הסרטון כולו עוסק במצב הרגשי שלנו בימים אלה של מלחמה. בשיחה, אני מתייחס להיבטים שונים של המצב בו אנו נמצאים, וכיצד זה משפיע עלינו רגשית. לאחר מכן, בתקשור, טוֹהר מדברים על הרגשות הגואים, ומעודדים אותנו לפעול בניגוד לאמונה הישנה, האומרת שעלינו להיות עצורים ומאופקים רגשית.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון).
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. אנו מתחילים מפגש זה, בזמן זה, כדי לדבר על מה שאתם מרגישים ועל מה שאתם חווים.
אנו מציעים לכם בפעם זו למצוא דרכים להביע רגשות. אחד הדברים שקורים לבני אדם בתוך זמנים של מצוקה הוא קיפאון; ישנה התכנסות והסתגרות. אנו מציעים לכם למצוא דרכים לבטא את מה שאתם מרגישים, ולעשות זאת בעוצמה – בעוצמה שקיימת, לא בכוח, לא להגזים, לא להמציא רגשות או להמציא עוצמה של רגשות אבל כן לאפשר לרגשות האלה לצאת.
תצעקו אם אתם רוצים לצעוק, ותבכו אם אתם רוצים לבכות, ותפחדו אם אתם מרגישים פחד. אם הגוף שלכם רועד מפחד, אז תנו לגוף לרעוד. תדברו את מה שאתם מרגישים או תכתבו, משום שהאמצעים הללו מסייעים לביטוי ולשחרור של רגשות.
זמן זה שבו אתם נמצאים מפגיש אתכם עם תפיסה ישנה, אשר אומרת שרגשות צריכים להיות במידה, ושישנם רגשות שאסור להם להיות בכלל. אבל הזמן הזה גם מביא איתו רגשות בעוצמה רבה, והרגשות לא מתפרקים בקלות ולא נעלמים, ולכן כדאי שהתפיסה הישנה הזו תתפרק. גם אם לא באופן מוחלט, אבל לפחות תתמעט, כך שאתם תרגישו בנוח עם הרגשות שלכם ותאפשרו להם להשתחרר, בהחלט.
זה דבר מה חשוב, שהתנועה של הרגשות תתקיים. אם אתם יכולים להניע את הגוף באופן פיזי וללכת, עשו זאת; זה יכול לעזור גם כן. לדבר, כאמור, בהחלט. לכתוב, בהחלט. לצעוק, לבכות, לרעוד מפחד, כל דבר אשר מאפשר תנועה.
התנועה היא חשובה כדי למנוע קרע במארג של האדם, בנפש שלו. כאשר הרגשות יכולים להתפרק ולהשתחרר אז הם אינם מצטברים. ההצטברות היא שיוצרת קרע. אז הרשו, הרשו לעצמכם להרגיש, אין זה הזמן להיות מאופקים או מנומסים או מדודים או מכובדים. הרשו לעצמכם להרגיש בדיוק כפי שאתם.
אלו הם הדברים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוֹהר.
1 מחשבה על “שיחה על המצב ותקשור על המלחמה 2”
תודה רבה
סגור לתגובות