בסוף מפגש התקשור שהיה באחרונה, בחלק של השאלות-תשובות, שאלה אחת המשתתפות את טוהר שאלה – כיצד אפשר לחזק את האמון שלנו ברוח, בריפוי, שדברים יכולים להיות אחרת.
התשובה שלהם כל כך חשובה, שמיד עם סיום המפגש תימללתי אותה ואני מביא אותה לכאן. לימים מאתגרים אלה, זו תשובה משמעותית במיוחד:
"מה שאת אומרת הוא במילים אחרות השאלה – איך זה יכול להיות שאני ראויה לאהבה? איך זה יכול להיות שאני בסדר, אם אני רגילה לשמוע שלא? זה מה שנמצא בעומק, מתחת לחוסר אמון בריפוי, ברוח או באפשרות שדברים יהיו אחרת. זו השאלה הזו, איך זה יכול להיות שאני בסדר למרות הכל. האם זה יכול להיות שכל מי שאמר לי שאני לא בסדר טועה? האם זה יכול להיות שכולם טועים? אין זה משנה אם כולם זה אדם אחד או 100 אנשים, השאלה היא איך זה יכול להיות, האם זה אפשרי שכולם טועים?
"אנו איננו יודעים כיצד לענות על השאלה הזו. אנו לא רואים אפשרות שהאנשים האלה צודקים. האפשרות אינה קיימת בשדה הראייה שלנו. אנו לא רואים לא. אנו לא רואים חושך. אין זה משום שהוא לא קיים, אלא משום שהוא לא קיים.
"הוא קיים בחוויה האנושית. בהעדרו של אור ישנו חושך, במקום בו אין אהבה יש כאב. כאשר בני אדם פועלים מתוך כאב הם מכאיבים זה לזה ושוברים את הלבבות האחד של השני. כך נוצר סבל רב והוא ממשי, ממשי עד מאוד.
"אך כאשר את מדברת איתנו ושואלת אותנו, אנו רוצים לומר שאנו לא רואים את זה. לא משום שאנו לא מזהים שזה קיים בתודעה האנושית, משום שאין לזה קיום שחורג מעבר לתודעה האנושית.
"לכאב אין ממשות העומדת בפני עצמה. לפחד אין ממשות העומדת בפני עצמה. בני אדם נוטים לומר בפשטות 'זה הכל בראש שלך'. אנו מסכימים עם הביטוי הזה, למרות שהראש זו לא המילה שאנו נשתמש בה. אנו נאמר 'זה הכל בתודעה שלך'.
"קשה לתפוס את מה שאנו אומרים, קשה עד מאוד. זה אפילו מאתגר להסביר זאת במילים, להעביר את התפיסה שלנו במילים אנושיות. לכן אנו חוזרים ואומרים שאנו לא רואים את זה, שאת לא ראויה לאהבה. אנו לא יכולים לראות אפשרות שמי שאמר לך שאת לא בסדר, הוא צודק. אבל אנו רואים שזה נאמר ואנו רואים את ההשפעה ואנו יודעים שאת הכאב הזה כדאי לרפא.
"אנו רוצים להזכיר שבאותו האופן שבו בני אדם יכולים להכאיב זה לזה, בני אדם יכולים גם לרפא.
"אתם אינכם מטילים ספק באפשרות שאתם יכולים לפגוע, להרוס, להכאיב. אתם מטילים ספק ביכולת לרפא. אתם כה רגילים להרס, שהריפוי נראה כמו מדע בדיוני. אבל זה אותו דבר, בהרבה מובנים. אם אתם יכולים להרוס, אתם יכולים גם לרפא. זו פעולה שונה, כוונה שונה בהחלט, אבל כמו שאתם יודעים להרוס, אתם יודעים גם לרפא.
"בני אדם רבים אמרו לך ולכולכם שאתם לא בסדר. אפשר לומר בפשטות, בשפה ליניארית אנושית, שאתם צריכים לשמוע מחדש הרבה פעמים שאתם בסדר, שהכל בסדר. שוב ושוב לשמוע, מעצמכם ואחד מהשני, וגם מאיתנו לפעמים, שאתם בסדר, שמעולם לא היתה באמת בעיה, גם אם יש לכם מה ללמוד.
"כדי להאמין שאתם יכולים לרפא, היזכרו שאתם מאמינים שאתם יכולים להרוס. אם אפשר את האחד, אפשר גם את השני.
"אם אתם יודעים לבנות בניינים בלגו, אתם יכולים לרפא לבבות שבורים. לא משום שזה קל באותה מידה, אלא משום שאתם מורגלים ביכולת שלכם לבנות בלגו, אבל כשזה מגיע ללב השבור, אתם לא רואים כיצד זה אפשרי.
"דמיינו שלרפא את הלב השבור זה כמו לשבת מול הפאזל המורכב ביותר בעולם. הרבה פעמים לא תבינו איך חלקים מתחברים, אבל אם תתמידו, אתם תגיעו יותר ויותר לתמונה שאתם לא מדמיינים".
1 מחשבה על “תקשור על חוסר אמון באפשרות לריפוי”
תודה שיר שהבאת את התיקשור הזה לידיעתינו