את עברת מספר טראומות מצומצם מאוד בחיים הקודמים האחרונים שלך, בשלושת הגלגולים הקודמים, אשר היו קשורים בדרך זו או אחרת לנשיות או נשים, גם אם היית שם גבר או אישה. הטראומות האלה הצטברו פעם אחר פעם, ויצרו משקע גדול של כעס על נשיות, והחלטה פנימית, מתוך הכעס הזה, שלא להתקרב לאנרגיה הזו יותר, וזו החלטה שאנו מאמינים נולדה בגלגול האחרון שלך.
את האוסף הרגשי הזה את מביאה לגלגול הזה, כשהפעם המטרה היא לרפא את כל המכלול של כל האמונות הללו. בבסיס של כל הטראומות האלה יושבת האמונה, שאומרת שנשיות משמעותה שבריריות, וכל דבר שברירי קל להרוס אותו.
הגוף, מעצם היותו מה שהוא, הוא עדין מאוד. עם כל עוצמתו, הרי שהוא כביכול פגיע מאוד, כך שהרבה מהכעס ומההחלטה הזו שלא להתחבר יותר עם נשיות, יצרה גם את הריחוק מהגוף שלך כמו שאת מכירה אותו, ריחוק שלמעשה קשור בצורה זו או אחרת בפחד מלהיות עדין, או מלהיות שברירי.
הריפוי של הכעס הזה הוא משמעותי, משום שאחת ההשפעות הקשות שיש לו על החיים שלך היא כשאת עומדת מול גבר. כשאת עומדת מול גבר, הוא מתייחס אליך בתור אישה, ואת כועסת עליו. את לא כועסת על הגבריות שלו אלא על כך שהוא מתייחס אליך בתור אישה, שזה משהו שאת כועסת עליו בתוך עצמך. כשהכעס הזה יוכל להשתחרר, אז יבוא שקט ופיוס עם מי שאת, ותוכלי ליהנות מהמתנות שלך.
כל דבר שהוא עדין הוא דבר שאי אפשר לשבור אותו, אם אותה עדינות יודעת מה היא. חוסר מודעות גורמת לדבר להישבר, לא העדינות שלו. חוסר מודעות גורמת לאדם להיפגע, ובעיקר חוסר מודעות גורם בעיקר לאדם לסחוב פגיעה איתו בכל חייו ואף מעבר לכך. המודעות, שאומרת שהדברים קורים מתוך סיבה, מאפשרת גם לכאב הגדול ביותר להתרפא.