ארבע התנועות במציאות של בני האדם

מה מתהווה בזמן הזה? מה משתנה בזמן הזה? מה חוזר לאחור בזמן הזה? ומה מתפתח? טוהר מדברים בתקשור החדש על ארבעת ההיבטים של המציאות, כלומר על ארבע התנועות המתקיימות. זה התקשור האחרון לשנת 2020, שיהיה רלבנטי לזמן הזה ולזמנים אשר יבואו
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

אם כך, שלום.

אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, הזדמנות נוספת לעסוק במה שמתרחש בזמן זה, בעולם זה. מה מתהווה, מה משתנה, מה חוזר לאחור, ומה מתפתח.

מה מתהווה: נתיב חדש

אנו נתחיל ונאמר, שמה שמתהווה הוא נתיב חדש עבור בני האדם. זה מה שקורה בזמנים כאוטיים – הם מאפשרים את התהוותו של נתיב חדש. זה מה שקורה בזמן זה, בעולם זה, נתיב חדש מתהווה.

בני אדם רבים מבקשים לחזור לאחור, אל מציאות מוכרת. הם מאמינים שאם המציאות תחזור להיות מוכרת, הם יכירו את עצמם. אבל הדברים הם אינם כה פשוטים. לא ניתן להחזיר שעון לאחור כך שישפיע על מציאות פנימית וחיצונית באופן הזה. מציאות אכן תשתנה, וחופש אכן יחזור, אבל השינוי המתרחש בעולם זה, בזמן זה, יישאר יציב. גם אם מציאות תהיה יותר דומה לזו שהכרתם, השינוי שאתם עוברים יישאר. כך שאתם עשויים לא להכיר את עצמכם גם אם אורחות החיים יחזרו להיות יותר מוכרות.

זה דבר מה אשר חשוב לדעת עבור המשך הדרך. זה חשוב משום שכך יהיו פחות אכזבות וכך יהיו פחות תלונות, וכך גם תוכל להיות יותר שמחה. כאשר אתם משתנים, אתם מאפשרים מקום למציאות חדשה, לנתיב חדש, וזה אכן מתהווה. הוא מתהווה עבור בני אדם באופן אינדיווידואלי, והוא מתהווה עבור בני אדם גם באופן קולקטיבי. הכל יכול להשתנות במידה כזו או אחרת: גם החוויה, גם הגישה שלכם אל החוויה, גם האופן שבו אתם פועלים. זה קורה משום שאתם פוגשים את עצמכם בעוצמה רבה, וזה קורה באופן שהוא אינטנסיבי.

הזמנים הללו הם כאלה, הם מפגישים אתכם עם עצמכם באופן אינטנסיבי. ש שיאמרו שהם כל כך עסוקים שאין להם זמן לפגוש את עצמם. אבל גם בתוך זה אתם בפועל פוגשים את עצמכם. אם תסכימו לראות שכל מה שקורה, כל מה שאתם עושים, וכל מי שאתם פוגשים, זה הכל מי שאתם. אז תבינו שבכל מקרה, כך או כך, אתם פוגשים את עצמכם, אתם תמיד עצמכם, אין זה משנה מה קורה.

עצמכם משתנה. יש שיאמרו שאתם מכילים יותר אור ואתם יותר מחוברים. כמו משתמשים או מנצלים יותר אחוזים מהפעילות המוחית שלכם. אנו יכולים להסכים עם האבחנה הזו, או עם הפרשנות הזו לשינוי. אנו לא יכולים לומר באופן גורף שכל בני האדם עושים שימוש רב יותר ביותר מהיכולות המוחיות שלהם, אבל שימוש יותר גדול ביכולות בכלל, אכן מתרחש.

זה לא המוח אשר נמצא בשימוש חלקי, למרות הפרשנות הזו של בני אדם. זה הלב של בני אדם שהוא סגור, והוא סגור מזה עידנים רבים. לעיתים הוא נפתח באופן אינדיווידואלי, לעיתים הוא נפתח באופן קבוצתי, לעיתים הוא אפילו נפתח באופן כלל פלנטרי. אבל זה הלב שהיה בעיקרו סגור ומצומצם, וההשפעה שלו במציאות שלכם הייתה מועטה. אפשר בהחלט לומר כי כיום הלב יותר פתוח.

מה משתנה: הצפה של חלקים פנימיים

כאשר הלב יותר פתוח, יש יותר משיתוף הפעולה, יש יותר נתינה וקבלה, ישנה יותר אפשרות להגשמה עצמית של רצונות, של חלומות, אשר היו מושתקים וחבויים. ישנה גם הצפה, וזה אחד הדברים המשתנים בזמן הזה. דיברנו על מה מתהווה, וזה מה שמשתנה: ישנה הצפה רבה יותר של חלקים שונים בכם, של רגשות, של זיכרונות, של תשוקות. חלקים בכם שהחבאתם צפים בעוצמה רבה יותר מבעבר, כמו ישנה האצה.

אתם יכולים לומר כי זה בגלל הקורונה וההשפעות שלה, או אולי בגלל הפוליטיקאים וההשפעות שלהם. אנו נאמר שזה בזכות בחירה קולקטיבית לשבור מחסומים. זו באה לידי ביטוי ומתממשת בעולם פיזי זה, באופן שבו היא מתממשת. או אז קורים אירועים שונים, ואנשים שונים עושים פעולות שונות, או נמנעים מדברים שונים אשר מציפים אותם.

לעיתים הכעס עושה זאת, הוא גורם לבני אדם לצאת מתוך המתחם שבו הם רגילים לחיות ומתוכו להגדיר את עצמם. כך אתם עשויים לחיות יותר בנוחות, אבל בזמן הזה, זה פחות אפשרי. הכעס הוא פעמים רבות הטריגר לכך – אתם נדרשים לצאת מהמתחם שאתם רגילים לחיות בו ולפגוש את עצמכם יותר בעוצמה, וזאת משום שדברים שהיו מובנים מאליהם אינם מובנים מאליהם יותר.

בכך שאתם פוגשים יותר את עצמכם, ומתחברים יותר לעצמכם, אתם יכולים להשתנות. אתם יכולים להיפרד משליטה, מגבולות, ולזמן מה להיפרד מתחושה מסוימת שאולי אתם בטוחים או מוגנים.

למעשה אתם נפרדים מהדחקה שאתם רגילים לחיות איתה, ושמירה וכיווץ שאתם רגילים לחיות איתם. אתם נפתחים. הלב נפתח, הגוף נפתח, התודעה נפתחת. אתם יכולים לראות יותר, להבין יותר, ומתוך זה, עבור חלק מכם, התהליך מתבטא גם בחידוד או בפיתוח של יכולות שנחשבות למיסטיות. יכולות של תקשור, וחיבור, וראייה, וחישה, הופכות להיות יותר חדשות, יותר ברורות, יותר פעילות.

הכל הופך להיות יותר, וחלק מכם עשויים להיבהל מזה, משום שההרגשה עשויה להיות כאילו אתם מאבדים את עצמכם. עבור מי שמרגיש באופן הזה אנו נאמר, שאתם בסך הכל מאבדים את האופן שבו אתם רגילים להגדיר את עצמכם, מתוך המתחם שבו אתם רגילים לחיות. אבל אתם למעשה מכירים את עצמכם.

התייחסו למה שקורה לא כבעיה להתמודד איתה או סכנה להיזהר ממנה, אלא דבר מה חדש שאתם פוגשים. הדבר הוא פנימי, בהחלט. הטריגר עשוי להיות חיצוני, אבל הדבר הוא פנימי. אתם פוגשים עוד את עצמכם, מגלים עוד מי אתם, אתם אינכם יכולים עוד להיות כפי שהייתם.

זה לא תמיד יהיה מסודר, לעיתים זה עשוי עוד להיות כאוטי, אתם עשויים ללכת לאיבוד בתוך עצמכם. אבל האם אתם מוכנים, לזמן מה, להתייחס לכך בתור משחק? האם אתם מוכנים לא למהר למצוא אדמה חדשה בתוך השינוי? אלא להשתנות עם השינוי, עם התנועה של הכל, בלי להבין, בלי לדעת. האם אתם מוכנים לסמוך שיהיה מי שיסייע לכם? שתהיה עזרה עבורכם? שהיא כבר קיימת, כשאתם זקוקים לכך? לסמוך ולהרפות ולהשתנות, מבלי לדעת לאן הכל לוקח?

לא לסמוך מתוך אמון עיוור, כן לסמוך מתוך אחריות אישית, מתוך התבוננות במציאות. מתוך הסכמה לנוע עם התנועה של החיים, של החיים הפנימיים והחיצוניים של מה שקורה. מתוך אפשרות שאולי עשויה להישמע כמו מדע בדיוני, אפשרות האומרת שהכל בסדר. האפשרות שגם אחרי שהסערה הזו תחלוף, אתם תמצאו את עצמכם על אדמה, גם אם היא תהיה חדשה או שונה מזו שהכרתם. האם אתם מוכנים בזמן הזה לאפשר לכל זה מקום? כך שבכל זאת, למרות הכל, זה מה שיקרה לכם?

מה חוזר לאחור: שום דבר

כמו שאמרנו קודם, מה שמתהווה הוא נתיב חדש, מה שמשתנה זה אתם, אבל מה שחסר הוא האמון. כאשר חסר אמון אתם עשויים להרגיש כאילו אתם הולכים לאחור, אתם עשויים להרגיש כאילו המציאות מדרדרת ואתם מאבדים את מה שהיה. חלק מבני האדם עשויים לחוות זאת באופן רגשי, חלק גם באופן כלכלי או בריאותי; אתם עשויים להרגיש כאילו אתם מאבדים את מה שהשגתם – אהבה עצמית, שקט פנימי, רווחה כלכלית וכן הלאה וכן הלאה – ואז לחשוב שכל מה שקורה כעת הוא בסימן התדרדרות.

אנו נאמר שבחלק מהמקרים, בהחלט, מה שקורה בזמן הזה חושף בעיות שיש להתמודד איתן, אולי גם יוצר אותן. יש צרכים שחשוב לשים לב אליהם ולמצוא דרכים לתת להם מענה. לעיתים יש צורך למצוא דרכים יצירתיות, אולי שונות מכפי שהלכתם בהן עד כה, בהחלט. אנו לא אומרים בדברים שלנו שעליכם להתנתק מעצמכם ולומר שהכל היה בסדר, הכל בסדר ויהיה בסדר, אז אין צורך להיות מעורבים במציאות. בהחלט לא. אל תפרשו את מה שאנו אומרים באופן הזה. במקום זה, הרשו לעצמכם להיות כפי שאתם, ודעו שיש צרכים או רגשות או בעיות להתמודד איתם. גם אז, גם אם התנועה המתרחשת כעת חושפת דברים שיש לטפל בהם, זה איננו אומר שאתם הולכים לאחור.

האם אתם מבינים זאת? האם אתם מוכנים לחוות מציאות ותהליך התפתחות באופן הזה? זה מאתגר את הליניאריות, בהחלט. זה מאתגר את התפישה שלכם שמבקשת לראות התקדמות בכל שלב, במיוחד אם הזמן עובר ואתם עושים דברים למען זה, ויש לכם יעדים ומטרות.

בעולם של פעם, הדבר היה יותר אפשרי – יכולתם לשים לכם מטרה ויעד ולהשקיע אנרגיה בשביל להגיע לשם וגם להצליח.

עבור חלק מכם, גם כעת זה עשוי להיות קל יותר מבעבר. זאת משום שככל שזה קשור ביצירת מציאות, הרי שהיכולת שלכם לחוות את ההשפעה שלכם על המציאות, את היצירה שלכם, היכולת הזו גדולה מתמיד. אתם עשויים להרגיש שאתם רוצים משהו והוא קורה, ואתם מבקשים משהו והוא קורה, ואתם מבטאים צורך והוא מקבל מענה. לכן אתם עשויים להרגיש בזמנים מסוימים כמו במגרש משחקים שבו אתם מביעים רצונות והם מתממשים. לפעמים אתם לא שמים לב שהבעתם אותם אלא רק אחרי שהם מתממשים. כל זה עשוי לגרום לכם לחשוב 'הנה עכשיו יותר קל ליצור מציאות. מדברים על בעלות בית, מדברים על לתת יד לקסם, אז נגייס את כל הידע הזה ואת כל התובנות הללו ונשקיע אנרגיה בהגשמה של רצון מסוים ונצפה להתפתחות ליניארית'. אבל זה לא עובד או עובד קצת ואז מפסיק, ואז מפסיק להרבה זמן, ואז מתחדש, ואז עובד שוב. במצבים כאלה אתם עשויים להרגיש כאילו משהו לא בסדר במנוע, כאילו אתם מנסים להתניע את המנוע הפנימי שלכם אבל הוא מקרטע ואתם בטוחים שלמרות כל ההשקעה הרבה שהשקעתם עד עכשיו בכל זאת אתם צריכים לחזור לאיזשהו מוסך קוסמי ולנסות להבין מה הבעיה. זה לעיתים עשוי להיות מלווה בתחושות של כישלון ובהלקאה עצמית ובאכזבה, משום שנתנו לנו את כל הכלים, אז איך זה יכול להיות שהם לא עובדים?

אנו נענה על כך ונאמר שהסיבה שהם פחות עובדים עבורכם היא משום שאתם קושרים את ההגשמה העצמית שלכם עם האהבה העצמית שלכם. אתם כמו אומרים לעצמכם 'אנחנו צריכים להגשים את הדבר הזה והזה כדי לדעת שאנו ראויים לאהבה, ואם זה לא קורה אז אנחנו לא ראויים לאהבה'. אתם ניגשים ליצירת מציאות עם תודעה של מבחן שכבר נכשלתם בו, ואתם רוצים לראות אולי בכל זאת, הנה הגיע מועד ב' ואולי הפעם תצליחו. אז, הפלא ופלא, מה קורה? אתם לא מצליחים, ואתם מתאכזבים מהרוח ומהתקשורים ומעצמכם, בטוחים שמשהו לא בסדר.

מה שלא בסדר הוא הגישה שממנה אתם באים. אנו אומרים זאת בידיעה שחלק מכם עשויים לכעוס עלינו, על מה שאנו אומרים כעת, כאילו אנו פעם נוספת אומרים שאתם לא בסדר. אבל אנו לא אומרים זאת, אנו לא אומרים שאתם לא בסדר. אנו גם לא רוצים לשתף פעולה עם האמירה שאומרת שיש משהו לא בסדר ברוח, או במסרים שעוברים דרך הרוח, בהחלט לא. מה שאנו מבקשים לומר או להצביע עליו, הוא על הגישה.

כאשר אתם מתייחסים להגשמה העצמית שלכם כאל מבחן, אז אתם תיכשלו, אתם תיצרו מציאות שהדברים מקרטעים ולא עובדים, ואין התפתחות אלא הדרדרות. אתם עשויים להרגיש כישלון.

כאשר זה קורה, דעו שתחושת הכישלון הייתה קודם, שהתחושה שאתם לא ראויים הייתה קודם, ושאתם מנסים להגשים את עצמכם כדי לבחון אולי בכל זאת מה שאתם מרגישים הוא לא נכון.

לכן, כדי להגשים מציאות, להגשים את עצמכם, כדי באמת לחיות באופן הטוב ביותר, כדאי לחזור ולטפל ברגשות הללו של כישלון, של לא ראוי. זאת מתוך הבנה, גם אם היא יותר אינטלקטואלית ופחות חווייתית, שהריפוי של הרגשות הוא הכרחי בכל מקרה.

הריפוי, כלומר להרגיש שאתם ראויים לאהבה, אינו באמת צריך להיות מותנה בהישגים שלכם, או בהגשמה העצמית שלכם. אלוהים לא בא אליכם עם פנקס ומודד מה הצלחתם ומה עשיתם, ולפי רשימת ההישגים שלכם הוא קובע אם אתם ראויים לחיבוק. אלוהים לא עובד ככה. אבל אתם עדיין תופשים את האלוהות ככזו, ומתנהגים עם עצמכם באופן הזה, ואז לא מבינים מדוע דברים לא עובדים.

רפאו את תחושת הכישלון, את התפישה או את הכאב האומר 'אני לא ראוי' או 'אני לא ראויה'. כך תגלו שההגשמה של רצונות חוזרת להיות קלה ופשוטה. היא הופכת להיות אולי פחות ליניארית, אבל יותר משחקית, בהחלט. אתם רוצים משהו והוא קורה, מבלי שתבקשו זאת לפעמים, מבלי שתתאמצו לשם כך. כאשר הדברים מתנהלים באופן הזה, זה מתנהל כך משום שאתם בתודעה אחרת שאומרת 'אני ראוי לאהבה'. אך יותר מכך, זו תודעה אשר אומרת 'אני אהבה'. כשהתודעה היא 'אני אהבה', אז הגשמה של רצונות הופכת להיות כפי שהיא הייתה תמיד, או לפחות ברמה הפוטנציאלית שלה – משחק.

מה מתפתח: חילופי שלטונות

דיברנו על מה מתהווה, מה משתנה, ומה לכאורה מתדרדר. אנו מבקשים לסיים ולומר מה מתפתח.

אנו נאמר בהקשר הזה כי מה שמתפתח הוא ההבנה כי אתם אינכם יכולים לסמוך על גופים גדולים אשר אמורים להיות לטובתכם.

חלק חווים כעס כתוצאה מכך, חלק חווים אכזבה, חלק רוצים להחליף את הגופים הללו, חלק רוצים ליצור גופים אחרים, חלק מבקשים להתנתק מהם כליל. זה תהליך חשוב בהתבגרות של בני אדם, בהבנה כי עליכם לחזור ולקחת אחריות על המציאות שלכם. זאת מתוך ידיעה שככל שיותר ויותר בני אדם ייקחו אחריות, כך תהיה האפשרות לתת מענה הולם לרצונות ולצרכים השונים שהם קולקטיביים, שעבורם אותם גופים קיימים מלכתחילה, בהחלט.

אנו גם מבקשים להפנות את תשומת הלב שלכם לעניין הבא: בעודכם מתפכחים מהאשליה הנוכחית, בדקו את הקיום של הדינמיקה הזו גם בתוך עצמכם. עד כמה אתם באמת לטובתכם? עד כמה גדול הפער אשר מתקיים לעיתים בין האמירה אני לטובתי לבין ההתנהגות שלכם בפועל? עד כמה אתם באמת עבורכם? עד כמה אתם באמת נותנים לעצמכם את מה שאתם באמת זקוקים לו? את מה שאתם רוצים ואוהבים? עד כמה? מי אתם במקום הזה? בהחלט. זה מה שאנו מציעים לכם לבחון.

מנקודת המבט שלנו, זה אחד הדברים שחשוב לטפח ולפתח במסע זה שאותו אתם עושים – להבין כי השלטונות הם גם פנימיים. מה שאתם רוצים לשנות בשלטון, כדאי לשנות גם בתוך עצמכם.

יהיה זה טוב, ככל שהזמן יעבור, אם הדינמיקה כולה תשתנה משלטון לשיתוף פעולה. זה יהיה יותר קל ופשוט ליצור את זה בתוך עצמכם. אל תחכו שהעולם ישתנה, תשתנו אתם. אל תחכו שהעולם יתפתח, תתפתחו בעצמכם. גלו את השלטון הפנימי מחדש, במה אתם מבקשים לשלוט, ועד כמה גדול הפער בין ההצהרה, בין אפילו הכוונה לפעמים, לבין האופן שבו אתם מתנהגים אל עצמכם.

מה מתחיל לזרוח?

אנו מוסרים מילים אלו לסיומה של שנה, ואנו אמנם עוד נסכם אותה במילותינו שלנו בהזדמנות קרובה, אבל אנו כבר נאמר במפגש זה, בזמן זה, שהתנועה המתחוללת בעולם זה, בשנה זו, עוד תימשך.

נתיב חדש מתהווה עבור בני אדם. ככל שאתם יכולים, אנו מציעים לכם לא לפחד מהכאוס, אלא לראות את מה שנולד מתוכו. שינוי אשר מתרחש יוצר אפשרות לנתיב חדש להתהוות. זהו דבר מה משמעותי עבורכם באופן האישי והקולקטיבי. גם אם מציאות עשויה להמשיך להיות לעיתים מעצבנת, לעיתים מייאשת, לעיתים מבלבלת, אנו מעודדים אתכם ככל שאנו יכולים לראות מציאות זו, את הפן המשמח שלה. מה שמח בתוככם? מה שמח מחוצה לכם? מה מתהווה? מה מרים ראש? במילים אחרות, מה מתחיל לזרוח בפנים ובחוץ?

אלו הן המילים שלנו לפעם זו.

שמחנו, אם כך שלום.

טוהר.

3 מחשבות על “ארבע התנועות במציאות של בני האדם”

  1. שרון גולדמן

    וואו, מדהים אותי כל פעם מחדש העומק והרוחב של התקשור גם תהליכים בעולם וגם עמוק פנימה לעולם הפנימי. תודה. מרגישה נדיבות ואהבה רבה בתקשורים שלכם. תודה שחר וטוהר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 › אני רוצה להגיב

ערוץ תוכן מתקדם לאנשים שרוצים לחיות אחרת. בכל חודש מתפרסמים תקשורים מיוחדים, מדיטציות, תרגילים ממוקדי שינוי ועוד תוכן בלעדי, שיעזור לכם להעמיק את האהבה שלכם לעצמכם ואת ההגשמה שלכם ביום-יום.

עדכונים

בקליק אחד קטן תוכלו להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על תקשורים חדשים, כתבות, מאמרים, מדריכים, כמו גם על סדנאות חדשות עם טוהר ושחר.

סדנאות ומפגשים קרובים

ימי שלישי, 19:30-22:30

סדנה להתפתחות אישית המבוססת על הדרך הרוחנית "חופש להיות" בהנחיית שחר בן-פורת. זו קבוצה פעילה בה מרפאים רגשות פוגעים ויוצרים חופש חדש ביום-יום שלנו. הקבוצה נפגשת אחת לשבוע, אונליין, ואפשר להצטרף אליה לאחר שיחה עם שחר.
מחיר: 170 שקלים לפגישה

מאמרים נוספים בנושא

18 דק' קריאה
מה נחשף בתקופה הזו? מה מתרפא? טוהר מדברים על ארבעה יסודות בתודעה שלנו – פחד, שליטה, בושה וחמדנות – וארבעת קרני האלוהות שעוזרות לנו לרפא אותם
12 דק' קריאה
תקשור זה נמסר בזמן ירח מלא, וטוהר מתייחסים אליו באופן מפתיע. הם מדברים על טיבם של הזמנים האלה, מסבירים למה אפשר לצפות, מזכירים לנו למה להתחבר ומה מחכה בעומק
15 דק' קריאה
טוהר מסבירים את התהליכים – מה קורה אנרגטית, איזו עזרה מגיעה מעולמות אחרים, מדוע העבר לא יחזור, איך זה משפיע עלינו ואיזו עבודה אנו יכולים לעשות כדי לחיות טוב יותר
גלילה למעלה
שחר בן-פורת

צריכים עזרה? יש שאלות?

אל תהססו לפנות ישירות:

או פשוט חייגו:
054-4226546