בשבוע שעבר טוהר דיברו על מגבלות הכוח, הפעם הם מדברים על הכוח של התקווה – והם מחברים את שני הנושאים ביחד. התקשור, והשיחה לאחר מכן, עוסקים בזה.
"מתמזגים: התקדמות והידרדרות" מתקיים ב-25.5 בשעה 20:30, בזום. פרטים והצטרפות מכאן.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון)
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, לומר מספר מילים ביחס למתרחש בעולם זה, ביחס ליכולת שלכם לברוא מציאות.
דיברנו בפעם קודמת במסר קודם על מגבלות הכוח. אנו רוצים הפעם לדבר על העדר המגבלות של התקווה. זו התקווה אשר יכולה לקחת אתכם למחוזות לא הגיוניים, ועם זאת כאלה שיש בהם פוטנציאל להתממש.
פעמים רבות אתם, כבני אדם, שמים מגבלה לתקווה, כמו לא מאמינים, לא רוצים לקוות, לא רוצים לסמוך. כבר התאכזבתם, כבר איבדתם, כבר נפגעתם, אז מדוע, מנקודת המבט הזו, כדאי בכלל להאמין, לקוות? כך שיש אכזבה ויש ציניות ויש ויתור.
בעולם זה, שבו בני אדם ויתרון על תקווה, מה שנותר להם להשתמש בו הוא כוח. אם אתם לומדים להכיר מחדש במגבלות הכוח שלכם, אז כדאי להתחבר מחדש אל התקווה, אל העוצמה של התקווה, אל היכולת שלה להניע אתכם מהנקודה בה אתם נמצאים לנקודה אחרת. כוח התקווה הוא כוח שיכול ליצור שינוי.
אנו מעודדים אתכם להתחבר לתקווה הקיימת בכם. אם אין תקווה, אם יש ייאוש וחוסר אמונה וחוסר תקווה ואולי אף ציניות, תנו מקום לרגשות הללו, לחוויה הזו, כדי להביא אליה ריפוי. זאת משום שישנה תקווה. גם אם לא כל מה שתרצו יתממש, גם אם דברים לא יתממשו כפי שאתם רוצים או מתכננים, גם אם יש פער כזה, עדיין התקווה יכולה לסייע לכם ליצור חזון חדש ומוטיבציה חדשה ודחיפה חדשה לנוע בדרך.
זה מה שאנו מציעים לכם בפעם זו: התחברו לתקווה השוכנת בלב שלכם, ותנו לה להניע אתכם קדימה.
אלה המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
