"קורבנוּת היא דרך הביטוי של אנשים ששכחו שמותר להם להתבטא", כך אמרו טוֹהר בתקשור פרטי שעשיתי באחרונה. המשפט הזה, קצר ומדויק ובהיר, מלווה אותי מאז, מהדהד בתוכי. היכן הקורבנוּת שלי מתקיימת, אני שואל את עצמי מחדש, ובאותם המקומות/תחומים/מצבים בהם אני קורבן, מה באמת אני רוצה לומר?
זה מתחבר לנושא נוסף שמלווה אותי בחודשים האחרונים – זכות. כלומר, הזכות שלי להתבטא, להרגיש, לחלום ולממש. היכן אני מרגיש שאין לי זכות להתבטא?
(זה אחד הדברים שאני אוהב בעבודה עם אנשים – דרך הנושאים שאנשים מביאים איתם, אני לומד על עצמי).
מאחר שזה נושא חשוב, שנוגע ברבים מאיתנו, החלטתי לבקש מטוֹהר שירחיבו על הנושא של קורבנוּת וביטוי. זה מה שהם אומרים: "'אסור לי', זו האמת המהדהדת בתודעה של אנשים רבים. למעשה, בתודעה של מרבית האנשים בעולם שלכם. 'אסור לי'. זו אינה האמת מנקודת המבט שלנו, אך זו אמת מנקודת המבט שלכם, תפיסה או דעה שאתם מאמינים לה ולכן היא הופכת לאמת. אסור לי לרצות, אסור לי לבקש, אסור לי לבטא, אסור לי לקבל, אסור לי לתת.
"אלא שהאמת הזו יוצרת התנגשות בתוככם, משום שטבעם של מחשבות, רגשות, חלומות ותשוקות הוא להתבטא. האנרגיה אינה יכולה להישאר כלואה, היא נמצאת בתנועה מתמדת; והתפיסה האומרת 'אסור לי' יוצרת מחסום, מנסה לסגור את מה שאינו אמור להתבטא, את מה שרוצה להתבטא.
"לכן אתם מוצאים לעצמכם דרכים עקיפות, אחרות, כדי להתבטא. מבקשים אהבה בעזרת תרגילים ומניפולציות, מבטאים רגשות בדרך של עיוות והשתקה, מביעים רצונות וכוונה בדרך של טשטוש והנמכה. כך אתם רגילים לפעול, מנסים לשחרר, לבטא, את מה שאתם חושבים שעליכם לסגור.
"אנו מציעים ללמוד להתבטא. ללמוד שמותר לכם להתבטא. לדבר ישירות, להרגיש ישירות, לחלום ישירות. לבטא, להתכוונן, לתת, לקבל. מותר לכם – זו זכותם המולדת ואם תרצו, זו המשמעות של מהותכם האלוהית. להביע רצון ולהגשימו, כך הכל החל, כך האלוהות התפצלה ומשחק החיים החל. להביע רצון ולהגשים אותו, להביע רגש ולהרגיש אותו, כך האלוהות ממשיכה לגלות את עצמה בתוככם, דרככם".
תודה.
