכשיו, אם לא אתם לא חווים זאת בעודנו מדברים – אתם תחוו את הפחד אשר אומר לכם 'כדאי להיזהר'. הוא מציב גדרות עם סימנים שאומרים 'פה זה שדה מוקשים, לא כדאי להיכנס'. יש לכם כמה וכמה כאלה באזור בו אתם גרים ויש את זה גם בתוככם.
אבל המוקשים הפנימיים הם אינם קטלניים; הכאב שהם נושאים, שיוצר אותם, הוא בהחלט הכאב שממנו אתם מפחדים. זהו תמיד הדבר אשר מניע ומנהל בני אדם, זהו הפחד לחוות את הכאב של הלב.
זהו הפחד מהלב השבור, זהו הפחד מלאפשר ללב להישבר מחדש, ואיננו מדברים בכך רק על שבר רומנטי – הפחד הזה הוא אשר עוצר אתכם. ואנו מבקשים בנקודה זו להצביע על פרדוקס.
הלב כבר שבור וחלק מכם הרגשתם את זה כאשר ביקשנו שתתחברו ללב ותרגישו אותו. הרגשתם כאב, מועקה, לעיתים עצב, כל אלה הם ביטויים של הלב השבור.
הלב שלכם כבר שבור. אתם אומרים 'אני לא מוכן להרגיש את זה, אני לא מוכן שהלב שלי יישבר', ואז אתם הופכים להיות מרוחקים יותר, מבודדים יותר, קשוחים יותר לעיתים, נוקשים יותר. הרבה חוקים נבנים בתוככם בשביל להגן על עצמכם מפני הלב השבור. הראש נכנס לתמונה. 'זה כן וזה לא, זה בסדר וזה לא בסדר, זה רע וזה טוב, זה אור וזה חושך, זה חיובי וזה שלילי, זה גבוה וזה נמוך'. הראש מתערב והוא עושה את עבודתו נאמנה, הוא מייצר מערכת חוקים מורכבת מאוד במטרה לעזור לכם לא רק להסתדר בחיים ולחיות טוב בחברתם של בני האדם, אלא בעיקר בשביל להימנע מסיטואציה בה הלב עלול להישבר שוב.
להתאהב באנושות מחדש
אנו שמחים שלמרות המורכבות של המיינד האנושי, הצלחנו בכוחות משותפים להכניס פנימה אל קיום זה בכדור הארץ את כל המושג של מאוהבות. זו היתה הצלחה כבירה של האלוהות, זה הדבר היחיד המצליח לפתות אתכם להרפות מהמיינד ולאבד שליטה אל תוך הלב.
זו היתה הצלחה משום שהפחד בעולם זה של בני אדם הוא משמעותי והוא עמוק והוא משפיע, והוא יכול בקלות רבה עבור בני אדם שונים לשכנע שכנוע פנימי עמוק שאין שום סיבה להתאהב שוב. וזה בסדר. אבל האם אתם מוכנים להתאהב בעצמכם שוב? האם אתם מוכנים להתאהב באנושות מחדש? זו השאלה. האם אתם מוכנים להעיז?
זה איננו פשוט מה שאנו אומרים, משום שאתם מתמודדים עם פחד אשר אומר 'כדאי לשים הגנות' ועם מערכת חוקים פנימית מורכבת ומפותלת שתפקידה הוא למנוע מכם להישבר מחדש. בכל זאת, למרות כל זה, הבחירה שלכם היא משמעותית ועוצמתית יותר מכל דבר אחר. להפוך להיות הלב, להסכים להרגיש את הלב השבור.
משום כך ערב זהה נוצר ונבנה מחדש לפני שהוא החל להתממש. העזרה אשר מגיעה בערב זה, בצורה של הילינג, נועדה ליצור בדיוק את זה, את ההסכמה להיכנס פנימה אל תוך הלב השבור, ולהביא ריפוי אל תוכו.
כולם מפחדים מאותו דבר
לפני שנסיים אנו נאמר עוד דבר מה אחד. אתם נמצאים בעולם שבתוכו יש כוחות רבים. יש את אלו המבקשים חופש ויש את אלו המבקשים הגנה. המכנה של כולם הוא אותו מכנה – כולם מבקשים שהלב לא יישב מחדש.
אלו המבקשים חופש אומרים שאם ההגנה תמשך אז הלב יישבר, ואלו המבקשים את ההגנה אומרים, שאם ניתן, אם נסכים לחופש, אז הלב יישבר.
פעמים רבות בין בני אדם נראה שיש כמו מחלוקות משמעותיות, עמוקות ועוצמתיות בין דעות ואמונות ותפיסות פוליטיות, בין ימין לבין שמאל. למעשה כולכם רוצים את אותו דבר והוא למנוע מהלב להישבר מחדש.
המרפא היחידי שאנו יכולים להציע הוא להסכים לצלול אל תוך הלב השבור. זהו המקום הכואב ביותר הקיים בתוך בני האדם, אבל זה המקום היחיד אשר יכול להביא לשינוי פנימי וחיצוני.
דובר כאן קודם לכן על האפשרות לחיות בגן עדן; גן עדן יכול להיווצר אם בני אדם יסכימו לרפא את הלב השבור, ולפתוח ולבטוח מחדש.
אז, האם אתם מסכימים לכך? זו השאלה שלנו.
זה, מנקודת המבט שלנו, חיבור עולמות.
במילים אלו אנו נסיים וניתן לכם אפשרות והזדמנות להתאושש מההלם, ונמשיך לאחר מכן.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
