התקווה שטוהר מדברים עליה היא מענה לייאוש שרבים מרגישים. אם אתם מרגישים שהשינוי שאתם רוצים ליצור אינו עובד לכם – וכתוצאה מכך אתם מיואשים וחסרי תקווה – זה יכול לקרות משום שאינכם מבינים שמה שצריך להשתנות הוא אתם.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון)
אם כך, שלום.
אם כך אנו מתחילים. מפגש נוסח בדרך זו, באמצעי זה, כדי לומר מספר מילים ביחס למי שאתם. להזכיר לכם, בני אדם, שישנה תקווה, וכדי לממש תקווה כדאי להמשיך ולהשתנות.
פעמים רבות, כאשר אתם נכנסים אל תוך מצבים של ייאוש, של חוסר תקווה, אלה מצבים שבהם הכלים והדרך שבעזרתם אתם רגילים לעזור לעצמכם אינם עובדים עוד. אתם מנסים להגיע למקום שאינכם מגיעים אליו, ליצור שינוי שאינכם מצליחים ליצור אותו, והדברים כבר לא עובדים כפי שהם עבדו בעבר.
זה עשוי לקרות משום שעליכם להשתנות. זה עשוי להישמע פרדוקסלי, שכן אתם יכולים לומר לעצמכם שזה מה שאתם מנסים לעשות – לשנות, והניסיון לשנות אינו מצליח. אבל אנו איננו אומרים שעליכם לשנות – אנו אומרים שעליכם להשתנות.
כאשר אתם מבקשים ליצור שינוי חיצוני בתחומי החיים השונים, כדאי שתבחנו מחדש מהו השינוי שאתם צריכים לעבור – שינוי בתפיסה, בהרגשה, שינוי בתגובה, שינוי בגישה שלכם. מתוך זה יכול לבוא שינוי גם בבחירה, גם בפעולה, גם בתגובה, והמציאות יכולה להשתנות.
אל תראו את הייאוש או את חוסר התקווה בתור סוף דרך, אלא בתור ההתחלה של שינוי. כדאי שתחזירו את תשומת הלב פנימה, לתוך עצמכם, ותבררו מחדש מהו השינוי שעליכם לעבור בעת הזאת. איזה ריפוי כדאי ליצור? באילו איכויות או יכולות כדאי להיזכר? את מה לחזק? את מה לרפא? חזרו פנימה וגלו מהו השינוי הנחוץ.
אלה הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
