מחשבות של כאב ומחשבות של אהבה

מחשבות של כאב הן מחשבות שכולנו מכירים.

יש מחשבות כאב מהסוג הברור יותר. אלה מחשבות בהן הביקורת והכעס והכאב גלויים וישירים:

אני לא בסדר.

למה שוב פעם עשיתי את זה??

אין לי סיכוי.

אני חסר תקנה.

לא מגיע לי/מגיע לי שככה יתייחסו אלי.

יש מחשבות כאב מהסוג המתוחכם יותר. אלה מחשבות שמתחפשות למשהו אחר, וקל לחשוב שהן מחשבות מסוג אחר:

איך גרמתי לזה לקרות?

אולי בגלגול הבא אני אצליח.

מתי יפסיקו לקרות לי דברים כאלה.

אני אף פעם לא לומד.

מחשבות של אהבה הן מחשבות שאנחנו פחות רגילים אליהן:

זה בסדר להרגיש ככה.

מותר לי לקבל את מה שאני רוצה.

בזכותי זה קורה.

כדאי לי להמשיך.

יש לי מקום בעולם/יש מספיק בשבילי.

מחשבות של אהבה לא מתחפשות לשום דבר, כי אין להן מה להסתיר. הן ברורות, פשוטות ונעימות.

כשאנו אוהבים את עצמנו, המחשבות בהתאם. כשאנו כואבים וכועסים על עצמנו, המחשבות בהתאם.

אומרים שאם משנים מחשבות, ההרגשה משתנה. אני שייך לאלה הרואים ברגשות מפתח לכל – כאשר אני מרגיש טוב, אני חושב טוב, ולהיפך. המחשבות הן כמו האדים של ההרגשה – ובמקום לטפל באדים, כדאי לשנות את מה שיוצר אותם.

אם הרגשות הם המפתח בעיניי, מדוע אני כותב על מחשבות? כי זה חשוב שנבדיל בין מחשבות של אהבה לבין מחשבות של כאב. חשוב שנלמד לזהות מתי אנו כואבים (וכועסים וביקורתיים), ומתי אנו באמת חושבים מתוך אהבה לעצמנו. הזיהוי מאפשר לדעת מה באמת קורה לנו, מה אנו מרגישים, והאם יש מה לרפא.