בשיעור השני בקורס של אילנה רוגל, מטאפיזיקה רגשית, כבר הבנתי שזה קורס מאתגר יותר משהנחתי בתחילה. זה לא רק הידע המורכב על גוף האדם, כי אם השילוב עם ידע רוחני רחב מבט, העוסק בנושאים שלכאורה אינם קשורים למי שמתעניין בגוף הפיזי ובעיותיו, דוגמת המפץ הגדול, נקודה סינגולארית וקפיצה קוואנטית.
אלו היו שלושה נושאים בהם עסקה אילנה בשיער מס’ 2, רגע לפני שהיא נכנסה למה שמעניין אותי יותר מכל: הלב והלבלב.
מדוע זה חשוב, הידע על מושגים ותהליכים קוסמיים אלו? משום שאנו יצורים רוחניים במהותנו וכל דבר המתרחש בעולמנו הוא בעל משמעות רוחנית עמוקה המשפיעה על כל אחד מאיתנו. כזה הוא המפץ הגדול: אירוע בו החליטה האלוהות לחוות את עצמה והתפוצצה לכל עבר. ההתפוצצות, או ההתחלקות של האנרגיה האלוהית, היא שיצרה את היקום שלנו ואת הנשמות המהוות אותנו.
מכאן החלה להיווצר הסתעפות של ממדים ועולמות עד שאנו מגיעים לכאן, לכדור הארץ. זה אירוע המבטא את הבחירה הגבוהה שלנו להתפתחות, וכשם שאנו חוזרים הביתה בסופו, כך גם היקום ייבלע בסוף אל תוך עצמו.
הנקודה הסינגולארית היא הנקודה לפני המפץ הגדול, המקום אליו הכל חוזר; נקודה שאינה נקודה כפי שאנו מבינים אותה, המכילה את הכל ואת הכלום בו זמנית. אני עוד מתקשה להבין את ההקשר, אבל משהו מדגדג בתוכי ואמר לי, שזה הבית אליו אנו מבקשים לחזור בתוכנו, במהותנו. זה גם המקום ממנו היצירה האישית מתחילה. מקור הנביעה, אם תרצו.
וקפיצה קוואנטית? מושג רוחני ידוע המבטא שינוי עמוק, מהותי, בתודעה של בן אדם. שינוי מסוג זה דורש ומבקש הכנה עמוקה שאינה מסתכמת רק בהבט הנפשי שלנו, שכן שינוי מסוג זה מושפע ומשפיע על המערכת הפיזית. כלומר, מערכת העצבים צריכה להיות מוכנה לשינוי כמו גם האיברים בגוף. לכן, כאשר נכנסים להכיר את הגוף, כאשר מתחילים ללמוד את סודותיו ומסריו, אנו נכנסים לתהליך המכין אותנו לשינוי רב עוצמה.
מתחילים עם לב העניינים
רק מדויק הוא שהאיבר הראשון איתו מתחילים הוא הלב, כמו גם מערכת הדם. האלוהות החליטה באותו מפץ לחוות את עצמה דרך התנסויות בגוף אנושי והלב מכיל בתוכו את הזכרון והידע של הנשמה כמו גם את מרחב האפשרויות העומדות בפנינו במהלך מסע ההתפתחות שלנו. מערכת הדם מאפשרת לממש את הבחירה של הנשמה, בכך שהיא מביאה חיים אל האיברים ותאי הגוף השונים.
כל זה טוב ויפה כשהכל עובד כהלכה. מה קורה כשיש בעיה? התקף לב, לדוגמא, מתרחש במצבים בהם אנו סוגרים את הרגשות והחוויות שלנו.
לעומת זאת, כאשר אנו עוסקים רבות בזיכרונות העבר ולא מתחדשים, אנו עשויים לסבול מתעוקת לב (כתוצאה מבעיה בזרימת הדם) או מהפרעות בקצב הלב (עיסוק יתר בעבר מפריע לקצב הטבעי של ההתחדשות). עיסוק יתר בזיכרונות עשוי גם לגרום למפרצת באבי העורקים עקב הלחץ המוגבר, ושכחה של מי אנחנו ומה באנו להיות עשויה לגרום להסתיידות עורקים.
לבלב: מרירות או מתיקות
החלק הזה בשיעור סקרן אותי במיוחד. כמכור ותיק למתוקים, שהיה מספר פעמים בייעוץ תזונתי אצל אילנה ולאור החשש שלי מסכרת, יש דברים שאני לא מבין, שחשוב לי להבין. כזה הוא המושג “מתיקות פנימית”, שאילנה התייחסה אליו רבות בפגישות האישיות שלנו – אם אין מתיקות פנימית, אוכלים מתוק. אבל מה זה מתיקות פנימית?
עד השיעור הזה לא הבנתי את המושג לעומק. אילנה מסבירה כי הלבלב – לב כפול – מבטא את היצירתיות שלנו. מכאן, מתיקות פנימית היא מידת החופש שאני מאפשר לעצמי לבטא את היצירתיות שלי בעולם. כשהבנתי את זה, הבנתי – סוף סוף – כי מתיקות=סיפוק. פשוט וקל, ובכל זאת לקח לאסימון 4 שנים לרדת. זה מה שקורה כשעובדים עם מערכת תקשורת של פעם…
בהתאם למהות האיבר כך גם הבעיות. הלבלב מייצג לא רק יצירתיות אלא גם איזון. לכן, אנשים הכולאים את היצירתיות שלהם יסבלו למשל מסרטן לבלב, שכן האנרגיה הכלואה הגורמת לחוסר איזון מתפוצצת לבסוף. לעומתם, כאלו העוסקים באובססיביות ביצירה ואינם מאפשרים לעצמם לנוח ולהתחדש (עוד סוג של חוסר איזון), יכלו את אנרגיית הלבלב ויביאו למחלות – שוב, כמו סרטן הלבלב.
אילנה יורדת לפרטי פרטים מה שהופך את השיעורים למרתקים. הלבלב מייצר שני הורמונים – הגליקוגן, הקשור למימד של השקט, הידיעה הפנימית שאי אפשר לערער עליה, ואת האינסולין, המוציא לפועל את הרעיונות. בהתאם הסכרת, כמו זו הנגרמת מהרס של תאי האינסולין, משקפת למעשה פגיעה עצמית לא מודעת במנגנון המימוש של הרעיונות.
בקיצור, מרתק, מרתק, מרתק. בפוסט הבא: מערכת העיכול. צפו לאסימונים נוספים.
1 מחשבה על “מטאפיזיקה רגשית: לנבול או ללבלב?”
מה עם סכרת נעורים? באין אפשרות להבין להכיל או לפתח יכולות – הלבלב מוותר כל כך מוקדם. למה? מה אז?