השתקפות השבוע: תקשור עם האמונה שבפנים

בימים האחרונים שקלתי להוציא מרשימת החברים שלי בפייסבוק הרבה מאוד אנשים, וזאת מסיבה מאוד ברורה. במקום זה החלטתי לבדוק מה כדאי לי להוציא מתוכי
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

אני אוהב את פייסבוק, שלא לומר מכור לרשת הזו. היא מאפשרת לי לבטא חלקים שונים בתוכי, כולל את הצורך להשמיע את דעותיי, להצחיק, להיות בקשר עם אנשים, וגם לספר לעולם על מה שאני עושה עם טוהר. רשימת החברים שלי מדגדגת את ה-5,000, רובם ככולם אנשים שאני בכלל לא מכיר, ולתכנים של מרבית חברי הפייסבוק שלי אני בכלל לא נחשף (תאשימו את האלגוריתם). למרות המספר הגדול, שאמור להבטיח ניוז פיד הטרוגני, כאשר אני גולל בפייסבוק אני נחשף למציאות דומה, אותה אפשר להגדיר במילה אחת: פניקה.

אני כותב את המילים הללו ומיד נזכר בפוסטים אחרים שאני קורא בפייסבוק, כאלה שהפחד לא נמצא בהם. אבל הם בחזקת מיעוט (לפחות בחוויה שלי, לא בדקתי מספרית). רוב הפוסטים שאני נחשף אליהם מבטאים פחד בדרך כזו או אחרת – פחד מפני הקורונה, פחד מפני החיסונים, פחד מפני ביבי וחבר מרעיו, פחד מפני ביידן. כולם בטוחים שאנחנו חייבים להתעורר עכשיו ומיד מכל השקרים והרמאויות שאופפים אותנו, אחרי משהו רע יותר יקרה, והעולם אפילו יקרוס.

בימים האחרונים אני מרגיש שזה יותר מדי בשבילי. אני קורא פוסטים מבוהלים ומבהילים, ומזהה בכולם פחד. כמובן שלא רק פחד, אבל פחד זה הדבר העיקרי שאני מזהה, ואני מרגיש את האנרגיה של הפחד מציפה את הכל בעודי קורא. זה לא שאני בהכרח נבהל – חלק מהפוסטים מלאים בשטויות, כך שלפעמים קל לי להפריד בין הפחד של האנשים לבין הדעות המוצקות שהם כותבים, בטוחים שהם צודקים – אבל אני מרגיש את הפחד הזה נוכח.

לפעמים אני כמובן נבהל בעצמי. הלכתי לישון ככה אתמול, אחרי פוסט שקראתי, שהצליח לשכנע אותי שמשהו רע אולי יקרה. בגלל שאני מפחד אני מרגיש דחף לספר לכם מה קראתי, כדי שתהיו איתי בתוך החוויה הזו. אבל אני לא רוצה להדביק אתכם בפחד שלי, ומה שקראתי הוא לא באמת העניין כאן, אלא הפחד עצמו.

כך הפחד עובד – הוא מדבק. ממש כמו וירוס, ואולי יותר. אני לא רומז לכך שאנחנו לא צריכים לדבר על הפחדים שלנו אחד עם השני – שיחה היא אמצעי מעולה כדי לפוגג פחד, בהנחה והאדם שמקשיב למה שאני מספר לו לא נבלע יחד איתי בתוך הרגש הזה.

אני כן רוצה לומר שכאשר אנחנו מפחדים, אנחנו בטוחים שמשהו רע עומד לקרות, ממש רואים את זה קורה בעיני רוחנו, ומנסים לעשות משהו כדי להציל את עצמנו מפני זה. לפעמים הדרך בה אנשים בוחרים כדי להתמודד עם זה היא לכתוב על זה בפייסבוק.

לחזק מחדש את האמון ואת האמונה

כל זה גרם לי בימים האחרונים לרצות לסנן משמעותית את רשימת החברים שלי בפייסבוק. להפסיק להיות חבר של אנשים מסוימים או לפחות להפסיק לראות תכנים שלהם, כדי לא להיחשף עוד ועוד לפוסטים מבוהלים-מבהילים. אפילו עשיתי את זה: הפסקתי לעקוב אחרי אותו אדם שפרסם את הפוסט שהבהיל אותי. אני אולי אעשה את זה עם עוד אנשים, אבל אני גם רוצה לבדוק מה קורה בתוכי. כלומר, לפני שאני מזדרז לשנות את המציאות החיצונית כדי לשנות את החוויה שלי, אני רוצה ללמוד מהמציאות שלי על עולמי הפנימי. או לפחות בו זמנית.

אז חזרתי פנימה, אל מערך הכוחות בתוכי בין פחד לבין אמונה. אני לא מצפה מעצמי להפסיק לפחד (זה חלק מהאנושיות שלנו), אבל רציתי לחזק את האמונה שלי, שקצת התרופפה. אמונה באפשרות שיהיה טוב יותר, שכל מה שקורה הוא חלק מתהליך שיביא אותי בפרט ואת העולם בכלל למקום טוב יותר. לחזק גם את האמון שלי באותם תקשורים אופטימיים, שאת חלקם אני קורא ואחרים אני מתקשר בעצמי, שאומרים שכל זה הוא חלק הכרחי בריפוי העולם, שאנחנו נעים בכיוון טוב, גם אם זה קשה. הזכרתי לעצמי, ואני מזכיר גם לכם, שהביטחון שאנו מרגישים כשאנו מפחדים, הידיעה שמשהו רע עומד לקרות, אינה בהכרח נכונה. לרוב, כאשר אנחנו מפחדים, אנו לא רואים נכון את המציאות.

הזכרתי לעצמי את כל זה (ואני מזכיר זאת לעצמי גם כעת, בעזרת הכתיבה שלי על הנושא). ביקשתי עזרה מטוהר, שיזכירו לי שאני יותר חופשי ממה שהפחד אומר לי, שאני יכול ליצור תנועה ושינוי גם אם זה נראה לי בלתי אפשרי, ושהעולם הזה, למרות הכל, הולך קדימה ולא אחורה. נתתי לעצמי יד, כלומר לחלק המאמין בתוכי, כדי לחזק אותו, כדי להפוך אותו לדומיננטי יותר. אני לא מצפה מעצמי להפסיק לפחד, כאמור, אבל כאשר אני מחזיר את המיקוד שלי ללב, למרכז האמון והאמונה, מפלס הפחד קצת יורד, ומשהו בתוכי נרגע.

3 מחשבות על “השתקפות השבוע: תקשור עם האמונה שבפנים”

  1. ורד גולדשלגר

    בדיוק מה שטוהר אמרו בשישי:
    "אל תאמינו בהכרח
    לכל האמונות שלכם
    שאתם בטוחים שהן הן האמת האחת"

    ואומר עוד
    כי עלי עוברים ימים יפים של התרחבות וגילוים חדשים על עצמי,
    של הסרת אמונות מגבילות שהחזקתי בהן,
    ובהגדלת שיתוף פעולה עם בעלי,
    שמאד מפתיעים ומשמחים אותי
    ואני חווה שינוי גדול לטובה!

    ולשמחתי מוצאת שיותר בטוח לי כעת
    שאני טיפה פחות פוחדת מלומר את האמת שלי
    ובעיקר שמחה בי ובדרך שלי!
    תודה רבה ושבת טובה ורגועה!💚💚💚💚

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 › אני רוצה להגיב

ערוץ תוכן מתקדם לאנשים שרוצים לחיות אחרת. בכל חודש מתפרסמים תקשורים מיוחדים, מדיטציות, תרגילים ממוקדי שינוי ועוד תוכן בלעדי, שיעזור לכם להעמיק את האהבה שלכם לעצמכם ואת ההגשמה שלכם ביום-יום.

עדכונים

בקליק אחד קטן תוכלו להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על תקשורים חדשים, כתבות, מאמרים, מדריכים, כמו גם על סדנאות חדשות עם טוהר ושחר.

סדנאות ומפגשים קרובים

ימי שלישי, 19:30-22:30

סדנה להתפתחות אישית המבוססת על הדרך הרוחנית "חופש להיות" בהנחיית שחר בן-פורת. זו קבוצה פעילה בה מרפאים רגשות פוגעים ויוצרים חופש חדש ביום-יום שלנו. הקבוצה נפגשת אחת לשבוע, אונליין, ואפשר להצטרף אליה לאחר שיחה עם שחר.
מחיר: 170 שקלים לפגישה

מאמרים נוספים בנושא

7 דק' צפייה
עלינו ללמוד מחדש את הגישה שלנו לעצמנו, כדי שנוכל לחיות טוב יותר בתקופה זו ובכלל. טוהר מסבירים זאת בתקשור מצולם זה
6 דק' קריאה
בכולנו קיים הכאב האומר "אני לא בסדר" ו"אני לא מספיק טוב", ואנו מאמינים לו במידה כזו או אחרת. מה יקרה אם נבין שאנחנו לא רואים נכון את עצמנו ואת המציאות שלנו?
7 דק' קריאה
מדינת ישראל סיפקה לי השבוע טריגר אפקטיבי במיוחד, והחזירה אותי לשנים הקשות שעברתי בבית ספר יסודי. זה אולי מוזר, אבל אני רואה בזה הזדמנות כפולה לריפוי ושינוי
גלילה למעלה
שחר בן-פורת

צריכים עזרה? יש שאלות?

אל תהססו לפנות ישירות:

או פשוט חייגו:
054-4226546