המשמעויות הרגשית בעבורך להפוך להיות אימא היא דומה להסכמה ללכת בעולם עם לב פתוח. כך שהאמונה שאומרת שזה בלתי אפשרי דומה לאותה אמונה שזה בלתי אפשרי לפתוח את הלב.
אמונה זו שאומרת שזה בלתי אפשרי היא זו שגם מנהלת ודואגת להזין את חוסר הביטחון שלך. את מאמינה שחוסר הביטחון, שבמובנים רבים המשמעות שלו היא לב סגור, הוא המקום שבו את אמורה להיות, שזה המקום שבו אפשר להיות.
זה מנגנון הגנה, שבמובנים רבים קושר אותך לבית שממנו את באה, ואנו מאמינים שהרבה מהתפיסה הזו, הובאה מהמשפחה שבה גדלת. על מנת להסכים לפתוח את הלב ולצעוד בעולם מתוך ביטחון ולא מתוך חוסר ביטחון, עליך גם להסכים במובן מסוים להיפרד מהמשפחה מהתפיסה הרגשית שהם לימדו אותך.
את באה ממשפחה של אנשים שמגנים על עצמם. אין זה משנה אם ההגנה באה לידי ביטוי בתור חוסר ביטחון או בתור ביטחון יתר; בסופו של דבר, האמונה הזו, אשר אומרת שלב אי אפשר לפתוח באמת, היא מכנה משותף שנמצא בכל המשפחה שגדלת בתוכה. העמידה מול המנגנון הזה היא בראש ובראשונה עמידה מולם; שוב בחירה באיזה דרך את בוחרת ללכת.
