סטיב וברברה רות'ר נחתו בישראל ב-8 במאי. הם הגיעו לישראל לשישה ימים בלבד, במטרה להעביר את המסרים שרות'ר מקבל בתקשור כבר 13 שנה מהקבוצה. "המטרה שלהם פשוטה, הם רוצים לעזור לנו להיזכר", הוא אומר בראיון שקיימנו בבית המלון בו שהו בני הזוג. "להיזכר מי אנחנו ומה באנו לעשות כאן. לא רק אנחנו מתפתחים. האדמה מתפתחת, כל צורות החיים מפתחות, בכל השלבים, כולל הם בעצמם. המטרה העיקרית שלהם היא לעזור לאנושות להתפתח לשלב הבא אליו אנו מגיעים".
רות'ר, אמריקאי בשנות ה-60 לחייו, היה בכלל קבלן בנייה רוב ימי חייו הבוגרים. אשתו לעומת זאת התעניינה מאוד במיסטיקה, ויחד הם הלכו לסדנה שהתרחשה בליל ה-31.12.95, שכללה כמובן את ציון חילופי השנה האזרחית בנשיקות וחיבוקים. "היא לקחה אותי לאחת מהכנסיות שלה – כנסיה רוחנית, לא דתית – ואני חשבתי שהם אנשים מאוד נחמדים. אבל הלכתי להרבה כנסיות כשגדלתי והיה לי מספיק מהן. לא היה לי נוח ללכת כי הייתי צריך לדחוף את הגבולות שלי, כל האנשים הללו רצו לחבק אותי, ובכנות, חשבתי שהם מתחבקים יותר מדי".
בסיום הסדנה הם חזרו הביתה לשינה קצרה של שעתיים, ונפגשו סמוך לזריחה על חוף הים. כל אחד מהמשתתפים הביא איתו דף, אותו חילק לשניים. על צד אחד הוא כתב אילו דברים הוא רוצה לשחרר מחייו ועל הצד השני אילו דברים הוא רוצה לקדם בשנה החדשה. בכל פעם אחד המשתתפים נעמד, קרע את הדף לשניים, זרק לאש את הצד עליו רשם את הדברים לשחרור והקריא בקול רם את אלו שהוא רוצה לקדם. "אני רק רציתי לעבור את הלילה מבלי להראות מטופש. לא הצלחתי. המנהיג התחיל, הוא קרע את הדף שלו לשניים, זרק את החצי לאש וכולם צעקו 'הו'. הוא התחיל לקרוא מהדף ואז אמר 'נאמר לי שסטיב צריך להיות הראשון'. למה אני, חשבתי, אני היחיד שלא יודע מה לעשות. נתתי לו את אחד המבטים שלי ואז אמרתי 'בסדר, אני אעשה את זה', חמש דקות ואני אסיים. נעמדתי, קרעתי את הדף, זרקתי חצי לאש וכולם צעקו 'הו'. הרמתי את הדף ולא הצלחתי לפקס את המבט שלי. אז הקבוצה תפסה אותי. אני רק יכול להגיד שהרגשתי חיבוק ואהבה, והדמעות התחילו. זו היה היתה ההרגשה הנפלאה ביותר שהרגשתי בחיים שלי. הרגשתי לחלוטין מוזן, ברגע. עד עכשיו קשה לי לדבר על זה", הוא אומר בעודו מתחיל לבכות מחדש. "מהיום הזה והלאה החיים שלנו השתנו. כל חלק התהפך והתחיל מחדש".
החוויה הראשונית הזו לא הפכה את רות'ר למתקשר ברגע. הוא היה צריך לעבור עוד כמה שלבים עד שהבין מהו הכיוון החדש בו החיים שלו צריכים להתפתח. ראשית, העסק שלו קרס, כאשר הוא הפסיק לקבל את הפרויקטים שהוא רצה לבנות וכל שבעת העובדים שלו התפטרו בזה אחר זה. גם הנישואים כמעט התפרקו. "היא לא התחתנה עם מתקשר, אתה יודע. היא גדלה כקתולית. היא אמרה לי, 'אתה יודע מותק, אני חושבת שרק אנשים קדושים אמורים לדבר עם… ואתה לא קדוש, אז…'. היה לה קשה לקבל את זה, אבל המידע כה מדהים ומיוחד, שכעבור זמן קצר היא התרגלה לזה, וכיום היא חלק כה גדול מזה".
עם התמיכה של אשתו החל רות'ר לפתח את היכולת החדשה. האינטרנט עזר לו להכיר אנשים העוסקים בתחום, בהם לי קרול המתקשר את קריון וג'פרי הופ המתקשר את טוביאס. הוא התחיל לפרסם באינטרנט מסר חודשי שהוא מקבל בתקשור, פעילות המהווה עד היום את הבסיס לכל העשייה של רות'ר ואישתו. המסרים, הנקראים Beacons Of Light, מגיעים כיום ל-60 אלף איש מדי חודש בכל רחבי העולם. במקביל הם פרסמו מספר ספרים, מקיימים מפגשי תקשור ומספר סדנאות בנושאים שונים המתבססים על המידע שרות'ר מקבל בתקשורים. "לא ציפיתי לזה או ביקשתי את זה, ולא יכולתי להבין למה הם בחרו בי".
אתה מבין היום?
"כן, מאוד פשוט. בגלל שהייתי קבלן, ואנשים יכלו ליצור איתי קשר בקלות. אני לא איש קדוש שהולך על מים, אני רק אדם שלומד איך להיות רוחני, ולזה אנשים יכולים להתחבר. בהמשך הם אמרו לי שזה לא נבחר בחיים האלה, שהם עבדו איתי בגלגולי חיים קודמים".
הם זו קבוצת ישויות שרות'ר מתקשר, שנותרת עד היום תחת השם האנונימי "הקבוצה". הסיבה, הוא אומר, היא כדי שנקשיב למסר ולא נתעסק עם מי שמוסר אותו.
איך זה מרגיש לעשות את מה שאתה עושה?
"אני לא יכול לחכות לקום בבוקר. יש קשיים עם נסיעות, הרבה אתגרים עם הזמנות, ניסיון להבין איך ליצור קשר עם אנשים, כל הצד העסקי. אבל אני אוהב את מה שאני עושה. האפשרות לראות אנשים משתנים, מתפתחים, שהאור נדלק להם בעיניים, זה מרגש, זה נפלא.
"היום הספרים שלנו תורגמו ל-16 שפות שונות (כולל שניים מהם בעברית, ש.ב.פ), המסרים שהתחלתי לעשות אחת לחודש משודרים כיום בשידור חי אצלנו באתר לכל העולם, ואחר כך זה מתומלל ומופץ כמסר כתוב. דיברתי 5 פעמים באו"ם בשתי יבשות שונות. דברים מדהימים. מעולם לא הייתי מדמיין שדבר כזה יקרה.
"אנחנו לא בהכרח הכי פופולאריים", הוא אומר עליו ועל הקבוצה, "כי אנחנו לא מנסים להגיע לקהל כללי. אנחנו עובדים עם האנשים שבאמת רוצים לזוז. המספרים מעט קטנים אבל האנשים איתם אנחנו עובדים מקבלים מזה תמורה גדולה".
הדבר המדהים ביותר ברות'ר הם העיניים שלו. אפשר לראות אותן רגע אחרי שהחיבוק נגמר – הוא מבקש להתחבק ברגע הראשון, סוג של אירוניה קוסמית לאור הרתיעה הקודמת שלו מחיבוקים. כשמביטים אל תוכן מתעוררת ההרגשה שהוא מסתכל עליך ממספר ממדים בו זמנית, או לחילופין כאילו כמה הוויות מסתכלות עליך באותו רגע, ולא רק האדם עצמו.
בהמשך הריאיון הוא מפגין כנות גבוהה כמו גם בהירות, ביטחון והומור. הוא ענה על כל שאלה והיה נגיש לכל בקשה. אם תהיתם, זה לא רק בגלל המפגש העיתונאי. ראיתי אותו למחרת במהלך הסדנה בת היום האחד שהעביר יחד עם אשתו בבית ציוני אמריקה שבתל אביב, ואותה ההתנהלות מעוררת הכבוד שלו המשיכה לכל אורך הדרך. הסדנה עצמה כללה שיחות של השניים עם הקהל על מה שקורה בעולמנו בתקופה זו וכיצד אפשר להתמודד עם זה, תרגילים ומדיטציות שנועדו לעזור לנו לחדד יכולות רוחניות, וכמובן תקשור ישיר של הקבוצה, הכל תחת הכותרת "הפעלתו של ילד הקריסטל בתוככם".
זהו הביקור השני שלהם בישראל, הקודם היה בשנת 2005. "אני מרגיש פה ממש בבית, זה כמעט מגוחך. גדלתי בשכונה יהודית אז הרגשתי נוח עם הרעיון של היהדות. רוב החברים שלי היו יהודים. זה הרגיש כמו בית עבורי ואנחנו שמחים לחזור ולעבוד כאן.
"יש לי חוק שאני לא מגיע למקומות אם הספרים לא תורגמו קודם לכן לשפה המקומית. הספרים אמנם יצאו כאן אבל כל אחד המו"לים לא היה נרגש ביחס לזה ואף אחד מהם לא רצה להוציא עוד ספר. החלטנו שללא התמיכה הזו לא נוכל לחזור כל כך מהר. אני חושב שהספרים כבר אזלו ולא ניתן להשיג אותם".
מה השתנה? מצאת מו"ל?
"היא היתה כאן 20 דקות לפניך".
זה הולך לקרות?
"בהחלט".
איזה ספר תתרגמו לעברית?
"Spiritual Psychology הוא הראשון. הוא רב המכר הגדול שלי".
ספר לי עליו קצת.
"משמעות המילה פסיכולוגיה (Psychology) היא לימוד הרוחני (Study of the Psychic). אם תבדוק את ההגדרה של המילה רוחני (Psychic), המשמעות שלה היא החלק הלא הפיזי. כלומר, פסיכולוגיה היא האדם לומד את הרוחני. אנחנו אומרים הפוך, אנחנו לא בני אדם אלא ישויות המתחזות לבני אדם, ולכן נבדוק את ההתנסות האנושית מנקודת המבט הרוחנית. כלומר, הרוח לומדת את ההתנסות האנושית.
"אנחנו מתייחסים בספר ל-7 שלבי החיים ומראים את כל השלבים שאנשים צריכים לעבור דרכם במהלך החיים מנקודת המבט הרוחנית. כדי לתת לך מושג, השלב הראשון מתרחש לפני הלידה, כשאתה עדיין בבית (המקום בו הנשמות נמצאות לדברי הקבוצה, ש.ב.פ). זה שלב התכנון, בו מבקש מזה להיות אימא שלך, אתה תשבור את הלב שלי בתיכון כדי שאוכל ללמוד מזה. אתה מתכנן את האירועים הגדולים. השלב האחרון גם נעשה בבית. זהו שלב ההתאקלמות. אחרי כל ההתנסויות בחיים האחרונים אתה מחליט מה אתה לוקח הלאה ומה אתה משחרר.
"לכל אחד יש 12 שיעורי חיים בסיסיים שכולנו עובדים איתם, ועם זאת יש לכל אחד שיעור אחד עיקרי. זה בדרך כלל הדבר הזה שאנחנו ממשיכים לקלקל שוב ושוב.
"כשאנחנו מסתכלים על זה מנקודת המבט הרוחנית כל השיפוט נעלם. אתה מתחיל לראות את עצמך משחק את המשחק בו אתה מעמיד פנים שאתה אנושי. זה מעצים אותך".
לקבוצה יש טכניקה מסוימת שהם מלמדים?
"הם נותנים הרבה טכניקות, אבל העוצמתית ביותר היא זו שאתה מתחבר אליה, כי יש לה יותר משמעות עבורך. אי אפשר לטעות, כי זה עניין כל כוונה".
אתה יכול לתאר לי מנקודת המבט שלך את הדפוסים העיקריים שאנחנו כבני אדם מתמודדים איתם בזמן תהליך ההזכרות שלנו?
"כן. הגרסה הקצרה, שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה. זו ההיסטוריה שלנו, כך אנו מרגישים נוח עם דברים. פעמים רבים אנחנו מפרשים לא נכון את הצעד אחורה. פעמים רבות אנחנו קוראים לזה כשלון, שופטים את עצמנו, חושבים שמשהו לא בסדר או שמשהו מתנגד שאנחנו צריכים לשים לב אליו, אבל זו האבולוציה הטבעית שלנו. לפעמים אנחנו ברי מזל וזה שלושה צעדים קדימה וצעד אחד אחורה, ואנחנו נעים יותר מהר. זה קשור באינטגרציה שלנו עם העולם.
"הנקודה שבה אנחנו כעת כבני אדם בהתפתחות הרוחנית שלנו מאוד מרגשת ומאוד מפחידה. אנחנו חווים שינויים גדולים, אנחנו מחווטים מחדש את הגוף הפיזי שלנו לחלוטין כדי שיישא יותר אור, יותר מהחלק האלוהי שלנו. השינויים הפיזיים מפחידים אותנו.
"אחד הדברים העיקריים שקורים עכשיו בתהליך החיווט מחדש הוא הדרך בה אנחנו מתמודדים עם אנרגיה. מה שקורה הוא שכאשר אנרגיה טהורה נכנסת, אני אישית וברברה חווים אותה כחום. שמנו לב שאנחנו יכולים להיות על הבמה, הטמפרטורה תהיה מצוינת, ולפתע יהיה לנו חם מאוד וברברה תגיד 'אה הה, עכשיו אתה חווה מה זה גל חום ולך יש את זה בדיוק כמוני'. למדנו שאנחנו צריכים מאווררים על הבמה.
"עוד דבר מאוד מבלבל הוא אובדן זיכרון לטווח קצר. זה דבר נוסף שקורה הרבה. כולנו נהיים מודאגים לגבי זה, האם אנחנו משתגעים".
בדיוק.
"אבל זה דבר נוסף גדול שקורה עכשיו. דבר נוסף שהקבוצה נתנה הוא מאוד פשוט – יש שני צדדים של המוח. החלק הימני מייצג את הבית והשמאלי את הארץ, אפשר לומר שהצד הימני הוא נצחי, הוא לא יודע מה זה זמן, והצד השמאלי כולו עוסק בזמן, באשליה שאנחנו בני אדם. בין שני חלקי המוח יש צעיף, והצעיף מתחיל להיות מוסר. אם אי פעם ראית מוח אנושי אמיתי, אתה יכול לפתוח אותו לשניים לחלוטין, כי יש מעט מאוד דברים שמחברים אותו יחד. יש מעט ערוצים סינופטיים והקבוצה אומרת שזו משמעות האבולוציה של בני האדם – שני חלקי המוח מתחילים לגדול ולהפוך לאחד".
מה קורה בימים אלו?
"אנחנו עוברים לוויברציה גבוהה יותר וזה גורם לבעיות. אנחנו לא רגילים לזה, אנחנו רגילים להיות נפרדים זה מזה, וזה לא אפשרי יותר להיות נפרדים זה מזה. אנחנו רואים את זה קורה באירועים עולמיים, במקומות שונים בעולם. מנהיג לא יכול לעלות לשידור בטלוויזיה ולשקר. הציבור רואה את זה, וזה מצוין. זה גורם לאתגרים על הפלנטה שלנו כשאנחנו מסתגלים מהחלק הזה של תקשורת לחלק הזה.
"האתגר השני הוא שככל שהוויברציה הכללית של בני האדם עולה, חברות, תאגידים, דתות, ממשלות, קולקטיבים של אנשים שלא מתאימים לוויברציה החדשה, יתחילו להיות להם בעיות. לכן יש לנו משבר כלכלי בעולם. המערכת הכלכלית לא מתאימה, וחלק מזה צריך להתפרק כדי שנראה מה לא בסדר, ננקה את זה ונמשיך. אני לא חושב שסיימנו, דרך אגב. אנחנו רואים התאוששות כרגע אבל הקבוצה אומרת שזו אשליה, כל האוויר עדיין לא יצא מהבועה. אני מקווה שזה לא נכון כי אני אשמח לראות אותנו מתאוששים, אבל עוד לא סיימנו. אבל אנחנו נבנים מחדש ולא יכולים לחזור למה שהיה בעבר. כולם מחפשים אחר חמדנות, כי זה מה שגרם לכל זה. כולנו התרגלנו לא לחשוב קדימה, חשבנו על מחר ולא על 20 שנה קדימה.
"כמו כן נראה התאמות רבות של אימא אדמה עצמה. הכל זז, כולל האדמה. האשליה שהקבוצה נתנה היא של כלב. אם לכלב יש פרעוש והוא נושך את הכלב זה בסדר, אבל כשהרבה פרעושים מתחילים לנשוך את הכלב מהר מאוד הוא יתחיל לנער ממנו את הפרעושים".
אנחנו הפרעושים.
"בדיוק. אנחנו צריכים ללמוד לעבוד עם המארחת שלנו, עם אימא שלנו. וזה קורה, אנחנו משתנים. מעט מאוחר במשחק אבל זה קורה".
זה מה שרציתי לשאול אותך. זה לא מאוחר מדי?
"זה לא מאוחר מדי, אבל זה אכן מאוחר במשחק, ולכן אנחנו נחווה יותר קשיים. דפוסי מזג האוויר ישתנו. רק לפני יומיים הקבוצה דיברה במפורש ואמרה שמקומות כמו המדבר, שהם בדרך כלל חמים, יתמודדו עם זה מאוד טוב. אני שמחתי לשמוע כי אני גר בלאס וגאס, במדבר. הם דיברו על האפשרות של מיני עידן קרח. זה לא אומרת הרג של כל החיים בכדור הארץ, זה אומר שיהיה לנו קר לתקופה. לכן מקומות חמים יהיו מוצלחים מאוד".
אתה אופטימי?
"מאוד, אני אופטימי טבעי ולפי מה שהם מראים לנו, אנחנו על הדרך המדויקת עליה רצינו להיות. כן, חיכינו הרבה זמן להתעורר; כן, התעוררנו רק בשעה ה-23:00 כדי להסיר את קורי השינה מהעיניים ולגלות היכן אנחנו נמצאים; אבל אנחנו עושים את זה. לא היינו צריכים לסיים את הפלנטה, מה שאמור היה להתחיל בשנת 2000 עד שנת 2012. אלו היו אמורים להיות שנות הסיום של כדור הארץ. אנחנו לא עושים את זה.
"אנחנו עדיין לא יודעים לאן אנחנו הולכים כי אין לנו תוכנית משחק. הקבוצה אומרת שאנחנו יוצרים את הנתיב רגע לפני שכף הרגל שלנו נוגעת באדמה, וזה דבר טוב, אבל זה גם אומר שאין לנו את ההנחיות שאנחנו מחפשים, מה יקרה בעוד 20 שנה, היכן אני אהיה, איפה התשוקה שלי. זה יותר עבורנו לגלות מאשר שמישהו יספר לנו".
איזה רושם ישראל השאירה עליך בפעם האחרונה שביקרת כאן?
"מפוחדת. בזמן שהיינו פה שרון ניסה לקבל החלטות מה לעשות עם עזה וכולם היו קצת על הקצה בגלל כל זה. אבל הלב כאן הוא לא ייאמן. אני מתכוון לכך שאהבה היא הרבה יותר המניע בתרבות הזו מאשר באחרות. אני לא בטוח בדיוק למה, מהיכן זה מגיע, האם זה קשור לדת או מה החלק האחראי לזה, אבל אני יכול להגיד לך שזה נכון. אני לא מתכוון שזה טוב או רע בשום מובן, אבל יש לזה ניחוח מדהים, קסם אמיתי".
זה מעניין, כי זה לא נראה ככה.
"אני בטוח שזה לא נראה ככה לך. יהיה לי קשה להגיד לך מה הניחוח של לאס וגאס, כי אני גר שם כל הזמן. כמובן שאני רואה כאן מאבקים, כפי הנראה מאז שהמקום נוסד. אני חושב שזה אחד המקומות הרוחניים ביותר בפלנטה, ולכן זה גורם לכמה שינויים וגם לחלק מהקשיים.
"כאב הוא המניע הגדול ביותר בפלנטה. אנחנו עושים הכל כדי להמנע מכאב. אם זה כאב רגשי, פיזי או כל מקור אחר. לפעמים השיעורים הגדולים ביותר שלנו מגיעים מכאב, לכן הכאב הופך לחוויה אנושית יפיפייה. בגלל זה ובגלל ההכשרה שלי יש לי השקפה שונה. אני לא רואה דברים כמו טוב או רע וקשה לי לנהל לפעמים שיחות שטחיות בגלל זה. אנשים לפעמים פגועים מאוד והם מתקשרים אלי ומספרים לי ואני אומר להם 'יופי, זה בדיוק מה שהרוח שלך רצתה שתעשה כאן. אל תכחיש את זה'. הכאב הזה הוא המקום ממנו רוב המוזיקה שלנו מגיעה, רוב האומנות שלנו מגיעה ממנו. יש כל כך הרבה יופי בחושך, ואנחנו לא רואים את זה. אנחנו כל כך רגילים לשפוט דברים. כך שכאשר אתה שואל אותי שאלה למה הדברים הם כפי שהם, אין רע או טוב בזה. זו חוויה אנושית יפיפייה.
"הגענו לפה אתמול וראינו שוב עד כמה ישראל קטנה, אבל מנקודת מבט עולמית היא לא קטנה בכלל. כל כך הרבה קורה פה, כך שאפילו שאתם באמצע של כל זה אתם רואים את זה כקשיים ואתגרים, אבל כל העולם לומד ממה שקורה פה בין בני האדם. זה מושלם, זה יפה. קשה, אבל יפה".
בארצות הברית נבחר נשיא חדש שעושה שינוי בארה"ב ובעולם כולו וכאן נראה שאין התחדשות. אנחנו תקועים עם אותם אנשים. אתה רואה את זה כמוני או שאתה רואה את זה אחרת?
"לא, אני רואה למה אתה מתכוון. אני חושב שהרבה דברים ישתנו בעולם הערבי, זה מה שהקבוצה באופן מפורש אמרה. הם אמרו שבשנה הזו ובשנה הבאה יתחילו לקרות שינויים בעולם הערבי. אנחנו קוראים לכולם ערבים אבל יש הרבה חלוקות (בעולם המוסלמי, ש.ב.פ). כמובן שהכל מבוסס על יופי, אבל הם אומרים שיש הרבה חלוקות, הרבה אי הבנה וכיוון לא נכון של האנרגיה. בתקווה שיהיה איחוד בחלק הזה של העולם ואם זה יקרה, היחסים שלכם עם עצמכם, עם השכנים שלכם, עם עזה וכל חלק אחר, יואר קצת ויחזור להיות נורמאלי.
"אני חושב שנראה שינויים גדולים בעולם. זה קורה בגלל קשיים, זה המניע שלנו. אם נוכל להבין שהשינויים הם בדיוק מה שביקשנו ובמקום לחפש את הדלתות נסגרות נתחיל לחפש את הדלתות הנפתחות, אנחנו נגדל. הכי חשוב הוא לזכור שזה משחק. זה לפעמים רציני אבל אם נזכור לכייף מדי פעם, למצוא את התשוקה שלנו, לחייך מדי פעם ולשחק מעט, אנחנו נזיז את היצירתיות קדימה מהר מאוד".
