האם כאב/מחלה בגוף תמיד מראה על צורך של הנפש? האם כאב באזור מסויים בגוף מעיד על צורך ספציפי של הנפש, באופן גורף? האם הדבר משתנה בין אדם לאדם? לדוגמא, כאב באזור הרגליים זה פחד מהתקדמות, או הברכיים זה קשור ליכולת שלנו להתגמש, בצד ימין אומר כך ובשמאל אחרת, וכך הלאה. האם זה קבוע אצל אותו אדם? והאם זה משתנה מאדם לאדם?
"הגוף אינו מנותק ממי שאתם, ולכן הוא לעולם מגיב אל מי שאתם. התודעה משפיעה על הגוף, מעוררת בעיות ומרפאה אותם. במובן הזה, אתם בעלי הבית באופן שכלל אינכם מבינים – אינכם מודעים לעומק ההשפעה שיש למוכנות שלכם להתבטא, למוכנות שלכם להשתנות, למוכנות שלכם להיות מי שאתם, על הדינמיקה של הגוף ועל המצב הבריאותי שלו.
"אנו יכולים לומר כי למיקום של התופעה באיבר מסויים, באזור מסויים בגוף, לעולם תהיה משמעות. אחרת זה יהיה כמו לומר 'יש דברים שקורים במקרה', ומתוך היכרותנו עם האלוהות, היא אינה יכולה לעשות דברים מבלי להיות מודעת אליהם, ולכן אין אפשרות למקריות. ישנם הבדלים מסויימים במשמעות של הדברים, שיכולים לבוא לידי ביטוי בתקופות שונות בחיים, ויכולים להיות הבדלים מסויימים גם בין אנשים. אבל ההבדל העיקרי הוא בסיפור הרקע שיוצר את התופעה, בזכרונות וברגשות שמבקשים ריפוי, בשינוי המבקש להיעשות, ולא במסר עצמו. כלומר, הברך יכולה לבטא קושי לנוע קדימה בתקופה אחת ובתקופה אחרת היא יכולה לבטא נוקשות והעדר גמישות, ביטויים שונים של אותה מהות רגשית-נפשית-תודעתית".
מה פשר כאב שחוזר על עצמו זמן רב? יש שיקראו לו כאב כרוני.
"כאב כרוני פירושו כאב אשר חוזר על עצמו, וכזה יש לא רק בגוף, לעתים, אלא גם בנפש. כלומר, כאב שעל האדם לחזור אליו פעם אחר פעם כדי לרפא אותו, וכאשר ישנה התנגדות כרונית לפגוש את הכאב ולרפא אותו, האדם עשוי לפתח כאב כרוני שיחבר אותו אל אותו הכאב המבקש ריפוי. אך אם אין התייחסות לכאב הרגשי וההתמקדות היא בכאב הפיזי בלבד, הסיכוי של המצב הכרוני להשתנות קטן עד מאוד".
האם ישנו נושא ספציפי שתוקע את הנשימה?
"באופן כללי אנו יכולים לומר שזו ההסכמה לחיות, להיות במלואכם. זו ההסכמה לתת לעצמכם להיות כפי שאתם – אישור למי שאתם כפי שאתם. כאשר האישור הזה נמצא בחוסר, עשויה להתפתח בעיית נשימה, שכן האוויר דרוש לכם על מנת לחיות במלואכם, כדי להביע את עצמכם במלואכם בעולם זה".
איך אוכל לשפר את התקשורת עם הגוף שלי עצמי, עד כדי כך שכאשר עולה כאב או תקיעות אוכל לשמוע את הסיבה הנפשית לכך?
"לאט-לאט, זה מה שאנו מציעים. איננו בטוחים ששמיעה תהיה הכלי שיתפתח בדרך זו ואיננו מציעים לצפות שהתקשורת תבוא לידי ביטוי בדרך מסויימת זו. הגוף מדבר בצורות שונות, חלקן יותר מעורפלות, תחושתיות ואינטואיטיביות, ומאחר וישנו מעט אמון בצורה זו אז ישנו החיפוש אחר צורה ברורה יותר, של שמיעה. אנו מציעים להסכים לתת לגוף לדבר כפי שהוא מדבר וללכת בעקבות התחושות והאינטואיציות שעולות כאשר את שואלת את השאלה פנימה, 'גוף יקר שלי, מה אתה מספר לי?".
אני מקשיבה לגוף שלי כשעולים כאבים או מיחושים שונים אבל לא מצליחה להבין מה הגוף רוצה להגיד לי ספציפית לגבי אותה תחושה. אז מה עושים כשלא מבינים ולא מצליחים לעשות את ההקשרים?
"מרפים, בעיקר מרפים. זה מה שכדאי לעשות כשלא רואים ולא שומעים ולא מזהים את הקשר. פעמים רבות, מתוך הפחד מלדעת את הקשר, מתוך הפחד ממה שאולי קורה ואולי לא קורה, נוצר מאמץ ודחף אצל האדם לשמוע ולדעת, וזה בדיוק הדבר אשר יכול לחסום את החוויה ואת ההבנה. לכן להרפות, להסכים לא לדעת, לתת לפחד להיות ולעבור. מתוך זה יהיה לך יותר קל להקשיב ולזהות".
אני סובל בתקופות מסוימות מסבוריאה בפנים, זה לא נורא אבל זה משהו שמציק לי ומטריד ואני רוצה לרדת לשורש העניין. מה זה מספר לי על מה שמתחולל בי פנימה?
"תופעה זו מתרחשת כשיש צורך להסתכל פנימה, אל תוך עצמך, אל בעיות וזהויות אשר מבקשות מענה ולרוב אין להן. הן 'מנצלות' מצבים של שינוי, מצבים של חוסר בתשומת לב כדי לפרוץ ולעלות אל המודע, ואזור הפנים נבחר לשם כך כדי לוודא שאינך מפספס את מה שאתה לעיתים מנסה לפספס. לכן כדאי לחזור פנימה, אל תוך מה שמסתתר בפנים, לגלות מי מבקש להיראות, מי מבקש להשתהות, מי מבקש להיות".
מדוע לא מצליחה לישון יותר משעתיים, ולא מצליחה בעצמי להיכנס לשינה עמוקה? בקשר לטיפול במחלת הסרטן, שלפי הבדיקות הרפואיות נשאר בבלוטות. מתחילה טיפול רפואי עם קיטרודה מיום שלישי הקרוב. רוצה לציין שעד חודש דצמבר טיפלתי בעצמי עם קנאביס רפואי שעזר, עד שהגוף שלי לא יכול יותר עם הקנאביס. האם יש קשר בין מחלת הסרטן לבעיות השינה? די מבולבלת ממה שהרופאים אומרים לי, מה טוהר יכולים להאיר לי בקשר לבעיה הבריאותית שלי?
"ישנו קשר מסוים בין הדברים, בהחלט – הקשר הוא את. את הקשר, את המרכז, שממנו מתפתחות ונוצרות תופעות ובעיות אלו. אנו נאמר שהקושי בשינה נובע מהפחד מלאבד שליטה, פחד שעולה ומתחזק בתקופה זו יותר מבעבר. פחד שמה משהו לא טוב יקרה אם תרפי את ההגנות, אם תרגעי, ולכן ישנו הצורך לעמוד על המשמר. בכל הקשור למחלת הסרטן, אנו נאמר שכדאי לבחון ולראות, היכן את תופסת בעצמך, את עצמך, באופן קשה ונוקשה. היכן את לא מרפה מעצמך, היכן את דורשת מעצמך, תובעת לעתים, להיות כך ולהרגיש כך ולחשוב כך ולרצות כך ולהתנהג כך – ולא אחרת. גישה נוקבת זו ביחסים שלך איתך היא שקשור במחלה זו והעבודה איתה יכולה לעזור בריפוי".
מחלה שנקראת פוליצטמיה ורה, קרישיות יתר בדם. למה חליתי ומה ניתן לעשות?
"תופעה זו מתרחשת משום כתוצאה מנטיה לעצור, לבלום, לשתוק. נטיה זו קשורה בביטוי העצמי שלך, באופן שבו את מאפשרת לעצמך להיות – במקום לאפשר את התנועה הטבעית של מי שאת, יש נטיה לעצור, לבלום, לשתוק, וכתוצאה מכך, הדם מתעבה והזרימה – כלומר, התנועה – נפגעת. בהתאם לכך, הרחבה של הביטוי העצמי שלך, יותר חופש להיות ולהתבטא ופחות לעצור את עצמך, יכול לעזור בהתמודדות עם תופעה זו".
מחלה גנטית שנקראית נוירופיברומטוסיז, מחלה שגדלים בה גושים כואבים בגוף. חמישה מאחיי חולים בה. מה הסיבה?
"אנו יכולים לומר באופן כללי, כי תופעה זו בה גדלים גידולים בגופו של האדם, קשורה בצורך של האדם לגדול, ובנטיה של האדם לעצור את עצמו מלגדול. זהו מהלך טבעי של המציאות, בה אתם גדלים ומתפתחים, אבל יש שלמדו מגיל צעיר מאוד לעצור את עצמם מלגדול – באופן רגשי, תודעתי – כדי להגן על עצמם מפני הסביבה, מפני סכנה. אז, מה שאינו מתאפשר להתפתח באופן טבעי, מתפתח באופן לא טבעי, וזה קורה באופן שכואב כדי לעזור לאדם להתחבר אל אותו החלק אשר אינו מקבל ביטוי טבעי, ולעזור לעשות שינוי".
יש לי גירוד בפי הטבעת כבר קרוב לחודשיים. ניסיתי לשאול את הגוף שלי את המקום והאמת שאני לא יודעת אם אני מדמיינת תשובות או אכן מקבלת תשובות. עולות לי כל ההתמודדויות שאני עוברת בעבודה והיה ניראה לי שזה קשור לזה, אך אני לא בטוחה. זה ממש מציק לי ויותר מזה מפחיד אותי, לעיתים נכנסת לסרטים מכך. אשמח להתייחסות מטוהר על כך.
"זה קשור בבסיס של הקיום שלך, זה קשור בכעס על מה שקורה לך. זה קשור בכעס על אחרים, לעיתים בכעס שיש לך על עצמך. רגשות בסיסיים, שורשיים, של כעס, המתבטאים בתופעה זו שקשורה בביטוי של אש. לעזור לשחרר את הכעס ולהביא ריפוי אל מקום זה, זה מה שנדרש".
מה לדעת טוהר מביא לדכאון קליני שנמשך שנים, עם הפסקות? אני מתכוונת לדכאון כמעט 20 שנה של לקיחת כדורים כאלה ואחרים, שעכשיו רוב הפסיכיאטרים אומרים שאי אפשר יהיה להוריד לגמרי, ולו רק בגלל שהגוף פיתח התמכרות, ותופעות הלוואי של הגמילה נוראיות ואף – כך אומרים – מסוכנות. האם טראומה שיצרה דכאון היא זאת שהפרה את האיזון הכימי הראשוני, או שמא נולדתי עם חוסר איזון, שהוא גרם לדכאון? והאם זה הפיך?
"איננו רואים דיכאון באופן שבו בני אדם אוהבים לראות אותו – משהו שאינו בשליטתם, כדי שהם ימצאו את הדרך לשלוט בו, או במילים אחרות, לאזן אותו. אנו יכולים לומר שכל דיכאון הוא מצב שניתן לריפוי, אם האדם מוכן לעסוק בדיכוי העצמי שלו ולא להתמקד בחוסר האיזון הכימי שלו. אדם מדוכא יהיה מדוכא, וככל שעמוק הדיכוי כך יכול להיות עמוק הדיכאון. בכל מקרה, כדאי להתייחס לדיכאון בפן הרגשי שלו, כדי לעזור לרפא מצב זה מהבסיס שלו".
מה גורם לפסוריאזיס (חבר של לחץ נפשי)? והאם זה הפיך?
"זהו אינו רק לחץ, הגורם לכך, אלא מאמץ להיות בשליטה, מאמץ שדברים יקרו בצורה מסויימת. ככל שהאדם לוחץ ומתאמץ, הוא עשוי להתמודד עם תופעה זו, המבטאת את אותו המאמץ על פני העור, באופן שהוא חייב לפגוש ולהכיר. לכן, הריפוי בהקשר זה יהיה ללמוד לא להירגע, אלא לסמוך – לסמוך על הקצב של הדברים, על האופן שבו הדברים מתרחשים, ובעיקר, על היכולת של האדם להתמודד עם מה שיבוא. ככל שיש יותר אמון יש פחות צורך בשליטה ומכאן שהאדם יכול להיות יותר בתנועה, פחות במלחמה".
מה גורם לקוצר ראייה גדול? והאם זה הפיך?
"אנשים קצרים, שאינם מוכנים לראות אל המרחק, אל העומק, שמבקשים שדברים יקרו מיד ומהר וכאן ועכשיו, עשויים להתמודד עם תופעה פיזית זו. אפשר במידת מה לשנות ואף לשפר מציאות זו, אך היא דורשת, יותר מכל, להסכים לאורך רוח, להסכים לסבלנות, להסכים לנוע בקצב האישי של האדם, כמו גם להסכים לראות אל העומק, לראות את אותם החלקים שאינם נמצאים קרוב אל האדם".
אודה על התייחסות לכאבי ורידים/דליות ברגליים.
"זה קשור במאמץ לשלוט, לעמוד על המשמר, לדחוק ולהדחיק אל פני האדמה את הפחד מאובדן שליטה, את הפחד מהבעה אישית של מה שאינו מובע באופן טבעי. במילים אחרות, זה קורה כאשר האדם אינו מוכן לתת לקולות שונים בתוכו ביטוי, קולות שהוא מדחיק אל האדמה, אל הבסיס. לרוב אלו יהיו קולות פנימיים שקשורים בדברים בסיסיים – צרכים בסיסיים, רגשות בסיסיים – שהאדם אינו מביא לידי ביטוי ועושה מאמץ לדחוק אותם ולהרחיק אותם".
אשמח לתשאול לגבי סרטן השד אצל נשים, מה הסיבה הנפשית ואיך לטפל בה.
"תופעה זו של סרטן באזור זה של הגוף קשור, לפני הכל, במאזן הפנימי של האדם בין נתינה לבין קבלה. כאשר ישנה נתינה רבה ושופעת אבל האדם מתכווץ כאשר הוא נמצא בקבלה, הדבר עשוי ליצור חוסר איזון חריף אשר מתבטא בתופעה זו. המיקום של התופעה קשור כמובן בחלק בגוף אשר אחראי על הנתינה אצל נשים. בנוסף, זו תופעה אשר מחייבת לקבל – עזרה, תמיכה, טיפולים. לכן, ללמוד לקבל – מהאדם עצמו, מאחרים – ולהביא לאיזון את שני החלקים, הוא העבודה הפנימית הנדרשת כדי להביא לריפוי וכדי לעזור במניעה".
מה טוהר ממליצים כאשר בלוטת התריס נמצאת בתת פעילות? כיצד והאם אפשר לשפר את המצב, ומה הם ההיבטים הנפשיים הגורמים לכך?
"כאשר בלוטה זו נמצאת בתת פעילות, כדאי שאדם יבדוק עם עצמו, האם הוא נמצא בתת פעילות. ליתר דיוק, לבדוק ולשאול מה בתוכי נמצא בתת פעילות. מה אני לא אומר? מה אני לא מבטא? מה אני לא מבקש? מה אני מנסה לצמצם את הנוכחות שלו, עד שאזור זה הופך להיות מצומצם בפעילות שלו?".
מזה חודשיים אני עם סחרחורות, התחיל עם התקף ממש קשה שנמשך שעות והיה מלווה בבחילות נוראיות, ומאז זה מגיע עדין יותר על בסיס יומיומי. זה מלווה גם בחולשה, תחושת חוסר יציבות וכמובן גם פחד. אני כל כך לא מאמינה ברופאים שטרם ראיתי רופא. מה טוהר אומרים על כך?
"אנו מציעים לבדוק את התופעה הפיזית הזו ולטפל במה שמבקש טיפול. איננו רואים דברים חמורים של ממש, אבל כדאי לבחון את הגוף הפיזי. מעבר לכך אנו יכולים לומר, כי ישנו הצורך באובדן שליטה, ישנו הצורך להתחבר לעדינות שבך, לרגישות שבך, לחולשה שיש בך. להסכים לא לדעת, לא להבין, לא לשלוט, אלא לעשות מעבר פנימי מהראש אל הגוף ואל הרגשות".
יש לי גוש בגרון שבא והולך כבר כמה חודשים, בעצם זהו סוג של נעילה/סגירה של הגרון, יכול להתחיל באמצע היום ולמשך ימים, או להופיע ולהיעלם. אשמח להבין את המקור ו/או מה הגוף מנסה לאותת לי.
"אנו מציעים לעקוב אחר תופעה זו וכאשר היא מתרחשת, לשאול את עצמך 'מה בזמן זה אני מבקש לנעול?', 'מה בזמן זה מבקש להתבטא?'. אין זה קורה במודע, כמובן, אותה הנעילה, אותה מניעה של ביטוי עצמי. אך השאלות יכולות לעזור להתחבר פנימה אל מה שיוצר תופעה זו, אל מה שמבקש להתבטא בדרך זו".
בעיות בשינה. יקיצה בארבע לערך ולא יכולה להירדם שוב. מתחילים לרוץ סרטים…
"האם את מוכנה לרוץ יחד איתם? לתת לעצמך להיות בסרטים, עד שהם מרפים? אל תאבקי בכך, אלא תתמסרי לכך. אלו הם פחדים המבקשים תשומת לב, שכן במהלך היום את עסוקה מדי מכדי לשים אליהם לב. אז תני לעצמך להיות בזה בלילה, תני לעצמך את תשומת הלב שאת זקוקה לה. זה חשוב ויעזור לך להרגיש טוב יותר וגם בהמשך, לישון טוב יותר".
