אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים מפגש נוסף, הזדמנות נוספת לעסוק במתרחש, במה שקורה בעולם זה של בני אדם, ובאופן שבו אתם יכולים לנוע במרחב שבו הכול מתקיים. כלומר, לא רק להיות מושפעים ממה שקורה, אלא להיות משפיעים על מה שקורה.
אפשר לומר, מנקודת מבט מסוימת, כי זו מהותו של מסע התפתחות של בני אדם – המסע שבין היותכם מושפעים להיותכם משפיעים. מה קורה כאשר אתם שוכחים את היכולת שלכם להשפיע על מציאות, ובאיזה אופן יכולים אתם להתמודד עם המציאות כאשר היא משפיעה עליכם, ולא תמיד באופנים שאתם רוצים בהם.
אנו מוסרים מסר זה בנקודת זמן זו, משום שלמציאות ישנה השפעה רבה. היא מתוחה והיא דרוכה. כמו מיתר שמתחו אותו יתר על המידה, כך גם המציאות בה אתם נמצאים. הדברים מתוחים, בהחלט, וקלים להתפרקות, קלים להתפוצצות. זה קורה כבר זמן מה, זה ימשיך במושגים שלכם עוד זמן מה, לפני שתוכל להיות רגיעה. זו המציאות ואתם מושפעים ממנה, ואינכם יכולים, אולי כבעבר, לשמור על מרחק רגשי בין המתרחש לבין מה שאתם חווים בתוך עצמכם.
יש שיאמרו שהמרחק הזה הוא חשוב בשביל לאפשר התפתחות, בשביל לאפשר מידה רצויה של אוטונומיה. לכן יש אשר בוחרים ליצור מרחק זה באופן מכוון, כמו מבקשים לא לדעת, לא לגעת ולא להרגיש. אתם יכולים לעשות זאת במידת מה, אבל אתם אינכם יכולים להיות נעולים באופן כזה, שהמציאות החיצונית אינה נוגעת ואינה משפיעה. ישנה השפעה, בהחלט, וההשפעה הזו היא משמעותית, לעתים יותר מכפי שאתם מבינים זאת.
בתוך מציאות שכזו, אתם יכולים יותר בקלות לאבד את עצמכם, לאבד מרכז פנימי של כוח, את החיבור שלכם ליכולת שלכם להשפיע, ובעיקר את החיבור שלכם לראייה הרואה את הפוטנציאליים החיוביים, את הפוטנציאליים של ההתפתחות. אתם יכולים יותר בקלות להתנתק מכל זה, ואז למצוא את עצמכם מושפעים מהמציאות באופן כזה שתרגישו שאתם טובעים, בין אם טובעים בתוך תסכול או בתוך כעס או בתוך ייאוש או אולי בתוך חוסר הבנה ואי ידיעה כיצד אפשר להתמודד עם מה שקורה. מאחר וכך יכולים להיות הדברים בעת הזו, אנו מוסרים את מה שאנו מוסרים.
לחזור אל המרכז
אנו מבקשים להציע לכם דרך כיצד לחזור אל המרכז שלכם, לחזור למרכז פנימי של שקט, כזה שמתוכו יכולים אתם לראות פוטנציאלים חיוביים גם כאשר המציאות אינה מספקת סיבות הגיוניות לראות דבר חיובי באופק.
אנו מוסרים זאת גם ביחס למתרחש במציאות הקולקטיבית, ואנו מוסרים זאת גם ביחס למתרחש במציאות האישית. אתם יכולים להיות מושפעים, בהחלט, ולאבד את עצמכם בתוך ההשפעה, ולכן אנו מבקשים בפעם זו להציע דרך שבה תוכלו לחזור ולהרגיש ולהכיר מחדש את המרכז הפנימי שלכם.
כדי לעשות זאת, אנו מציעים שאלה. השאלה שאנו מציעים "היא האם יכול להיות טוב יותר?". זו השאלה, ואנו מציעים שאת השאלה הזו תפנו פנימה אל תוך עצמכם.
דמיינו שזה דומה לשיחה עם אדם אחר, כאשר בשיחה הזו אתם שואלים את האדם שאלה. עשו את אותה התנועה, את אותה הפעולה, עם עצמכם. תשאלו פנימה את עצמכם האם יכול להיות טוב יותר, ותקשיבו. ייתכן ובאופן מיידי, יעלו הרגשות שאתם מכירים, כגון ייאוש, תסכול, חוסר אונים, חוסר הבנה וכעס. אולי פחד, אולי אשמה. אלה יכולים לעלות, לפעמים כמעט באופן מיידי. שוב, הרגשות הללו יכולים להפוך להיות כמו בור שאתם טובעים בתוכו, אבל אנו מציעים שאל תעצרו, אם זה מה שקורה, אלא תמשיכו לשאול פנימה "האם יכול להיות טוב יותר?".
מסע של חיבור מחדש
אנו אומרים כבר כעת, שיש בכם חלק אשר יודע שהתשובה היא כן. הוא קיים, החלק הזה בדיוק. המסע שלכם, אם תרצו להגדיר זאת כך, הוא להתחבר מחדש לחלק הזה. השאלה היא אמצעי שאנו מציעים לכם להשתמש בו, כדי לגשר על הפער שבין החוויה הנוכחית שלכם לבין אותו החלק, אשר יודע שיכול להיות טוב יותר.
החלק הזה קיים בכל בני האדם, ואם אתם תצפו שהמציאות תשתנה לטובה כדי להתחבר אליו מחדש, צפויות לכם עוד כמה וכמה אכזבות. אנו מציעים שאל תצפו שהמציאות תשתנה כדי להרגיש טוב יותר. אנו מציעים שהחלק בכם אשר יודע שיכול להיות טוב יותר קיים, ובחלק הזה ישנו שקט, בחלק הזה ישנה אופטימיות, ישנה תקווה וישנו אפילו חופש ומידה של שמחה.
החלק הזה קיים בכל בני האדם. הוא קיים גם בכם, ברגע זה ממש, גם אם החוויה הרגשית שלכם כעת שונה בתכלית. הוא קיים, ולכן תשאלו את השאלה, "האם יכול להיות טוב יותר?".
אנו מציעים לכם לפתוח שיחה עם עצמכם. אתם יכולים להרחיב את השאלה הזו לעוד שאלות, אם תרצו, באופן אינטואיטיבי. זה תלוי במה שאתם חווים, במה שאתם מתמודדים איתו ובמה שמתרחש בתוך אותה השיחה. אבל אתם יכולים, באותה מידה, להסתפק בשאלה שאנו מציעים לכם לשאול את עצמכם. "האם יכול להיות טוב יותר?", זו השאלה.
אנו אומרים שכן ואתם בתוככם יודעים שכן, גם אם המציאות נראית בלתי אפשרית. גם אם מה שקורה בפועל הוא לא הטוב האפשרי, הוא לא עונה על מקסימום השאיפות והחלומות שלכם; גם אם הטוב יותר שיקרה הוא לא מושלם; אבל טוב יותר יכול להיות. לכן, כאשר אתם שואלים "האם יכול להיות טוב יותר?", שימו לב לא לשאול "האם יכול להיות הטוב ביותר?", משום שלא תמיד מה שיקרה הוא הטוב ביותר.
לפעמים הטוב מתממש באופן חלקי בכל פעם עוד קצת. לעתים מה שיכול להתממש הוא טוב מסוים, ולא הטוב ביותר. לעתים הטוב שיכול לקרות לא קורה מהר או מיד, הוא לא תמיד יציב. לעתים אתם מתנדנדים בין טוב לפחות טוב, בין ישן לחדש, עד שאתם מתייצבים בתוך הטוב. לעתים אתם מאבדים אותו כדי לחזור אליו מחדש. אבל טוב יותר יכול להיות, ואנו אומרים זאת לא רק לגבי מציאות אישית אלא גם ובעיקר ביחס למציאות קולקטיבית.
לא תהיה מושלמות
יכול להיות טוב יותר. שוב, לא הטוב ביותר. אולי זה לא יהיה מושלם אבל יהיה טוב יותר. לכן, הבחינה של האפשרות העתידית חייבת לבוא עם מידה של גמישות, אחרת אתם עשויים להמשיך להתאכזב גם כאשר יהיה טוב יותר.
אם תמשיכו לאחוז בדימוי של טוב מושלם שאליו אתם שואפים להגיע, או טוב מושלם שאתם מצפים שהמציאות תתנהל לפיו, אתם יכולים להעביר עוד הרבה שנים באכזבה. אבל אם תסכימו לראות שיכול להיות טוב יותר, ותהנו מהטוב היותר שמתקיים כאשר הוא מתקיים, אז תוכלו ליהנות יותר מהדרך, להתמודד יותר בקלות עם חוסרים ובעיות ולגלות יותר מה הטוב היותר אשר מתרחש מביא לחייכם; אילו דברים כן נפתחים, מה כן קורה.
אנו אומרים זאת, כאמור, ביחס למציאות אישית ואף יותר מכך, ביחס למציאות קולקטיבית. זאת משום שבמציאות הקולקטיבית יש לכם פחות השפעה ישירה. מכאן שאתם יכולים יותר בקלות לחוות את עצמכם כמושפעים ומיואשים או חסרי הבנה. משום שכך, החשיבות שבלשאול את השאלה ביחס למציאות קולקטיבית היא גדולה עוד יותר.
האם יכול להיות טוב יותר? האם השמש זורחת מבעד לעננים המכסים את כל השמיים? האם בשלב מסוים עננים יתפזרו, והשמש תיראה שוב, ואתם תחוו את החום של הקרניים? התשובה לשתי השאלות הללו ברורה לכם, משום שאתם מכירים את הטבע. אתם יודעים כיצד עולם זה פועל, אין לכם ספק. אתם אולי לפעמים רוצים שתהיה פחות שמש או לפעמים אולי אתם רוצים שיהיו פחות עננים, אבל אתם יודעים שזה ישתנה, וזה אכן ישתנה. אנו אומרים שהדבר נכון גם לגבי הטבע האנושי. העובדה שאינכם רואים שמש אינה אומרת שהיא אינה זורחת. העובדה שאתם חווים עננים אינה אומרת שהם יישארו תמיד. אולי הם לא יתפזרו באופן מוחלט, אולי קצב הפיזור שלהם הוא איטי ביחס לציפיות שלכם, אולי עדיין מדי פעם ירד לכם גשם על הראש, אבל האם יכול להיות טוב יותר? כלומר, האם מציאות יכולה להשתנות? התשובה היא כן, ואתם יודעים זאת בתוככם.
אנו מציעים שתחזרו פנימה ותפגשו אט אט את אותו החלק אשר יודע שיכול להיות טוב יותר. את התמיכה שאתם זקוקים לה אתם יכולים לקבל מתוך החיזוק של החיבור הפנימי הזה. אתם יכולים להרגיש טוב יותר, בהחלט, יותר מכפי שאתם רגילים, גם בתוך מציאות שיכולה להיות רחוקה מאוד מהאופן שבו אתם הייתם רוצים שהיא תהיה.
דרך להועיל לעולם
אנו מבקשים להתייחס לדבר מה נוסף. אנו מבקשים להזכיר לכם שאתם יכולים להועיל רבות לא רק לעצמכם אלא גם לעולם, אם תהיה בכם מידה כזו או אחרת של אופטימיות. אתם יכולים להועיל רבות אם תרגישו יותר טוב מכפי שאתם רגילים להרגיש.
אתם עשויים להרגיש שזה לא יאה להיות אופטימיים בזמן של דיכאון או ייאוש. אתם עשויים להרגיש שמשהו אצלכם לא בסדר, אם אתם מרגישים בסדר. אתם עשויים להרגיש שונות מהסביבה שלכם. אתם עשויים להתחבט ולהתייסר בעניינים של מוסר. האם זה ראוי להרגיש כך? האם זה ראוי לחגוג כאשר אין חגיגה? אנו אומרים שכן.
אנו אומרים שאתם יכולים להועיל רבות לעולם, גם אם לא בני האדם תמיד יבינו זאת, גם אם הנינוחות שלכם או האופטימיות שלכם יכולות להוליך שולל, כמו לגרום לאנשים לחשוב שמשהו אצלכם לא בסדר ואולי אפילו ליצור טענה או ביקורת או מרחק. למרות שזה עשוי לקרות, אנו אומרים שאתם יכולים להועיל לעולם אם אתם תהיו מאלה אשר מחזיקים בידיעה שיכול להיות טוב יותר.
אם העניין שלכם הוא דאגה לעולם, אז לחזק את החיבור הפנימי הזה יכול להיות הדרך שלכם לעזור לעולם יותר מכפי שאתם מבינים. אם הדאגה שלכם היא רק לעצמכם, אז החיזוק של החיבור הזה הוא בהחלט משמעותי, משום שאתם יכולים להרגיש טוב יותר ולחיות טוב יותר גם בתוך עולם שמתוח עד מעבר לקצה היכולת שלו.
אתם יכולים להתרווח בתוך העולם הזה. הרווחה היא אפשרית והיא נגישה. לא תמיד מיד, לא תמיד בקלות, לעתים, כאמור, עליכם להתמודד עם הררים של רגשי אשמה בעודכם מסכימים להרגיש נוח ואף טוב בתוך מציאות.
האם יכול להיות טוב יותר? התשובה היא כן. האם אתם ראויים להרגיש כך? התשובה היא כן. האם אתם בסדר שאתם מרגישים כך? התשובה היא כן. האם זה תורם לעולם שאתם מרגישים כך? התשובה היא כן.
פעמים רבות זו הבחירה שאתם יכולים לבחור, האם להישאר דומים לעולם מבחינת החוויה הרגשית הפנימית, או האם אתם מוכנים להמשיך להיות שונים ולהאיר את העולם בעוד אור?
זה אינו אומר שעליכם להפסיק להרגיש את מה שאתם מרגישים. אל תבינו את מה שאנו אומרים בתור דבר שצריך להוביל למלחמה או ביקורת או טענה כלפי הרגשות שיש לכם. המציאות משפיעה והיא תמשיך להשפיע ואתם תמשיכו להיות מושפעים ממנה באופן כזה או אחר. אבל החלק בכם, אשר יודע שיכול להיות טוב יותר, יכול גם הוא להשפיע. אנו מציעים שתתנו לו יותר מקום מכפי שאתם רגילים, והשאלה שאנו מציעים לכם לשאול היא האמצעי שלנו שבעזרתו אתם יכולים לעזור לעצמכם להרגיש טוב יותר גם בתוך עולם שאינו בטוב עם עצמו.
אלו הם הזמנים בהם הכול נמצא. אלו הם זמנים של התנגשות, זמנים של פרשת דרכים, זמנים שבהם אנשים צריכים לבחור באיזה כיוון לנוע ומה בדיוק לעשות, מי הם רוצים להיות. מי אתם רוצים להיות? מי אתם יכולים להיות? האם אתם יכולים לראות שיכול להיות טוב יותר גם בתוך מציאות שכזו? התשובה שלנו היא כן, ומכאן והלאה זה תלוי בכם.
אלו הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
