אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, עם זאת מעט שונה מאלו שאנו רגילים לדבר בהם. ההבדל הוא יותר במושגים של בני אדם מאשר במושגים שלנו משום שכך או אחרת, בכל מפגש, אנו נפגשים עם מי שפוגש או שומע את המילים שאנו אומרים. אבל במפגש זה הבית מתכנס, ועובדה זו הופכת מפגש זה ליוצא דופן, לשונה.
אפשר בהחלט לומר שישנה בערב זה אסיפה משמעותית יותר בממדים השונים, גם בעולם זה של בני האדם בו אתם נמצאים כעת וגם בממדים נוספים. אנו נאספים בערב זה, בזמן זה, בתחילתה של שנה חדשה, במטרה לדבר, להעמיק, בתוך מציאות; להעביר מידע ותובנות ביחס למי שאתם, ביחס לבית ממנו אתם באים, ביחס לבית בו אתם מתקיימים כאשר אתם בגוף, וביחס אל הבית שאתם הופכים להיות.
פעמים רבות אנו מסבירים ואומרים שאתם מגיעים מבית וחוזרים אליו. הנשמות כולן, בממדים השונים, הכל חוזר, חוזר אל הבית. זו אינה בחירה מקרית של מילה, משום שזו החוויה שאתם מחפשים וזו החוויה שאתם חווים פעם אחר פעם כאשר אתם מתפללים לעזרה, כאשר אתם מבקשים ריפוי, כאשר אתם מחפשים את אלוהים. אתם מחפשים את הבית, את המקום ממנו אתם נובעים, את המקום ממנו הכל מתחיל, מקום שהוא איננו מקום כלל וכלל. המושג הזה של בית, בזכות מה שהוא אומר עבורכם, הוא הדרך טובה מנקודת המבט שלנו לתאר את התודעה אליה אתם חוזרים, את התודעה אליה אתם שואפים לחזור.
שאלה של מנהיגות
אז ישנו בית שאתם מבקשים לחזור אליו וישנו הבית שממנו אתם באים. אבל מה קורה באמצע? מה קורה בעודכם בגוף?
הבסיס של הכל, כפי שידוע לכם, הוא שכחה, שכחה של מה הוא בית, שכחה של מי שאתם באמת. הבסיס הוא ההזדהות עם הזמניות של הגוף. ההזדהות הזו יוצרת את פחד המוות ופחד המוות יוצר את המורכבות הרגשית האנושית אשר הופכת אתכם למיוחדים כל כך, שהופכת את החיים בגוף למאתגרים. היא הבסיס שעליו מתחיל לצמוח ולהתפתח כל מסע התפתחות ובכל העולמות.
כפי שאתם יודעים, העולם הזה איננו כפי שהוא היה. ישנם שינויים רבים המתחוללים, שחלקם נראים לעין וחלקם לא. ק מעטים מהם נחשפים בכלי התקשורת וגם אז הם ביטוי חלקי של תהליך עמוק ורחב הרבה יותר.
בני אדם עסוקים בפוליטיקה, הם עסוקים בשלטון, הם עסוקים במי ישלוט בהם ומי לא ישלוט בהם. זה נחשב לטוב וזה נחשב ללא טוב. זו הסחת דעת מוצלחת למדי ממה שקורה באמת. הסיבה שעיסוק בזהות של פוליטיקאי זה או אחר רק הולך וגובר, היא משום שהדבר האמיתי המתחולל בפנים מאיים כל כך, עד שהדבר הקל ביותר לעשות הוא לחזור ולהתעסק במה שקורה בחוץ.
האמת היא שמה שקורה בחוץ נקבע קודם כל על סמך מה שקורה בפנים, ומה שקורה בפנים הוא השאלה – איזה מנהיג אתם בוחרים להיות? מי אתם רוצים להיות?
יש בזה מן הפרדוקס, אנו מודעים לכך, משום שישנם דברים שאינכם יכולים ליצור במציאות שלכם לבד. ישנו צורך בשיתופי פעולה בקנה מידה אפילו רחב מאוד, של בני אדם רבים, בשביל לאפשר דברים מאוד בסיסיים בעולם שלכם. במובן הזה, כאשר מדובר בשיתופי פעולה כה גדולים, הכוח שלכם נדמה כקטן במיוחד ואתם עשויים להרגיש חסרי אונים כאשר הדברים אינם כפי שתכננתם, כאשר הם אינם כפי שאתם רוצים שהם יהיו.
השאלה שאנו בכל זאת מבקשים לשאול היא לגבי המנהיג שאתם מבקשים להיות.
בין שכחה לנינוחות
זו החוויה הבסיסית בקיום שלכם בגוף: הדברים נראים גדולים מכם, חזקים מכם, שהם מעבר ליכולת ההשפעה שלכם. בין אם מדובר בדברים הקורים בתוככם ובין אם מדובר בדברים הקורים מחוצה לכם, נדמה לכם שאתם חסרי אונים ונדמה לכם שיכולת ההשפעה שלכם היא מועטה.
בפועל ההשפעה שלכם הרבה יותר גדולה מכפי שאתם זוכרים, מכפי שאתם חווים. במובן מסוים, מנקודת המבט שלנו, אתם תמיד בעלי הבית. אתם תמיד אלו המחזיקים את היכולת, את האפשרות, ליצור את המציאות בדרך זו או אחרת.
בתקופות קדומות יותר בהיסטוריה של בני האדם, בתרבות שלכם, העובדה שאתם בעלי הבית היתה מטושטשת מאוד, ואתם הייתם עמוק בתוך משחק התפתחות שהתבסס בעיקרו על תודעה של הישרדות. אבל בזמן הזה ישנו, כאמור, שינוי משמעותי.
העולם שבו אתם נמצאים מתרחב. התרבות שבתוכה אתם חיים, שאתם לוקחים בה חלק, התרבות האנושית מתרחבת. התודעה מתרחבת. האפשרות שישנם דברים שהם מעבר למה שאתם חושבים ומבינים ורואים, האפשרות שיש מעבר להיגיון, מעבר לחמשת החושים, האפשרות הזו הופכת להיות ממשית מאוד ונפוצה מאוד, והיא הולכת ומתפשטת יותר ויותר, גם בקרב אנשים שבעבר מעולם לא חשבו כך, גם בקרב אנשים שנתפסים לעיתים כרציונאליים, עם שתי רגליים על הקרקע. גם בקרב אנשים אלה מתפשטת יותר ויותר ההבנה, גדלה ההבנה, שיש מעבר למה שאתם רואים.
רבים מכם, הנמצאים בתהליך מודע של התפתחות, תהליך המכוונן לזה, מכירים את העובדה הזו היטב. אתם יודעים, במידה כזו או אחרת, שאתם יכולים ליצור מציאות כזו או אחרת, שיש לכם יכולת והשפעה. אבל אתם עדיין, איך לומר, מיטלטלים בין נקודת חוסר האונים שנובעת מהשכחה של היכולת שלכם לבין הנינוחות הנובעת מהחיבור אל היכולת שלכם ליצור את הדברים כפי שאתם רוצים.
אנו נסביר מה זה אומר ליצור את הדברים ומה זה אומר כפי שאתם רוצים. אלו שני חלקים של משפט שנאמר בצורה כזו או אחרת פעמים רבות, ויש מסביבו מידה כזו או אחרת של אי הבנה ושל שימוש לא נכון באופן שמסבירים ומיישמים זאת.
לחלום מעבר להיגיון
יצירה של מציאות היא איננה בהכרח פעולה אקטיבית. כלומר, אתם לא צריכים לעשות הרבה בשביל להגשים את הרצון שלכם ולממש אותו בתוך מציאות, ואין זה משנה מהו הרצון.
אין פעולה ולכן אנו ממעטים במתן של טכניקות. יש מעט מאוד דברים שעליכם לעשות, וזה מאתגר אתכם. אנו רואים כמה מהמוחות פה, שיושבים מולנו, המתחילים להשתגע מהרעיון שאין מה לעשות (צחוק). הם לא מבינים, אז מה עושים אם לא עושים? זה בדיוק העניין – אין הרבה מה שצריך לעשות. בעיקר, לחבר טוב טוב, יותר ויותר, בין מה שנראה הגיוני לבין מה שנראה לא הגיוני.
הבסיס של יצירת מציאות הוא חלום; האפשרות לחלום מעבר לחמשת החושים ולבקש עבור עצמכם את מה שנראה לא הגיוני. זה הדבר הראשון שאנו מציעים לעשות – לחלום. לפנטז, אם תרצו לקרוא לזה כך מנקודת המבט ההגיונית והצינית. אנו קוראים לזה בפשטות לחלום. זהו הדבר הראשון והעיקרי שיש לעשות.
הדבר השני שעשוי, רק עשוי להישמע פשוט – אנו מודעים לכך שזה אינו פשוט כלל וכלל – הוא לבדוק מדוע אינכם רוצים את מה שאתם רוצים. זה הדבר אשר מביא אותנו לנקודה השניה שאנו מבקשים להתמקד בה בשלב זה. מדוע אתם אינכם רוצים את מה שאתם רוצים?
פשרה או גמישות?
ישנן שתי סיבות עיקריות לפער הזה. האחת היא משום שהתרגלתם להתפשר וזה דבר מה שאתם לומדים מגיל צעיר מאוד. מלמדים אתכם להתפשר.
על פניו יש בשיעור הזה דבר מה חשוב לילדים קטנים, אבל ישנה הבחנה שכדאי לעשות – עליכם ללמוד להתגמש אבל אין שום סיבה להתפשר.
אתם מכירים את ההבדל. תבדקו בתוך עצמכם מתי אתם מתגמשים ומתי אתם מתפשרים. אפשר לחוות זאת – כשאתם מתגמשים ההרגשה שלכם, בתוך עצמכם, ממשיכה להיות טובה, אולי אפילו משתפרת, משום שאתם מגלים מוצא מתסבוכת שלא ראיתם קודם לכן. אבל כאשר אתם מתפשרים אתם מתכווצים, וההתכווצות הזו משאירה אתכם עם פחות אנרגיה מכפי שהיתה לכם, פחות אהבה עצמית מכפי שהיתה לכם.
כאשר אתם בודקים מדוע הדברים שאתם רוצים לא קורים, כדאי קודם כל לבדוק את הנקודה הזו. אתם רגילים להתפשר וההיגיון שלכם עובד במקום זה בצורה מאוד טובה – ישנם הסברים מאוד הגיוניים, תירוצים מאוד הגיוניים, מדוע אי אפשר לקבל הכל.
אנו מציעים לכם, כאשר אתם עומדים מול הסברים כאלו ואחרים בתוך המציאות שלכם, לחזור ולבחון את הדברים. האם אתם מתפשרים? האם אתם מעגלים את הפינות של החלום שלכם, של הרצון שלכם? האם אתם מוכנים לוותר על חלק ממה שאתם רוצים בשביל לקבל לפחות את הרוב? אם אתם עושים את זה, לכו לטיפול ודחוף (צחוק). אפשר גם שניים (צחוק). עשו עבודה על הפשרה שלכם, על האמונה בצורך להתפשר.
יש יותר מדי פשרה בעולם הזה. למרות שאין במילים הללו שום שיפוט, אנו בהחלט אומרים שישנה יותר מדי פשרה. וישנו צורך, ישנה דחיפות, שבני אדם יחזרו אל האמת שלהם, אל מה שהם רוצים, אל מה שהם צריכים, אל מה שהם באמת אוהבים. שיסכימו לפנטז, שיסכימו לתת הכל ולקבל הכל בתמורה.
המגבלה של הדימיון
הסיבה השניה שאתם לא תמיד מקבלים את מה שאתם רוצים היא משום שאתם, איך לומר, מוגבלים.
הדימיון שלכם מוגבל מאוד. האם שמתם לב לזה? אתם מנסים לדמיין דבר מה, משהו שאתם רוצים, ואז המציאות מגיעה ומפתיעה אתכם. לפעמים דברים קורים אחרת לגמרי ממה שדמיינתם, ולפתע נפתחות דלתות ואפשרויות שלא חוויתם ולא ראיתם קודם לכן.
הסתכלו אחורה על החיים שלכם. האם יכולתם לדמיין את הדברים שקרו לכם? אנו מדברים בעיקר על הדברים הטובים שיצרתם בתוך המציאות שלכם. האם יכולתם לדמיין אותם? במרבית המקרים התשובה היא לא, וזו הסיבה השניה מדוע דברים לעיתים לא קורים. הדימיון שלכם מוגבל ואתם בו זמנית עושים בו לא מעט שימוש במטרה ליצור מציאות. זה אחד הכלים הנפוצים בעולם זה של בני אדם – דימיון מודרך.
אנו עושים בכלי הזה שימוש מדי פעם וייתכן ונעשה בו שימוש גם בערב זה, אבל אם יש דבר מה עיקרי שהיינו מבקשים מכם הוא לעשות תהליך של דימיון מודרך שבמהלכו אתם מוותרים על השימוש בדימיון, ופותחים את עצמכם לאפשרויות שאינכם רואים ואינכם יכולים לדמיין.
השימוש בדימיון מודרך יכול מדי פעם לקחת אתכם מהתודעה בה אתם נמצאים לתודעה רחבה יותר. הכלי הזה יכול לפתוח לכם דלתות למציאות חדשה, ובאותה המידה הכלי הזה יכול לסגור אתכם ולהשאיר אתכם במציאות שאתם מכירים.
כאשר אתם עסוקים בהגשמה עצמית ובמימוש עצמי של כשרונות, של יכולות, של חלומות – ואין זה משנה אם זה חלום מקצועי או חלום זוגי; כאשר אתם עוסקים בהגשמה הזו שימו לב, כי פעמים רבות אתם מתחילים לדמיין איך אתם רוצים שהדברים יהיו. אנו מציעים לכם להפסיק לעשות זאת.
אין צורך לדמיין, משום שהשרטוט הבסיס של המציאות אותה אתם יכולים ליצור כבר קיים. אם תרצו, תוכנית האב והאם כבר קיימת. הפוטנציאל קיים ואינכם צריכים לעשות משהו – אין צורך להיבהל, מוחות יקרים, אין זה אומר שאתם יוצאים מכלל שימוש (צחוק), אבל בכל הקשור ביצירה של מציאות, איננו מוצאים שום סיבה להפעיל יותר מדי את הדימיון שלכם.
כדאי להבין שאתם יוצרי מציאות ובעלי עוצמה יותר גדולה מכפי שאתם מאמינים. כאשר האסיפה החלה להתרחש, אשר המימוש שלה מתקיים בערב זה; כאשר הרעיון הזה נוצר ונולד; השותף שלנו הגיב באותו האופן שבו אתם מגיבים ביחס לחלומות שלכם – בחוסר אמונה. מנקודת המבט האנושית של הדימיון האנושי, הדברים נראים פעמים רבות בלתי אפשריים, ואז אתם לומדים להתפשר. אנו חוזרים לנקודה שבגללה כדאי ללכת לטיפול (צחוק).
אתם לא לבד
מה שאנו מבקשים מכם לעשות במקום הזה הוא לזכור שאתם יוצרי המציאות – ושאתם לא לבד. בכל דבר שאתם מבקשים לעשות, ואין זה משנה אם אתם רוצים לשפר את הזוגיות שלכם או לעבור לגור במקום אחר,
לכל אחד מהרצונות ישנם שותפים רבים שרק את חלקם אתם מכירים, אנשים שונים המושפעים מהמציאות שלכם, ויותר מזה, כוחות שונים שאינם פיזיים העובדים איתכם בשיתוף פעולה.
הנשמה שלכם מתגייסת, חוזים נכתבים ולעיתים עוברים שכתוב, המדריכים שלכם מתגייסים לעזרה. פוטנציאלים שונים עומדים בשורה ומחכים לתורם להתממש. מה שאתם יכולים לעשות, אם אתם רוצים ליצור דברים מסויימים שנראים לכם בלתי אפשריים, הוא להיפתח לעזרה. עזרה של הרבדים הגבוהים שלכם, של מי שאתם, של אלו המלווים אתכם, ולהתחבר לחזון, להכוונה ולחוכמה ולאפשרות שיכול להיות יותר מכפי שאתם רואים.
אלו שני הדברים שאנו מציעים לכם להתמקד בהם אם אתם עומדים בנקודת זמן זו – או אם תעמדו בנקודת זמן בהמשך הדרך בפני אתגר של הגשמה של רצון כזה או אחר. כאשר תרגישו חסרי אונים, כאשר תרגישו תקועים, שהדברים אינם אפשריים – או שהם אינם אפשריים לכם, אולי אפשריים לאחרים אבל אצלכם זה לא קורה כי אצלכם בוודאי משהו לא בסדר – אנו אומרים שישנם שני דברים שהם לא בסדר. למרות שזה איננו שיפוט אנו נאמר זאת כך – שני הדברים הם האמונה שלכם שעליכם להתפשר והדימיון המוגבל שלכם, והשימוש ההגיוני שאתם עושים ביכולת שלכם לדמיין, שימוש שהוא לא רק הגיוני אלא נובע מתוך חוסר אמונה.
להיות או לא להיות?
ישנו עוד דבר מה שאנו מבקשים לומר ביחס לבעלות בית.
בעלות הבית איננה באה לידי ביטוי רק ביצירת מציאות כזו או אחרת. למרות שזהו הבט משמעותי, הרי שהדבר החשוב יותר, הראשוני יותר, הוא האופן שבו אתם חיים בתוך עצמכם.
הרי בשביל זה אתם פה – לא בעולם הזה בהכרח אבל בגוף הזה בהחלט. זו הסיבה שבגללה אתם כאן – אתם נמצאים בגוף הזה, בזמן הזה, בעידן הזה, בשביל להתנסות בבית פנימי.
יש את הבית שאתם נולדתם אל תוכו, האמונות שינקתם, שגדלתן אליהן, התפיסות הרגשיות, מערכות היחסים שהכרתם במהלך הגדילה שלכם. זהו התוכן הראשוני, הבסיסי, המיידי, שאתם חיים ומקיימים בתוך עצמכם. אלו כל אותם אמונות ודפוסי התנהגות והגנה שאתם מפעילים באופן מודע ולא מודע בתוך עצמכם כאשר אתם פוגשים את עצמכם. אתם יורדים על עצמכם או כועסים על עצמכם, כועסים על עצמכם או שמחים בעצמכם, שקטים בעצמכם או מאשימים בעצמכם. נלחמים או מחבקים, זו השאלה.
'להיות או לא להיות?' היתה שאלה יותר קדומה מהשאלה שלנו, יותר מפורסמת. היא נאמרה על גבי במות יותר גדולות מהבמה הזו. אבל השאלה היא אותה שאלה: האם אתם נלחמים בעצמכם או מחבקים את עצמכם, האם אתם מוכנים להיות מי שאתם – או לא?
השאלה הזו זכתה לפרסום רב ולא סתם היא כה מפורסמת. היא איננה קשורה רק לזהות של מי שכתב אותה; השאלה הזו חשובה משום שהיא הבסיס של החיים שלכם בגוף. להיות או לא להיות, להיות מי שאני או לא, לקבל את עצמי או לא, לאהוב את עצמי או לא, לשנות את עצמי או לא.
לקבל או לשנות?
כולכם נמצאים בחדר הזה, במקום הזה, משתי סיבות. האחת היא כי אתם רוצים לאהוב את עצמכם והשניה היא שאתם כבר רוצים להשתנות, אתם מתים להשתנות (צחוק). אתם משקיעים בזה הרבה כסף ואנרגיה ומאמצים וזמן, והולכים לעוד תקשור ולעוד סדנה ועוד טיפול ועוד שיעור, בשביל להשתנות כבר (צחוק).
זה בסדר, אפשר להוציא את זה החוצה, אנחנו יודעים מי אתם, אתם רוצים להשתנות. אתם מבקשים להשתנות וליצור שינוי, אבל אתם גם רוצים לקבל את עצמכם, ולא פעם שתי הגישות הללו, שני הרצונות הללו מתנגשים, ולא סתם.
אנו אומרים זאת פעמים רבות ואנו נאמר זאת גם בערב זה – הדבר היחיד שישנה אתכם הוא אם תקבלו את עצמכם. זו האפשרות היחידה, זהו הסיכוי היחיד שלכם.
כן, כן, אנחנו שומעים את ההסברים, את ה-אבל שרץ לחלק מכם בראש. אבל יש את זה ויש את זה, ואיך אפשר לחיות עם זה, ואי אפשר להמשיך כך, זה נורא ואיום. אני נורא ואיום, אני נוראה ואיומה.
בכל זאת אנו מבקשים להזכיר זאת. בעלות הבית שלכם עוברת קודם כל בהסכמה שלכם להיות מי שאתם. זה האופן שבו אתם מסתכלים וחווים ומאפשרים לצדדים השונים בכם להיות.
שלא יהיה ספק, אנו איננו שופטים את המלחמה העצמית שלכם. אם אתם נהנים ממנה, אם אתם אוהבים לבקר את עצמכם, אז תמשיכו (צחוק). איננו רואים בזה כל בעיה. אתם יוצרי המציאות ואם אתם בוחרים לשנוא את עצמכם, להילחם בעצמכם, לכעוס על עצמכם, אם אתם אומרים לעצמכם 'טוב לי כמו שאני', אז תמשיכו.
אבל אם אתם רוצים אחרת, אם אתם רוצים חוויה פנימית אחרת, אז אנו אומרים שהדבר העיקרי שכדאי לשנות הוא אותה גישה בסיסית האומרת 'אני אינני טוב, אני איננה טובה כפי שאני'.
להיות המקסימום האפשרי עבורכם
זה, כפי שאפשר להבין, קשור קשר ישיר באמונה שלכם לגבי פשרה. אם אתם אינכם טובים בעיני עצמכם, ואתם חיים בתוך עצמכם בתוך חוויה, בתוך גישה האומרת "אה, בגלגול הבא אני אשתפר', אם זו הגישה אז מה הפלא שהמציאות שלכם אומרת 'אה, לא ניתן לו את המקסימום הפעם'. אם אתם רוצים את המקסימום האפשרי עבורכם, אז האם אתם מוכנים להיות המקסימום האפשרי עבורכם? האם אתם מוכנים לתת לעצמכם מקום? האם אתם מוכנים לתת לעצמכם יד?
מה זה אומר? זה אומר שמותר לכם להיות חלשים, מותר לכם להיות מבולבלים, מותר לכם לכעוס. מותר לכם לשכוח. אתם לא חייבים לזכור, לא את מה שעשיתם את אתמול ולא את מה שעשיתם לפני שנה ולא את מי שאתם באמת. את אף אחד מהדברים הללו אתם לא חייבים לזכור.
מותר לכם להיות פגיעים, ברי חלוף. מותר לכם להיות חלשים. אפשר להרפות את המאמץ, את המאמץ להיות מי שאתם חושבים שאתם צריכים להיות כדי לקבל את מה שאתם חושבים שאתם יכולים לקבל. כל שרשרת החשיבה הזו כולה היא מוטעית.
כאשר אינכם צריכים להשתנות, כאשר הכל בסדר, אין זה אומר – כפי שאנו חוזרים ונאמר גם בערב זה – שאתם לא צריכים ללכת יותר לטפל בעצמכם, להפסיק ללכת לסדנאות. לכו, לכו, אם אתם אוהבים את זה, אבל לכו ממקום אחר. לחבק את עצמכם, להכיר את עצמכם ולקבל את עצמכם יהיה אפקטיבי הרבה יותר.
ליצור חוויה חדשה
אנו מציעים שתצאו מערב זה ותסתכלו על עצמכם מחדש. אם אפשר, קחו תחום מסויים במערכת היחסים שלכם עם עצמכם שיש בו רתיעה, כעס וביקורת, תחום שאתם מוכנים לשנות את החוויה שלכם בו. זה יכול להיות היחסים שלכם עם הגוף שלכם, עם רגש מסוים בעצמכם שאינכם אוהבים, דפוס התנהגות שאתם ממש לא סובלים, משהו בתוך עצמכם, במי שאתם, שנראה לכם איום ונורא.
אם אתם מוכנים, בחרו תחום כזה. אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם כבר עכשיו. אם יש משהו מסוים שעולה, שאתם אומרים לעצמכם 'זה הדבר שאני רוצה לשנות, זה המקום שאני רוצה ללמוד בו אחרת', ציינו זאת בפני עצמכם, מהו הדבר שאתם מבקשים לחוות מחדש.
מה טוב בכאב שלכם? מה טוב בביקורתיות, בהתנשאות? מה טוב בחוסר הביטחון? בתחושה שאתם חסרי ערך? מה טוב בכל זה? אנו לא נענה על השאלה הזו. אם הראש שלכם אומר עכשיו 'אין שום סיכוי שיכול להיות בזה משהו טוב', אז תדעו שאתם בכיוון הנכון.
התשובה לא תגיע מהראש שלכם, אגב. אנו לא מוסרים לראש שלכם מכתב פיטורים, אבל אנו אומרים שהתשובה לא תגיע ממנו. הוא לא זה שיגיד לכם מה טוב במה שאתם רגילים לתפוס בעצמכם כלא טוב.
את התשובה הזו אתם תמצאו בתוך עצמכם, אם תסכימו ללכת בדרך הזו שאנו מציעים לכם ללכת בה, דרך שהיא לא הגיונית, שהיא לא צפויה.
אם תסכימו ללכת בדרך זו המציאות שלכם יכולה להיות לא צפויה ומעורבלת מתמיד, משום שאתם עשויים מדי פעם לפגוש בעוצמה רבה באנשים אחרים בדיוק את אותה התכונה ואת אותה ההתנהגות שאתם כל כך לא אוהבים בעצמכם.
אם תסכימו עכשיו לחוות חוויה אחרת בעצמכם, לאפשר מקום לחוויה אחרת בעצמכם, אז קחו בחשבון שזה עשוי לקרות לכם. אתם עשויים לצאת מפה ולפגוש בכביש מישהו שמוציא אתכם מדעתכם, שמשקף בדיוק את אותה ההתנהגות או התכונה בעצמכם שאתם אינכם אוהבים, שאתם רוצים לשנות. וזה יכול להיות, כמובן, לא רק בכביש.
אל תיבהלו כשאנו מציעים הצעה מסוג זה. איננו מיוחדים בכך וכדאי לקחת זאת בחשבון באופן כללי – כאשר אתם מבקשים להביא אהבה וריפוי ושינוי למערכת יחסים פנימית, אתם פעמים רבות תפגשו קודם כל את הדבר שאינכם אוהבים. אתם לא בהכרח מיד תרגישו טוב יותר. אתם עשויים אפילו להרגיש רע יותר, וכאשר אתם תרגישו כך אתם תיזכרו במילים שלנו ותשאלו את עצמכם 'למה לעזאזל הסכמתי?!' (צחוק). 'מה ההיגיון בלהסכים לאהוב את עצמי ולאז לגלות שאני ממש לא בכיוון?". אבל זה הכיוון בשביל לפגוש את עצמכם, לחוות חוויה אחרת.
אם היינו יכולים היינו מבקשים מכם ללטף את עצמכם. ולא במובן שאתם חושבים… (צחוק) אלא במובן שאתם זקוקים לו באמת.
כאשר אנו יושבים פה אנו רואים את השכחה שלכם ואת – איך לומר – הבלבול. אנו רואים עד כמה אתם פעמים רבות מזדהים את מה שהוא הגיוני ולא הגיוני. בכל זאת אנו אומרים שאתם הרבה מעבר לזה. כאשר אתם עומדים מול עצמכם, בתוך עצמכם, עם עצמכם, בתוך מקום שאתם אינכם אוהבים, האם אתם מוכנים לחוויה אחרת? האם אתם מוכנים לגלות מחדש מי אתם?
להיות בעלי הבית.
משיכה למיסטיקה וספקנות
חלק לא מבוטל מכם אוהב מאוד מיסטיקה. אנו לוקחים זאת כמובן מאליו כי אחרת לא הייתם פה. התקשורת הזו שאנו מנהלים כעת היא איננה הגיונית, היא יותר מיסטית בתפיסה של בני אדם, אבל מיסטיקה היא הרבה מעבר לדברים מסתוריים ולא הגיוניים. מיסטיקה היא היכולות הנסתרות בתוך עצמכם להיות יותר ממי שאתם. היכולות הללו הן פעמים רבות כאלו שהן מעבר לחמשת החושים, ומעבר להיגיון, מעבר למה שלימדו אתכם בבית שהוא אפשרי.
אצל חלק מכם יכולות כאלו קיימות ומתעוררות ומתחזקות עם הזמן, ואצל חלק מכם זה יכול לקרות בהמשך הדרך.
אתם נמצאים, כפי שידוע לחלק מכם, בזמנים מאוד חשובים. הממדים מתקרבים ומתאחדים, והתקשורת בין ממדים הופכת להיות קלה יותר מבעבר. האפשרות שלכם לגלות שאתם מעבר לקיום האנושי הזה, האפשרות הזו זמינה ונגישה, והיא לוקחת אתכם לממלכה, לתחום שגם הוא לא הגיוני, שהוא תחום מיסטי.
הדבר יכול לעשות לכם אחד משני דברים. הוא יכול לסקרן אתכם ולמשוך אתכם והוא יכול להרתיע ולעורר ספקנות. לעיתים זה יכול לעשות גם וגם, לעורר משיכה וספקנות, משום שהדברים יכולים להישמע לכם מצד אחד הגיוניים ומצד שני לחלוטין לא. הם יכולים להרגיש לכם מוכרים ובו זמנית זרים ומוזרים.
המאבק הזה הוא אחד המאפיינים של התקופה הזו בה אתם נמצאים. בין אם אתם רוצים בזה ובין אם לא, בין אם אתם מאמינים בזה ובין אם לא, בין אם זה נשמע לכם הגיוני ובין אם לא, הממדים מתקרבים.
חלק מכם מכירים את ההרגשה שאתם נמצאים לבד בבית ואתם בטוחים שאתם לא לבד בבית. זה קורה יותר ויותר והסיבה היא לא כי מישהו פתאום נכנס ממימד אחר אל תוך הבית שלכם, או מישהו קרוב אליכם שנפטר המחליט פתאום להיות נוכח לידכם. זה קורה מסיבה אחרת לגמרי – יש כל הזמן נוכחות מסביבכם ואתם אף פעם לא לבד, אבל אתם מתחילים להרגיש זאת יותר ויותר. לחוש את זה ולזהות את זה עשוי להיות מוזר ומרגש בו זמנית.
לדבר ולהקשיב
הסיבה שאנו מספרים את זה היא כדי להזכיר לכם, בפעם הבאה שזה יקרה, שאין זו תחילתה של הפלישה ממאדים (צחוק). למרות שבכל מקרה הם באים מתוך כוונת שלום, אין פה פלישה. אתם אף פעם לא לבד, אבל מה שקורה הוא שאתם הולכים להיות רגישים יותר ומרגישים יותר והעולמות השונים מסביבכם מתחילים להיות נגישים עבורכם. השאלה היא מה אתם רוצים לעשות עם זה.
אתם לא בהכרח צריכים ללכת וללמוד תקשור. אם אתם רוצים עשו זאת, משום שזה יכול להיות יותר קל מבעבר, וחלק מכם בהחלט יכולים לצמוח בנתיב זה, משום שישנם פוטנציאלים לממש. אבל זה איננו חובה. מה שאנו מבקשים לומר הוא שזה קורה, וזה יקרה יותר. אתם לא לבד ואם אתם מעזים, אם אתם לא מפחדים, אתם יכולים לדבר אל מי שאתם מרגישים שאתם נמצאים לידו, או מי שאתם מרגישים שנמצא לידכם. אם אתם מדברים איתו או איתה או איתם, הקשיבו. משום שתמיד ישנה תשובה.
התשובה היא לא בהכרח מילולית, באותו האופן בו אתם שומעים את המילים הללו. התשובה יכולה להיות הרגשה מסויימת, דגדוג. אתם יכולים להרגיש לפתע עטופים מאוד. יכול ליפול לכם פתאום אסימון, משהו שהבנתם. יכול להיות שבאותו רגע תיזכרו במשהו שאיבדתם לפני הרבה זמן, וכן, אנו מתכוונים לעצמכם.
תמיד ישנה תשובה.
אז כשאתם מדברים אל מי שנמצא לידכם, תקשיבו. אפשר להנמיך את הטלוויזיה באותו זמן, להשקיט מקורות של קול, ולהקשיב. להרגיש ולהקשיב.
קשר עם יועץ רב ממדי
זה יהפוך את החיים שלכם ליותר מבלבלים או מהנים או גם וגם. זה יכול לאפשר שהיצירה של מציאות, ששיתוף הפעולה הבין ממדי הנדרש כדי להגשים את הפוטנציאל הממשי של מי שאתם, יהיה הרבה יותר פשוט, הרבה יותר קל.
אתם אינכם לבד ומי שמלווה אתכם נמצא איתכם בשביל לעזור לכם לגלות מי אתם באמת, וליצור עבור עצמכם את המציאות הטובה ביותר עבורכם.
חשבו על זה בתור יועץ רב יכולות הנמצא לידכם ורוב הזמן אתם אינכם שמים לב אליו. מדי פעם אתם מרגישים בנוכחות שלו ומתעסקים ביצירת קשר. אם תסכימו ליצור קשר, היועץ הזה יוכל להיכנס לפעולה.
שיתוף פעולה מסוג זה הוא לא רק אפשרי אלא גם חשוב, אם אתם רוצים להגשים יותר ויותר ממי שאתם באמת בתוך עולם זה של בני אדם.
מלחמה בין חופש לשליטה
לפני שנסיים אנו נאמר רק עוד דבר מה אחד.
אנו נמצאים בתחילתה של ספירה חדשה בלוח השנה של בני האדם מסויימים. שנה חדשה מתחילה ולמרות שלתאריכים הללו אין משמעות אנרגטית אבסולוטית, הרי שהתודעה המשותפת של בני האדם, ההתמקדות המשותפת היא הנותנת משקל לתאריך זה, היא זו אשר הופכת את התאריך הזה לבר משמעות.
ישנה התכווננות להתחלה חדשה ובו זמנית, בעולם זה שבו אתם חיים, נדמה שהכל ממשיך כפי שהוא היה, ודברים מסוימים אפילו יותר גרועים מכפי שהם היו.
אנו יודעים שחלק מכם מיואשים מכך, שהדברים נראים יותר גרועים מכפי שהם היו, שהמציאות של העולם שבו אתם חיים לכאורה הידרדר. אבל אנו מבקשים להבהיר שזה איננו המצב ובו זמנית זהו בדיוק המצב.
במידה מסויימת העולם אכן מידרדר, אבל ההגדרה הזו, בחירת המילים הזו, היא אנושית מאוד והיא איננה אלוהית כלל וכלל. אין כאן הידרדרות ואין שיפור כאשר אתם שואלים אותנו. המציאות מנקודת המבט שלנו אינה נתפסת כליניארית, ולכן איננו יכולים לומר לכם שהכל מידרדר, שהכל משתפר, אבל אנו כן יכולים לתאר לכם מה קורה בזמן הווה.
מה שקורה הוא שישנה יותר נוכחות של אור בעולם הזה, ובמילה אור אנו מתכוונים לידיעה של הדברים כפי שהם באמת. הידיעה הזו הולכת ומתחזקת, וההכחשה או הצמצום של העולם לכדי חמישה חושים הופכים להיות נדירים יותר ואפשריים פחות.
הדבר מעורר מרבצם כוחות עתיקים אשר מבקשים לשמור על הדברים כפי שהם היו. למרות שחלק מכם חובבים של תיאוריות קונספירציה, לא לזה אנו מתכוונים. מה שאנו מתכוונים אליו הוא למשחק המתקיים בתוך עצמכם.
ומה שמתקיים בתוך עצמכם הוא מה שמתקיים בעולם שלכם.
הדברים אינם נמצאים בהידרדרות. ישנה במידת מה מלחמה ויש את אלו המבקשים לשלוט ויש את אלו המבקשים חופש. כאשר אתם פוגשים את המאבק הזה בחוץ, אנו מציעים לכם לחזור אל עצמכם פנימה ולבחון בתוך עצמכם עד כמה אתם נותנים לעצמכם חופש ועד כמה אתם מנסים לשלוט בעצמכם, לסגור את עצמכם בתוך קופסה.
את העולם הזה שבו אתם חיים אי אפשר לסגור בתוך קופסה. בחירה נעשתה ובחירות נעשות פעם אחר פעם, וההתכוונות של הכל היא ליותר חשיפה, היא לחיבור של עולמות, למיזוג של עולמות. לשם הכל הולך. אבל בשביל להתמזג צריך לפגוש את כל הצדדים של הכל, גם בתוך עצמכם וגם מחוצה לכם. כאשר זה קורה, אתם בהחלט עשויים להרגיש שהדברים מידרדרים, משום שאז אתם רואים רק דברים לא טובים, כואבים, מכאיבים. אבל זה בדיוק הזמן ליותר עדינות ביחס למי שאתם, ביחס לאופן שבו אתם פועלים, ביחס לאופן שבו הכל פועל. יותר עדינות.
כל זה הוא חלק מתהליך של גדילה, של התפתחות, אישית וקולקטיבית. במובן הזה, הכל בסדר.
איך משנים את התודעה?
(חלק זה תוקשר בתחילתו של החלק השני של הערב, שהוקדש לשאלות ותשובות)
לפני שנענה על שאלות, אנו מבקשים לומר דבר אחד.
הבית הוא תודעה. כפי שאמרנו בחלק הראשון של הערב, התודעה הזו, אם זה בית של עדינות או אלימות, התודעה הזו בידיכם. זו האפשרות שלכם ליצור אותה, כך או כך. להגביר את מידת העדינות, לצמצם את מידת האלימות.
השאלה שנשאלה היא כיצד עושים את זה ולפני שהיא תישאל באופן ישיר אנו עונים עליה כעת.
אנו מבינים שאתם חובבי טכניקות. חלקכם, איך לומר, מנוסים בכך (צחוק). אז אנו נאמר שבשביל להגביר את מידת העדינות, הדבר המאתגר שכדאי לעשות הוא לפגוש את הלב השבור.
איך? זה לא משנה.
הסיבה שאנו ממעטים במתן טכניקות היא משום שהטכניקה פחות משמעותית; יותר משמעותית היא הכוונה של האדם. טכניקות שונות קיימות בעולם וכאשר הכוונה של האדם היא בהתאם הוא ימצא את הטכניקה. פעמים רבות את הטכניקות אתם כבר מכירים, וזו ההתכווננות שכדאי לדייק.
אנו נאמר שמה שכדאי להסכים אליו הוא לחזור אל הלב השבור. זהו דבר מה אשר דיברנו עליו בעבר ואנו נאמר במפגש זה, שהלב השבור הוא החוויה הראשונית אשר נוצרה בתוככם בפעם הראשונה בה נכנסתם אל גוף.
הגלגול הראשון שהנשמה ממנה אתה באים עשתה בעולם זה של בני אדם, כאשר נוצרה התעוררות בתוך הגוף והחלה להיווצר ההבנה לאן הגעתם – החוויה לאן הגעתם – אז הלב החל להישבר.
הלב נשבר שוב בתקופת חיים של בני אדם פעמים רבות ומסיבות שונות. בדרך כלל ישנה סיבה אחת המאחדת את הכל – הפער בין מי שאתם זוכרים שאתם לבין מה שקורה, הפער בין מי שאתם רוצים להיות לבין מי שאתם בפועל.
ישנו לב שבור בדרך לעדינות, ואם אתם רוצים להגיע אליה, אל העדינות הזו, חזרו אל הלב השבור שלכם, המקום הכואב שבו יש אכזבה, שממנו נולדים הרבה מהפחדים שלכם, מהספקות, מחוסר האמונה. הסכימו להרגיש את הלב השבור ולהתאבל מחדש, במודע.
מתוך הריפוי הזה העדינות מתחזקת וזו הדרך לרכך את מערכת היחסים בפנים.
כאן אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
