כמה מוזר זה לתקשר על הומור בזמן מלחמה. אבל אנו נמצאים בתקופה מוזרה/הזויה/קיצונית, ולפני שבוע בדיוק, זה מה שעשיתי: תקשרתי את טוהר, מדברים על הומור, במסגרת "הפנים השונות של האהבה: הומור".
ליתר דיוק, על הומור, על מלחמה, על אהבה, ועל מה שאנו עוברים בזמן זה במיוחד.
אני משתף איתכם חלק מהתקשור:
"אתם נמצאים בעולם אשר אט אט משתנה, והשינוי הוא מורכב ומאתגר. אהבה קוראת לבני אדם לחזור הביתה בשנה זו. יש כאלה אשר נענים לקריאה בשמחה. יש כאלה אשר מרימים חומות של הגנה, ויש ביניהם את אלה אשר יוצאים לקרב על הזכות להיות בשליטה, למנוע מהעולם להתקדם ולהתפתח, גם העולם הפנימי וגם זה החיצוני. זה מה שקורה בזמן הזה.
"הרשו לעצמכם להיות כפי שאתם, זו התשובה הטובה ביותר שאתם יכולים לתת.
"אהבה קוראת לבני אדם לחזור הביתה, והיא עושה זאת כדי לעודד אתכם להמשיך להשתנות. זה מחולל מהומות, וזה נחוץ כדי שתשתנו וזה נחוץ כדי שהסדרים ישנים של הפרדה יתפרקו, כדי שבני אדם יהיו חייבים ליצור שיתוף פעולה. אתם כבר עושים זאת, אבל הצורך עוד קיים. ישנו הרבה בעולם הזה אשר זקוק לשינוי, יש להמיר הרבה מההפרדה בשיתוף פעולה. זה קורה כעת, זה יקרה עוד בהמשך הדרך.
"עבורכם, בחוויה האנושית, מה שקורה יכול ליצור כובד רב. הוא יכול ליצור חוסר אמונה וציניות וסרקסטיות. אתם עשויים להיסגר, וגם זה בסדר, אבל אנו מציעים לכם לא להסתפק בזה, כלומר לא לחשוב שאתם רואים את כל התמונה.
"זו אכן מציאות כואבת, המציאות בה אתם נמצאים, אבל בהרבה בחינות, למרות שהיא לא הייתה חייבת להיות, היא חייבת להיות. היו נתיבים אחרים ללכת בהם, ובחרתם בנתיב שבו אתם נמצאים כעת, והדבר תוכנן בקפידה. יש פה מערכת של שיתופי פעולה אשר יוצרת מציאות מקוטבת זו, דואלית וכואבת. מציאות המאפשרת לבני האדם לעמוד מול החושך בתוכם, לעמוד מול החושך ולפזר אהבה. כלומר, לאהוב את עצמכם, להיות עבור עצמכם גם כאשר אתם מתנהגים ממש לא בסדר, גם אם פגעתם, גם אם אתם פוגעים כעת.
"אתם נמצאים בתוך עולם משתנה, והוא ימשיך להשתנות. אנו מציעים שלא תפחדו מעצמכם, אלא שתרשו לעצמכם להיות, שתרשו גם לקלילות לעיתים להופיע.
"הקלילות היא כמו פיה. היא לא נראית אבל כשהיא נוכחת, היא משפיעה. הרשו גם לקלילות להיות וגם למנוחה. לפעמים אולי תצחקו, וזה בסדר. כאשר אתם צוחקים, תדעו לכם שזה הוא הרגע שבו האלוהי פגש את האנושי, שבו דחיסות אשר הייתה קיימת לפתע, נעלמת".
4 מחשבות על “תקשור על זמן זה של מלחמה”
אני לא הבנתי מה טוהר רוצים לומר בדיוק,כאשר עוד כמעט חודשיים עברו מאז ההתקפה הרצחנית והסדיסטית של חמאס ב7.10.23,
אשר נדמה כאילו החזירה את האנושות אלפי שנים אחורה,
התנהגות אפילו גרועה מזו של הנאצים לפני 80 שנה.כלום טוהר לא
ראו את הסכנה הנוראית עם ההתקפה הסדיסטית החמאסית להמשך הקיום של האנושות בכדור הארץ?איפה התגובה הראויה של אלוהים על מעשי הזוועות של החמאס ואולי של חיזבאללה?אולי זה הזמן שגם אלוהים יפשילו את השרוולים וישתתפו בהענשת הסדיסטים בעונש המתאים למידותיהם?
מרגישה כך בדיוק… היכן העונש? היכן האלוהים? ואם עלינו לעבור מכות שכאלה? היכן ההתעוררות? למה אני צריכה לעבור את זה לבד?
תקופה קשה עוברת על כוחותינו.. אני את העולם הזה מיציתי… וככל שאני מחפשת יותר תמיכה/ הזדהות אני נתקלת באתרים ששולחים אותי לקורסים ולקריאת ספרים… אני לא שם… אני צריכה תמיכה.
אנשים שחווים את אותם הדברים ושפוט נפגשים יחד- לא בזום! מפגש אמיתי כמו פעם. ובזה אני פחות נתקלת וחבל…
אני מניח שהיו פחות מפגשים פיזיים בגלל המלחמה, אבל הם חוזרים יותר ויותר. מציע שתמצאי מידע על כך ברשתות חברתיות