את מגדירה את עצמך דרך הגוף שלך. את אומרת, 'טוב, הגוף שלי הוא ככה וככה, זה אומר שאני ככה וככה, וזה אומר שאסור לי להיות ככה וככה, ומותר לי להיות ככה וככה'. אז את בכלא, ואת כועסת על הגוף, כי הכל בגלל הגוף.
הגוף הוא לא מי שאת. בהרבה מובנים, הוא מי שאת לא. התפקידים שאת נותנת לגוף שלך הם מי שאת לא. את נותנת לגוף שלך את האחריות להכניס אותך לכלא. בגלל ששכחת את זה את כועסת עליו שבגללו את בכלא. את אינך מסתכלת על הסיבה שבגללה את רוצה להיות בכלא.
את חושבת שהבעיה שלך זה עודף משקל, או נתק מהגוף, אך הבעיה היא הפחד מהעוצמה הפנימית של החיים, ופחד כזה צריך זמן לרפא אותו. הגוף שלך לוקח אותך במסע של הריפוי, הוא המורה דרך, אך הריפוי הוא של פחד, לא של גוף, ובשביל זה את צריכה סבלנות.
התקבל בתקשור נערך בתל-אביב ב-23.5.02
