"למה ישנו כל כך הרבה סבל וכאב בעולמו של מי שברא את העולם הזה? מאז שנוצר (לפי ההיסטוריה שאנו מכירים) ועד עכשיו, כל האנושות, כל הדורות, הן ככלל והן כיחידים, סובלת, מתייסרת, כואבת וכו'. מה התכלית של מי שברא ככה את העולם הזה? איזה אלוהים ברא את העולם הזה? אם זה אלוהים הטוב, אז מה ההסבר, מה התכלית, מה המוצא מעולם הסבל והכאב הזה? אם זה אלוהי החושך ברא את העולם הזה, והוא ניזון מהייסורים של האנשים, אז אין שאלה על כך".
הבוקר קיבלתי את השאלה הזו, עם בקשה לשאול אותה את טוהר. אני אוהב שאלות כאלה, שעוסקות במציאות הרחבה ובו בעת נוגעות בחיים של מרבית האנשים. במקרה זה, של כולנו. אז למה, בעצם? הנה התשובה:
"אנו יכולים לומר שזה משום שבני אדם עקשנים. בני אדם מתעקשים שהם רק בני אדם, שאין שום דבר מעבר אליהם, והתוצאה היא סבל עמוק מאוד. אך התמונה מעט מורכבת יותר, ואנו נסביר זאת כך.
"ראשית, אנו לא יכולים לומר כי ישנו אלוהים ספציפי אשר ברא את העולם הזה. זו אותה אלוהות היוצרת כל, והיא אינה מורכבת אלא מאור ואהבה. בבואה לברוא עולם פיזי זה, האלוהות בחרה להפוך עולם זה לעולם של בחירה חופשית. היא בחרה לאפשר מגרש משחקים של למידה והתפתחות המבוסס על בחירה חופשית. כלומר, כל הנשמות המגיעות לעולם זה, ההופכות לבני ובנות אדם, יכולות לבחור כיצד לחיות את חייהן. הן יכולות, באופן כללי, לבחור האם לחיות את חייהן כבוראות מציאות או לחיות את חייהן כנגררות אחר מציאות; האם הן חיות את חייהן כבעלות בית או אולי כדיירות רחוב. זו הבחירה הרחבה, המשותפת לכל הנשמות.
"הבחירה, או הכיוון, בו הכל הולך, הוא כיוון של התעוררות – כל הנשמות מבקשות להתעורר לטבען האמיתי, האלוהי, בעודן בגוף. זו המהות של המסע ככלל, וכל נשמה בוחרת לעשות את המסע הזה בדרכה שלה.
"המסע כולו מבוסס על שיכחה של האמת, שכן מתוך השיכחה יכולה להתרחש אותה התעוררות, שהיא מטרתו של המסע. התעוררות לטבע האמיתי של הנשמה, של האדם, שהוא האלוהות עצמה. השיכחה היא שיוצרת את האתגר, שכן בעודכם שוכחים מי אתם, אתם עשויים להאמין שאתם אחרת מאלוהים. אתם עשויים להאמין לכך שאתם לא בסדר, שאתם לא ראויים, שיש סיבה לפחד ויש אמת בכאב. אתם עשויים להאמין לזה, בהחלט, וכך קורה. זה אינו חדש וזה אינו מפתיע מנקודת המבט שלנו, שכן בשיכחה הכל יכול להתגלות בתור אמת, גם אם אין זה אמת מנקודת המבט שלנו.
"מדוע התעקשות? משום שבני אדם מתעקשים שהם יודעים. בני אדם מתעקשים שיש סיבה לפחד ויש אמת בכאב, שהם לא בסדר ולא ראויים. בני אדם מתעקשים, ולכן הודפים אהבה והודפים עזרה ומבטלים מחמאה ומצמצמים את עצמם. בני אדם מתעקשים שהם לא בסדר, שהעולם לא בסדר, ויוצאים למלחמה כדי להוכיח שהם בסדר. בני אדם מתעקשים, ולכן הם אינם משתנים; לכן הם סובלים סבל רב במיוחד."ככל שהאדם מבקש להתעורר, לדעת את מהותו האמיתית, כדאי שישים לב להתעקשות, לאותה עקשנות הקיימת בו. לשים לב אליה ולרפא אותה, כלומר ללמוד כי הוא בסדר וכי הוא טוב וכי הוא ראוי. ללמוד להיפתח ולקבל ולתת עוד ועוד, יותר ויותר. ככל שהאדם מתעקש פחות ומסכים יותר, כך החיים יכולים להיות עם פחות ופחות סבל, ועוד ועוד מהטוב".
רוצים עזרה נוספת בתהליכי השינוי וההתעוררות שאתם עוברים? אם כן, טוהר+ הוא המקום בשבילכם. פרטים והצטרפות כאן.
