אלו הם ביטויים, דימויים, לשתי מהויות אשר מתקיימות בכל בני האדם. יש שהיחס שלכם אל עצמכם, אפשר לדמות אותו כפרח; ויש שהיחס שלכם אל עצמכם, אפשר לדמותו כברזל. לעיתים אתם כך ולעיתים אתם כך. אנו איננו מתארים מצב חדש, אבל הבחירה בזמנים אלו עבור המשך הדרך היא משמעותית, משום שאתם יכולים בקלות להפוך מהות לברזלית או לפרחונית.
אתם עשויים להכביד על עצמכם, לכבול את עצמכם, או להפריח את עצמכם. אתם יכולים לחזק אנרגיה שיש בה הסתגרות, שיש בה מגבלה, או לחזק אנרגיה שיש בה התפתחות, שיש בה ביטוי וחשיפה. האחת קודרת יותר, השנייה צבעונית יותר. אלו הן שתי האנרגיות המתקיימות בכל בני האדם, הן מתקיימות גם בכם, והבחירה בזמנים אלו… אפשר לתאר את הבחירה בצורות שונות, מנקודות מבט שונות, וזו נקודת המבט שאנו בוחרים עבור מפגש זה.
האם זהו ברזל שאתם מבקשים לחזק או אולי פרח? מי אתם רוצים להיות? לאן אתם רוצים ללכת?
ללמוד מחדש מהו בית
אנו נאמר מספר מילים ביחס לכל מי שמבקש לעדן את עצמו ולהפוך יותר ויותר לאנרגיה שיש בה צבע וביטוי ורכות; שכן אם הבחירה היא להעמיק את הברזל, את הכבלים, את המגבלות, את ההסתגרות, איננו בטוחים שהמשך המסר הזה, שהמשך המילים שלנו, הוא עבורכם.
אפשר כמובן לבחור בכך, בהסתגרות; אנו לא מתערבים מהבחינה הזו בבחירות של בני אדם. זה המסע שלכם, אתם בעלי הבית, עליכם לבחור בעצמכם את עצמכם. אבל המשך המילים שלנו מיועדות בעיקר למי שמבקש לעדן את עצמו, למי שמבקש להתרכך, להיפתח, למי שמבקש ללבלב.
אנו נאמר שהדרך לעשות זאת היא לבחון מחדש מדוע אתם קשים עם עצמכם. מהי הדרישה שיש לכם מעצמכם? מה אתם תובעים מעצמכם להיות? לעשות? לחשוב? להרגיש? ומה הקשר בין התביעות הללו שלכם מעצמכם לבין ההיסטוריה שלכם? לא ההיסטוריה הכללית של הפלנטה, אלא ההיסטוריה שלכם.
זו השנה הזו של ההיסטוריה החדשה. הזמנים הללו, החלק הזה בשנה, הוא זמן של כניסה אל העומק. מי אתם הופכים להיות? ומדוע אתם הפכתם להיות מי שאתם כעת? מה בהיסטוריה שלכם קשור באותה נוקשות שיש בכם כלפי עצמכם? מהיכן זה נובע? מי התייחס אליכם באותו האופן שבו אתם מתייחסים אל עצמכם?
בעיקר, מדוע אתם תופשים את עצמכם לראויים ליחס זה של ביקורת ונוקשות? מדוע זו נתפשת כאהבה עבור חלק מכם? מדוע בתוך אנרגיה זו, דווקא באנרגיה זו, אתם מרגישים בבית?
האם אתם מוכנים מתוך זה ללמוד מחדש מהו בית?
זו שאלה שיש לה חשיבות רבה, משום שהאלוהות אין בה מן האנרגיה הזו. היא מאפשרת הכל, ובמובן הזה, עולם זה של בחירה חופשית הוא יצירה אלוהית. בתוך עולם של בחירה חופשית אפשר להתנסות בכל סוגי האנרגיות. כך שאין פה דבר מה שהוא איננו אלוהי מהבחינה הזו, ובכל זאת האלוהות אין בה מין הנוקשות. החזרה הביתה, באופן מטאפורי, היא באופן ממשי חזרה אל אנרגיה שיש בה מן הרכות, שהיא רכות בכל כולה.
אז האם אתם מוכנים ללמוד מחדש מהו בית? האם אתם מוכנים להיות בית חדש עבורכם? האם אתם מוכנים, במובן מסויים, אף להפוך לחממה לגידול פרחים עבור עצמכם, כשהפרחים הם היכולות שלכם, והרגשות שלכם, והכישרונות. האם אתם מוכנים לכך? או אולי אתם בוחרים אחרת?
בחזרה אל הברזל
זו איננה אנרגיה חדשה, אנרגיה זו של ברזל. היא קיימת והיא ותיקה ועתיקה בעולם זה. בני אדם השתעשעו בה מראשית ההתחלות; בתחילה כדי לשרוד ובהמשך כדי לשלוט.
היא איננה חדשה כלל וכלל, ובזמנים אלו אפשר לראות, לצפות, יותר בקלות, באופן שבו אנרגיה זו באה לידי ביטוי – באופן שבו אתם מדברים עם עצמכם, קל יותר לזהות מתי אתם מדברים כברזל אל עצמכם. כך גם בעולם זה, באופן שבו מערכות פועלות, ומדינות, וממשלות ודתות, קל יותר לזהות מתי זהו ברזל אשר נמצא במילים ובמעשים, ובהיעדר המילים ובהיעדר המעשים.
אתם יכולים לראות זאת יותר בקלות, ובאופן שבו אתם אינכם לגמרי תופשים, חלק מכם רואה זאת ומרגיש בבית. משום כך אלו המשתמשים בכוח זוכים לפופולריות בעולם זה של בני אדם. משום שאתם מכירים את האנרגיה הזו, ורבים מחפשים בית. בזמנים אלו שהאדמה המוכרת מתערערת, והצורך להיות בעלי הבית הולך וגובר, הדבר מקצין חוויות של חוסר אונים. מתוך חוסר האונים בני אדם מחפשים את מה שיציל אותם, אז הם פונים אל המוכר, הם הולכים אל הברזל, הם הולכים אל הכוח, הם הולכים אל אלה שדורסים. הם מפנים עורף לרכות, לצבע, ליופי.
זהו מצב העניינים בזמנים אלו, ועם כל כמה שהדבר עשוי להעציב חלק מכם או להפתיע חלק מכם, אנו נאמר שכדאי לקחת זאת בחשבון. זו אנרגיה מוכרת, אנרגיה של ברזל; היא עתיקה מאוד. אנשים פונים אליה משום שהם תופשים שזה בית, אבל זה איננו בית באמת.
אם אתם מוכנים ללמוד מחדש מהו בית, אז כדאי לחקור, להכיר ולגלות את השורשים של הברזל בתוככם, את ההקשר ההיסטורי בהתפתחות שלכם, גם בגלגול זה וגם בגלגולים קודמים. מי שמבקש בכך, יכול בקלות יחסית לחזור בזמן זה אל גלגולים קודמים, אל זיכרונות ראשוניים, אל החוויות שעיצבו תפישה וגישה פנימית זו, שאנו מגדירים ומדמים כברזל.
להתחבר אל ההיסטוריה
האם אתם מוכנים להיפרד מכך? ללכת אל מהות חדשה, שגם היא איננה לגמרי חדשה? היא חדשה משום שהיא עשויה להופיע ולהניע אתכם בתחומי חיים שבהם היא לא הייתה קיימת, שבהם היא לא השפיעה עליכם, אבל האנרגיה כשלעצמה, היא איננה חדשה, גם אם היא מוכרת עד מאוד.
זו אנרגיה שיש בה רכות, שיש בה מעגליות וטקסיות, זו אנרגיה אשר קשורה באדמה, וגם היא עתיקה עד מאוד. היא היוותה מסגרת, היא היוותה בית עבור אנשים רבים לאורך ההיסטוריה. אלו אשר מבקשים להפוך ברזל לפרח בתוכם, יכולים לחזור לזיכרונות ההיסטוריים, אל תקופות חיים קודמות שבהן האנרגיה הזו הייתה האנרגיה הדומיננטית בעצמם ובחייהם.
חלק מכם מכירים זאת היטב, תקופות חיים מסוג זה. האנרגיה הזו קיימת גם היום, והיא מופיעה ומניעה אתכם במצבים מסויימים, עם אנשים מסויימים, בתחומי חיים מסויימים, יותר מאשר באחרים. כלומר, לא רק שיש לה הקשר היסטורי, היא גם קשורה בחוויות שחוויתם בחיים אלו. גם היא מהווה עבורכם מידה של בית.
משום כך אתם עשויים לחוות – רבים עשויים לחוות בזמנים אלו – כמו קריעה פנימית. לא קריאת התעוררות, אלא קריעה בין חלקים. חלק אחד נמשך לפרח, לרכות, השני לברזל, לנוקשות. החוויה הדואלית עשויה אף להחריף בזמנים אלו, ולכן הבחירה היא משמעותית. היא לא תבטל את הדואליות הזו באופן מיידי, אבל היא זו שתכוון אתכם לאחות ולחבר מחדש את מה שלעת עתה הוא קרוע. גם אז אפשר, כפי שאמרנו, לחזור אל הזיכרונות, אל ההקשרים ההיסטוריים של האנרגיה הזו, הרכה, אשר קשורה בפרח ואדמה, ולחזק אותה בדרך הזו בתוך עצמכם.
להאמין כי יהיה טוב יותר
אנו נאמר ביחס לזה כי האתגר הוא להסכים לתת יותר מקום לאנרגיה זו בתוך עצמכם, ולהאמין שאתם תחיו טוב יותר בזכות זה. יש לחלק מכם זיכרונות אשר מדברים שהיה טוב ואז היה רע. לכן, כדי להימנע מהמפולת, עדיף לסגור ולצמצם את הנוכחות של האנרגיה הזו ככל האפשר, וכך הברזל הופך להיות אנרגיה יותר דומיננטית.
לפיכך, האתגר הוא לחזק את האמון שלכם בכך שיכול להיות שגם אם אתם תאפשרו לעצמכם יותר רכות, ויותר עדינות, ויותר ביטוי, ויותר חשיפה, ויותר מימוש עצמי כפי שאתם, מבלי להשתנות אלא מתוך מי שאתם – וזה ייגמר בטוב יותר.
כלומר, לא רק שזה לא ייגמר ברע, זה ייגמר בטוב יותר. זה עשוי לאתגר אתכם להאמין בכך, לסמוך על כך, להמשיך לעשות עוד צעדים של ביטוי, של חשיפה, של הגדרה עצמית.
האם אתם מוכנים לכך? האם זו הבחירה? מי אתם רוצים להיות? התחלנו לדבר על כך עוד בסופה של שנה קודמת. אנו מדברים על כך בתחילתה של שנה חדשה. הזמנים הם אינם כה משמעותיים מנקודת מבטנו – זו הבחירה שלכם אשר אפשרית ועומדת לרשותכם בכל רגע, והיא זו אשר קובעת לאן תלכו ומי תהיו.
וכאן אנו נסיים,
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
