קרוב לארבע שנים עברו מאז קראתי לראשונה את הספר "הוכחה לגן עדן, מסעו המופלא של מנתח מוח אל העולם הבא" (הוצאת אחוזת בית), עד שהחלטתי לפנות ישירות לד"ר אבן אלכסנדר, האיש מאחורי הספר המהפכני, ולהציע לו להתראיין לאתר. אני מודה שבתחילה הייתי ספקן בקשר לסיכוי שהוא יסכים, אבל הוא נענה בחיוב. כך מצאנו את הזמן לשיחת סקייפ טרנס-אטלנטית על החוויה יוצאת הדופן שהוא עבר ועל הדברים שהוא הבין בעקבותיה.
אם אינכם זוכרים או מכירים את הסיפור, הנה העובדות. ד"ר אלכסנדר הוא חוקר מוח בכיר ומוערך בקהילייה הרפואית בארצות הברית, איש בריא, נשוי ואב לשני ילדים, שמעיד על עצמו כאדם רציונלי, מחונך היטב לחשיבה מדעית, שאינו מאמין במה שהוא אינו רואה.
יום אחד, ללא כל סיבה נראית לעין, חיידק אלים ונדיר במיוחד החל לתקוף את מוחו. למעשה, זה המקרה הראשון בהיסטוריה הרפואית המתועדת, בה החיידק תוקף באופן הזה. מדובר בחיידק מסוג קולי הנמצא במעיים שלנו, ולא היתה שום סיבה הגיונית ונראית לעין שתסביר כיצד הוא נכנס למוחו של ד"ר אלכסנדר.
במשך שישה ימים הוא שכב בקומה בבית החולים, והגוף שלו לא הפגין שום תגובה לכמויות האנטיביוטיקה שנכנסו אל תוכו. המוח שלו לא הראה סימני פעילות כלל, ובחלוף הימים עמדו בני המשפחה שלו בפני ההחלטה האם לנתק אותו מהמכשירים ולאפשר לו למות. ברגע האחרון כמעט הוא פקח את העיניים ובניגוד לכל היגיון רפואי, חזר לחיים ובתפקוד מלא.
בספר הוא עובר לסירוגין בין מה שהתרחש סביב המיטה שלו בבית החולים, כפי שסיפרו לו לאחר שהתעורר, לבין החוויות אותן חווה בעולמות בהן הוא ביקר. חשוב להבין כי החלק האחראי על ההבט האנושי במוחו של ד”ר אלכסנדר מת לחלוטין באותם ימים, ולכן כל החוויות אותן חווה סותרות את כל מה שהמדע תופס לגבי הקשר בין מוח-תודעה. התיאורים של מה שהתרחש בעולם שמעבר הם מהממים ומרגשים כאחד – ד"ר אלכסנדר חווה את האמיתות הרוחניות שכל התורות בכל רחבי העולם מתבססות עליהם מאז שחר ההיסטוריה האנושית, אמיתות שהלכו לאיבוד בעולם המודרני-מדעי-חומרי שלנו".
"אי אפשר להתפתח מהרמה הנמוכה ביותר לרמה הגבוהה ביותר, שהיא למעשה חופש מכל תפיסה של 'אני' ואגו, בגלגול חיים אחד. זה דורש גלגולי חיים רבים"
שמונה שנים עברו מאז מה שעברת וארבע שנים מאז שפרסמת את הספר. האם יש לך הבנה עמוקה יותר כיום ביחס למה שעברת?
"כן. אני מצביע לעיתים קרובות על ההקבלה שבין הדרך שלי לגילוי ולהבנה משמעותית של החוויה שעברתי לבין מה שהקהילה המדעית עוברת כעת ביחס לשאלה מהי תודעה, ובעיקר ביחס למה שנהוג להתייחס אליו התור הבעיה הקשה של התודעה, שהיא בבסיסה חוסר היכולת שעולם המדע מתמודד איתו בעודו מנסה להסביר תודעה בתור מה שמתפתח מתוך המישור הפיזי. למעשה זו לא הדרך בה הכל עובד, והקהילה המדעית כולה יותר ויותר מבינה זאת.
"יש לזה קשר לבעיית המדידה לפי מכניקת הקוואנטים, והדבר דורש הבנה עמוקה יותר של הטבע של התודעה עצמה. זה מסע בלתי יאומן ואני מרגיש שאני עדיין בתהליך למידה".
אז אתה יכול להסביר מהי תודעה?
"אני אגיד שהמסתוריות של התודעה היא עצם המודעות. העובדה שאנו מודעים לקיום היא המסתורין איתו המדע מתמודד. אנו יכולים ללמוד הרבה מאוד דרך מדיטציה על המהות של התודעה. זה קשור במטפיזיקה של האדם ובהבנה של הטבע הבסיסי של המציאות.
"התפיסה המקובלת היא שהמוח מייצר את התודעה, וכי החומר היחידי שקיים ביקום הוא החומר הפיזי. התפיסה הזו נכשלת שוב ושוב, ככל שאנו מעמיקים עוד ועוד בניסיון להבין מהי תודעה. המודל המדעי אשר החליף את התפיסה המוטעית הוא בבסיסו הרעיון המטאפיזי האומר שתודעה היא דבר קיים, שמודעות ותודעה הם בסיסיים ביקום וכי כל היקום, כולל המפץ הגדול והיקום הנראה וכל דבר אשר קיים, נוצר מתוך התודעה עצמה. במילים אחרות, תודעה מייצרת את המוח ואת הגוף, וכי הזמן מסביבנו הוא השלכה מתוך התודעה ולא להיפך.
"השינוי הזה בנקודת המבט מספק לנו פוטנציאל גדול הרבה יותר להבין את התצפיות העיקריות שבני האדם חוו. לא רק את הדברים האקזוטיים כמו חוויית סף מוות (Near Death Experience), ידיעה מראש ותקשורת אחרי המוות; גם השאלה היום-יומית, הארצית, של התודעה עצמה, מקבלת הסבר הרבה יותר עשיר בכך שאנו מבינים שהתודעה היא הבסיס והיא זו אשר מניעה את כל המציאות.
"זהו שינוי עצום בנקודת המבט אשר במובנים רבים מאחד חלק מהמסורות הרוחניות של המזרח והמערב עם התאוריות המובילות של קוסמולוגיה ומכניקת הקוואנטים.
"דבר נוסף וחשוב להצביע עליו הוא שאין מדובר בתאוריה חדשה. היא נגזרה מהעבודות של וויליאם ג'יימס, הנרי ברגסון, של שיר, פרדריק מאיירס ואנשים מבריקים נוספים שחקרו את נפש האדם בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
"עבור אלו שחשבו שהם יכולים להבין את העולם הפיזי ומתוך זה הם יגיעו לתאוריה של הכל, זו אכזבה. אנו יצורים רוחניים ביקום רוחני ולא תוצאה של תאונה ביו-כימית של יקום פיזי לגמרי. זו תאוריה רחבה יותר וזה עשוי להבהיל אותם, כי הם צריכים להיפרד מהתפיסות הפשטניות ומההנחות המוטעות ביחס לטבע של המציאות".
אתה מדבר על תודעה כמהות אחת הכוללת הכל.
"בדיוק. דרך טובה להסתכל על זה היא כעל מיינד אחד. התפיסה הזו הופכת את המוח לא לזה אשר יוצר את התודעה אלא הפילטר שדרכו התודעה היקומית הקדמונית נראית כאן ועכשיו. ה'כאן ועכשיו', המרחב והזמן, הם יצירה של הצד הזה של הצעיף, והם לא חלק מקווי היסוד של המציאות הבסיסית. המוח החומרי רוצה לחשוב שכן, ולכן היה להם קשה כל כך להבין מהי תודעה מנקודת מבט פיזית לגמרי. נקודת המבט הזו היא זעירה, היא אינה מאפשרת מקום להבנה רחבה יותר".
אני יכול להחליף את המילה תודעה במילה אלוהים? המשמעות היא זהה?
"כן, בהחלט, אבל זה לא האלוהים שחזיתי בו במהלך הילדות שלי בכנסיה, זהו אלוהים הרבה יותר עוצמתי, שהוא חלק אינטימי מהמודעות שלנו. אנו כולנו הרחבות ישירות של אותו כוח אוהב ונצחי. זה שינה לחלוטין את נקודת המבט הדתית שלי.
"אני גדלתי בכנסיה מתודיסטית וכמבוגר עברתי לכנסיה האפיסקופלית כאשר הייתי מבוגר. בקריירה שלי כנוירוכירורג נאבקתי עם האמונה שלי, לא יכולתי לראות כיצד תודעה יכולה לשרוד את המוות של המוח ושל הגוף. עברתי את הלילה החשוך של הנשמה בשנת 2000, עליו כתבתי את הספר 'הוכחה לגן עדן', שהיה קשור בעובדה שאני מאומץ. בעקבות אותו אירוע הפכתי להיות כופר של ממש למשך שמונה שנים, עד שהגעתי למצב של קומה.
"כאשר אני מסתכל על זה בדיעבד, אני חושב שאותו לילה חשוך של הנשמה הכין את הבמה להתעוררות שלי. היה עלי לעבור דרך תקופה חשוכה כדי שאוכל להבין משהו מכל זה. כחלק מזה היה עלי לפגוש את המשפחה הביולוגית שלי שנה לפני הקומה. למפגש הזה היה חלק קריטי במסע שלי במהלך הקומה ולנערה היפייפיה שליוותה אותי במהלכו ולזהות שלה. המסע שלי לימד אותי שאין שום דרך להבין את זה מבלי לאמץ במלואו את הרעיון של גלגולי נשמות.
"לפי הנצרות, יש לנו גלגול אחד ואז גן עדן או גיהנום לנצח, ולפי המסע שלי אין בזה שום היגיון. זה היה מאוד ברור כשמש, שגלגולי נשמות הם חלק מהתמונה. זה חלק מתהליך הלמידה של התודעה כולה, של הנשמות. אי אפשר להתפתח מהרמה הנמוכה ביותר לרמה הגבוהה ביותר, שהיא למעשה חופש מכל תפיסה של 'אני' ואגו, בגלגול חיים אחד. זה דורש גלגולי חיים רבים, וזה נעשה על ידי קבוצות של נשמות שמתגלגלות ביחד. למעשה אין בכלל גבולות לנשמה שלנו. גלגולי נשמות מסבירים דברים כמו סבל של ילדים ובעלי חיים. בכל דרך אחרת לא הצלחתי ליישב בין זה לבין אותה מהות אוהבת, יודעת, עוצמתית ונצחית.
"מה שאני אומר לאנשים לעיתים קרובות בהרצאות שלי הוא שבכל המסורות המיסטיות של כל האמונות הגדולות, בין אם אתה מדבר על נצרות, קבלה, יהדות, סופיזם, הינדואיזם, בודהיזם או שינטו, יש מקור רוחני של כל היקום הזה, שהוא אוהב, רחום, חומל, וזה המקור של המציאות, של מי שאנחנו ומהיכן אנו באים. לשם הדתות מכוונות אותנו, אבל לצערי הדתות נחטפו על ידי אנשים שמנסים לשלוט בבני אדם אחרים. מנקודת המבט שלי זו כמובן בעיה. אני רואה שלכל הנשמות יש חיבור ישיר לישות האוהבת, העוצמתית והנצחית הזו, וזו הדרך לשלמות ובריאות, הן פיזית, מנטלית, רגשית וחשוב מכל, רוחנית.
"אם אנו לא מכירים במערכת היחסים שלנו עם המהות הזו, התודעה הזו, אז אנו לא מתקדמים לעבר המטרה שלנו. המטרה היא ביטוי מושלם של אהבה, אהבה לעצמנו, אהבה לכולם, כולל 'אויבים' שלנו. אהבה היא הכוח העוצמתי ביותר והיא תיגבר על כוחות של שנאה ורוע, שהם בסך הכל העדר של אותה אהבה.
"אם אנשים יבינו כמה הסליחה היא עוצמתית, היא משחררת את הסולח, זה כוח בלתי יאומן. רבים הבינו זאת לאורך ההיסטוריה והשתמשו באותה אהבה כדי לרפא. יש לאהבה את הדרך להכריע לגמרי את כוחות החשיכה, ביחוד כאשר אנשים מגיעים להבנה שכאשר אני פוגע באחר אני בעצם פוגע בעצמי. אני חי את חיי ועושה את הבחירות שלי מתוך אהבה – והדרך הטובה ביותר להביע אהבה לעצמי כישות רוחנית נצחית, חלק מהתודעה האלוהית, היא לבטא את אותה אהבה לאחרים. אני לא חושב שיש מישהו בעולם הזה שמטיל ספק בכך שכל העולם ישתנה לטובה אם יותר נשמות יביאו יותר אהבה לעולם ולאנשים מסביבם. אני חושב שמה שאנשים מטילים בו ספק הוא ביכולת שלנו כנשמות יחידות לממש את השינוי הזה.
"אני רואה ששינוי מתרחש בעולם הזה. זה בלתי נמנע, וזה קשור בבחירה שלנו בין התאבדות פלנטרית לבין להגיע לגורל האמיתי שלנו כאנושות, שהוא עולם הרבה יותר הרמוני, של אחוות אחים ואחוות אחיות. זו ההתעוררות שאני רואה כחלק מהגורל האנושי אותו מחפשים כבר אלפי שנים".
"בכל המסורות המיסטיות של כל האמונות הגדולות, בין אם אתה מדבר על נצרות, קבלה, יהדות, סופיזם, הינדואיזם, בודהיזם או שינטו, יש מקור רוחני של כל היקום הזה, שהוא אוהב, רחום, חומל, וזה המקור של המציאות"
מהי ההגדרה שלך לאהבה?
"אהבה היא היכולת לראות את התוצאה המנחמת, ההרמונית, היפה והיצירתית בכל התהליכים; זה לרצות את הטוב וההרמוני והמבורך עבור כל בני האדם המעורבים במסע שלנו.
"אנו רואים את זה בעיקר במערכות היחסים של הורים וילדים אבל יש דוגמאות רבות נוספות למצבים בהם אנו נתקלים בהיפוך של זה. החסרונות של אנוכיות וחמדנות נובעים מהתפיסה המוטעית שיש אספקה מוגבלת בעולמנו החומרי וכי עלינו להיאבק ולהילחם במובן הדארוויני. במובנים רבים, חלק מההבטים השגויים של החשיבה שלנו נובעים מפרשנות מסולפת של מה שדארווין באמת אמר על אבולוציה – השגשוג של זנים רבים בפלנטה הושג בזכות שיתוף פעולה. כאשר אתה מסתכל אחורה על ההומו-סאפיאנס וכיצד הם הגיחו מיבשת אפריקה והפכו להיות שולטים על מינים אחרים, זה בזכות שיתוף פעולה ולא בזכות תחרות.
"קיבלנו את הרעיון המדעי לכאורה שההישרדות היא תמיד של המתאים ביותר, אבל זה לא מה שדארווין אמר. למעשה, שיתוף פעולה – לא רק בתוך המין אלא גם בין מינים – הוא השילוב המצליח ביותר מבחינה אבולוציונית. אני אגיד שאנו חלק מאבולוציה גדולה הרבה יותר, האבולוציה של התודעה עצמה שמתרחשת ביקום כולו, וזה אינו מוגבל רק לכדור הארץ".
אתה מדבר על אהבה בעולם שבו יש דאע"ש וטרור. זה נראה קצת תמים לחשוב שכוח האהבה יכול להתגבר על שנאה ולשנות את העולם.
"עלינו להבין כי כוחות הרוע בעולם הזה הם בני אדם המגיבים להבט מסוים של הנסיבות שלהם. בדאע"ש מנסים לטעון כי מדובר בגרסה של האסלם. אני קראתי חלקים גדולים מהקוראן וזו פרשנות מסולפת. מוחמד דיבר על אלוהים של רחמים ועל כך שבשום אופן לא להרוג חפים מפשע. זה כל כך מנוגד למסרים של נביאים.
"זה בדרך כלל המקרה, כאשר עושים שימוש בדת כדי להצדיק אלימות, ובמיוחד הרג של חפים מפשע. זה עדיין מסתורי בעיניי איך זה יכול לשכנע את האנשים. מדובר באנשים שמנותקים ממה שלציוויליזציה המודרנית יש להציע, ולכן זה תלוי בנו, להביא עוד מהאפשרויות שיש באהבה לעולם. אבל זה לא אומר לתת לדאע"ש לעשות את מה שהם רוצים".
חיים בעולם דמוי-חלום
חווית סף המוות המוכרות כוללות אור לבן וחזק, תחושה של אהבה ולא פעם דמויות של אנשים שאנו מכירים, שכבר הלכו לעולמם, המקבלים את פנינו. החוויה של ד"ר אבן אלכסנדר היתה שונה בתכלית, לפחות בחלקה הראשון. אז הוא שהה במימד עכור ולא ברור, הדומה לרפש, שבו דבר כמעט אינו קורה. האור והעולמות מרחיבי הלב התגלו בפניו רק בשלב מאוחר יותר.
כאשר אני שואל אותו על החוויה שלו ועל הסיבה להבדל בין החוויה שלו לאלו שאנו מכירים, הוא אומר כי "בכל החוויה הרוחנית העמוקה, עליה כתבתי בספר, לא היו לי מילים ושפה, לא היה לי שום זיכרון של אישתי ושל משפחתי, של האמונות הדתיות שלי, של הידע שצברתי ב-20 השנים כרופא ומדען. שום דבר מכל זה לא היה, וזה יצר חוויה מאוד שונה.
"אתה יכול כמובן לשאול אם זו באמת היתה חווית סף המוות, וכן, היו לזה את רוב המאפיינים של חווית סף מוות עמוקה, כמו המפגש עם הכוח הנצחי, עם אלוהים, שקראתי לו 'אום', משום שאותו אלוהים היה הרבה יותר גדול, ולא רציתי להצמיד לו מילה כמו אלוהים, שיש לה הרבה מטען. עבורי, הנוכחות הזו היתה הרבה יותר עוצמתית ומדהימה, וזו הסיבה שכאשר חזרתי קראתי לנוכחות הזו אום. זה היה הקול שהדהד, אותו שמעתי בכל המקומות בהם הייתי. זה פתח לי ראיה הרבה יותר גדולה של אלוהים מכפי שהיתה לי עד אז, וזו הסיבה שאני וקארן ניוול עובדים עם אקוסטיקה מקודשת ועוזרים לאנשים להשתמש בתדרי קול שונים כדי להגיע למצבי מדיטציה עמוקים מאוד. זו דרך להיכנס לתודעה היקומית הנצחית שהיא מעבר לצעיף. אנחנו יכולים ללמוד ממנה כל כך הרבה; זו התובנה, ההדרכה האולטימטיבית.
"אני מאמין, בראיה לאחור שהשכחה היתה חלק קריטי מהמסע שלי. לעיתים קרובות חווית סף מוות משקפת את הנשמה העוברת את התהליך הזה.
"אני רק אספר כי המילים והשפה שלי חזרו אלי די מהר, לאחר מספר שעות מרגע שהתעוררתי, וזכרונות הילדות שלי חזרו אחרי שבוע-שבועיים. לאחר מכן הכל חזר בפרק זמן של שמונה שבועות".
האם זו היתה חוויה ייחודית או שזה מה שאנו עוברים אחרי המוות?
"אני חושב שכל חוויות סף המוות הן ייחודיות, כמו שתקח 200 איש ותביא אותם למנהטן, לכולם יהיו חוויות ייחודיות. חשוב להבין הוא שהאירועים שאנו עוברים והאופן בו אנו מפרשים אותם הם קריטיים למסע של הנשמה שלנו. לי מעולם לא היתה חווית סף מוות לפני הקומה, ואתה יכול להיות בטוח שלאחר הקומה רציתי לקרוא כל דבר שיכולי לשים עליו את ידיי.
"ככל שקראתי אלפי מקרים של חווית סף מוות נהיה ברור לי שיש קווי דימיון בין החוויות, וזה נכון למקרים שהתרחשו לפני אלפי שנים. זה לא קשור לאמונות הדתיות של אנשים; קראתי על מספר מקרים של אתאיסטים שנדהמו לחוות הבנה עמוקה יותר של המציאות בזכות חווית סף מוות, והגיעו להבנה שזהו יקום רוחני, כמובן, ושהם הוויות רוחניות. אי אפשר להסביר את החוויות שלהם בהתבסס על פרשנות פשטנית-חומרית של המוח.
"נכון שהאמונות הדתיות של האדם לפני האירוע עשויות להשפיע על האופן שבו הוא מפרש את החוויה. במילים אחרות, אדם נוצרי עשוי לראות את ישות האור האוהבת-כל מופיעה בתור ישו ומוסלמי עשוי לראות את אותה ישות בתור מוחמד או אללה. אתאיסט עשוי לראות את אותה ישות אור אוהבת-כל בתור צורה רוחנית מרהיבה.
"תזכור שהמילים שלנו מאוד מגבילות, הן משמשות לתיאור של נסיעה לדיסניוורלד, הן לא מאוד טובות בלתאר טיולים לממלכות רוחניות שהן הרבה יותר ממשיות מאשר הממלכה הזו. מיליוני האנשים שעברו חוויות כאלה מדברים על כך שקשה לשים זאת במילים, עד כמה העולם ההוא הרבה יותר אמיתי מאשר העולם הזה, שהעולם הזה הוא דמוי-חלום בהשוואה אליו. זה די מדהים.
"האנלוגיה שאני משתמש בה בספר 'הוכחה לגן עדן' היא שזה דומה להתבוננות בשמים בשעת לילה, אז רואים את היופי של הכוכבים והגלקסיות, כאשר לפתע עולה השמש והאור שלה לא מאפשר לראות את כל זה. אור השמש באנלוגיה הזו הוא התודעה הערה שלנו ביום-יום, וכשהאור עולה אתה שואל את עצמך האם באמת ראיתי את אותם כוכבים וגלקסיות, האם הם קיימים באמת. האמת היא שכמובן, הם קיימים, אבל עם האור הבוהק הזה של השמש אנו לא יכולים לראות אותם. כך גם עם התודעה הרגילה שלנו ביום יום, אנו לא יכולים בהכרח לדעת את כל העומקים של הקשרים הרוחניים האמיתיים בין הדברים. זו הסיבה שבגללה מדיטציה היא קריטית כל כך, זו דרך יפייפיה להגיע לרבדים העמוקים יותר של היקום, ולראות את היופי והמורכבות והכוח של אותה ממלכה רוחנית".
אתה כותב בספר שאנו לא יכולים לחוות במלואנו את האלוהות כל עוד אנו בגוף. מדוע זה כך?
"קשה לתפוס את זה, אבל הדבר היחיד שבני האדם חוו אי פעם נמצא בתוך התודעה שלהם. אנו לעולם לא חווים את העולם החיצוני לנו באופן ישיר, אנו חווים זאת בתוך התודעה שלנו. השכל והמיינד הם כל כך חזקים וחכמים, שהם משכנעים אותנו שאנו למעשה חווים את כל מה שקורה שם בחוץ, אבל למעשה זה לא מה שחווינו. זה מה שמכניקת הקוואנטים מציגה בפנינו, שאין מציאות פיזית, חיצונית, אובייקטיבית, שהיא תלויה במיינד של המתבונן. רק על ידי כך שנבין שמעולם לא היינו מחוץ למיינד שלנו, נוכל להבין את הכוח האמיתי שלו. למה שקיים בחוץ אני קורא הולגרמה קוואנטית.
"יש הרבה כינויים לאותו מקור של ידע שעליו מבוססת כל המציאות. מתברר כי למיינד שלנו יש יכול תעצומה לקבוע את הדרך שלנו מבעד להוויה האינסופית. ככל שאנו מבינים זאת, כך יהיה לנו טוב יותר. קארן, שותפתי לכל זה, ואני כותבים את הספר השלישי (הספר השני, שלא תורגם לעברית, נקרא The Map of Heaven, ש.ב.פ), שאנו מקווים שייצא לאור במהלך 2017, ובו אנו מתייחסים לכל זה. זו האבולוציה של התודעה".
האם לממסד הרפואי היום יש הסבר למה שעבר עליך?
"כן, וההסבר הזה מערב את כל מה שאני אתייחס אליו בספר השלישי. זה קשור ביקום הגדול יותר שבו התודעה היא הבסיס של הכל. עלינו להבין שהיקום הוא הוא הרבה יותר גדול מאותו יקום קטן ונראה לעין, ולשם העולם מתקדם.
"לאלו שיש להם מיינד מדעי והם רוצים את המידע העמוק ביותר, יכולים לקרוא שני ספרים שאני ממליץ עליהם, שאני כותב עליהם גם באתר שלי. אחד מהם הזכרתי בספר הוכחה לגן עדן, שמו הוא Irreducible Mind: toward physiology for the 21st century, והשני הוא Beyond Physicalism: Toward Reconciliation of Science and Spirituality , ספר משנה-עולם העוסק במדע של יחסי המיינד-גוף. "אין לי ספק שהדרך היחידה עבור הקהילה המדעית, במיוחד עבור אלו העוסקים במדעי המוח, היא להרחיב את נקודת המבט שלנו ולהבין שכל התאוריות התומכות בטבע הרוחני והמלא של היקום הן הדרך היחידה להתקדם.
"ההנחה החומרית, הפשטנית והשקרית, לפיה השכל הוא הבסיס של התודעה, מעולם לא הביאה אותנו לשום מקום. אין דבר התומך בתאוריה הזו, שום נוירוכירורג או פילוסוף לא יכולים להסביר כיצד הכל קורה מתוך הנחה זו. זה מדהים איזה מסך עשן יש בעולם שלנו, העמדת הפנים לפיה מדעי המוח קרובים להבין את התופעה של התודעה דרך חקר המוח. אנו לא קרובים לכך היום יותר מכפי שהיינו לפני 300 שנה".
